סאטוקו קישימוטו חזרה למולדתה יפן באפריל 2022. היא הייתה בת 47, ובמשך 22 שנים מהן הייתה באירופה, רובם עבדו עבור צוות החשיבה הפרוגרסיבי ה-Transnational Institute באמסטרדם. לא היו לה תוכניות מוצקות לעתיד - אולי לכתוב קצת, אולי לעסוק בטיפול. בכל מקרה, כשנחתה, לא היה לה שום מושג שבעוד חודשיים היא תהיה ראש עיריית סוגינאמי, השביעית בגודלה מבין 23 המחלקות המרכזיות של טוקיו, עם אוכלוסייה של למעלה מ-588,300.
"לא הכרתי את סוגינאמי בכלל", היא אמרה לי כשראיינתי אותה במשרדה לפני כמה שבועות. "ולא היה לי ניסיון בפוליטיקה מקומית".
עברו שלוש שנים מאז שראיתי אותה בפעם האחרונה, בפגישה של המכון הטרנס-לאומי באמסטרדם. אחר כך היא לבשה תלבושת אקטיביסטית טיפוסית, בג'ינס וסוודר צווארון גולף, וחלקה את התובנות שלה לגבי בעלות דמוקרטית על שירותים ציבוריים. עכשיו היא הייתה בשמלה כחולה חיוורת מקסימה, שיער מטופח בקפידה, נראתה מאוד כמו המנהלת. אבל כשהיא דיברה, היא הייתה אותה סאטוקו נלהבת זקנה שהסבירה על ההכרח ליותר דמוקרטיה באספקת שירותים ציבוריים. אלא שהפעם, הבוחרים העמידו אותה במצב של יכולת לעשות משהו בנידון.
הניצחון שלה בבחירות 2022 היה רק בחלקו "נס". חלק גדול מזה נבע מתחושה של היכן המצביעים היו מבחינה נושאית, בניית קואליציה חכמה, ועבודה קשה פשוטה בהוצאת הבוחרים. לאחר ששוכנעה לנהל אותה על ידי חברות אקטיביסטיות, רובן נשים, הקמפיין שלה הצליח לבנות קואליציה מגוונת של ארגונים פמיניסטיים, קבוצות סביבתיות, עובדים, סוציאליסטים ואפילו המפלגה הקומוניסטית היפנית. כאן, הניסיון האירופי שלה היה שימושי, עם הדוגמאות שלו לתצורות "שמאל מאוחד" במדינות כמו גרמניה וברמת האיחוד האירופי.
שני קמפיינים
לראש העיר המתמודד לבחירה מחדש היה רקורד שנוי במחלוקת, כשכהונתו עמדה בסימן מחלוקות רבות הקשורות בסלילת כבישים וארגון מחדש של פרויקטים של מתנ"סים. עם זאת, סאטוקו הבין שרוץ נגד השיא שלו לא יספיק. הקמפיין שלה ידע שהתוצאה תהיה תלויה באחוז ההצבעה, והוצאת המצביעים נשענת במידה רבה על המצע שבו היא רצה. באופן קונקרטי, היא עשתה קמפיין לשיפור הגישה לטיפול בילדים לאחר בית הספר, בניית מדיניות להשכרה במחיר סביר של דיור ופתיחת הזדמנויות נוספות לנשים.
אבל לא פחות חשובה מההבטחות הקונקרטיות הייתה הדימוי שלה שהקמפיין שלה הצליח לתקשר: פנים רעננות וצעירות, אדם שלא קשור לפוליטיקה ההיררכית הישנה מלמעלה למטה, מחויב לפוליטיקה דמוקרטית השתתפותית ופתוח להסתכלות לפתרונות לאתגרים ישנים וחדשים שהמדיניות הישנה כבר לא יכלה לטפל בהם, כמו הפער המגדרי ההולך וגדל של טוקיו בכל הנוגע לכוח, הכנסה וכבוד ישן פשוט.
סאטוקו גרף כ-70,000 קולות, רק 187 יותר מהחבר המכהן. אילו מועמד מהימין הקיצוני שצבר 20,000 קולות לא היה מתמודד, רוב קולותיו היו מגיעים לבעל התפקיד. הממסד היה במצב של הלם וכעס, היא סיפרה, "אבל זו דמוקרטיה". אחוז ההצבעה אכן היה המפתח לניצחון שלה, עלייה מ-35 ל-40 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה, וזה היה מרשים, אם כי סאטוקו אמרה כי יעד הקמפיין שלה היה להעלות את אחוז ההצבעה ב-10 אחוזים.
בקושי היא נכנסה לתפקידה כאחת משתי נשים ראשות עיריות רק ב-23 המחלקות של טוקיו, כאשר סאטוקו והצוות שלה צללו מיד לאתגר הבא: עבודה כדי שמועמדים מתקדמים יזכו בבחירות למועצת סוגינאמי המתוכננות לאפריל 2023. "באמת פעלתי קשה, בידיעה אחוז ההצבעה יקבע אם יהיו לי המספרים לדחוף את המדיניות שלי במועצה", אמרה. אחוז ההצבעה בסוגינמי עלה מ-39.4 ל-43.6 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה. שיעור ההצבעה בקרב נשים בוחרות היה גבוה באחוז אחד מזה של גברים, 44.23 עד 43.02 אחוזים. סוגינאמי הייתה אחת מארבע הרשויות היחידות ביפן (מתוך 1718) שבהן 50 אחוזים או יותר מהצביעו היו נשים.
נוף שונה
תוצאות הבחירות באפריל שינו את הנוף של הפוליטיקה המקומית. XNUMX חברי מועצת העיר הפסידו, רבים מהם שמרנים. XNUMX פרצופים חדשים זכו, רובם נשים. עם אשה ראש עיר ונשים שהן רוב אלו שניצחו בבחירות, אנשים אמרו שסוגינאמי חוותה "מהפכה מגדרית". עבור סאטוקו, הבחירות הביאו למועצה ש"אוכל לעבוד איתה" במאמץ לדחוף את החזון והמדיניות שלה. כשליש מחברי המועצה היו אנשים שהיא יכולה לסמוך עליהם שיתמכו בה, עוד שליש היו כוחות ביניים שיכלו ללכת איתה או עם האופוזיציה בהתאם לנושא, והשאר היו מתנגדים מוצקים או, כדבריה. היועץ הפוליטי המרכזי, שוקו אוצ'ידה, "אנשים נחושים להקשות עליה".
מועצת העיר, לעומת זאת, היא רק שחקן אחד. שחקן מרכזי נוסף, אולי אפילו יותר מכריע, הוא הבירוקרטיה המקומית, המונה כ-6,000 איש. למרות שבירוקרטיה מזוהה לעתים קרובות עם אינרציה, סאטוקו אומר שהמצב מורכב יותר במציאות. חלק גדול מהאינרציה הזו נובע רק מהיעדר תמריצים כלכליים. לארבעים אחוז מעובדי הציבור של סוגינאמי אין מעמד קבוע, ו-87 אחוז מהעובדים המזדמנים הללו הן נשים. ואז יש גם את התרבות של פשוט לעשות דברים בצורה שגרתית. סאטוקו מרגישה שיש כאן הזדמנויות ליצירת מוטיבציה רעננה בקרב עובדי המגזר הציבורי, על ידי מאבק על ביטחון תעסוקתי נוסף עבורם והבאתם להשתתף בתכנון וקבלת החלטות.
סאטוקו נתנה כדוגמה לאפשרות לפתח יחסי עבודה טובים עם הביורוקרטיה את הניסיון שלה בדיון איתם ביישום "המניפסט העם" שעליו ניהלה קמפיין. התגובה הבירוקרטית האופיינית הייתה שסוגינמי כבר ננעלה על תוכנית חומש שנכפתה מלמעלה שתהיה קשה לסטות ממנה. עם זאת, קבוצה של פקידים רמי דרג הגיעה אליה עם הפריטים במניפסט העם שלה מחולקים לארבע קטגוריות. "א היה מה שיכולנו לעשות מיד. B היה מה שיכולנו לעשות עם כמה התאמות תוך שנתיים. C היה קשה בלי תקציב גדול יותר, ולכן היינו צריכים לתכנן מ-2024 ואילך. D היה מה שסוגינמי כבר עשה." מערכת יחסים יצירתית עם הבירוקרטיה, לדבריה, תאפשר הגדלת רשימות ב' ו-ג'.
סאטוקו משוכנעת שרבים בביורוקרטיה פתוחים לאתגר שהיא הציבה: "הגישה הישנה כבר לא עובדת. מה הפתרון שלך? האם לא כדאי לפחות לנסות גישות חלופיות?"
סוגינאמי היא כמו שאר טוקיו ויפן. הגישות הישנות לבעיות ישנות וחדשות אינן עובדות עוד. חלק מהפתרון טמון במדיניות חברתית וכלכלית חדשנית, חלק נוסף ביצירת מתודולוגיות חדשות, וחלק נוסף בהבאת השתתפות פעילה בקביעת מדיניות של יותר נשים ומגזרים מודרים אחרים. אבל אין לראות בכך תרופת פלא, שכן קבוצות המזהות את עצמן כ"רפורמות" גייסו גם נשים כדי לזעזע מערכת טרשתית שנשלטת על ידי המפלגה הליברלית-דמוקרטית עם פתרונות ניאו-ליברליים קיצוניים יותר.
מדאיגה במיוחד את סאטוקו ועוזרה הפוליטי שוקו היא עלייתו של ניפון אישין נו קאי, שהפכה למפלגת האופוזיציה השלישית בגודלה במדינה, עם תוכנית המשלבת הסברה פרוגרסיבית באופן מסורתי כמו ביזור ונישואי הומוסקסואלים עם מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית, ביטול מגבלות הוצאות הביטחון וזריקת סעיף 9 של החוקה המחייבת את יפן למדיניות אנטי-ליברלית. מדיניות חוץ מלחמה.
עם מועצה שהיא יכולה לעבוד איתה, סאטוקו מרגישה שהאג'נדה שהיא קבעה לעצמה לשלוש השנים הבאות היא בר השגה.
שלוש השנים הבאות
שיפור ניכר באספקת טיפול בילדים וטיפול בעובדים סיעודיים הוא מרכזי בחזון של סאטוקו של "כלכלת טיפול" עבור סוגינאמי, כמו גם פתיחת הזדמנויות רבות יותר לנשים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.
כמו כן, בראש סדר העדיפויות יש "התאוששות של המגזר הציבורי". זה יכלול לא רק מאבק למען ביטחון תעסוקתי נוסף לעובדי המגזר הציבורי וטיפוח השתתפות פעילה יותר של אזרחים בגיבוש מדיניות. המשמעות היא גם תוכנית דיור ציבורי חדשנית שתכלול סובסידיות לשוכרים וכן תמיכה לבעלי בתים עם תוכניות כמו שיפוץ יחידות דיור כדי להפחית את חשבונות החשמל והגז.
שחרור הפחמן של הכלכלה המקומית הוא מטרה מרכזית נוספת, שמשמעותה מציאת דרכים להפחית את פליטת ה-CO2 של תשתית התחבורה של סוגינאמי ולעודד רכיבה על אופניים.
אחר כך יש שיפור הכספים של הכלכלה המקומית. החוב הציבורי של יפן הוא כעת מעל 264 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי, וחלק גדול ממנו הוא סבסוד של ממשלות מקומיות כמו סוגינאמי. המצב אינו בר קיימא. "אתה צריך לקבל שליטה על החוב, אבל איך אתה מפחית הוצאות תוך שיפור השירותים הוא האתגר", אומר סאטוקו.
להגיע לתשובות לא יהיה קל, אבל עבור Satoko, גיבוש פתרונות קיימא פירושו נטישת התהליך הטכנוקרטי הישן מלמעלה למטה וכרוך בהשתתפות פעילה של האנשים. "אין אלטרנטיבה", היא מעירה, שואלת את האמרה המהוללת של מרגרט תאצ'ר, אך נותנת לה טוויסט מתקדם.
בתום הראיון, סאטוקו מלווה אותי אל היציאה בקומת הקרקע, שם היא מציגה לי כמה מחברות המועצה החדשות שהיא פוגשת אחרי. כולם צעירים יחסית. זה נותן לי זריקה של אופטימיות.
כשאנחנו נפרדים, אני שואל את סאטוקו האם כעת היא מתכננת להישאר ביפן לטווח ארוך. "כמובן, העתיד שלי כאן", היא עונה.
השאלה הנוספת שלי היא האם יש לה תוכניות לרוץ לתפקידים גבוהים יותר. "אין כרגע, אני מתמקדת בעבודה הזו עכשיו", היא אומרת. זו התשובה שציפיתי לה. פרוגרסיבים כמו סאטוקו צריכים, כמובן, לשאוף לתפקידים גבוהים יותר. הם נחוצים שם. אבל הדרך לשם היא לעתים קרובות על ידי ביצוע עבודה טובה ברמה המקומית, שכן, כפי שנאמר, כל פוליטיקה היא מקומית.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו