מקור: ספקטר
כרגע בניו יורק היו לנו כמה מקרים שבהם המשטרה תפסה את האח והיכה אותו ללא רחמים - ואז האשימה אותו בתקיפתם. הם השתמשו בעיתונות כדי לגרום לזה להיראות כאילו הוא הפושע והם הקורבן. ככה הם עושים את זה, ואם תלמד איך הם עושים את זה כאן, אז תדע איך הם עושים את זה כאן. זה אותו משחק כל הזמן.1
-מלקולם X, "לחנך את האנשים שלנו במדע הפוליטיקה" (1965)
פוליטיקת תלונות עם אגרוף חבול כתחבולה אימפריאלית ישנה
מלקולם אקס לא היה הראשון ולא האחרון שזיהה את הדפוס הזה. העובדה היא שאפילו הגזענים הגרועים ביותר מנסים לנכס לעצמו את מטרת ההגנה העצמית, מכיוון שקל יותר לתקוף מרמה מוסרית.
התבנית פשוטה. בספר שלו המוח הריאקציוני, קורי רובין קישר את זה עם "מה שבאמת מוזר בשמרנות: מעמד שלט שמסמיך את תביעתו לכוח על תחושת הקורבן שלו".2 זו תחבולה מפותחת. ריינהולד ניבוהר, המוסר הקלאסי של הכוח האמריקאי, ראה בתחבולה זו עמוד תווך של מה שהוא תיאר כ"העליונות האימפריאלית של הגזעים הלבנים בעולם העכשווי". בעיני ניבוהר, הגזענות הייתה החזקה ביותר במקום שבו טשטשה את הגבול בין "הרצון לחיות והרצון לכוח". היכן שהקו הזה מיטשטש, ניתן לגייס את הלהט המוסרי של מאבק הישרדות לתמיכה בשליטה אימפריאלית: "באופן בלתי נפרד שניהם קשורים זה בזה, עד שתמיד ניתן להשתמש באחד כדי להצדיק את השני בהונאה מודעת ובלתי מודעת".3
תחבולה זו סטנדרטית. בשפת הימין הקיצוני האירו-אמריקאי, התחבולה ארוזה בסיסמאות של "רצח עם לבן" או "תחליף לבן". ניסיון הפוש של הכוח הלבן ב-6 בינואר 2021 בוושינגטון די.סי. הונע מהנרטיב המזויף הזה של הגנה עצמית.4 הסיפור, כפי שסופר על ידי הניאו-נאצים של זמננו, הוא שאנשים ילידים, אפריקאים ואסיה מתכוננים לעשות לאירופאים מה שהאירופים עשו להם. מכאן נובע שעוד אלימות לבנים נחוצה להישרדות הלבנה.
זו שטות שנאה - אבל היא גם שטות אופיינית ומובן. אף מדכא, אכזרי ככל שיהיה, מעולם לא ויתר על הרמה המוסרית ללא קרב. קורבנות שווא היא אחת הדרכים הנפוצות ביותר לטענה זו. כפי שמזכיר לנו דומניקו לוסורדו: "בארה"ב, ככל שהמחיקה של ילידים אמריקאים מעל פני האדמה התנהלה בצורה חסרת רחמים, כך הם הוצגו בצורה דוחה יותר. מלחמות מפלות ומלחמות השמדה נגד אוכלוסיות קולוניאליות, בין אם הן חיצוניות או פנימיות למטרופולין, הוצדקו בדה-הומניזציה שלהן; וזה הושג על ידי המצאה גרידא של 'זוועות' או על ידי אינפלציה וקריאה חד-צדדית של זוועות שבוצעו בפועל".5הפשיסטים הקלאסיים של אירופה קראו מאותו תסריט כאשר תקפו יהודים כחוד החנית של התוקפנות ה"יהודית-בולשביסטית".6
במילים אחרות, המריחות האנטי-פלסטיניות של 2021 מעוותות, אבל הן לא מקוריות. למעשה, לא ניתן להבין את המריחות במדויק בבודדים. הם אימפריאליים במקורם כמו מטוסי הקרב שהטילו אימה על עזה. כפי שהתעקש מלקולם אקס, "זה אותו משחק כל הזמן".
מבחינה היסטורית, אחד השירותים של ישראל לאימפריה היה להפוך את הקורבן הכוזב של הצליל החזק לשכנע - להעניק לגיטימציה לתחבולת "גזענות הפוכה". באירוניה אכזרית, מסעות ההכפשה הפרו-ישראליים שיחקו אפוא לתוך כמה מהנושאים המסוכנים ביותר של ה"רוויזיוניזם" של השואה. אחת המטרות העיקריות של "רוויזיוניסטים" בשואה היא להתנער מאחריות המערב לאנטישמיות הנאצית על ידי השלכת האחריות לה על המטרות המסורתיות של השנאה המערבית. עבור הרוויזיוניסט הגרמני הידוע לשמצה אריק נולטה, השואה הנאצית, מכיוון שהיא הייתה מרושעת, לא יכלה להיות מערבית; זה בטח היה "מעשה אסייתי".7 העליונות הלבנה יוצאת מהנרטיב הזה כמעט ללא פגע. פרו-ישראל מנסה לתאר את יעדי הגזענות הישראלית בתור ממשי אנטישמים משחקים במשחק הזה.8
הם מעבירים את האנטישמיות לפלסטינים, לתנועות חברתיות בראשות שחורים ולעולם השלישי, ומעוותים את המורשת והמציאות של האנטישמיות למנדט מוסרי לכוח המערבי.
בשנת 2021, התחבולה הזו מאבדת סוף סוף את כוחה החברתי. הקישורים פשוט ברורים מדי. בארצות הברית, הדובר הבולט ביותר לעליונות הלבנה הקלאסית הוא טאקר קרלסון מפוקס ניוז. כמו איילת שקד בישראל, קרלסון שיחק עם השימוש במונח "פשיזם" בגוף ראשון.9 באפריל הקרוב, קרלסון הקפיד להצדיק את הלאומיות הלבנה בארה"ב בכך שחגג את גירוש הפלסטינים על ידי ישראל. לא היה צורך בדמיון רב, שכן בנימין נתניהו עשה את אותה הקבלה. במסע אהדה בטקסס ב-2002, נתניהו טען שקבוצה דומיננטית צריכה לגרש אחרים בביטחון. "אתה יודע על זה," הוא אמר בדאלאס. "זו הסיבה שיש לך INS."10 בהרחבת הקבלה זו בהגנה על תיאוריית "החלפת הלבנים", טען קרלסון כי הלאומיות הלבנה של ארה"ב מוצדקת כמו גירוש הפלסטינים על ידי ישראל.11
בשלב זה, אלה שאינם מצליחים לראות את החפיפה בין "אנטישמיות חדשה" לסיסמת "החלפה לבנים" לא בחנו היטב. בשנים האחרונות, הגזענות האנטי-פלסטינית בישראל הפכה לקיצונית עד כדי כך שיצרה השוואות מפתיעות ברבעונים מפתיעים. אפילו תומכים נלהבים של ישראל השוו את הפוליטיקה של הימין הקיצוני הפרלמנטרי בישראל לפוליטיקה של הקו קלוקס קלאן ושל גרמניה הנאצית. יותר ויותר הדרך היחידה של המתנצלים בישראל לסגור את הביקורת על הגזענות הישראלית היא לסגור את האנטי-גזענות מכל סוג שהוא. החוקר האנטי-גזעני דיוויד תיאו גולדברג מזהיר כי נערכים מאמצים רחבים יותר לעשות זאת.12 אולם מבחינה היסטורית, סיסמאות "אנטישמיות חדשה" הציעו קו התקפה חזק יותר, בין השאר משום שישראל שמרה על האלימות האנטי-פלסטינית שלה בשקט. העידן הזה נגמר עכשיו. כוחה של בריונות פרו-ישראלית נמשכת; אבל אנחנו כבר עדים, וחייבים לזרז, להתמוטטות האמינות המוסרית שלו.
אופייה והיקפה של הגזענות הישראלית בשנת 2021
אחד התורמים העכשוויים הגרועים ביותר לרוויזיוניזם של השואה הוא תלבושת הכפשה פרו-ישראלית הידועה בשם האגודה הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). עבור IHRA, אנטי גזענות היא אנטישמיות. כך גם מחשבה כנה בסיסית. אנו יכולים להתחיל, אם כן, באחת הדוגמאות המסולפות של ה-IHRA לאנטישמיות: "השוואות בין המדיניות הישראלית העכשווית לזו של הנאצים".13 עבור ה-IHRA, ספק מוקדם של מכת "האנטישמיות החדשה" היה ראש הממשלה המייסד של ישראל, דוד בן-גוריון.
באופן מסורתי, המפלגות הפוליטיות העיקריות בישראל היו העבודה והליכוד. בן-גוריון עמד בראש מפלגת העבודה; מבשר מפלגת הליכוד היה פלוני ולדימיר ז'בוטינסקי. בן-גוריון השווה לא פעם את הפוליטיקה של ז'בוטינסקי לפשיזם וכינה אותו "ולדימיר היטלר".14 עכשיו, זה לא צריך לטשטש את העובדה שזה היה בן גוריון שארגן את הגירוש העיקריים של פלסטינים ב-1948. אבל כדי להדגיש את חוסר הקוהרנטיות המוחלטת של הרוויזיוניזם של IHRA, הבה נפנה מהעבודה לליכוד. אפילו מפלגת הליכוד של יצחק שמיר לא הייתה מספיק אנטי-פלסטינית כדי לחמוק מהגדרת ה-IHRA של אנטישמיות. האגף הימני של הכנסת, או הפרלמנט, של 2021, חוגג דוקטרינה גזענית המכונה כהניזם. בְּתוֹך מפלגת הליכוד של שמיר, ציוני ימין השוו את כהניזם לנאציזם כדבר מובן מאליו.
סיסמאות "אנטישמיות חדשה" הציעו קו התקפה חזק יותר, בין השאר משום שישראל שמרה על האלימות האנטי-פלסטינית שלה בשקט. העידן הזה נגמר עכשיו.
אנטי גזענים בעלי בסיס היסטורי יכולים לפרש את שושלת הכהניזם בדרכים שונות. מאיר כהנא, שעל שמו קרוי כהניזם, היה פעיל נגד שחורים עם תגובה לבנה בארצות הברית לפני שעבר לארגן חוליות שנאה ישראליות לתקוף פלסטינים. מילה במילה, התוכנית שלו משכפלת דוקטרינות פוריטניות של שנאה נגד ילידים. בישראל, לעומת זאת, זיכרונות מהנאציזם מאפילים על היסטוריה אנטי-שחורה ואנטי-ילידית אחרת, כך שישראלים משווים לעתים קרובות יותר את הכהניזם לאנטישמיות הנאצית. בכל מקבילה שבוחרים, הגזענות הכהניסטית היא שאין שני לה.
בשנת 2019, ראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו, הכניס את כהניזם למיינסטרים השלטוני בישראל. השוואות ישנות עם הקו קלוקס קלאן וגרמניה הנאצית נפוצו מיד בקרב תומכי ישראל הקשוחים.15 בארצות הברית, בתיה אונגר-סרגון, עורכת הדעות של ה קדימה, הזהיר כי "מקבילה של ישראל ל-KKK" נכנסה לממשלה.16 בישראל, הרב בני לאו – "עמוד תווך של הציונות הדתית", בתור ה ניו יורק טיימס הדגיש - חזר על ההשוואה הישנה של כהניסט לפוליטיקה הנאצית. הרב לאו הזכיר לישראלים שאפילו הליכוד תחת שמיר ערך השוואה זו, והוא דחק כי "הציבור יבדוק את ההשוואה שערך ח"כ מיכאל איתן בשנות השמונים בין חוקי נירנברג לאלה שביקש כהנא לחוקק".17
איתן, חבר כנסת מהליכוד בראשות שמיר, פשוט פירט את הדמיון בין חוקי נירנברג של הנאצים לתוכנית הכהניסטית. כדי לקבל תחושה של ההקבלה הזו, אפשר לעקוב אחר הרטוריקה של כהנא. בשנת 1985 נשא כהנא את הנאום הבא בחיפה. ראשית, הוא תקף את הפלסטינים אזרחי ישראל כ"מקקים", תוך קידש אלימות רצח עם: "או שנחתוך להם את הגרון או נזרוק אותם החוצה". אחר כך קבע שיטבח בפלסטינים ברגע שתהיה לו שליטה בצבא הישראלי: "הם יבואו אלי, ישתחוו לי, ילקקו את רגלי, ואני ארחם ואאפשר להם לצאת. מי שלא יעזוב ישחט".18 פעם אחר פעם, כהנא חתם את שמו על מילים כאלה. בספרים שרשתות השנאה הכהניסטית עדיין מפיצים בגאווה, דחק כהנא ברצח עם, או במילותיו, "השמדה מוחלטת".19
הפוליטיקה הזו נסחפה אל המיינסטרים הישראלי. באפריל 2021 לקח ח"כ איתמר בן גביר את נאומו הראשון בכנסת כדי לשבח את כהנא בשמו.20 בן-גביר נבחר על ידי מצביעים ישראלים שידעו כי הוא השתתף בחתונה שבה "דקרו משתתפי הריקוד תמונה של עלי דוואבשה[ה], פעוט פלסטיני שנהרג בפיגוע ירי של מתנחלים".21 מה שבא אחריו, כמו רכבת שלעולם לא מאחרת, היה מעבר מרטוריקה לפעולה. חוליות הקלניסטים של בן-גביר סימנו את נאומו בפיגועי אש על פלסטינים בירושלים. "אנחנו שורפים ערבים היום", נכתב בכותרת ישראלית אחת, המדווחת על עבודתו של בן גביר באפריל 2021 פוגרמצ'יקס.22 בתורם, כוחות מדינת ישראל פשטו על מסגד אל-אקצא והפציצו את רצועת עזה. בן-גביר ביסס את עצמו כדמות מרכזית בסיקור ובדיונים בתקשורת הישראלית.
הכי בולט, איפה איילת שקד וטאקר קרלסון שיחקו עם הזדהות פשיזם, כהניסטים שיחקו בהזדהות איתם הנאציזם. סופרים ישראלים יהודים תיעדו זה מכבר את זיהויו של מתנחל השולי עם הפוליטיקה הנאצית.23 בשנת 2018, העיתון היומי המוביל בישראל, ידיעות אחרונות, דיווח על הזירה כאשר סבו של עלי דוואבשה, הפעוט הפלסטיני שנרצח על ידי בוחריו של בן-גביר, הגיע לפגישה בבית המשפט של אחד החשודים המחייכים: "'איפה עלי? נשרף! לא עוד עלי! מת, שרוף! על הגריל, על האש!' היו הצהלות הצוהלות שקיבלו את חוסיין דוואבשה השבוע בדרכו לבית המשפט המחוזי בלוד". מוּפתָע, ידיעות טען כי "'עלי נשרף, על הגריל' הוא מעין החזרה יהודית של הכבשן".24 ואז הגיעו הלינץ' הכהניסטים של אביב 2021. "אנחנו כבר לא יהודים היום", כתב אחד ממשתמשי הטלגרם הישראלי: "היום אנחנו נאצים".25 בן גביר מתנגד לתווית הנאצית, אבל נראה שלא כל בוחריו מתנגדים.26
עם זאת, האימה האמיתית באביב הזה הייתה כיצד פצצות האש של עוצמה יהודית של בן-גביר עוקבים אחריהם פגזי הארטילריה של צבא ההגנה לישראל (צה"ל). ברמת השפה אפשר לעקוב אחרי זה עם הכהניזם למיינסטרים של ישראל. איך, שאל כהנא פעם, אפשר להאשים אותו שאמר ש"הערבים בתוכנו הם סרטן שמתפשט"? כהנא כתב כי די "לצטט את בנימין נתניהו, שהזהיר את ערביי הגליל מהסכנה בהפיכתם לחלק מ'סרטן האינתיפאדה'".27 כוחות השנאה הללו מתיישבים כעת עם הפוליטיקה של פיקוד צה"ל. כך הודיע ה"מרכז" משה יעלון בשנת 2002 במהלך כהונתו כרמטכ"ל צה"ל. הוא אמר לעיתונות שכהנא ונתניהו צדקו לגבי הפוליטיקה הפלסטינית: "אני טוען שזה סרטן", אמר. לאחר מכן סיכם את חוסר ההסכמה של פיקוד צה"ל עם הכהניזם: "יש שיאמרו שצריך לכרות איברים. אבל כרגע אני מיישמת כימותרפיה".28
שוב, הטיפ של "הגנה עצמית" הוא בלתי מוגבל ביישום. אנחנו יכולים לקרוא את זה במתקפה המקורית של ארה"ב על "פראים הודים חסרי רחמים".29 אנו יכולים לקרוא את זה בהתקפה הפשיסטית המקורית על הדמוקרטיה כ"מלחמת יד נגד המוח".30 לאחרונה, קראנו את זה מהרוצח מאחורי הטבח הלאומני הלבן ב-2019 באל פאסו, טקסס, ש"טען שהמתקפה שלו הייתה פעולת מנע נגד פולשים היספנים וש'הם המסיתים, לא אני'".31
במה שונה הגזענות האנטי-פלסטינית? שר ה"הגנה" הנוכחי של ישראל, בני גנץ, פיקח על הרג 2,251 פלסטינים בעזה בשנת 2014. הוא פרסם את הרציחות שלו כנקודת גאווה.32 ב-11 במאי 2021, גנץ אף שלח הודעת וידאו לפלסטינים בעזה, התפאר ב"פעם האחרונה שנפגשנו בעיד אל-פיטר" ואיים: "עזה תישרף".33אלו הם מעשיה ומילותיה של מדינה העומדת חשופה מול עיני העולם כפונדקאית של הכוח האמריקאי.
פעם, דיפלומטים אמריקאים יכלו לחגוג את הקורבנות השקרית של ישראל. בשנת 1976, דניאל פטריק מויניהן לקח את חגיגות המאתיים לעצמאות ארה"ב כדי לשבח את ישראל כסמל הקסום של הכוח המערבי עלי אדמות. "בסכנת התמותה שלה", אמר מויניהן, ישראל "הפכה למטאפורה למצב הדמוקרטיה בעולם כיום".34 עכשיו כמו אז, ישראל אכן מגלמת את המוסר השקרי של נותני החסות החזקים ביותר שלה. אבל ככל שהשנאות של בן-גביר וגנץ נחשפות לעיני העולם, מה שהיה פעם נקודת חוזק אימפריאלית הפך יותר ויותר לחובה.
ה"אנטישמיות החדשה" כהטעיה של גזענות הפוכה
השמיים ממשי היסטוריה של אנטישמיות היא גם היסטוריה של גזענות.
האנטישמיות הקלאסית הניחה השקפת עולם אנטי-שחורה ואימפריאלית. עבור האנטישמי הפרוטו-נאצי יוסטון סטיוארט צ'מברליין, "היהודי" היה "הכלאה בין כושי לאדם לבן", "שמי" שיצא "ממדברי ערב" כדי לחדור לציוויליזציה המערבית.35כל העניין היה לתקוף את יהודי אירופה ככותבי טור חמישי גזעיים. בהסתרה מהמתקפה הסטנדרטית על יהודים כ"אסיאתיים", דחק לואי-פרדיננד סלין הצרפתי בהתקפות עליונות לבנה על יהודי אירופה בדיוק בגלל היותם "כושי יהודים."36 בגרמניה, בינתיים, ה כתב עת לביולוגיה גזעית וחברתית התמקדה בגזענות אנטי-שחורה במשך עשרות שנים לפני שהוסיפה גזענות אנטי-יהודית לדפיו ב-1935.37 במילים אחרות, ממשי אנטישמיות היא שנאה מרובת נושאים, המכוונת ליהודים כבעלי ברית של הברברים המדומים בשערי הציוויליזציה המערבית. למורשת זו האויב זיג היילד בשרלוטסוויל בקריאות "יהודים לא יחליפו אותנו".38
ככל שהשנאות של בן-גביר וגנץ נחשפות לעיני העולם, מה שהיה פעם נקודת חוזק אימפריאלית הפך יותר ויותר לחובה.
הביטוי "אנטישמיות חדשה" - בניגוד חד - מתייחס אליו אנטי גזענות. זוהי דוגמה קלאסית למה שפרנץ פאנון כינה "מיסטיפיקציה מילולית", צורפות המילים שבה חותרת הגזענות אל הסגולה.39 זוהי גם הכרזת מלחמה על הזיכרון האנטי-גזעני. בגרמניה, הניסיון לשכתב את ההיסטוריה של האנטישמיות לטובת המערב הוביל לרוויזיוניזם של אריק נולטה, שטען כי האלימות הנאצית אינה מערבית אלא "מעשה אסייתי".40 תחבולת "האנטישמיות החדשה" עדינה יותר. אבל כפי שהראה פיטר נוביק במחקרו השואה בחיים האמריקאיים, אין לזה שום קשר לזיכרון אנטי-נאצי עקרוני.41 וזה דוחף לכיוון של נולטה. אפילו מעריצי התחבולה מדגישים שתפקידה הפוליטי הוא "להמחיז את האידיאולוגיה של המערב".42
בזמן שהגזענות האנטי-פלסטינית צורכת את הפוליטיקה הישראלית, תחבולת "האנטישמיות החדשה" מקצינה. נתניהו היה כה חד-מוחי בשנאתו האנטי-פלסטינית שהוא אימץ את הרוויזיוניזם השואה מהסוג הגס ביותר. זה היה בושה מרהיבה. נתניהו ממש בדה ראיות בניסיון להעביר את האשמה לשואה הנאצית מגרמניה על הפלסטינים, וזוכה לשבחים ניאו נאציים ואזכור חסר כבוד בספרו של פדריקו פינשלשטיין. היסטוריה קצרה של שקרים פשיסטיים.43 אבל זו דוגמה קיצונית. לעתים קרובות יותר, "אנטישמיות חדשה" פירושה משהו שווה ערך ל"גזענות הפוכה".
ניתן לתארך את קו ההתקפה הזה למשבר הלגיטימיות האמריקאי של סוף שנות ה-1960. מומחי תגובה לבנה כמו דניאל פטריק מויניהן הובילו את הדרך, ותקפו אפליה מתקנת כאנטישמית.44 קווי המתאר הבסיסיים של המיסטיפיקציה המילולית הזו הם כדלקמן. בזמן ממשי אנטישמיות תוקפת יהודים כזרים שאינם מערביים, תיאוריית "אנטישמיות חדשה" מעיפה את התסריט. הוא מייצג את היהודים כלבנים ומערביים נצחיים, ואז תוקף אתגרים לכוח הלבן או המערב כאנטי-יהודי. דורות של אנטי גזענים חשפו זאת באשר היא: תוצר בריוני של מה שמנהיג יהודי ארה"ב גינה כ"תגובת הנגד הלבנה (כולל, אלוהים יעזור לנו, היהודים).45
הקו היה ש"אנטי-לבננות" היא הבעיה האמיתית, וש"אנטישמיות" היא רק צורה אחת שהבעיה הזו לבשה. אני מצטט את נתן גלזר, משתף הפעולה הוותיק של מויניהן. גלזר האשים את תנועות הצדק הגזעי: "בכל שכונה שחורה בכל עיר, קמו דוברים שהיו מתוסכלים בהתקפותיהם על לבנים, על 'מבנה הכוח', על שוטרים, מורים, עובדים סוציאליים, בעלי בית, אנשי עסקים, ו- איפה אלה יהודים - על יהודים".46 בסיפור הזה, "מבנה הכוח" של ארה"ב נאלץ לדכא "אנטי-לבננות" שרדפת המשטרה.47
בהקשר זה למד כהנא את שורותיו הראשונות. הוא דחף קדימה עם ההיגיון של "התחליף הלבן" שניתן לזהות בעבודתם של מויניהן וגלזר. הסיפור שלו היה שהגירה שחורה לערים בצפון ארה"ב מהקונפדרציה לשעבר הייתה פולשנית מבחינה גזעית. כך נשמע הסיפור: "'אנשים נהגו לשבת על מדרגות וספסלים בכל שעות היום והלילה', אמר אלן מלנבאום, חבר ילדות של כהנא. ״אף אחד לא פחד מפשע. אף פעם לא ראית פנים שחורות'".48 כהנא הטיף אפוא לכוח לבן מורכב כעניין של הגנה עצמית. באופן משמעותי, כהנא הציג את תוכניתו לחגיגת לובן הגזע. הוא אמר: "היהודי הוא החוליה החלשה ביותר בשרשרת הלבנה והלוחם השחור יודע שמעט לא-יהודים מודאגים ממצוקתו של היהודי. היהודי תמיד היה ליברלי יותר מקבוצות אתניות לבנות אחרות. אז עכשיו רוב השכונות היהודיות משולבות והשחורים המיליטנטיים שם נוהגים בטרור".49
הסיפור הזה הותאם לצרכים של התרבות האמריקאית השלטת. זה ברור בהוקעתו של גלזר את הגזענות השחורה נגד המשטרה.50 אבל יותר מזה, נוביק מראה שפטריוטים אמריקאים ראו את ההיסטוריה החלוצית שלהם בהתיישבות היהודית האירופית בפלסטין. רגע לפני הגירושות הפלסטין של 1948, העורך של בוסטון הראלד יכול להשוות את נישול הפלסטינים ל"כיבוש האינדיאנים ולפינוי הבלתי נמנע של עם מפגר לפני עם מודרני ומעשי יותר".51 הדוקטרינה של "אנטי-לבננות" כ"אנטישמיות חדשה" הייתה אפוא מגוונת. הוא הציע אמצעי לחגוג גם את הגזענות האנטי-שחורה וגם את המיסטיקה החלוצית.
הכישרון הפסאודו-דתי של הגזענות הישראלית לא צריך לטשטש עד כמה היא עוצבה על פי הדוגמה האמריקאית. מצדה, עליונות ארצות הברית הלבנה התמקדה גם בזלזול פסאודו-מקראי של אנשים שחורים כצאצאים של האם.52 אבל זו הייתה הדוגמה האנטי-ילידית של ארצות הברית שחתכה הכי עמוק בפלסטין. רוקסן דנבר-אורטיז מתעדת כיצד הפוריטנים היו חלוצים נגד הילידים דמוניזציה במובן המילולי. ברגע שבו מתיישבים אנגלים הגיעו לצפון אמריקה, הם "זיהו את האוכלוסייה הילידית כילדים מטבעם של השטן ו'משרתי השטן' שראויים להיהרג".53
התוצאה הייתה תיאולוגיה קולוניאלית ייחודית. תחילה בניו אינגלנד ולאחר מכן בפלסטין, מתנחלים תפסו שורה מתוך ספר שמואל: "עכשיו לך, תתקוף את עמלק. . . אל תחסוך על איש, אלא הרוג גברים ונשים כאחד, תינוקות ויונקים, שוורים וכבשים, גמלים וחמורים!"54 למרות שהקו הזה מטריד מטבעו, רוב המסורות הדתיות מנווטות בקווים כאלה בזהירות יתרה. האסוציאציה של "עמלק" עם אנשים חיים היא רשעות אופורטוניסטית. קריאה זו של המתנחלים בכתבי הקודש זרה למחשבה היהודית המסורתית, וכך גם הציונות באופן כללי יותר.55 עם זאת, המעבר שלו מניו אינגלנד לפלסטין הגיע בקלות. אחת הסיבות היא שהעליונות הלבנה הפרוטסטנטית נוצרה סביב הטענה שהנצרות הפרוטסטנטית היא עצמה ישראל עליה דיבר התנ"ך. עד 1871, המגזין האמריקאי עידן חיים עדיין יכול היה לחגוג את האלימות האנטי-ילידים עם הנושא הזה: "כפי שבני ישראל הרגו את העמלקים, כך הרגו עולי הרגל את הפקוט."56
בתורו, ה ההודעה 1948- ישראל - מפלצת מתנחלים פר אקסלנס - ספגה את תיאולוגיית המתנחלים האמריקאית כמעט באותה קלות כפי שספגה את הנשק האמריקאי. עד 1956 יכול היה דוד בן-גוריון להתייחס לפלסטינים שהמיליציות שלו גירשו לרצועת עזה כאל "צבאות עמלק".57 זה היה אלים מספיק מצד בן-גוריון. אבל כשהגיע כהנא מניו יורק, הוא עזר לישראלים לחדד את הנושא הזה בהשמדה הכי גרועה שאפשר להעלות על הדעת. אם הפלסטינים הם עמלקים, הטיף כהנא, אז מבוגרים וילדים פלסטינים צריכים להיהרג כ"המנים, גדולים וקטנים", על ידי חוליות שנאה שבטוחות בידיעה ש"הכל יכול גוזר שהם אכזריים".58
במבט ראשון נראה מגוחך לטעון שההתנגדות לאכזריות האנטי-פלסטינית מלמדת על חוסר רגישות לדיכוי של יהודי אירופה. גם כאן, לעומת זאת, התבנית כבר צוירה. הכוח האנגלו-אמריקאי לא היה שני לו בהפיכת אכזריות כחמלה. והיא פיתחה מסורת רבת עוצמה של הטעיה מוסרית. נקודה זו מסומנת על ידי ג'רלד הורן, אחד ההיסטוריונים המובילים נגד הגזענות בארצות הברית. כיצד, שואל הורן, ניתן היה לטייח את האלימות האנטי-שחורה והאנטי-ילידית האנדמית להיסטוריה של ארה"ב? הגזענות בקושי הוסתרה. איך אפשר לזרוק את זה הצידה בחגיגת חירות ארה"ב? הורן מציע כי "אחד ההסברים לצביעות המחפירה הזו הוא שרבים מדי לא יכלו לראות מעבר להצלתם של האירופאים העניים יותר מהברבריות שספגו ביבשת הבית שלהם לאהדה עם אלו שנפגעו בתהליך".59 תחבולה זו היא מאפיין קלאסי של המוסר של המתנחלים.
הכישרון הפסאודו-דתי של הגזענות הישראלית לא צריך לטשטש עד כמה היא עוצבה על פי הדוגמה האמריקאית.
זה מתחיל עם אמת. אירופאים עשה לסבול ברבריות ביבשת הבית שלהם, מחנויות יזע אנגליות ועד לכפר האירי המורעב. לאחר מכן, התחבולה עוברת לשקר: שזה מצדיק אלימות נגד אנשים שחורים וילידים כדי לחלץ את האירופים מדיכוי. המעבר מהאמת לשקר הוא מלאכת המוסר הגזעני, והפיכת המהלך להישמע משכנע היא עבודה של מיסטיפיקציה מילולית.
שתי דוגמאות מוקדמות ממחישות כיצד זה עבד. הראשון הוא בריטי. אחת ההתפרצויות הקשות ביותר של אלימות נגד השחורים מבריטניה הייתה הטבח של פועלים ג'מייקנים בעונש על המרד שלהם ב-1865. ההרג היו מחריד.60 אנגלים מכובדים, בכיסוים, טענו כי להתנגד לאלימות נגד השחורים פירושו חוסר כבוד לעניים האנגלים. "קרלייל ורוסקין, קינגסלי ודיקנס כולם התעקשו שלא כדאי לשקול את העוולות שנעשו נגד ה'n*****s' הג'מייקנים כל עוד עובדים אנגלים ממשיכים לגנוח תחת הדיכוי של מערכת המפעלים."61 הדוגמה השנייה היא אמריקאית. בארה"ב, מנהיגים הציגו את המתקפה מערבה על חיי הילידים כמסע להבטחת קרקע לעניים האירופים. במילותיו של היסטוריון שמרן אחר, "התפיסה של אמריקה כמקלט ל'המונים המכופפים המשתוקקים לנשום חופשי' נוצרה כדי לשרת את הגרסה השרירית הזו של הגורל הלאומי".62
באור היסטורי זה, ההיגיון המוסר של תמיכת המערב בישראל נכנס למוקד. אנשי המוסר האימפריאליים כבר הלבינו את האלימות הקולוניאלית על ידי הצגתה כדרך לעזור לאירופאים להימלט מ"הברבריות שהם סבלו ביבשת הבית שלהם". ואז, כפי שתיארה זאת איימה סזייר, הגיעו הנאצים והטילו על אירופה את "הברבריות המוכתרת" של ההיסטוריה המערבית המודרנית.63 הרשעות המרהיבה של הגזענות הנאצית עזרה לדחוף את העליונות הלבנה למשבר לגיטימציה בקנה מידה פלנטרי.64 כשמשבר הלגיטימיות של הגזענות העמיק בשנות ה-1960, מצאו אנשי מוסר אמריקאים בפלסטין אמצעי לסובב את זוועות הנאצים למסגרות התייחסות קולוניאליות.65
במסגרת ארה"ב, סיפורה של פלסטין הפך לסיפור של גאולה קולוניאלית, המציג את הפלסטינים כ"עמלקים" חדשים ואת יהודי אירופה כ"המונים מצטופפים חדשים המשתוקקים לנשום לחופשי". זו הייתה אלגוריה רבת עוצמה לסגולה מערבית. פירוש ישראל ככוח מוסרי זיכה את כל ההיגיון של הקולוניאליזם של המתנחלים. הצדק דרש פעם נוספת את האכזריות של הילידים על ידי מתנחלים הכמהים לנשום לחופשי. היתרונות האופורטוניסטיים היו ברורים. מכיוון שכל העולם השלישי תמך בפלסטינים, ניתן היה לתקוף את האנטי-קולוניאליזם בעצמו כ"אנטישמיות חדשה", המאשרת את הסובלנות המערבית נגד סכל הקנאות האפרו-אסייתית.66
הונאה כזו היא ארוחה קולוניאלית מסורתית. כפי שאימה סזייר הזהירה, בכל הנוגע לקולוניאליזם, "הקללה הנפוצה ביותר היא להיות המטעה בתום לב של צביעות קולקטיבית שמציגה את הבעיות בצורה חכמה, כדי לתת לגיטימציה לפתרונות השנאה הניתנים להן".67 אבל תחבולת "האנטישמיות החדשה" נמצאת בשימוש כבר חצי מאה. איפה שפעם זה נראה חכם, עכשיו זה נראה מוזר. ליברליזם לבן שמסתיר את המוסר המתעתע שלו מאחורי הגזענות הישראלית יותר ויותר לא מסתתר כלל. פיליס צ'סלר חגגה פעם את הסמליות של ישראל כשהכריזה בשם ארצות הברית: "כולנו ישראלים".68 בשלב זה, מסר כזה יכול רק לצלול עוד יותר את הכוח האמריקאי למשבר חוקיות הולך ומעמיק.
מקארתיזם במשבר מול מאבק החירות הפלסטיני
לאחר העצרת הניאו-נאצית של 2017 בשרלוטסוויל, קתרין סקווירס שקלה את שקרי הדלקת הגז שבהם אנו מוצפים כל הזמן. אדם נדחף לפקפק בעצמו, כתב סקווירס, "כאשר כל כותרת או ציוץ חדשות גורמות לרצות לשפשף את עיניה כדי לבדוק אם זה רק טריק של האור. . . האם זה היה רק הדמיון שלי שהם צועדים עם לפידי טיקי ומצדיעים נאציים?"69
שארלוטסוויל, לפחות, היה קשה לטייח. הסיסמאות של "החלפה לבנה" לא הטעו איש. סקוויירס המשיך: "אני לא יודע אם זה היה מפחיד יותר כשהגזענות התעקשה שהיא לא קיימת יותר או כשהגזענים החזיקו את לפידי הטיקי גבוה כדי להאיר את פניהם והם הכריזו על אמונתם במלוא הזוהר של מצלמות CNN".70 The same question arises in Palestine, as Israel openly embraces the politics of hate. אחרי שרלוטסוויל, אי אפשר היה להכחיש את הגזענות של הבית הלבן של טראמפ. הסיפור המזויף של הגנה עצמית ישראלית ייקח עוד עבודה כדי לעקור.
אבל הדברים האלה תמיד לוקחים זמן. בשנות ה-1960, עדיין היה אפשרי לגזענים אמריקאים לתקוף פעילים אנטי-קלאן בשטח הישן. "ככה הם מחלישים אותך," הזהיר מלקולם אקס, פעם אחר פעם. "אתה אומר, 'טוב, אני לא רוצה להיות קו קלוקס קלאן הפוך'."71 בשנים הבאות, מריחות פרו-ישראליות של אנטישמיות ייחשפו כעוד מאותו הדבר. הטרופים האנטי-פלסטינים יישמעו בדיוק כמו שהם נשמעים כשנשמע את טאקר קרלסון מסכים שגזענות היא, כמובן, בעיה איומה, בעיה של "גזענות אנטי-לבנה, שהיא כיום הצורה המקובלת היחידה של גזענות במערב, " וכו' וכו'.72 Cארלסון, נתניהו והשאר שרים בהרמוניה. על רקע הקטל הכהניסטי במאי 2021 ב"ערים מעורבות", האשים נשיא ישראל ראובין ריבלין את הפלסטינים אזרחי ישראל בתוקפנות אנטישמית.73 בקונגרס האמריקאי, מרג'ורי טיילור גרין דיברה על "פלישה אסלאמית למשרדי הממשלה שלנו".74 בבריטניה, האיסלאמופוב הידוע לשמצה, טומי רובינסון, חגג בינתיים את הזוועות הישראליות לרעש הקריאות הכוללות "שיישרף הכפר שלך".75
הטיפוסים האלה ראויים זה לזה.
בינתיים, העובדה הפשוטה היא שמאבק החירות הפלסטיני עומד בחזית המאבק הבינלאומי נגד הפוליטיקה הגואה של השנאה. אז השקרים ימשיכו לבוא. אבל השקרים מאבדים את יכולתם להונות, ומי שימשיך לשחזר אותם יעזור רק לאנשים בעלי מצפון להבחין בין חבר לאויב. תושבי פלסטין הראו לעולם מה המשמעות של אומץ - צריך יותר ממריחות מעופשות כדי לגרום למישהו אחר להירתע. מקארתיזמים יכולים להימשך רק כל כך הרבה זמן. הגיע הזמן לגרום לזה לקרוס.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנוהודעות קשורות
הודעות לא קשורות.