על חוף ציורי במרכז עזה, קילומטר צפונית למחנה הפליטים אל-שאטי המשוטח כעת, צינורות שחורים ארוכים מתפתלים בין גבעות של חול לבן לפני שהם נעלמים מתחת לאדמה. א תמונה שפורסם על ידי צבא ההגנה לישראל (צה"ל) מציגים עשרות חיילים מניחים צינורות ומה שנראה כתחנות שאיבה ניידות שאמורות לקחת מים מהים התיכון ולצנן אותם לתוך מנהרות תת קרקעיות. התוכנית, לפי שונים דיווחים, מיועדת להציף את הרשת העצומה של פירים ומנהרות תת-קרקעיות שבנה חמאס, לפי הדיווחים, והשתמשה בה לביצוע פעולותיו.
"לא אדבר על פרטים, אבל הם כוללים חומרי נפץ להשמדה ואמצעים נוספים למנוע מפעילי חמאס להשתמש במנהרות כדי לפגוע בחיילינו", אמר הרמטכ"ל, סגן אלוף הרצי הלוי. "[כל] אמצעי שנותן לנו יתרון על האויב ש[משתמש במנהרות], שולל ממנו את הנכס הזה, הוא אמצעי שאנו מעריכים באמצעותו. זה רעיון טוב…"
בזמן שישראל כבר ריצת מבחן אסטרטגיית השיטפונות שלה, זו לא הפעם הראשונה שהמנהרות של חמאס נתונות לחבלה על ידי מי ים. ב-2013 החלה מצרים השכנה הצפת מנהרות שבשליטת חמאס ששימשו לכאורה להברחת סחורות בין חצי האי סיני לרצועת עזה. במשך יותר משנתיים נשטפו מים מהים התיכון לתוך מערכת המנהרות, וזורקים הרס על הסביבה של עזה. אספקת מי התהום זוהמה במהירות בתמלחת מלח, וכתוצאה מכך, הלכלוך הפך רווי ולא יציב, מה שגרם לקרקע להתמוטט להרוג אנשים רבים. פעם שדות חקלאיים פוריים הפכו לבורות מלוחים של בוץ, ומי שתייה נקיים, שכבר היו במחסור בעזה, הושחתו עוד יותר.
האסטרטגיה הנוכחית של ישראל להטביע את המנהרות של חמאס תגרום ללא ספק נזק דומה ובלתי הפיך. "חשוב לזכור", מזהיר ג'וליאן שילינגר, חוקרת מאוניברסיטת טוונטה בהולנד, "שאנחנו לא מדברים כאן רק על מים עם תכולת מלח גבוהה - מי הים לאורך חופי הים התיכון מזוהמים גם בשפכים לא מטופלים, המוזרמים ברציפות לים התיכון מהים התיכון. מערכת הביוב הלא מתפקדת של עזה".
זה, כמובן, נראה כחלק ממטרה ישראלית רחבה יותר - לא רק לפרק את היכולות הצבאיות של חמאס אלא לדרדר ולהרוס עוד יותר את האקוויפרים בסכנה של עזה (כבר) מזוהם בביוב שדלף מצינורות רעועים). לפקידים ישראלים יש הודה בגלוי המטרה שלהם היא להבטיח שעזה תהיה מקום בלתי ניתן לחיות בו ברגע שהם יסיימו את המערכה הצבאית חסרת הרחמים שלהם.
שר הביטחון יואב גלנט: "אנחנו נלחמים בחיות אדם ופועלים בהתאם אמר זמן קצר לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. "אנחנו נחסל הכל - הם יתחרטו על זה".
וישראל מקיימת כעת את הבטחתה.
כאילו זה הפצצה חסרת אבחנה, שכבר פגע או הרס עד 70% מכלל הבתים בעזה, לא די בכך, מילוי המנהרות האלה במים מזוהמים יבטיח שגם חלק מבנייני המגורים הנותרים יסבלו מבעיות מבניות. ואם הקרקע תהיה חלשה ולא בטוחה, הפלסטינים יתקשו לבנות מחדש.
הצפת מנהרות במי תהום מזוהמים "תגרום להצטברות של מלח ולקריסת הקרקע, שיובילו להריסת אלפי בתים פלסטינים ברצועה הצפופה". אומר עבד אל-רחמן אל-תמימי, מנהל קבוצת ההידרולוגים הפלסטינים, העמותה הגדולה ביותר שעוקבת אחר הזיהום בשטחים הפלסטיניים. המסקנה שלו לא יכולה להיות מהממת יותר: "רצועת עזה תהפוך לאזור נטוש אוכלוסין, וייקח כ-100 שנים להיפטר מההשפעות הסביבתיות של המלחמה הזו".
במילים אחרות, כפי שמציין אל-תמימי, ישראל כעת "הורגת את הסביבה". ובמובנים רבים, הכל התחיל בהרס מטעי הזיתים השופעים של ארץ ישראל.
לא עוד זיתים
במהלך שנה ממוצעת, עזה ייצרה פעם יותר מ-5,000 טון שמן זית מיותר מ-40,000 עצים. קציר הסתיו באוקטובר ונובמבר היה עונה חגיגית ארוכה עבור אלפי פלסטינים. משפחות וחברים שרו, חלקו ארוחות והתאספו בחורשים כדי לחגוג מתחת לעצים עתיקים, שסימלו "שלום, תקווה ופרנסה." זו הייתה מסורת חשובה, קשר עמוק הן לאדמה והן למשאב כלכלי חיוני. בשנה שעברה היוו גידולי הזיתים יותר מ-10% מכלכלת עזה, בסך הכל $ 30 מיליון.
כמובן, מאז 7 באוקטובר, הקציר הופסק. של ישראל אדמה חרוכה הטקטיקות הבטיחו במקום זאת הרס אינספור מטעי זיתים. תמונות לוויין שפורסמו בתחילת דצמבר מאשרים כי 22% האדמה החקלאית של עזה, כולל אינספור מטעי זיתים, הושמדה כליל.
"אנחנו שבורי לב על היבול שלנו, שאנחנו לא יכולים להגיע אליהם", מסביר אחמד קודיח, חקלאי מח'וזה, עיירה בדרום רצועת עזה. "אנחנו לא יכולים להשקות או להשקיף על האדמה שלנו או לטפל בה. אחרי כל מלחמה הרסנית, אנחנו משלמים אלפי שקלים כדי להבטיח את איכות היבול שלנו ולהפוך את האדמה שלנו למתאימה שוב לחקלאות".
הפגיעה הצבאית הבלתי פוסקת של ישראל בעזה גבה מחיר בלתי נתפס מחיי אדם (יותר מ 22,000 מת, כולל מספר משמעותי של נשים וילדים, ואלפי גופות נוספות, שלדעתם נקברו מתחת להריסות וכל כך בלתי נספור). ותראה את סבב האימה האחרון הזה רק המשך קודר במיוחד של מסע בן 75 שנה להעלמת המורשת התרבותית הפלסטינית. מאז 1967 עקרה ישראל יותר מ-800,000 עצי זית פלסטינים מקומיים, לפעמים כדי לפנות מקום לחדשים התנחלויות יהודיות בלתי חוקיות בגדה המערבית; במקרים אחרים, מתוך חששות אבטחה לכאורה, או מ טהור, קרבי צִיוֹנִי זעם.
מטעי בר של עצי זית נקטפו על ידי תושבי האזור במשך אלפי שנים, עוד מימי תקופה כלקוליתית בלבנט (4,300-3,300 לפני הספירה), ולהרס של חורשות כאלה היו השלכות סביבתיות הרסניות. "[ה]הסרה של עצים קשורה ישירות לשינויי אקלים בלתי הפיכים, שחיקת קרקע והפחתה ביבול", על פי 2023 סקירת ייל של מחקרים בינלאומיים לדווח. "קליפת העץ הרב-שנתית משמשת כיור פחמן... עץ זית סופג 11 ק"ג של CO2 לליטר שמן זית המיוצר."
מלבד מתן יבול בר מסיק וערך תרבותי, מטעי זיתים חיוניים למערכת האקולוגית של פלסטין. מיני ציפורים רבים, לרבות הג'י האירו-אסיאתי, חוחית ירוקה, עורב ברדס, רעולי רעל, ציפור שמש ארץ-ישראלית וסרדינית מסתמכים על המגוון הביולוגי שמספקים עצי הבר של פלסטין, שישה מינים מהם נמצאים לעתים קרובות במטעי זיתים מקומיים: אורן חאלב, שקדים, זיתים. , אשחר ארץ-ישראלי, עוזרר זעיר ותאנה.
בתור סיימון עוואד ועומר אטום כתב בגיליון 2017 של ירדן כתב עת להיסטוריה של הטבע:
"מטעי זיתים בפלסטין יכולים להיחשב לנופי תרבות או להיות מוגדרים כמערכות חקלאיות בעלות חשיבות עולמית בגלל השילוב של המגוון הביולוגי, הערכים התרבותיים והכלכליים שלהן. ערך המגוון הביולוגי של מטעי זיתים היסטוריים הוכר בחלקים אחרים של הים התיכון, כאשר חלקם מציעים שאזורים אלה צריכים לקבל הגנה מפני שהם בית גידול המשמש מינים נדירים ומאוימים וחשובים בשמירה על המגוון הביולוגי האזורי".
יש להתייחס לעץ זית עתיק ויליד כעדות לעצם קיומם של הפלסטינים ולמאבקם לחירות. עץ הזית, עם הגזע העבות, העבות, עומד כסיפור אזהרה לישראל, לא בגלל הפרי שהוא נושא, אלא בגלל הסיפורים ששורשיו אוחזים בנוף מצולק ועם מוכה שנצור ללא הרף לעוד ועוד. יותר מ-75 שנים.
זרחן לבן ופצצות, פצצות ועוד פצצות
תוך כדי זיהום אקוויפרים ועקירת מטעי זיתים, ישראל מרעילה כעת גם את עזה מלמעלה. רַבִּים קטעי וידאו נותח על ידי אמנסטי אינטרנשיונל ואושר על ידי וושינגטון פוסט להציג צילומים של אבוקות ונומרות של זרחן לבן יורדים על אזורים עירוניים מאוכלסים בצפיפות. השתמשו לראשונה בשדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה כדי לספק כיסוי לתנועות חיילים, זרחן לבן ידוע כרעיל ומסוכן לבריאות האדם. הפלת זה על סביבות עירוניות נחשבת כעת בלתי חוקי על פי החוק הבינלאומי, ועזה היא אחת מהן מאוכלס בצפיפות מקומות על פני כדור הארץ. "בכל פעם שמשתמשים בזרחן לבן באזורים אזרחיים צפופים, הוא מהווה סיכון גבוה לכוויות תופת ולסבל לכל החיים", אומר לאמה פאקיה, מנהל המזרח התיכון וצפון אפריקה ב-Human Rights Watch (HRW).
בעוד שזרחן לבן רעיל מאוד לבני אדם, יש גם ריכוזים משמעותיים שלו השפעות מזיקות על צמחים ובעלי חיים. זה יכול לשבש את הרכב הקרקע, מה שהופך אותה לחומצית מדי לגידול יבולים. וזה רק חלק אחד מההר התחמושת שישראל ירתה לעבר עזה בשלושת החודשים האחרונים. המלחמה (אם אפשר לקרוא לתקיפה א-סימטרית כזו "מלחמה") הייתה ה- הקטלני וההרסני ביותר בזיכרון האחרון, לפי כמה הערכות גרועות לפחות כמו הפצצת בעלות הברית על גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, שהשמידה 60 ערים בגרמניה והרגה כחצי מיליון בני אדם.
כמו כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, ישראל הורגת ללא הבחנה. של ה 29,000 תחמושת אוויר-קרקע פוטרו, 40% פוטרו 2,000 פאונד הוטלו פצצות לא מונחות על אזורי מגורים צפופים. האו"ם מעריך כי נכון לסוף דצמבר, 70% מכל בתי הספר בעזה, שרבים מהם שימשו מקלטים לפלסטינים שנמלטו מהמתקפה של ישראל, נפגעו קשות. מאות מסגדים וכנסיות נפגעו גם כן 70% מתוך 36 בתי החולים בעזה נפגעו ואינם פועלים עוד.
מלחמה שעולה על כל התחזיות
"עזה היא אחד ממערכות הענישה האזרחיות האינטנסיביות ביותר בהיסטוריה", טענות רוברט פאפ, היסטוריון מאוניברסיטת שיקגו. "עכשיו הוא יושב בנוחות ברבעון העליון של מסעות ההפצצה ההרסניים ביותר אי פעם."
עדיין קשה לתפוס את האגרה שנגרמה, יום יום, שבוע אחר שבוע, לא רק על התשתיות והחיים האזרחיים של עזה אלא גם על סביבתה. כל בניין שמתפוצץ משאיר ענן מתמשך של אבק רעיל ואדים מחממי אקלים. "באזורים מושפעי סכסוך, פיצוץ של חומרי נפץ עלולים לשחרר כמויות משמעותיות של גזי חממה, כולל פחמן דו חמצני, פחמן חד חמצני, תחמוצות חנקן וחלקיקים". אומר ד"ר ארום זהיר, פרופסור לכימיה באוניברסיטת קראצ'י.
אבק ממגדלי מרכז הסחר העולמי שקרסו ב-9 בספטמבר הרס את המגיבים הראשונים. א מחקר 2020 גילה שלמצילים היו "סיכון גבוה ב-41% לפתח לוקמיה מאשר אנשים אחרים". כמה 10,000 תושבי ניו יורק סבל ממחלות בריאותיות קצרות טווח בעקבות ההתקפה, ולקח שנה עד שאיכות האוויר במנהטן התחתית חזרה לרמות שלפני ה-9 בספטמבר.
למרות שאי אפשר לנתח את כל ההשפעות של ההפצצות הבלתי פוסקות של ישראל, ניתן להניח כי לפילוס המתמשך של עזה יהיו השפעות גרועות בהרבה ממה שהייתה ל-9 בספטמבר על העיר ניו יורק. נסרין תמימי, ראש הרשות הפלסטינית לאיכות הסביבה, מאמין שהערכה סביבתית של עזה כעת "תעלה על כל התחזיות".
מרכז הדילמה שעמדה בפני הפלסטינים בעזה, עוד לפני ה-7 באוקטובר, הייתה הגישה למי שתייה נקיים והיא רק החריפה בצורה מחרידה בעקבות ההפצצה הבלתי פוסקת של ישראל. דו"ח 2019 של יוניסף ציין כי "96 אחוז מהמים מהאקוויפר היחיד של עזה אינם ראויים למאכל אדם".
חשמל לסירוגין, תוצאה ישירה של המצור של ישראל, פגע גם במתקני התברואה של עזה, מה שהוביל להגברת זיהום מי התהום, אשר הוביל, בתורו, לזיהומים שונים ולהתפרצויות מסיביות של מחלות הנישאות במים שניתן למנוע. פי ל-HRW, ישראל משתמשת במחסור במזון ובמי שתייה ככלי לוחמה, שמשקיפים בינלאומיים רבים לטעון הוא סוג של ענישה קולקטיבית - א פשע מלחמה מהסדר הראשון. כוחות ישראליים הרסו בכוונה אדמות חקלאיות והפציצו מתקני מים ותברואה במה שבהחלט נראה כמו מאמץ להפוך את עזה לבלתי ראויה למגורים, פשוטו כמשמעו.
"אני צריך ללכת שלושה קילומטרים כדי להשיג ליטר אחד [של מים]", מרוואן בן ה-30 אמר לי HRW. יחד עם מאות אלפי עזתים נוספים, ברח מרואן לדרום עם אשתו ההרה ושני ילדיו בתחילת נובמבר. "ואין אוכל. אם אנחנו מצליחים למצוא אוכל, זה שימורים. לא כולנו אוכלים טוב".
בדרום עזה, סמוך לעיר הצפופה חאן יונס, זורם ביוב גולמי ברחובות, כאשר שירותי התברואה הפסיקו לפעול. בעיירה רפיח שבדרום המדינה, ממנה נמלטו כל כך הרבה עזתים, התנאים קשים ביותר. בתי חולים מאולתרים של האו"ם הם המום, יש מחסור במזון ומים, והרעב הוא משמעותי במגמת העלייה. בסוף דצמבר, ארגון הבריאות העולמי (WHO) מְתוֹעָד יותר מ-100,000 מקרים של שלשולים ו-150,000 זיהומים בדרכי הנשימה באוכלוסייה עזה המונה כ-2.3 מיליון. והמספרים הללו הם ככל הנראה תת-ספירה עצומה וללא ספק יגדלו ככל שהמתקפה של ישראל תימשך, לאחר שכבר עקרה 1.9 מיליון בני אדם, או יותר מ-85% מהאוכלוסייה, שמחציתם עומדים כעת בפני רעב, פי ל- ONE
"זה למעלה מחודשיים שישראל מונעת מאוכלוסיית עזה מזון ומים, מדיניות שדורבן או אושרה על ידי פקידים ישראלים בכירים ומשקפת כוונה להרעיב אזרחים כשיטת לוחמה". דיווחים עומר שאקיר מארגון Human Rights Watch.
לעיתים רחוקות, אם בכלל, מבצעי רצח המוני (לפי הדיווחים). עכשיו מפחד מהגשת דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי בהאג, המאשימה את ישראל ברצח עם) פירטה בצורה ברורה את כוונותיהם האכזריות. כפי שניסח זאת נשיא ישראל, יצחק הרצוג, בניסיון קשוח להצדיק את הזוועות שעומדות כעת בפני אזרחים פלסטינים, "זו אומה שלמה שם בחוץ שאחראית [ל-7 באוקטובר]. הרטוריקה הזו על אזרחים לא מודעים, לא מעורבים, זה ממש לא נכון. הם יכלו לקום, הם יכלו להילחם נגד המשטר המרושע הזה".
האלימות שהפעילה ישראל על פלסטינים גיבוי כל כך מדהים על ידי הנשיא ביידן וצוות מדיניות החוץ שלו אינו דומה לשום דבר שהיינו עדים לו בעבר פחות או יותר בזמן אמת בתקשורת ובמדיה החברתית. עזה, אנשיה והאדמות שקיימו אותם במשך מאות שנים מחוללים והופכים לנוף גיהנום בלתי ניתן למדי, שהשפעתו תורגש - זוהי ערובה - לדורות הבאים.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו