כואב וקשה לכתוב על אובדן של חבר ותיק ואהוב. טניה ריינהרט הייתה בדיוק כזו.
טניה הייתה מדענית מבריקה ויצירתית. אני יכול להביע את הערכתי שלי על עבודתה בצורה תמציתית ביותר על ידי נזכיר שלפני שנים, כשחשבתי על עתידה של המחלקה שלי לאחר פרישתי, ניסיתי להציע לטניה את ההזמנה להיות המחליפה שלי בסופו של דבר, תוכניות שכן לא מסתדר, לצערי הרב, בעיקר מסיבות בירוקרטיות.
לא אנסה לסקור את תרומותיה המדהימות כמעט לכל תחום מרכזי בלימודי הבלשנות. כלולים ביניהם חקירות מקוריות ומשפיעות מאוד על מבנה ופעולות תחביריות, תלות התייחסותית, עקרונות הסמנטיקה המילונית והשלכותיהן על ארגון תחבירי, גישות מאוחדות לפרשנות סמנטית חוצה לשונית של מבנים מורכבים שנראים באופן שטחי כמגוונים מאוד, התיאוריה של מתח ואינטונציה, מערכות ניתוח יעילות, אינטראקציה של חישובים פנימיים עם מערכות חשיבה ותחושת מוטוריות, עיצוב אופטימלי כעיקרון ליבה של השפה, ועוד הרבה. עבודתה האקדמית התרחבה הרבה מעבר לתיאוריה הספרותית, לתקשורת ההמונים ולתעמולה ולמרכיבי ליבה אחרים של התרבות האינטלקטואלית.
אבל העבודה המקצועית יוצאת הדופן של טניה הייתה רק חלק אחד מחייה, ומהחברות הארוכה והאינטימית שלנו. היא הייתה אחת המגינות האמיצות והמכובדות ביותר של זכויות אדם שאי פעם זכיתי לפגוש. כפי שצריכים כל האנשים הישרים, היא מיקדה את תשומת לבה ומרצה במעשיהם של המדינה והחברה שלה, עליהם חלקה אחריות, לרבות האחריות, שמעולם לא התחמקה ממנה, לחשוף פשעי מדינה ולהגן על קורבנות הדיכוי, האלימות. , וכיבוש.
מאמריה וספריה הרבים הסירו את הצעיף שהסתיר פעולות פליליות ומקוממות, והאירו באור צורב את המציאות שהוסתרה, כולם בעלי ערך עצום למי שביקשו להבין ולהגיב בצורה הגונה. האקטיביזם שלה לא היה מוגבל למילים, חשובות ככל שהיו. היא הייתה בחזית ההתנגדות הישירה לפעולות בלתי נסבלות, מארגנת ומשתתפת, עמדה שאי אפשר לכבד יותר מדי. היא תיזכר לא רק כמגנה נחושה ומכובדת של זכויות הפלסטינים, אלא גם כאחת מאלה שנאבקו להגן על היושרה המוסרית של החברה הישראלית שלה ותקוותה להישרדות הגונה.
פטירתה של טניה היא אובדן נורא, לא רק למשפחתה ולמי שהתמזל מזלם להכיר אותה אישית, ולמי שהיא הגנה והגנה במסירות ובאומץ כל כך, אלא לכל מי שעוסק בחופש, צדק ושלום מכובד.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו