אלפי משאיות תחבורה לאורך הכבישים המפותלים של עכר, אזור עני בצפון לבנון הגובל בסוריה. נכון לעכשיו, כל מעברי הגבול היבשתיים לסוריה מושבתים לתנועה כלכלית, מה שפוגע בכלכלה הלא יציבה ממילא של לבנון. ממשלת סוריה הצדיקה בפומבי את סגירת הגבול הזו בשם "ביטחון אזורי", שכן סוריה נמצאת תחת לחץ פוליטי בינלאומי אינטנסיבי בעיקר מארה"ב להנהיג בקרת גבולות הדוקה יותר. בלבנון, הממשלה החדשה שהוקמה ואיגודים שונים המייצגים מגזרים מושפעים, ציירו את משבר הגבול כניסיון לפגוע במדינה כלכלית לאחר הנסיגה הכפויה של למעלה מ-15 חיילים סורים מלבנון באפריל 000 ותוצאות הבחירות האחרונות.
מלחמה דיפלומטית פרצה בין ביירות לדמשק, כאשר ממשלת לבנון מנסה לבנות לחץ בינלאומי על סוריה לפתוח מחדש את גבולותיה לתנועה כלכלית לבנון. חבר הפרלמנט הלבנוני סעד חרירי, בנו של ראש הממשלה לשעבר שנרצח רפיק חרירי, דיבר על נעילת הגבול כניסיון סורי "להטיל מצור כלכלי על לבנון". שרת החוץ של ארה"ב, קונדוליזה רייס, בביקור פתע בלבנון בשבוע האחרון, גינתה בחריפות את סגירת הגבול ודרשה מסוריה לפתוח מחדש את גבולותיה, בעוד שפקידי ממשל סוריה ממשיכים לדבר על חששות "ביטחוניים" כדי להצדיק את נעילת הגבול.
זיאד מנצור, עיתונאי לבנוני ביומון הערבי הפופולרי "אל-ספיר", דיבר על נעילת הגבול הנוכחית בראיון שנערך לאחרונה בנסיעה דרך עכר בצפון לבנון. מנצור הציב את הסגר בהקשר של היחסים הפוליטיים בין לבנון לסוריה. "ברור שממשלת סוריה לא תפתח את הגבולות, מכיוון שאנשים משוכנעים בדרך כלל שלא מדובר בביטחון, אלא בפוליטיקה. זה קשור למצב הפנימי של לבנון ולניסיון סורי להשפיע שוב על הפוליטיקה הלבנונית. אין ספק שזה סוג של עונש על תוצאות הבחירות".
בצל הקרבות הפוליטיים הללו, שפרצו בין פוליטיקאים מובחרים בשתי המדינות, נמצאים העניים העובדים. בעוד מוסדות תקשורת מרכזיים ברחבי העולם מכסים את הסכסוך באמצעות קולם של פקידי ממשל סוריה ולבנון, אלפי ואלפי חקלאים ועובדי תחבורה נותרים חבויים במאבק הישרדות.
נהגי משאיות משני הלאומים נתקעו באזורי הגבול במשך למעלה משבועיים כשהם חיים מצרכים חשופים וישנים בכבישים המהירים מתחת למשאיות תובלה. בעוד גורמים רשמיים לבנונים וסוריים מנהלים משא ומתן ממגדלים ממוזגים בערי בירה, הקורבנות האמיתיים של המשבר הכלכלי הזה נשארים על הכבישים המהירים הלוהטים של לבנון, מבלי שצבעי דגל לאומי מציירים את זהותם.
נהגי משאיות, פוליטיקה ועוני:
כל הדרכים המובילות לסוריה בעכר עמוסות באלפי משאיות ונהגים שלהן. כשמבקרים באזורי הגבול רואים אותם יושבים, מצטופפים במעגלים קטנים על הכבישים המהירים, מדברים פוליטיקה, שותים תה ומשחקים קלפים.
כשהם חיים יומם וליל בכבישים המהירים, הנהגים הפכו לקלפי משחק פוליטיים, במלחמה דיפלומטית מתמשכת בין סוריה ללבנון, שהחלה באופן לא רשמי עם רצח רפיק חרירי בפברואר 2005.
הנהגים ממהרים להביע את דעתם על המצב הנוכחי כשהם נשאלים וממהרים לתקוף את חוסר הפעולה של ממשלות סוריה ולבנון כאחד בנוגע למשבר. כל הדוברים ביקשו להישאר בעילום שם, מחשש לנזיפות מצד ממשלת סוריה, שכן רבים מהנהגים הם אזרחים סורים.
נהג משאית סורי אחד דיבר על המשבר הנוכחי ומצבם הנואש. "אוכל, אין יותר. מים, אין יותר. אנחנו לא חיים. אנחנו לא חיים ולא מתים! גם ממשלת סוריה וגם לבנון לא תומכות בנו. הכל עניין של לתת לאנשים המסכנים למות, וזהו. תאר לעצמך שאני ישן על הכביש המהיר כבר 15 ימים".
מאחר שפרנסתם של הנהגים תלויה במשכורות יומיות מינימליות שנעדרו במהלך המשבר הזה, הם נענו לפקודות מעסיקיהם לחיות את משבר הגבול בכבישים המהירים ללא שכר. הנהגים שנקלעו למשבר זה הם ייצוג בולט של העניים העובדים בשתי המדינות.
כיום מקובל להעריך כי למעלה מ-30% מהאוכלוסיה בלבנון חיה בעוני, מצב כלכלי המואשם באופן נרחב במדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית של ראש הממשלה לשעבר שנרצח רפיק חרירי. מחקר משנת 2005 שנערך על ידי UNDP (תוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות) הגיע למסקנה כי למעלה מ-40% מאוכלוסיית סוריה חיה בעוני.
עמק הבקה והארגון הפוליטי:
בבקעת הבקעה של לבנון משאיות עומדות לאורך קילומטרים לעבר גבול סוריה, ומשתרעות למרחקים בשמש הקיץ. האזור החקלאי המסורתי הזה של לבנון הפך למוקד להתארגנות פוליטית הנוגעת למשבר הגבול הנוכחי. איגודים המייצגים חקלאים לבנונים בבקעה הגיעו למסקנה כי מיליוני דולרים אבדו, ומאתגרים את ההישרדות הבסיסית של אלפי עובדים מהמגזר החקלאי בלבנון.
איברהים אל-תרשישי, מארגן איגוד החקלאים בעמק הבקה הסביר את השפעות המשבר הנוכחי על החקלאים. "המגזר החקלאי מפסיד בממוצע 300,000 דולר בכל יום, 12,000 דולר בכל שעה", אמר. "הסחורה שממתינה בגבולות במשך שבועות רקובה ואי אפשר לצרוך אותה. במיוחד ירקות כמו חסה, תפוחי אדמה וכל מיני פירות מקולקלים לגמרי”.
במהלך השבועות האחרונים, איגודים המייצגים את משאיות התובלה והחקלאים של בקעת הבקעה, המעבירים אחוז גדול מהסחורות לסוריה, תיאמו לחצים פוליטיים נגד ממשלת לבנון וסוריה.
בשבוע שעבר התארגן איגוד החקלאים הלבנוני בעמק הבקעה להפגנה המונית נגד הסגרים, אך ביטל את הפעולה עקב לחץ פוליטי עז מצד הרשויות בלבנון. זה היה ניסיון של הרשויות בלבנון לערער את ההתארגנות העצמית של החקלאים בנוגע למשבר.
באותו שבוע, נהגים במעבר מסנע קיימו מצור אנושי ספונטני על הכביש המהיר המוביל לגבול סוריה. הפעולה הופנתה לשתי הממשלות בשל חוסר הפעולה שלהן הן בנושא נעילת הגבול והן בתנאי החיים הנוראיים של הנהגים החיים בכבישים המהירים. בתקיפה נוספת נגד ההתארגנות הפוליטית של הנפגעים ביותר מהמשבר, המשתתפים במחסום הכבישים נגררו במהירות ועוכבו על ידי גורמי ביטחון לבנוניים.
חסרי קול בכבישים המהירים של לבנון:
במהלך משבר הגבול הזה, כלי תקשורת מרכזיים בלבנון הקרינו קולות המייצגים את חברות ההובלה שבבעלותן המשאיות, בעוד שלא נשמע קול מועט לנהגים שנפגעו. בלבנון אין איגוד רשמי המייצג את הנהגים, שיכול לדבר ולהפעיל לחץ פוליטי בנוגע לתנאי החיים הנוראים שלהם בכבישים המהירים.
נהג בכביש המהיר במעבר הגבול מסנע דיבר על המשבר הנוכחי בגבולות. "האנשים האלה במשרדים בביירות ובדמשק לא שואלים עלינו, אם אנחנו אוכלים או לא, אם אנחנו חיים או לא, הם לא חושבים עלינו. זה לא מצב נורמלי. כאשר לממשלות לבנון ולממשלות סוריה יש בעיות פוליטיות, תושבי שתי המדינות סובלים".
הזעם והייאוש שהביעו הנהגים בגבולות, ממחישים את חוסר התמיכה שממשלות שתי המדינות סיפקו לעניים העובדים, שהושפעו באופן הכבד ביותר מהמשבר. ממשלת לבנון לא סיפקה פיצוי לאלפי הנהגים שנתקעו בגבול, מכיוון שהם שורדים מצרכים חשופים עם מעט ייצוג פוליטי.
בלחץ על זרימת ההון בין סוריה ללבנון, העובדים שאיפשרו את הסחר הכלכלי בין שתי המדינות נשכחו ונשארו לשרוד בכבישים המהירים.
המשבר הזה הביא לתוצאות טרגיות. בהזיות של תקיעה בשמש הקיצית הלוהטת של צפון חבל עכר במשך יותר משבועיים, נהג משאית נהג על בנו המתבגר, שישן מתחת למשאית מבלי לשים לב. מותו של הקורבן הצעיר הזה של משבר הגבול התרחש ללא כותרות תקשורת או זעם ציבורי שיתבטא על מותו של איש פוליטי כלשהו בלבנון. חיים אבודים ומתעלמים מהם כמו אלפי הנהגים שהחזיקו מעמד בכבישים המהירים של לבנון.
-> לצפייה במאמר מצולם ממרכז המדיה העצמאית של ביירות על משבר הגבול הנוכחי בקר בכתובת: http://gallery.cmaq.net/Syria-Lebanon-Border-Crisis
{מאמר זה נכתב עבור האינתיפאדה האלקטרונית ביולי 2005 מלבנון והתאפשר בעזרת סיוע בתרגום מחברי סווסאן קלאצ'ה ומוחמד שובלק ממרכז המדיה העצמאית של ביירות. סטפן כריסטוף נמצא כעת בלבנון בתור הכתב המיוחד של האינתיפאדה האלקטרונית, ומדווח על מאבקים של ימינו למען צדק חברתי. סטפן הוא חבר בתנועת הסולידריות הבינלאומית ופעיל גם באינדימדיה ביירות. אתה יכול ליצור קשר עם סטפן בכתובת: christoff(at)resist.ca}
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו