הצבא החזק של ישראל, ה הרביעי הכי חזק בעולם, הוא משתולל עזה ויחד עם מתנחלים חמושים, אימים פלסטינים בגדה המערבית בעקבות מעשי הטבח האכזריים של חמאס ב-7 באוקטובר. כמו כל כך הרבה פרויקטים קולוניאליים אחרים, ישראל הייתה נולד מטרור והצריך שימוש באלימות לכיבוש שטח ערבי ו להפריד פלסטינים מאז. ההבנה שקיומה תלוי בצבא עליון באזור לא ידידותי עודדה את ישראל להמשיך בתוכנית נשק גרעיני זמן קצר לאחר הקמת המדינה ב-1948.
למרות שישראל הייתה אומה צעירה, באמצע שנות החמישים, עם ה סיוע של צרפת, היא החלה בחשאי בבניית כור גרעיני גדול. זה ששתי בעלות ברית חברו כדי להשיק תוכנית נשק גרעיני ללא ידיעת הממשל של הנשיא דווייט ד' אייזנהאואר התברר ככישלון מודיעיני ענק (ומביך).
רק ביוני 1960, השנה האחרונה לכהונתו של אייזנהאואר, גורמים רשמיים אמריקאים קלטו את מה שכבר היה ידוע בשם פרויקט דימונה. דניאל קמחי, איל נפט ישראלי, שללא ספק שתה קוקטייל אחד יותר מדי במסיבת לילה מאוחרת בשגרירות ארה"ב בתל אביב, התוודה בפני דיפלומטים אמריקאים שישראל אכן מקימה "כור כוח" גדול במדבר הנגב - א. גילוי מזעזע.
"פרויקט זה תואר ל[קמחי] ככור כוח מקורר גז המסוגל להפיק כ-60 מגה וואט של חשמל", נכתב בכתבה שליחת השגרירות פנה למחלקת המדינה באוגוסט 1960. "[קמחי] אמר שהוא חושב שהעבודות היו בעיצומן כבר כשנתיים ושתאריך הסיום עדיין היה כשנתיים חופש".
אולם הכור בדימונה לא נבנה כדי להתמודד עם צורכי האנרגיה ההולכים וגדלים של המדינה. כפי שארה"ב תגלה מאוחר יותר, הוא תוכנן (עם קלט מהצרפתים) לייצר פלוטוניום עבור תוכנית נשק גרעיני ישראלית בתחילת הדרך. בדצמבר 1960, כאשר גורמים רשמיים אמריקאים גברו מודאגים מעצם הרעיון של שאיפותיה הגרעיניות של ישראל, שר החוץ הצרפתי מוריס קוב דה מרוויל הודה לשר החוץ האמריקני, כריסטיאן הרטר, שצרפת, למעשה, סייעה לישראל להוציא את הפרויקט לפועל ותספק גם את חומרי הגלם כמו אורניום שהכור צריך. כתוצאה מכך, היא תקבל נתח מכל פלוטוניום שדימונה המיוצרת.
גורמים ישראלים וצרפתים הבטיחו לאייזנהאואר שדימונה נבנית אך ורק למטרות שלום. בניסיון להסיט עוד יותר את תשומת הלב, העלו גורמים ישראליים מספר סיפורי כיסוי כדי לגבות את הטענה הזו, הטענה שדימונה תהפוך לכל דבר, ממפעל טקסטיל ועד מתקן מטאורולוגי - הכל מלבד כור גרעיני המסוגל לייצר פלוטוניום בדרגת נשק.
הכחשות אטומיות
בדצמבר 1960, לאחר שנודע לו על ידי מדען גרעין בריטי המודאג שישראל בונה גרעין מלוכלך (כלומר, רדיואקטיבי ביותר), הכתב צ'פמן פינצ'ר כתב בלונדון דיילי אקספרס: "רשויות הביון הבריטיות והאמריקניות מאמינות שהישראלים בדרך לבניית הפצצה הגרעינית הניסיונית הראשונה שלהם".
גורמים ישראלים פרסמו הודעה קצרה משגרירותם בלונדון: "ישראל לא בונה פצצת אטום ואין לה שום כוונה לעשות זאת".
מכיוון שמדינות ערב מודאגות יותר ויותר מכך שוושינגטון מסייעת למאמצים הגרעיניים של ישראל, יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית ג'ון מקון דלף מסמך מסווג של ה-CIA לג'ון פיני מה- ניו יורק טיימס, בטענה שלארצות הברית יש ראיות שישראל, בסיועה של צרפת, בונה כור גרעיני - הוכחה לכך שוושינגטון לא הייתה מרוצה מדי מהשאיפות הגרעיניות של אותה מדינה.
הנשיא אייזנהאואר היה המום. לא רק שהממשל שלו נותר באפילה, אלא שפקידיו חששו שישראל עתידית חמושה בנשק גרעיני רק תערער עוד יותר את היציבות של אזור מעורער ממילא. "דיווחים ממדינות ערב מאשרים את חומרת המשיכה שבה רואים רבים אפשרות זו [של נשק גרעיני בישראל]". לקרוא מברק של משרד החוץ שנשלח לשגרירותה בפריז בינואר 1961.
כאשר אותו פרויקט גרעיני החל להכות גלים בעיתונות, ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון עבר במהירות להמעיט בחשיפה. הוא נשא נאום בכנסת, הפרלמנט הישראלי, והודה שהמדינה מפתחת תוכנית גרעין. "הדיווחים בתקשורת שקריים", הוא הוסיף. "כור המחקר שאנו בונים כעת בנגב נבנה בהנחיית מומחים ישראלים ומיועד למטרות שלום. כשזה יושלם, זה יהיה פתוח למדענים ממדינות אחרות".
הוא, כמובן, שיקר והאמריקאים ידעו זאת. לא היה בזה שום דבר שליו. גרוע מכך, הייתה הסכמה הולכת וגוברת בקרב בעלות בריתה של אמריקה שאייזנהאואר היה בתחבולה ושהממשל שלו סיפק את הידע להעלות את התוכנית לדרך. זה לא היה, אבל פקידים אמריקאים היו להוטים למנוע בדיקות של האו"ם בדימונה, מחשש ממה שהם עלולים לחשוף.
עד מאי 1961, עם ג'ון פ. קנדי בבית הלבן, דברים השתנו. JFK אפילו שיגר שני מדענים של הוועדה לאנרגיה אטומית כדי לבדוק את אתר דימונה. למרות שהוא התחיל להאמין להרבה מההייפ הישראלי, המומחים ציינו שהכור של המפעל עשוי לייצר פלוטוניום "מתאים לנשק". סוכנות הביון המרכזית, שפחות בטוחה בטענות ישראל, כתבה ב-א הערכת מודיעין לאומית שהוסרה כעת שבניית הכור מעידה כי "ייתכן שישראל החליטה לבצע תוכנית נשק גרעיני. לכל הפחות, אנו מאמינים שהיא החליטה לפתח את מתקני הגרעין שלה בצורה כזו שתעמיד אותה בעמדה לפתח נשק גרעיני מיד אם תחליט לעשות זאת".
וכמובן, זה בדיוק מה שקרה. בינואר 1967 אישרה חדשות NBC כי ישראל נמצאת על סף יכולת גרעינית. עד אז, גורמים אמריקאים ידעו שהיא קרובה לפיתוח גרעין ושדימונה מייצרת פלוטוניום ראוי לפצצה. עשרות שנים מאוחר יותר, בדו"ח משנת 2013, המצטט נתונים של סוכנות הביון הביטחונית של ארה"ב, עלון מדעני האטום גילה שישראל החזיקה במינימום 80 נשק אטומי והייתה המעצמה הגרעינית היחידה במזרח התיכון. פקיסטן לא תרכוש גרעינים עד 1976, ובכל מקרה היא נחשבת בדרך כלל לחלק מדרום אסיה.
עד היום, ישראל מעולם לא הודתה בגלוי בהחזקת נשק שכזה, ובכל זאת המשיכה בעקביות סירב לאפשר פקחים מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לבקר באתר הסודי. עם זאת, עדויות מצביעות על כך ש"פרויקט גדולבדימונה יצאה לדרך בשנת 2021 וכי עד אז ישראל הרחיבה באופן פעיל את מתקני הייצור הגרעיני שלה. עם זאת, היעדר בדיקות של האו"ם או אחרות בדימונה גרם לכך שלא הייתה הכרה ציבורית ישראלית בראשי הנפץ הגרעיניים שלה ולא איום באחריות.
מעצמה גרעינית נוכלת?
בעקבות מלחמת ששת הימים ביוני 1967 תפסה ישראל שטחים גדולים של אדמה ערבית, כולל הגדה המערבית מירדן, רצועת עזה וחצי האי סיני ממצרים ורמת הגולן מסוריה. לא במקרה, אותה שנה הייתה גם הרגע של ישראל חצה את סף הגרעין. (בשנת 2017, זה היה גילה שעל סף מלחמת ששת הימים, הישראלים אפילו שקלו פיצוץ פצצה גרעינית במדבר סיני של מצרים כאיום האולטימטיבי על שכנותיה.)
באותה תקופה, בתור עורכת הדין לזכויות אדם, נורה עראקת מוסבר לדניאל דנביר הלאה החפירה, ממשלו של הנשיא לינדון ג'ונסון ראה בישראל "נכס משמעותי במלחמה הקרה ו[הסתובב] במהירות רבה ו[קבע] את המדיניות החדשה הזו של הבטחת היתרון הצבאי האיכותי של ישראל באזור, לפיה היא יכולה להביס באופן יחיד או קולקטיבי כל מעצמות מזרח תיכוניות. ” וזה, הוסיפה, נעשה באותן שנות המלחמה הקרה "כדי להבטיח את תחום ההשפעה שלה ברחבי המזרח התיכון בתחרות עם ברית המועצות".
מכיוון שישראל וארה"ב נותרו בעלות הברית הקרובות ביותר, כך הלכה החשיבה בוושינגטון, היא יכולה לשמש כנציגה הצבאית של וושינגטון במזרח התיכון. "מ-1966 עד 1970, הסיוע הממוצע לשנה גדל לכ-102 מיליון דולר, וההלוואות הצבאיות גדלו לכ-47% מהסכום הכולל", שירות המחקר של הקונגרס דיווח בשנת 2014. "ישראל הפכה למקבלת הגדולה ביותר של סיוע חוץ של ארה"ב ב-1974... משנת 1971 ועד היום, הסיוע האמריקאי לישראל עמד על יותר מ-2.6 מיליארד דולר בשנה בממוצע, כששני שלישים ממנו היה סיוע צבאי".
למרות רצונה של וושינגטון לקשר סימביוטי, מועיל הדדית, ישראל לא חששה להתחרפן כאשר מנהיגיה האמינו שזה ישרת את האינטרסים שלהם. ביוני 1981, למשל, בסיוע צרפת ואיטליה, ישראל הפציץ הכור הגרעיני אוסיראק, שהיה אז בבנייה בעיראק.
בכירים בממשל הנשיא רונלד רייגן לא היו מרוצים מכך שהתקיפה בוצעה עם מטוסי F-16 אמריקאים, שכן ישראל נדרשה על פי חוק להשתמש במטוסי הקרב רק במקרים של "הגנה עצמית לגיטימית". עם זאת, לאחר התנצחויות בחדר האחורי, הם החליטו לעשות זאת לגבש את העניין כמחלוקת דיפלומטית, לאחר שהגענו להאמין שמחיקת תוכנית הגרעין של עיראק ושמירה על הארסנל הגרעיני היחיד של ישראל באזור הצדיקו את התקיפה האווירית.
עד סוף שנות ה-1980, כשהסובייטים פלשו לאפגניסטן, ישראל הצטרפה לארה"ב, פקיסטן וסעודיה בהקמת מבצע ציקלון כדי לספק נשק ללוחמי ההתנגדות האנטי-סובייטיים של מוג'הידין. כשהמלחמה הקרה הסתיימה והחלה מלחמת המפרץ הראשונה בעיראק ב-1990, ישראל סייעה בשקט לממשלו של הנשיא ג'ורג' הוו בוש מהצד, מתוך אמונה שכניסה ישירה לסכסוך רק תעודד את מדינות ערב לתמוך בפלישה של מנהיג עיראק סדאם חוסיין לכווית. למרות האופי הקלוש של פעם של הקשר בין ארה"ב לישראל, כבר מזמן הבינו שישראל יכולה, לפעמים, לשחק תפקיד משפיע בשירות פעולות אמריקאיות באזור על ידי מתן מודיעין ותמיכה סמויה אחרת.
מצב מסוכן מתפתח
בעקבות פיגועי ה-9 בספטמבר, ישראל ייעץ ממשל ג'ורג' בוש כיצד לטפל בצורה הטובה ביותר באוסאמה בן לאדן (וכנראה מאוחר יותר סיפק מודיעין למארב שיהרוג אותו). כשהמטוסים תקפו את מרכז הסחר העולמי, ישראל חוותה התקוממות פלסטינית חדשה הידועה בשם האינתיפאדה השנייה. מנהיגיה הגיעו להאמין שהם יכולים להפיק תועלת מ"המלחמה הגלובלית בטרור" שהודיע זה עתה הנשיא בוש. כשנשאל בנימין נתניהו, אז ראש ממשלה לשעבר, מה המשמעות של היחסים בין ארה"ב לישראל, הוא השיב, "זה טוב מאוד." ואז, כדי שלא יישמע אופטימי מדי לגבי ה-9 בספטמבר, הוא הוסיף, "טוב, לא ממש טוב, אבל זה יגרום לאהדה מיידית... [זה יחזק] את הקשר בין שני העמים שלנו כי חווינו טרור במשך כל כך הרבה עשורים , אבל ארה"ב חוותה כעת דימום אדיר של טרור".
שנה לאחר מכן, הפכה ישראל למחזקת מלחמה אמריקאית בעיראק, וסייעה להפיץ את השקר לפיו סדאם חוסיין מחזיק בנשק להשמדה המונית ומהווה איום לא רק על ישראל ואמריקה אלא גם על שאר העולם.
"[סדאם] הוא עריץ שמנסה בקדחתנות להשיג נשק גרעיני", אמר נתניהו. מוצהר לוועדת בית ארה"ב לרפורמה בממשל בספטמבר 2002, שישה חודשים לפני הפלישה לעיראק. "והיום, ארה"ב חייבת להרוס את המשטר [של סדאם] כי סדאם חמוש גרעיני יסכן את הביטחון של כל עולמנו. ואל תטעו בעניין: אם וברגע שלסדאם יהיה נשק גרעיני, לרשת הטרור יהיה נשק גרעיני. וברגע שלרשת הטרור יש נשק גרעיני, זה רק עניין של זמן עד שישתמשו בנשק הזה".
ישראל תשתמש מאוחר יותר בקו נימוק דומה לזה להצדיק התקפתו ב-2007 על כור חשוד בבנייה בסוריה. במהלך השנים, כביכול כיוונה ישראל למטרות הגרעין של איראן גם בדרכים שונות, החל מ התקפות רשת להפצצות. ב-2010 האשימה איראן את ישראל של רצח הפיזיקאי מסעוד עלי מוחמדי ומהנדס מג'יד שריאריבי בשני אירועים נפרדים, כמו גם מדענים אחרים נחשב כחלק בלתי נפרד מתוכנית הגרעין של איראן. ב-2021 גם איראן טענה שישראל עשתה זאת פגע במתקן בעיר קראג' שפקידיה האמינו שמשמשת לבניית צנטריפוגות גרעיניות.
רבים חוששים שהמלחמה האכזרית של ישראל בעזה, אם היא תתרחב אזורית לכלול את חיזבאללה בלבנון, תגרור את איראן, תומכת חיזבאללה בולטת, למערכה. וזו, בתורו, עשויה להיות כל ההצדקה שנתניהו יצטרך לפגוע באתרי הגרעין כביכול של איראן. למעשה, בתגובה להתקפות מל"טים ורקטות על אנשי צבא אמריקאים בעיראק ובסוריה על ידי חמושים הנתמכים על ידי איראן, ארה"ב לאחרונה נהרס מתקן נשק בסוריה.
באשר למצב בעזה, שר מורשת הימין עמיחי אליהו, חבר ממשלת נתניהו, לאחרונה הגיב ש"דרך אחת" לחסל את חמאס תהיה האופציה הגרעינית. "אין דבר כזה חפים מפשע בעזה", הוסיף. בתגובה להערות הללו, נתניהו השעה את אליהו - במידה רבה חסר משמעות לפעול - בניסיון להשקיט את הביקורות מבית ומחוץ על כך שהמלחמה משפיעה בצורה קשה על אזרחים חפים מפשע. או, אולי, זה היה קשור יותר לכך שאליהו הודה בשוגג ביכולות הגרעיניות של ישראל.
אין ספק שממשל ביידן חושש ממלחמה רחבה יותר במזרח התיכון מתחייב בכבדות למאמצי ישראל לחסל את חמאס: לא רק על ידי אספקת מיירטים למערכת ההגנה מפני טילים בכיפת ברזל ולמעלה מ-1,800 JDAM מתוצרת בואינג (ערכות הדרכה לטילים), אלא גם על ידי חידוש מלאי נשק עבור מטוסי הקרב F-35 מתוצרת אמריקה של ישראל. ומסוקי CH-53 וכן מכליות תדלוק אוויריות KC046. בנוסף, שני כוחות משימה של נושאות מטוסים אמריקאים נפרסו במזרח התיכון, כפי שיש צוללת גרעינית מסוג אוהיו. לסיום, על פי א ניו יורק טיימס חקירה, ארה"ב היא מתן קומנדו ו מזל"ט לסייע באיתור בני ערובה ישראלים (ואמריקאים) בעזה.
בעוד שהבית הלבן ביידן נראה הכל מלבד להוט למלחמה מורחבת במזרח התיכון, הוא בכל זאת מתכונן לתרחיש כזה. כמובן שכל הסלמה צבאית, במיוחד כזו שתותיר את ישראל נלחמת במספר חזיתות, רק תגדיל את הסיכוי שהדברים עלולים להחמיר הרבה יותר. בנימין נתניהו בפינה וחמוש גרעיני יהיה ההגדרה של מצב מסוכן במלחמה שבה שום דבר, לא עיתונאים, בתי ספר או אפילו בתי חולים, לא הוכיח גבולות. אכן, די נגמר 25,000 טונות של פצצות כבר הוטלו על עזה בתחילת נובמבר, שווה ערך לשני גרעינים בסגנון הירושימה (ללא הקרינה). בנסיבות כאלה, ישראל בעלת יכולת גרעינית בצורה בוטה מתפרץ המשפט הבינלאומי עשוי להוכיח סכנה ברורה ונוכחת, לא רק לפלסטינים חסרי הגנה אלא לעולם שכבר נמצא בסכנה ובאי סדר.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו