מנהיגי הקהילה המוסלמית שוללים את הנשורת מהדיאלוג ההולך וגדל והולך ומתפלג.
הזהות האסלאמית בקוויבק עומדת במרכז סערת הוויכוח הנוכחית סביב התאמה סבירה, שכן זכויות המיעוטים המוסלמים במחוז לקיים בפומבי מנהגים דתיים מותקפות בוועדה בחסות המדינה.
מבהילה קנדים רבים היא הגזענות הגלויה כלפי תרבויות לא דומיננטיות בקוויבק, שבאה לידי ביטוי שוב ושוב בדיונים שיזמה ממשלת המיעוט הליברלי של ז'אן צ'ארסט ערב הבחירות האחרונות במחוז. קוויבק מהאזורים הכפריים של המחוז מעבירים שיח חברתי המטלטל את התפיסה השנויה במחלוקת של קנדה כחברה סובלנית רב-תרבותית.
"הדרך היחידה להחזיר שלום והרמוניה בקוויבק היא לאסור על לינה דתית", הכריזה אישה המשתתפת בוועדה המדינתית בגטינו באוקטובר. סמלים דומיננטיים של הנצרות במחוז אינם עומדים לדיון בדיונים, מכיוון שהצלב הענק על הר רויאל ממשיך לזרוח מדי לילה בשמיים.
קבוצות קהילה מוסלמיות ברחבי העיר מארגנות את תגובתן לוויכוח הנוכחי סביב התאמה סבירה לקראת הדיונים הציבוריים במונטריאול, המתוכננים ל-27 בנובמבר בצרפתית וב-29 בנובמבר באנגלית.
זכויות האזרח של נשים מוסלמיות במסגרת פרקטיקות איסלמיות נדונות בתקיפות ברחבי קוויבק, לעתים קרובות על ידי לא-מוסלמים באזורים הכפריים של המחוז שמעולם לא נתקלו במוסלמי פנים אל פנים.
"אני חושב שהמוטיבציה לא הייתה באמת לנהל ויכוח אמיתי
או דיאלוג סביב נושאים שאנשים לא מבינים או לא מרגישים איתם בנוח - הם רוצים ליישם את ההשקפה שלהם על חירות האישה, אז אני מוצאת את זה מאוד חודרני, מאוד מפלה", מסבירה מאי היידר מאגודת אל-הידיה במונטריאול.
בהקשר של הדיון בקוויבק על התאמה סבירה, מועצת קוויבק למעמד האישה, גוף פרובינציאלי המייעץ לממשלה בנושאים הקשורים לנשים, פנתה לליברלים של צ'ארסט בדרישה לאלץ עובדי ציבור להסיר סמלים דתיים גלויים בתוך חללי עבודה.
מלבד צלבים נוצריים גדולים, טורבנים סיקים וכטיפות יהודיות, סמלים ממוקדים כוללים את מטפחת הראש הנפוצה המסתירה את שיערן וצווארן של נשים מוסלמיות, בטענה שביטולו יבטיח שוויון בין גברים לנשים בקוויבק.
"חופש הדת חייב להיות מוגבל, באופן מהותי, בזכות לשוויון בין נשים לגברים", מסבירה כריסטיאן פלצ'ט, נשיאת מועצת קוויבק למעמד האישה, בהצהרה שבמהלכה תיארה את השוויון בין המינים כ "סימן ההיכר של הזהות הקוויבקית."
לפי מועצת קוויבק למעמד האישה, סמלים אסלאמיים כמו מטפחת הראש מעבירים "מסר של כניעה של אישה, שאסור להעביר לילדים צעירים כחלק מחינוך חילוני, שנדרש לקידום שוויון בין גברים ונשים."
הכוונה לסמלים איסלאמיים בהקשר של התאמה סבירה דוחפת מספרים הולכים וגדלים בתוך הקהילה המוסלמית של מונטריאול להרגיש מבודדת מהחברה הרחבה יותר.
"איך אתה רוצה לשחרר אישה על ידי כפייתה של דרך חיים מסוימת שהיא עצמה לא מסכימה עליה?" שואל היידר. "אני לא רואה בזה שחרור. אני רואה בזה דיכוי, בעצם. אם נשים מוסלמיות מסיבה כלשהי מרגישות שנכפים עליהן דברים בתוך הקהילה או אמונתן, אנחנו חיים בחברה דמוקרטית שבה מוקירים חירות שבו יש להם את החופש לשחרר את עצמם".
אבודה בוויכוח הנוכחי היא גם הכרה בכך שקהילה מוסלמית ומנהגים איסלאמיים התקיימו במונטריאול מאז סוף המאה ה-1800, כאשר מהגרים נוצרים ומוסלמים מסוריה, לבנון ומפלסטין הקימו לראשונה כאן קהילות.
"קהילה מוסלמית התבססה לראשונה בקוויבק לפני יותר מ-100 שנה. לאנשים מהמזרח התיכון הייתה השפעה על היווצרות החברה הקוויבקית במשך דורות", מסביר השם האלל מהמרכז קומונאוטר מוסלמן דה מונטריאול, אחד המוסלמים הגדולים במונטריאול. מרכזים קהילתיים.
"לעת עתה הדיון הזה על התאמה סבירה הוא לא ויכוח. כדי שדיון אמיתי יתקיים הוא צריך להתקיים על בסיס של שוויון. עם זאת, היום אנו עדים לשיח ששורשיו של רוב נגד שיח מיעוט", ממשיך הלל.
לדברי מוסטפה הנווי ממרכז העובדים המהגרים בקוט-דה-נייז, הדיון הנוכחי על התאמה סבירה אינו קשור כלל לבניית חברה חילונית בקוויבק.
"השמרנים של הרפר וה-ADQ בקוויבק מכוונים לגורמים הדתיים של הקהילה המוסלמית כדי לדחוף אג'נדה שמרנית ותומכת במלחמה במחוז הזה", מסביר הנוויי. "לוויכוח הזה אין שום קשר לפוליטיקה חילונית, או ליצירת חברה חילונית. חילוניות אמיתית תאפשר לאנשים לבטא את הדת והרוחניות האינדיבידואלית שלהם, לא בניגוד לשאר החברה, וזה ההפך מהדיון הנוכחי על התאמה סבירה. ."
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו