מונטריאול - בכל שנה בחודש יוני מציין האו"ם את היום הבינלאומי לתמיכה בקורבנות עינויים. עם זאת, מספר רב של מדינות חברות באו"ם ממשיכות לעסוק בעינויים - במקרים רבים, בגלוי. סתירות פוליטיות כאן רבות, מתערבבות בין אימת העינויים כמציאות המנוהלת פוליטית לבין הקונצנזוס הבינלאומי לכאורה בהתנגדות לעינויים.
קנדה היא מדינה אחת שבה אין לטעות בקשרים פוליטיים לעינויים בשנים האחרונות.
מהעדויות הרודפות של עומר חאדר הקנדי שנשאר במפרץ גואנטנמו בקובה, ועד לעינויים המתועדים בהרחבה של מאהר עראר הקנדי בכלא בסוריה, עינויים הם המפתח ביחסים הפוליטיים של קנדה לעולם מאז ה-9 בספטמבר.
"היום, נרטיב מאוד ספציפי על עינויים מסתובב בקנדה", תיארה שרן רזאק, פרופסור באוניברסיטת טורונטו ומחברת מהוללת של מספר ספרים בנושאי גזע בחוק.
"הנרטיב שעינויים עובדים ושהם הכרחיים זוכה לבולטות יותר מאשר אי פעם בעבר - טענות שבאמת נותרו ללא עוררין בתקשורת הפופולרית, וזה באמת מסוכן מאוד לחברה שלנו", אמרה. הדומיניון בטלפון.
אבוספיאן עבדאלרזיק הוא קנדי שיכול לדבר ישירות עם הגישה של קנדה על עינויים.
עבד אלראזיק נכלא בסודאן, שם עונה. כעת הוא נמצא במוקד של קמפיין עממי שלחץ לאחרונה על הממשלה להחזיר את עבד אלראזיק מסודן, זכות אזרחות שנשללה על ידי ממשלות קנדיות עוקבות.
לפי זה של קנדה אמנת זכויות וחירויות, "לכל אזרח בקנדה יש את הזכות להיכנס לקנדה, להישאר בה ולצאת ממנה". זכויות אלו נשללו מעבדלראזיק. ביוני, לאחר שש שנות גלות, הוא חזר למונטריאול כאשר פסיקה מרכזית של שופט בית משפט פדרלי אילצה את הממשלה לכבד את זכותו של עבדלראזיק לשוב לקנדה.
"נסעתי לסודן לבקר את אמי החולה; בלי לספר לי, סוכנים מ-CSIS המליצו לסודן לעצור אותי", הסביר עבד אלראזיק. "נזרקתי לכלא כי קנדה ביקשה, נכלאה [ו] הוכה. עונתי".
מעבר למודיעין הכוזב מקנדה שהוביל למאסרו ועינויו של עבד אלראזיק בסודן, התפקיד הישיר שמילאה ממשלת קנדה בעינויו של עבד אלראזיק הוא הגורם המעצר ביותר בעניינו.
"ממשלת קנדה יודעת שסודאן מענה אסירים אבל זה לא עזר לי", תיאר עבדלראזיק. "במקום זאת, ממשלת קנדה שלחה סוכני CSIS לחקור אותי בכלא".
כיום, עבד אלראזיק דורש תיקון מממשלת קנדה.
"אני רוצה שאותם אנשים שממלאים תפקיד בעניין הזה יתמודדו עם הצדק, לא בגלל שאני מחפש נקמה", הסביר עבד אלראזיק לעיתונות זמן קצר לאחר שחזר למונטריאול. "אני רוצה שזה לא יקרה לאף קנדי".
עבד אלראזיק נאבק כעת על החזרה מלאה של זכויות האזרחות שלו בקנדה. בשל הטענות שעבד אל-רזיק מקיים קשרים עם אל-קוואדה, האשמות קיצוניות שמעולם לא הוכחו בבית המשפט, עבד אל-רזיק נשאר ברשימת המעקב של הטרור של האו"ם. הדבר אוסר עליו להחזיק חשבון בנק או לקבל כל סוג של סיוע פיננסי, לרבות שכר עבודה בקנדה.
שלילת דרכון מעבדלרזיק הייתה הפרה ברורה של קנדה חוק האזרחות, וביקורת חמורה נמתחה נגד ממשלות קנדיות עוקבות בשל כך.
המקרה של עבד אלראזיק הוא דוגמה אחת לאופן שבו המדינה הקנדית מפנה את ארסנל הביטחון שלה נגד אזרחים. תוכנית נוספת היא תוכנית "תעודת הביטחון" של הממשלה, המכוונת כיום לחמישה תושבי קבע של אונטריו וקוויבק.
בשנת 2003 כוחות הביטחון הקנדיים תפסו את אדיל צ'רקאוי במעצר מתוקשר מאוד, והוציאו נגדו תעודת אבטחה. הדבר עורר קמפיין פופולרי ברחבי קנדה לביטול החקיקה, המאפשרת מעצר בלתי מוגבל ובסופו של דבר גירוש של חשודים בטרור ללא הצגת ראיות פומבית.
לאחר יותר מארבע שנות מאסר, מבלי שידע כלל את האישומים נגדו, שוחרר צ'רקאוי בתנאים קשים, כולל ענידת צמיד ניטור אלקטרוני.
בשנת 2006 פתח צ'רקאוי באתגר מוצלח לתעודת האבטחה, גינתה על ידי ועדת האו"ם נגד עינויים ובית המשפט העליון של קנדה, שראה שהחקיקה אינה חוקתית. בתגובה, הממשלה השמרנית שיפצה את החקיקה ב-2007, והכניסה לתהליך התעודה "עורך דין מיוחד", תוך שמירה על המבנה הבסיסי של החקיקה, שהוחזרה ב-2008.
כיום, צ'רקאוי נותר תחת איום בגירוש למרוקו, מדינה שבה הוא עלול לעמוד בפני עינויים. ניסיונותיה של קנדה לגרש את צ'רקאוי למרוקו מפרים את ההתחייבויות של קנדה במסגרת אמנת האו"ם נגד עינויים.
חקיקת תעודות האבטחה של קנדה היא מפתח נוסף להבנת הקשר של קנדה לעינויים בשנים האחרונות.
"בקנדה, כאשר תווית האבטחה מוחלת על אנשים, האנושיות שלהם מושפלת באופן אוטומטי ועינויים הופכים לאפשרות", הסבירה מרי פוסטר, פעילה ב- Peoples Commission Network, קואליציה קהילתית המתנגדת למדיניות ההגירה והביטחון של קנדה המערערת את זכויות האדם. . "המגמות לנורמליזציה של עינויים פועלות לקראת דה-הומניזציה של החברה שלנו, דוחפת אנשים לחשוב יותר על הביטחון האישי של עצמם ולא על הביטחון הקולקטיבי שלנו".
קנדה ספגה ביקורת קשה גם על יחסה לעצירים אפגנים, שרבים מהם עונו.
בשנת 2008, לאחר שנאספו עדויות עינויים ממספר אסירים, אמנסטי אינטרנשיונל פתחה בתביעה נגד ממשלת קנדה שתעצור לצמיתות את העברת עצירים אפגנים לבתי כלא אפגנים.
"בבתי הכלא האפגניים העינויים משתוללים ושיטתיים, [ולדעתנו] סביר מאוד שחלק ניכר מאלה שהועברו ממעצר קנדי למערכת הכלא האפגנית יעברו עינויים בסופו של דבר", הסביר אלכס נווה, המזכ"ל הכללי. של מדור אמנסטי אינטרנשיונל בקנדה, בשנת 2008. "אם הסיכון בעינויים הוא סיכון אמיתי, מה שאמנסטי סבור שהוא, זה מוטלת על קנדה וזה למעשה עניין של חובה משפטית בינלאומית לא למסור את האסירים".
התיק של אמנסטי על עינויים אפגניים תלוי כעת בדיון נציבות התלונות של המשטרה הצבאית, שהשיקה שורה של דיונים פומביים בנושא בחודש שעבר.
הדיונים מתרכזים בשאלה האם קנדה העבירה ביודעין אסירים לענים באפגניסטן.
באוטווה, הממשלה השמרנית מנסה להשיג צו בית משפט לעצור את הדיונים הציבוריים המתוכננים להימשך בסתיו הקרוב.
סיפורים אחרים על עינויים, שסופרו על ידי הקנדים מאהר עראר ועבדאללה אלמלקי, שעונו בבתי הכלא הסוריים, מלווים בשתיקה מצד פקידים קנדיים.
"כאומה אנחנו צריכים להתמודד עם המציאות של שותפותנו לעינויים", אמר אלכס נווה מאמנסטי אינטרנשיונל. הדומיניון להשיג בטלפון.
קנדה חתומה על 1984 אמנת האו"ם נגד עינויים. למרות זאת, פעולותיהן של ממשלות קנדיות סותרות את האמנה נגד עינויים.
"העינויים עצמם, כמו גם סיפורים על עינויים, נועדו למעשה ללמד אותנו משהו", אמר רזאק. "סיפורים שנועדו ללמד אותנו מי שייך לקהילה הלאומית ומי לא, אז אתה מקבל מספר עצום של אנשים שחושבים שהמוסלמים אינם שייכים לקהילה הלאומית ואינם ראויים לזכויות היסוד שלהם - וזה באמת נזק של עינויים".
סטפן כריסטוף הוא עיתונאי ומארגן קהילתי.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו