ההתנגדות להסכם סחר דו-צדדי בין יפן לפיליפינים הולכת וגוברת לציבור ברחבי הארכיפלג השקט והשבוע הכריזה Pamalakaya, ברית דייגים-עממית לאומית, על קמפיין לאומי להתנגדות להסכם השותפות הכלכלית של יפן-פיליפינים (JPEPA).
בעוד המשא ומתן בתוך מוסדות סחר בינלאומיים כמו ארגון הסחר העולמי (WTO) ממשיך לקרטע, מדינות G8 מרובות, כמו יפן, ארה"ב וקנדה, מעבירות את תשומת הלב שלהן למו"מ על הסכמי סחר דו-צדדיים או אזוריים ברחבי העולם. הסכמי סחר דו-צדדיים מבטאים בדרך כלל חזון כלכלי דומה המשותף ל-WTO, הרואה את משאבי הטבע, מוסדות המגזר הציבורי והסביבה במונחים של רווח כלכלי מהיר.
בפיליפינים, Pamalakaya עומדת להתנגד להסכם הדו-צדדי עם יפן מכיוון שסעיפים במסגרת ההסכם יפתחו אזורים כלכליים בלעדיים בפיליפינים לתאגידי דיג יפניים. המים הלאומיים בפיליפינים שכבר מתמודדים עם בעיות של דיג יתר יפלו טרף לספינות מפעל גדולות מיפן, שונה בולט משיטות הדיג המסורתיות שרוב הדייגים בפיליפינים משתמשים בהן עד היום. השפעות על הסביבה ודייג יתר על ידי תאגידים יפניים הם חששות עיקריים המובעים על ידי דייגים ברחבי הפיליפינים רבים שכבר נאבקים כדי לשרוד.
זהו ראיון שערך סטפן כריסטוף עם פרננדו היקאפ, היו"ר הלאומי של Pamalakaya, ברית הדייגים-עממית הלאומית שנועדה להשיק קמפיין לאומי נגד הסכם השותפות הכלכלית של יפן-פיליפינים (JPEPA).
פרננדו היקאפ: Pamalakaya [ברית דייגים-עממית לאומית] מתנגדת נחרצות לאשרור הסכם השותפות הכלכלית של יפן-פיליפינים (JPEPA), שכן ההסכם יאפשר לאוניות מפעלי טונה מיפן לחקור ולנצל אזורים כלכליים בלעדיים בפיליפינים. על פי הסכם הסחר החופשי, ספינות תאגידים יפניות ייכנסו לשטחי הדיג השופעים ביותר בפיליפינים. מסיבה זו אנו מתנגדים למה שנקרא הסכם סחר חופשי זה עם יפן.
שטחי דיג בפיליפינים אינם בריאים היום בעיקר בגלל שחקנים זרים או חברות שפועלות במים שלנו. כיום, המים סביב הפיליפינים דגים יתר על המידה. הסכם הסחר המוצע עם יפן יביא לכך שהמשאבים הימיים הלאומיים בפיליפינים ייפתחו לחלוטין עבור חברות זרות, מה שיוביל לדיג יתר, מצב חמור מאוד. דייגים קטנים בפיליפינים יושפעו מאוד מהסכם זה; פרנסתם של דייגים עלולה להילקח עקב דיג יתר על ידי תאגידים זרים.
סטפן כריסטוף: האם אתה יכול להסביר כיצד הסכם הסחר החופשי עם יפן ישפיע על ההכנסה והיכולת לשרוד של דייגים בפיליפינים, בבקשה תאר בפירוט כיצד הסכם זה ישפיע על דייגים מקומיים במדינה?
פרננדו היקאפ: ראשית חשוב להדגיש שתעשיית הדיג בפיליפינים היא בסיסית בהשוואה למדינות אחרות. בפיליפינים אין לדיגים לעתים קרובות את הציוד לחקור את המים הלאומיים באותו אופן כמו תאגידי דיג זרים. כמו כן, ציוד מסורתי המשמש לעתים קרובות בפיליפינים אומר שהתעשייה המקומית הרבה יותר אינטנסיבית מאשר במדינות אחרות, בעוד שהתוצאה הסופית שווה הרבה פחות מוצר, הרבה פחות דגים לשוק בשל שיטות דיג מסורתיות.
ברור שמדינות אחרות רוצות גישה למים שלנו, מדינות עם תאגידים שיש להם טכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת שתשמש לדיג במהירות ובסופו של דבר לרוקן את מימינו. בהסכם השותפות הכלכלית של יפן-פיליפינים, במיוחד סעיפים עשרים ושמונה ועשרים ותשעה בהסכם, מתאר כי ציי דייג ענקיים מיפן יורשו לחקור את המים הלאומיים שלנו בפיליפינים, במיוחד את האזורים הכלכליים הבלעדיים שלנו.
בעיקרו של דבר הסכם זה פירושו ניצול חופשי של המשאבים שלנו בפיליפינים על ידי תאגידי דיג יפניים, אשר יקצור את הטונה שלנו. אלמנטים בהסכם המאפשרים ישירות את ניצול המים הלאומיים שלנו בפיליפינים מדאיגים. קביעות בהסכם הסחר עם יפן, יגרמו לדלדול מאסיבי של דגים ממימי הפיליפינים ומהאזורים הכלכליים הבלעדיים שלנו.
בהתבסס על המחקרים שלנו ותקני התעשייה הכלליים, ספינת דיג יפנית של מפעל אחד תקצור ככל הנראה לפחות חמישים אלף טונות של טונה מדי שנה. חברות יפניות עובדות בדרך כלל עם מספר ספינות מפעל, כך שברגע שיאפשרו להן להיכנס לאזורים הכלכליים הבלעדיים בפיליפינים הן עלולות לאסוף מאות אלפי טונות של טונה מהפיליפינים מדי שנה. הסכם סחר זה יגרום לדלדול המהיר ולניצול יתר של מי הדיג בפיליפינים.
דייגים קטנים בפיליפינים לא יכולים להתחרות במוצרים זרים שנכנסים לארצנו, מוצרים אלה מסובסדים מאוד על ידי ממשלות אחרות, בעוד שהממשלה בפיליפינים לא תסבסד את תעשיית הדיג המקומית. מוצרים ימיים זרים שיזרמו לשווקים המקומיים שלנו בפיליפינים יהרגו את התעשייה המקומית שלנו, תעשייה ששווה הישרדות עבור דייגים קטנים רבים.
סטפן כריסטוף: בנוגע לגישה למשאבים בתוך המים בפיליפינים, האם תוכל לדבר על מה שאנשים בתוך התנועה שלך, דייגים בארגון שלך, אומרים בנוגע להסכם הסחר החופשי המוצע עם יפן?
פרננדו היקאפ: דייגים בפיליפינים מתנגדים להסכם כלכלי חד צדדי זה עם יפן, מכיוון שהסכם זה לא נועד לתמוך בהישרדות או עצמאות של דייגים בפיליפינים, הסכם זה נועד לתמוך בתעשיית הדיג המסחרית היפנית, במיוחד תעשיית הטונה. חברות יפניות ירוויחו מאות מיליוני דולרים מדיג טונה בפיליפינים. אם הסכם זה ייצא לפועל, אם הסכם זה ייחתם, זה ישתווה לרווח גדול עבור תאגידים יפניים.
פתיחת המים שלנו בפיליפינים לתאגידים גדולים תבטיח את הרס הסביבה הימית שלנו בפיליפינים, ולכן כתנועה אנו מתנגדים לאפשר לחברות זרות להיכנס למים העדינים שלנו.
כמו כן, הסכם זה עשוי לעקור למעלה ממאה אלף דייגים ועובדים קשורים מהחוף בפיליפינים. אם לחברות יפניות תינתן גישה לאזורים הכלכליים הבלעדיים, העובדים המקומיים יאבדו את מקום עבודתם, יאבדו את פרנסתם וייאלצו לעבור לאזורים עניים עירוניים. JPEPA שואפת בבירור לתמוך בתעשיית הדיג המסחרית של יפן, לא בדיגים בפיליפינים והפרטים בהסכם מבהירים זאת בצורה ברורה.
סטפן כריסטוף: כיום בפיליפינים תנועות חברתיות שונות מתנגדות בתוקף לממשלה הנוכחית בראשות הנשיאה גלוריה מקפגאל-ארוו ובגיבוי ארה"ב, הפגנות מתקיימות ברחבי המדינה בשנים האחרונות הקוראות לנשיא לפרוש מתפקידו. בהקשר זה תוהה לדעתכם מדוע הממשל הנוכחי בפיליפינים תומך בהסכם זה עם יפן.
פרננדו היקאפ: הנשיאה גלוריה מקפגאל-ארויו לא מקשיבה לתושבי הפיליפינים. בעצם הממשלה הנוכחית מכוונת לתמיכה פוליטית מיפן, וזו הסיבה שארויו דוחפת את ההסכם החד-צדדי הזה עם יפן. הנשיא ארויו נלחם על הישרדות פוליטית ומפתח אחד לשימור הכוח הוא קבלת תמיכה מממשל זר חזק, כמו יפן, שהיא מדינה חזקה ביותר באסיה ובעולם.
ארויו הנוכחית מתמודדת כעת עם משבר פוליטי, הנובע מהאשמות אמינות בהונאת בחירות ב-2004 וגם פרשיות שחיתות גדולות בתוך הממשלה. כמו כן, הממשל הנוכחי מתמודד עם שערורייה בינלאומית הולכת וגוברת סביב מאות היעלמויות מאולצות והרג פוליטי המכוונות לפעילים בפיליפינים, שדיווחי האו"ם קשרו לכוחות המזוינים של הפיליפינים ולממשל הנוכחי.
בהינתן תנאים אלה הנשיא ארויו מבקש תמיכה ממעצמות בינלאומיות, כמו יפן, שדוחפת קדימה את המשא ומתן על הסכם JPEPA. הנשיא ארויו מחפש תמיכה מבחוץ, במקרה זה תמיכה פוליטית מיפן, לאור המהומה הגדולה בפיליפינים והתנגדות עממית עזה לממשל הנוכחי בפיליפינים.
סטפן כריסטוף: תוהה אם תוכל לדבר על האופן שבו הסכמי סחר חופשי או מדיניות השפיעו על הפיליפינים עד עכשיו, כעת אנו דנים בהסכם הסחר הדו-צדדי המוצע עם יפן. תוהה את המחשבות שלך על האופן שבו הסכמי סחר חופשי השפיעו על הפיליפינים בכלל ובפרט על דייגים במדינה?
פרננדו היקאפ: כל הסכמי הסחר החופשי שהפיליפינים חתמו עליהם, עוד מימי הדיקטטורה תחת פרדיננד מרקוס, לא הועילו לרוב הפיליפינים או לאלה העובדים במגזר הדיג. בשל הסכמי סחר כאלה הצטמצמנו לעבדים מודרניים בארצנו, נאלצים כדייגים לפעול כעובדים או כספקי מוצרים עבור תאגידים בינלאומיים גדולים ומדינות כמו יפן וארה"ב.
הסכמי סחר או חברות בארגון הסחר העולמי (WTO) לא עשו דבר כדי לשפר את חייהם של דייגים או רוב העובדים בפיליפינים. תרם לבולאטלט
סטפן כריסטוף הוא עיתונאי ומארגן קהילה שתורם לראיון זה http://www.bulatlat.com. ראיון זה הופק במקור עבור פרויקט Fighting FTAs, פרויקט בינלאומי המספק תמונה עולמית על הסכמי סחר חופשי (FTA), ותובנה לגבי מאבקים המתנהלים על ידי תנועות חברתיות הנלחמות בחזרה. http://www.fightingftas.org
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו