פאריס - בשעות הערב המוקדמות מחוץ למטרו בלוויל בפריז, קהל מתאסף להפגנה בדרישה לקבל אזרחות למאות אלפי המהגרים ללא מעמד של צרפת, הידועים במקום בשם ללא ניירות (ממש "בלי ניירות"). כשמזמורי המחאה מהדהדים ברחובות פריזאים, פסקול לתנועה חברתית עכשווית רבת עוצמה נקלט בהיסטוריה. המפגינים מגלמים זרם ביקורתי של הפוליטיקה הצרפתית העכשווית בעיר אירופית עתיקה זו.
הפגנות ברחבי צרפת התנגדו לגלי גירושים שהתעמתו עם קהילות מהגרים. בשנת 2007 הכריז נשיא צרפת ניקולא סרקוזי על יעד ממשלתי רשמי של עשרים וחמישה אלף גירושים לשנה, מה שהצית סערה של פשיטות הגירה מונעות על ידי המדינה ברחבי המדינה.
עוצמת ההתנגדות העממית לדיכוי ביוזמת הממשלה עלתה בחודשים האחרונים, בתגובה לאלימות וטרגדיה. אישה סינית ברובע בלוויל בפריז מתה לאחר שצללה מחלון כשיחידת משטרה נכנסה לבניין הדירות; ילד רוסי ספג פגיעות ראש לאחר שנפל ממרפסת בזמן שניסה להימלט מרשויות ההגירה ואדם צפון אפריקאי שבר את רגלו לאחר שהחליק ממדף חלון בבירה הצרפתית במהלך פשיטה משטרתית.
ההגירה היא כעת נושא קטלני בצרפת, בפוליטיקה ובמציאות.
ההתגייסות הפוליטית נגד מבול הגירושים בחסות המדינה מתפשטת בכל המחוזות או הרובעים המרובים של פריז, וברחבי המדינה. נשיא צרפת סרקוזי הצהיר לאחרונה כי צרפת "מתעצבנת מהגירה בלתי מבוקרת". עם זאת, כל חקירה בסיסית ממחישה שהכעס מוגבל למגזרים שמרניים בחברה מורכבת מבחינה פוליטית. רבים דוחים את מדיניות ההגירה העכשווית.
רשתות פוליטיות מעמיקות קמו בשנים האחרונות כדי להגיב למשבר הגירושים שעומד בפני המדינה, כולל Réseau Education Sans Frontières, רשת לאומית המושרשת במערכת בתי הספר הציבוריים הצרפתיים, מונעת על ידי תלמידים ומורים הנלחמים להסדרת תלמידים שאינם בעלי מעמד. ומשפחותיהם.
"ההתמקדות שלנו היא להגן על משפחות, גם כדי להבטיח איחוד משפחות בצרפת, לכל המשפחות בכל המצבים, כולל משפחות ללא מסמכים", מסבירה ארמל גרדיאן, מורה בליסי צרפתי הפעיל ב-Réseau Education Sans Frontières. "כמורים זה קריטי להתייחס למציאות של תלמידים בבתי הספר שלנו שאין להם ניירות, תלמידים ובני משפחותיהם שאינם חוקיים בצרפת, לעתים קרובות חיים בתנאים איומים, אז הקמנו את הרשת שלנו כדי להילחם להסדרה".
ברחבי פריז וברחבי הארץ ועדות מארגנות של Réseau Education ללא גבולות נוצרו בבתי ספר ובקהילות, ועוררו גל של תשומת לב תקשורתית בינלאומית לאחר שהרשת הכריזה על תוכניות לחסות סטודנטים ללא נייר בהתנגדות גלויה לצווי הגירוש הנתמכים על ידי הממשלה.
"הקרב שלנו הוא להילחם נגד מדיניות ההגירה הנוכחית ברחבי צרפת", אומרת ארמל גרדיאן. "כמו כן אנו נאבקים מקהילה לקהילה, בונים תמיכה בכל בית ספר לתלמידים שאינם בעלי מעמד, מנסים לבנות מודעות למציאות העומדת בפני ללא ניירות כיום בצרפת."
קרבות הגירה בצרפת
ברחובות, בבתי הספר ובמוסדות הפוליטיים הגדולים בארץ, קרבות פוליטיים סביב העלייה מצביעים על חשיבותו הקריטית של הנושא. מספר גדל והולך של הפגנות רחוב התרחשו בפריז בחודשים האחרונים, לעתים קרובות מובלים על ידי ללא ניירות נייר.
"אני דוחה לחיות חיי פחד בצרפת", אומר קארים דז'בלון מ 9ème Collectif des Sans-Papiers, בהפגנה ברובע בלוויל של פריז, ללא ניירות במקור מאלג'יריה. "בכל פעם שאני נכנס למטרו אני צריך לחשוש שיילכדתי על ידי המשטרה רק בגלל שצרפת סירבה להעניק לי או למשפחתי אזרחות צרפתית?"
"אני לא פושע, אני רוצה שיתייחסו אליי כאל בן אדם מלא", אומר דז'בלון בתוך ההמון המזמר בפריז. "אני דורש מעמד לעצמי ולכל ללא ניירות בצרפת, מיד".
"היום אני משתתף בהפגנה הזו בגלוי, מדבר עם התקשורת כי אני מסרב לחיות בפחד", ממשיך דז'בלון. "רק באמצעות מאבק ברחובות נוכל לשנות את מדיניות הממשלה; כל השינוי הפוליטי הגדול בהיסטוריה התחיל ברחובות, אפילו המאבק שלנו נגד הצרפתים באלג'יריה התחיל ברחובות".
בסוף 2007 הציגה ממשלת צרפת תוכנית לבדיקת DNA המיועדת לבני משפחה של מהגרים המבקשים אשרות למדינה.
הפגנות אורגנו ברחבי צרפת בניגוד לחוק בדיקות ה-DNA שעבר בסופו של דבר ברוב זעום בפרלמנט הצרפתי. בדיקת DNA עבור אזרחים זרים המנסים להבטיח אשרות אינן חובה על פי החוק החדש. עם זאת, קיים חשש כי מבקשי ויזה שלא יגישו למבחן - שייגשו על חשבונם - יבקשותיהם ידחו על ידי צרפת.
ארגוני חירויות האזרח ברחבי צרפת ובעולם - כולל אמנסטי אינטרנשיונל - גינו את חוק בדיקות ה-DNA החדש, התאמה של פרקטיקות קיימות שכבר הוקמו בארה"ב, קנדה ומדינות אחרות במערב אירופה.
ברחבי אפריקה, מדיניות הגירוש שאומצה על ידי ממשלות צרפת עוקבות, המכוונות למהגרים ללא מעמד, מגדירה לעתים קרובות את התפיסה הפוליטית של צרפת של ימינו.
במאי 2007, ביקורו של סרקוזי במאלי עורר מחאות גדולות והתנגדות מקומית נרחבת עקב מדיניות הגירה חדשה בצרפת, שהקשיחה את דרישות הוויזה, תוך ביטול חוק קיים שאפשר למהגרי עבודה להגיש בקשה לאזרחות לאחר עשר שנים.
"אנחנו ממורמרים על הביקור הזה ואנחנו באמת חושבים שהגעתו של מר ניקולא סרקוזי לארצנו בזמן הזה היא פרובוקציה גרידא", הסביר חבר פרלמנט ממאלי בזמן ביקורו של סרקוזי. פעילים מאגודת מאלי המגורשים מצרפת ארגנו ישיבה מחוץ למלון של סרקוזי בבמאקו, בירת מאלי, במחאה על מדיניות ההגירה הצרפתית.
צרפת: הגירה והיסטוריה קולוניאלית
כמעצמה קולוניאלית לשעבר ברחבי המזרח התיכון, אפריקה ואסיה, ניתן לייחס ההגירה העכשווית לצרפת להיסטוריה הקולוניאלית.
קהילות התפוצות ברחבי הארץ - העומדות כיום בפני גירוש המוניים - מוצאות שורשים במדינות הדרום ברחבי הגלובוס הנאבקות בצללי הקולוניאליזם; מציאות היסטורית הקשורה ללא עוררין לחוסר היציבות הכלכלית, הסכסוך האזרחי והמלחמה המניעים את ההגירה העכשווית לצרפת.
"המדיניות הנוכחית של צרפת כלפי מהגרים מהדהדת את העבר הקולוניאלי", מסביר עתמן זרקאוי, מ- Movement des indigenes de la république. "בתקופות הקולוניאליות, באלג'יריה, ציפו מאיתנו לשרת את האימפריה הצרפתית ללא עוררין, כעובדים, כחיילים, בעוד שהיום החוקים האחרונים שהתקבלו על ידי ממשלת צרפת המאפשרים בעצם רק אנשי מקצוע או עשירים לצרפת מתורגמים לכך שהמדינה חוזרת על מעמד קולוניאלי. אידיאולוגיה, שבה אנשים מהמושבות קיימים כדי לשרת את צרפת, את הכלכלה הצרפתית בעוד שצרפת קובעת את תנאי היחסים שלנו באופן חד-צדדי".
מכיוון שצרפת עברה בשנים האחרונות לאטום גבולות ולהקשיח את חוקי ההגירה, נעשו מהלכים משפטיים גם בהתייחס להיסטוריה הקולוניאלית. בשנת 2005, הפרלמנט הצרפתי העביר חוק שנוי במחלוקת על הוראת ההיסטוריה הקולוניאלית הצרפתית בבתי ספר ציבוריים, חוק שמבקרים טוענים לניסיונות למחוק מההיסטוריה את הפשעים הקולוניאליים הרבים של צרפת דרך צפון אפריקה, במיוחד באלג'יריה.
"תוכניות בית ספר יכירו במיוחד בתפקיד החיובי של הנוכחות הצרפתית מעבר לים, במיוחד בצפון אפריקה", נכתב בחוק משנת 2005, שנחתם במלאת שישים לטבח בסטיף ב-1945 באלג'יריה, כאשר חיילים צרפתים הרגו אלפי אלג'יראים לאחר חגיגות. בתגובה לתבוסה של גרמניה הנאצית הפכה לעצרת עצמאות מסיבית של אלג'יריה.
"שורשי שנאת הזרים היום בצרפת, מקורם במלחמת אלג'יריה", מסביר דיוויד קומון, כתב אירופה של CBC שבסיסו בפריז. "אנשים רבים כתבו על הקשר הזה, שכן בזמן מלחמת אלג'יר היה לצרפת הלם אמיתי, אובדן יוקרה בינלאומית עקב ניצחון תנועת העצמאות של אלג'יריה".
"סרקוזי אמר כעת הכל מלבד סליחה בנוגע לתפקידה של צרפת באלג'יריה, במושבות הצרפתיות לשעבר", ממשיך דיוויד קומון, "הביא במקום את הרעיון שהעבר הוא העבר, מבלי לדבר על ריפוי, שזו עמדה דומה. לקנדה אומר הכל חוץ מסליחה בקשר להיסטוריה של בתי ספר מגורים לאומות הראשונות".
התקוממויות בפרברים
כיום, צרפת עומדת בצומת של זהות לאומית, כאשר ההיסטוריה מזרימה לתוך הדיון העכשווי על ההגירה, שבעשורים האחרונים הגדיר מחדש את אופיים של המרכזים העירוניים הגדולים במדינה.
הגירוש הוא רק קושי אחד הנתמך על ידי המדינה בתוך רובעי מהגרים שוליים כלכליים ברחבי הפרברים המעורפלים של פריז, מוקד של עימותים מסיביים בין כוחות הביטחון של המדינה ותושבים מקומיים שעוררו כותרות בינלאומיות ב-2005.
"ההיסטוריה מופרדת מההקשר העכשווי, וזה בדיוק מה שאנחנו נלחמים לשנות", מסבירה סוניה ברבאחה מ-Movement des indigenes de la république. "אנחנו נאבקים להשתחרר מההיסטוריה הקולוניאלית הזו שממשיכה להימשך עד היום".
"בפריז אנחנו חווים מצב קולוניאלי, הגיאוגרפיה העירונית דומה מאוד למצב הקולוניאלי באלג'יריה", אומר ברבאצ'ה. "יש בעצם מרכז העיר הלבן, בעוד שאנשים מהמושבות לשעבר המקיפות את מרכז העיר, גרים בפרברים, זו גיאוגרפיה גזענית, שמתורגמת לפעמים להתקוממות חברתית כפי שהעולם ראה ב-2005".
צרפת נותרה אומה בקצה. כמו סערה פוליטית בשנים האחרונות הגדירה את הפוליטיקה הצרפתית, מהפיצוצים הפופולריים בפרברי פריז מונעים על ידי צעירים מהגרים בשוליים חברתית, ועד לדחיית הבסיס ההולכת וגוברת של גירושים מאסיביים למושבות צרפתיות לשעבר וסיכויים רציניים לשפל כלכלי חמור, כתוצאה מכך. של סערה כלכלית בינלאומית גוברת, וכתוצאה מכך פחות הזדמנויות כלכליות במדינה.
"ניכור חברתי מוחלט כמעט ללא הזדמנות כלכלית, אתה יכול להתחיל להבין את המצב בפרברים", אומר לי דייוויד קומון מ-CBC בקפה בפריז. "האלימות מתחזקת כאשר שוטרים צרפתיים צעירים נשלחים לפרברים, במהלך השנים הראשונות לשירותם, מגיעים ביד קשה לפרברים הפכפכים ממילא, ואז האלימות החברתית הקיימת, בעיקר עקב העוני, ניזונה לאלימות נגד מִשׁטָרָה."
ההיסטוריה חורטת רשמים עמוקים על המציאות הפוליטית הצרפתית העכשווית, היסטוריה, שכמו ההווה, היא שדה קרב המוגדר על ידי צדדים מנוגדים של סכסוך עמוק המובן בצורה הטובה ביותר במונחים קולוניאליים.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו