שבוע מקוון: במהלך ה-SuperBowl של יום ראשון, משרדו של צאר הסמים פרסם סדרה של מודעות בתשלום שניסו לקשר בין שימוש בסמים לבין "המלחמה בטרור". אם אתה משתמש בסמים, נאמר במודעות, אתה תומך בטרור. מה דעתך בנושא?
נועם חומסקי: כיום נעשה שימוש בטרור והשתמשו בו פחות או יותר באותו אופן שבו השתמשו בקומוניזם. אם אתה רוצה ללחוץ על אג'נדה כלשהי, אתה משחק את קלף הטרור. אם אתה לא עוקב אחריי בעניין הזה, אתה תומך בטרור. זה אינפנטילי לחלוטין, במיוחד כשחושבים על כך שחלק ניכר מההיסטוריה של סחר הסמים נגרר ממש מאחורי ה-CIA ותוכניות התערבות אחרות של ארה"ב.
אם נחזור לסוף מלחמת העולם השנייה, אתה מבין - וזה לא שנוי במחלוקת, זה מתועד היטב - ארה"ב מתחברת למאפיה הצרפתית, וכתוצאה מכך הקשר הצרפתי, ששלט בסחר בהרואין לאורך שנות ה-1960. אותו דבר התרחש עם אופיום במשולש הזהב במהלך מלחמת וייטנאם, ושוב באפגניסטן במהלך המלחמה נגד הרוסים.
WOL: הסחר בקוקאין הוא הסיבה העיקרית להתערבות ארה"ב במלחמת האזרחים של קולומביה. לדעתך, באיזו מידה זווית הסמים היא עילה? ועילה למה?
חומסקי: לקולומביה הייתה רקורד זכויות האדם הגרוע ביותר בחצי הכדור בעשור האחרון, בעוד שהיא הייתה הנמענת המובילה של נשק ואימונים אמריקאים לחצי הכדור המערבי, וכעת היא מדורגת רק אחרי ישראל ומצרים ברחבי העולם.
קיים מתאם הדוק מאוד שמתקיים לאורך תקופה ארוכה בין הפרות זכויות אדם לבין סיוע והכשרה צבאית אמריקאית. זה לא שארה"ב אוהבת לענות אנשים; זה שבעצם לא אכפת לו. עבור ממשלת ארה"ב, הפרות זכויות אדם הן תוצאה משנית.
בקולומביה, כמו במקומות אחרים, הפרות זכויות האדם נוטות לגדול ככל שהמדינה מנסה לדכא באלימות את ההתנגדות לאי-שוויון, דיכוי, שחיתות ופשעי מדינה אחרים שאין להם פורקן פוליטי. המדינה פונה לטרור - זה מה שקורה בקולומביה כבר הרבה זמן, מאז לפני כן היה סחר קולומביאני בסמים.
כבר 40 שנה מתנהלת שם התנגדות נגד ההתקוממות; הנשיא קנדי שלח משימת כוחות מיוחדים לקולומביה בתחילת שנות ה-1960. ההצעה שלהם לממשלת קולומביה בוטלה לאחרונה, והיא קראה ל"טרור חצי-צבאי" - אלה המילים שלהם - נגד מה שהיא כינתה תומכים קומוניסטים ידועים. בקולומביה זה היה אומר מנהיגי פועלים, כמרים, פעילי זכויות אדם וכו'. מדריכים צבאיים קולומביאניים בשנות ה-1960 החלו לשקף עצה זו. ב-15 השנים האחרונות, ככל שארה"ב הפכה למעורבות עמוקה יותר, הפרות זכויות האדם גדלו במידה ניכרת.
בנקודה חמורה יותר, נניח שעילה הסמים הייתה לגיטימית. נניח שארה"ב באמת מנסה להיפטר מסמים בקולומביה. האם אז לקולומביה יש את הזכות לחטא חוות טבק בקנטקי? הם מייצרים חומר קטלני הרבה יותר מסוכן מקוקאין. יותר קולומביאנים מתים ממחלות הקשורות לטבק מאשר אמריקאים מתים מקוקאין. כמובן שלקולומביה אין זכות לעשות זאת.
WOL: ממשלות מקומיות, מדינות, מקומיות ופדרליות הוציאו עשרות מיליארדי דולרים על "המלחמה בסמים", אך הסמים הבלתי חוקיים נותרו זמינים, טהורים וזולים כתמיד. אם מדיניות זו אינה משיגה את מטרתה המוצהרת, מה היא משיגה? האם יש איזשהו סדר יום סמוי שמוגש?
חומסקי: הם ידעו כל הזמן שזה לא יעבוד, יש להם ראיות טובות ממחקרים משלהם שמראים שאם אתה רוצה להתמודד עם שימוש בסמים, הפללה היא השיטה הגרועה ביותר. דוח RAND ערך ניתוח עלות-תועלת של אסטרטגיות תרופות שונות ומצא שהגישה היעילה ביותר היא מניעה וטיפול.
פעולת המשטרה הייתה הרבה מתחת לזה, ומתחת לפעולת המשטרה הייתה איסור, ובתחתית מבחינת עלות-תועלת היו מאמצים מחוץ למדינה, כמו מה שארה"ב עושה בקולומביה. לנשיא ניקסון, לעומת זאת, היה מרכיב משמעותי למניעה ולטיפול שהיה יעיל.
מדיניות הסמים המקומית של ארה"ב אינה מבצעת את מטרותיה המוצהרות, וקובעי המדיניות מודעים לכך היטב. אם לא מדובר בהפחתת שימוש בסמים, במה מדובר? ברור באופן סביר, הן מהפעולות הנוכחיות והן מהתיעוד ההיסטורי, שחומרים נוטים להיות הפליליים כאשר הם קשורים למעמדות המסוכנים כביכול, שהפללה של חומרים מסוימים היא טכניקה של שליטה חברתית.
המדיניות הכלכלית של 20 השנים האחרונות היא גרסה של עשירים להתאמה מבנית. אתה יוצר אוכלוסייה מיותרת, שבהקשר האמריקאי היא בעיקר ענייה, שחורה והיספאנית, ואוכלוסייה רחבה הרבה יותר שאינה מרוצה כלכלית.
אתה קורא את כל הכותרות על הכלכלה הגדולה, אבל העובדות שונות לגמרי. עבור הרוב המכריע, למדיניות הניאו-ליברלית הזו הייתה השפעה שלילית. לגבי השכר, רק עכשיו חזרנו לרמות השכר של לפני 30 שנה. ההכנסה נשמרת רק על ידי עבודה ארוכה יותר ויותר, או כששני המבוגרים במשפחה עובדים. אפילו קצב הצמיחה במשק לא היה כל כך גבוה, והצמיחה שיש בה התרכזה מאוד במגזרים מסוימים.
אם רוב האנשים לא מרוצים ואחרים חסרי תועלת, אתה רוצה להיפטר מהחסר תועלת ולהפחיד את הלא מרוצים. מלחמת הסמים עושה זאת. שיעור הכליאה בארה"ב עלה באופן דרמטי, בעיקר בגלל פשעים ללא קורבנות, כמו עבירות סמים, וגזרי הדין הם עונשיים ביותר. מלחמת הסמים לא רק מסירה את האוכלוסייה המיותרת, היא מפחידה את כל השאר.
סמים ממלאים תפקיד דומה לקומוניזם או טרור, אנשים מצטופפים מתחת למטריית הסמכות להגנה מפני האיום. קשה להאמין שההשלכות הללו אינן מובנות. הם שם כדי שכל אחד יראה. עוד כשהתחילה העידן הנוכחי של מלחמת הסמים, הסנאטור מויניהן שם לב למדעי החברה, והוא אמר שאם נעביר את החוק הזה אנחנו מחליטים ליצור גל פשע בקרב מיעוטים.
עבור המגזרים המשכילים, כל השימוש בסמים ירד בשנות ה-90, בין אם אנחנו מדברים על קוקאין או עישון סיגריות או אכילת בשר אדום. זו הייתה תקופה בה התרחשו שינויים תרבותיים וחינוכיים שהובילו את המגזרים המשכילים יותר להפחית את הצריכה של כל מיני חומרים מזיקים.
לעומת זאת, עבור המגזרים העניים יותר, השימוש בסמים נשאר יציב יחסית. כשמסתכלים על העקומות האלה, אנחנו רואים שמה שיקרה, ברור שאתה תלך אחרי מגזרים עניים. כמה היסטוריונים משפטיים חזו שהטבק יופלל מכיוון שהוא קשור לאנשים עניים ופחות משכילים.
אם אתה הולך למקדונלד'ס, אתה רואה ילדים מעשנים סיגריות, אבל לא ראיתי סטודנט לתואר שני שעישן סיגריות במשך שנים. עכשיו אנחנו מתחילים לראות השלכות ענישה הקשורות לעישון, וכמובן שהתעשייה רואה את זה מגיע כבר שנים. פיליפ מוריס והשאר החלו לגוון ולהעביר פעולות לחו"ל.
WOL: רפורמי סמים נלהבים רבים הם ליברטריאנים בעלי זיהוי עצמי. כאנרכיסט - אני מניח שזה הוגן לקרוא לך כך - מה דעתך על ליברטריאניזם?
חומסקי: המונח ליברטריאני כפי שהוא משמש בארה"ב פירושו משהו שונה לגמרי ממה שהוא התכוון היסטורית ועדיין אומר בשאר העולם. מבחינה היסטורית, התנועה הליברטריאנית הייתה האגף האנטי-סטטיסטי של התנועה הסוציאליסטית. אנרכיזם סוציאליסטי היה סוציאליזם ליברטריאני.
בארה"ב, שהיא חברה שנשלטת הרבה יותר על ידי עסקים, למונח יש משמעות אחרת. המשמעות היא ביטול או צמצום של פיקוח המדינה, בעיקר שליטה על עריצות פרטיות. ליברטריאנים בארה"ב לא אומרים בואו ניפטר מתאגידים. זה סוג של אולטרה ימין.
אחרי שאמרתי את זה, בכנות, אני מסכים איתם בהרבה דברים. בנושא הסמים, הם נוטים להתנגד למעורבות המדינה במלחמת הסמים, שאותה הם רואים נכון כסוג של כפייה ושלילת חירות. אולי תופתעו לדעת שלפני כמה שנים, לפני שהיו כתבי עת שמאל עצמאיים, נהגתי לכתוב בעיקר עבור כתב העת של מכון קאטו.
WOL: מה צריך לעשות בנוגע לשימוש בסמים ולסחר בסמים?
חומסקי: אני מסכים עם RAND. זאת בעיה. קוקאין לא טוב בשבילך. אם אתה רוצה להתמודד עם שימוש בסמים, הגישה צריכה להיות חינוך, מניעה, שיקום וכדומה. זה מה שעשינו בהצלחה עם חומרים אחרים. לא היינו צריכים להוציא את הטבק מחוץ לחוק כדי לראות הפחתה בשימוש; זו תוצאה של שינויים תרבותיים וחינוכיים.
צריך תמיד להיות זהיר בהמלצה על מדיניות חברתית כי אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה, אבל אנחנו צריכים לבחון צעדים לקראת דה-קרימינליזציה. בואו ניקח את זה ברצינות ונראה מה קורה. מקום ברור להתחיל בו הוא עם מריחואנה. דה-קרימינליזציה של מריחואנה תהיה מהלך הגיוני מאוד. ואנחנו צריכים להתחיל לעבור מהפללה למניעה. מניעה וטיפול הם הדרך שבה עלינו לטפל בסמים קשים כמו קוקאין והרואין.