ההיסטוריה של טורקיה וארמניה שלובות זה בזה. עוד מהאימפריה העות'מאנית, הנוצרים הארמנים האורתודוכסים, קהילת מיעוטים בולטת, התמחתה במסחר, ולעתים קרובות עבדה כמתווכים עבור סוחרים מאירופה ומהאימפריה המזרחית. אבל בתחילת המאה ה-20, עם התרחבות המומנטום והתמיכה בעצמאות ארמנית, הארמנים התמודדו עם דיכוי גובר מצד השלטונות העות'מאניים. במהלך האירועים הנפיצים של מלחמת העולם הראשונה, הדיכוי העות'מאני הביא לרצח עם, כאשר לפי הערכות 1.5 מיליון ארמנים נטבחו וגורשו מהאימפריה המתפוררת.
רצח העם הארמני נמשך כעניין של מחלוקת בינלאומית, כזו שהפעיל והחוקר הטורקי טאנר אקאם ממשיך להתמודד איתו. כאחד ההיסטוריונים התורכים הבולטים הראשונים שכינו את טבח הארמנים באימפריה העות'מאנית בין 1915 ל-1917 רצח עם, עבודתו של אקאם זכתה לתשומת לב בינלאומית.
ספרו החדש המהולל, מעשה מביש: רצח העם הארמני ושאלת האחריות הטורקית, משלב חומר ארכיוני מתעודות בריטיות, גרמניות, אמריקאיות ועות'מאניות. אקאם יעביר שתי הרצאות במונטריאול בסוף השבוע.
שתיקה רשמית
"הכרה רשמית ברצח העם הארמני חייבת להתרחש בטורקיה", אומר אקאם למירור. "הפזורה הארמנית מחפשת הכרה ברורה בעוול ההיסטורי הזה, שחובבי הדמוקרטיה הטורקית של ימינו חייבים לתמוך בו".
"למרות תשומת הלב הבינלאומית כלפי הספר שלי, לא פורסמה ביקורת ספר אחת בטורקיה", הוא אומר. "אנשים בטורקיה לא יכולים לגעת בספר בפומבי בגלל לחץ של רשויות ממשלתיות".
אקאם אינו חדש במחלוקת. ההיסטוריון והפרופסור במרכז לחקר השואה והרצח עם באוניברסיטת מינסוטה נמלט מטורקיה כפליט פוליטי בשנות ה-1970. לאחר שקיבל עונש מאסר של 10 שנים על הפקת יומן סטודנטים שהתמקד בטיפולה של טורקיה למיעוט הכורדי, אקאם הוכרז כאסיר מצפון על ידי אמנסטי אינטרנשיונל ב-1976 ובסופו של דבר קיבל מקלט בגרמניה.
"הייתי חלק מדור 1968, תנועת סטודנטים נפוצה בכל אירופה ובכל העולם", אומר אקאם. "בטורקיה, לתנועת הסטודנטים הזו היו מטרות מרובות, כולל מלחמת ארה"ב בווייטנאם ודמוקרטיזציה בטורקיה, בעלת ברית חשובה של ארה"ב עד היום".
בשנת 2004, הממשלה הפדרלית הליברלית הקנדית הציגה והעבירה "החלטת הכרה" בתוך הפרלמנט בנוגע לרצח העם הארמני. עם זאת, שר החוץ השמרני, פיטר מקיי, התאים לאחרונה את ההכרה הקנדית ברצח העם הארמני. עמדתו החדשה של מקיי כוללת הצהרה התומכת בהצעה הטורקית האחרונה להקים ועדת חקירה משותפת עם ארמניה בנוגע לאירועים סביב רצח העם, ששר החוץ הארמני דחה אותו כ"מסך עשן".
דרישות דמוקרטיות
טורקיה עומדת כיום בפני צומת דרכים פוליטית מרובת. ככל שהמשא ומתן על הצטרפות לאיחוד האירופי נמשך, פעילים פרו-דמוקרטיים ממשיכים להפעיל לחץ על הממשלה להכיר ברצח העם הארמני. אקאם טוען שההכרה הגלויה בה היא חיונית כדי לאפשר דיון כנה בעברה של טורקיה, תוך פתיחת מרחב פוליטי עכשווי להתייחס ליחס למיעוטים כיום.
"ההכרה ברצח העם הארמני היא נקודה מכרעת בתהליך של בניית דמוקרטיה טורקית תוססת", אומר אקאם. "למרות שרצח העם התרחש לפני כמעט 100 שנה, הוא נותר מרכזי בזהות הארמנית וקשור ישירות לאופן שבו טורקיה מתייחסת למיעוטים שלה כיום, במיוחד לכורדים".
גם הממשלה הטורקית וגם הצבא ממשיכים להכחיש בפומבי את רצח העם הארמני, בעוד הלחץ הפוליטי הבסיסי להכיר ברצח העם גדל בשנים האחרונות. "טורקיה עומדת בפני מאבק פוליטי בין שני כוחות. מצד אחד, תנועת הדמוקרטיה - תנועה אזרחית ללא ארגון מרכזי - ומצד שני הביורוקרטיה הצבאית הסמכותית הבלתי-נבחרה, שעד כה סירבה לוותר על אחיזתה בשלטון", אומר אקאם. "הממשלה הנוכחית לכודה בין שני הכוחות הפוליטיים הללו".
בחודש שעבר נרצח עורך העיתון הארמני-טורקי הראנט דינק באיסטנבול, לכאורה על ידי אולטרה-לאומני טורקי. ימים לאחר מותו של דינק, מאות אלפים התאספו באיסטנבול כדי להוקיע את הרצח באחת ההפגנות הגדולות בהיסטוריה הטורקית בת זמננו.
"הפזורה הארמנית צריכה לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות הנוכחיות בטורקיה ולבנות קשרים עם תנועת הדמוקרטיה", אומר אקאם. "התנועה של טורקיה לשינוי דמוקרטי רואה בהכרה ברצח העם הארמני כחלק מהמאבק שלה, שהוא אחד המסרים שאביא למונטריאול".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו