כאשר ספרו פורץ הדרך של אדוארד סעיד המנוח, מִזְרָחִיוּת, יצא בשנת 1976 (במקביל לסיום עבודת הדוקטורט שלי באמריקה), העולם האקדמי נכבש בסערה; באופן לא מפתיע, פחות בעולם המערבי, יותר בינינו במושבות של פעם.
וכן, בצדק.
הספר פירט כיצד המערב המתיישב הצליח לראשונה "לבנות" ראייה של הערבים, במיוחד כמין פראי, טעון יתר מינית, אלים של הגזע האנושי, הכל במכה אחת של מכחול חסר ביקורתי, עדתי, תיאורטי, ולאחר מכן. המשיך להצדיק את "שליחות התרבות" הדורסנית של הגזע הלבן.
זה היה תחבולה, במידה רבה, להפקיע את אזורי הנפט ושאר המשאבים של המזרח התיכון בתבנית אימפריאליסטית מאז שנעשתה חיונית על ידי אלומות של למדנות מתקדמת, כך הוכיח סעיד, פרופסור נוצרי פלסטיני באוניברסיטת קולומביה עם יותר מאשר עניין רק בלימודי ספרות אנגלית.
אפשר להזכיר איך התזה שלחה רבים מאיתנו כאן באקדמיה ההודית לסחרור של ועידות (אם להשתמש במילה האמריקאית לסמינר). פתאום, להיות אוונגרד אינטלקטואלי היה להכיר מִזְרָחִיוּת ולדעת איך לחזור "בתיאוריה" למערב הרשע.
אני תמיד מתרחק מהמגמה של היום, אני זוכר שהצעתי בסמינר אחד או שניים כיצד אחד הדברים שהספר הזה יכול לאפשר לנו היה לבחון את המזרחיות שלנו בתוך ההיסטוריה הלאומית שלנו.
לדוגמה, נוכל להתחיל לחקור כיצד האליטות של הקסטות העליונות "בנו" במדינה זו באופן דומה בטקסטים תרבותיים-תיאולוגיים נערצים השקפות חביבות על הקאסטות והקהילות השבטיות המדוכאות - ואכן גם של פלחים חברתיים אחרים באוכלוסייה, כולל דתיים. מיעוטים - והשתמשו במבנים אלה כדי לשמור על ההגמוניה הקניינית של שלטון המיעוט.
מבנים כאלה ראו במשך מאות שנים את הרוב המכריע, כולל נשים, כבלתי מתאימים לעיסוקים אינטלקטואליים, ולכן מועילים רק במצבים כפופים כדי לסייע לתהילת הארץ, ששכנה בעיקר בהישגיהם של הנולדים פעמיים.
למרבה הצער, בטירוף שהניע ספרו של סעיד, נראה היה שרק קומץ מפגר מצא את ההרהורים הללו ראויים להצגה בקדמת הבמה על ידי קישור החקירה שלנו לתרומה התיאורטית של סעיד.
אני כמובן מתייחס כאן בעיקר למלגה מתוך אחוות לימודי הספרות.
עכשיו, בזמן שאנחנו כותבים, מגיעות חדשות שיש לנצר גלדסטון מוצהר נחישותם להתנצל על העבדות, וככל הנראה, על העושר שנוצר מעבודת עבדים.
העובדה שלקפיטליזם המערבי היו שורשיו הראשונים בהפקעת עבודת עבדים היא כמובן עובדה מבוססת בהיסטוריה.
רק כדי להזכיר לעצמנו, יש אחרים (לא רק שבט גלדסטון), מאוד משפחות נכבדות באנגליה, אמריקה ואירופה שהפלם שלה חייב באופן מסיבי לסחר העבדים הטרנס-אטלנטי.
חוץ מזה, מוסדות אקדמיים מקודשים כמו אוקספורד וייל, ומלגות יוקרתיות לאולמות ולכיתות שלהן חייבות גם את הוד שלהן לכספים שעשו "ג'נטלמנים" כמו מר רודס ומר ייל מאותו מקצוע.
ברור שההובלה המצפונית של מר גלדסון ראויה להערצה, כזו שרבים אחרים יכולים לחקות.
הפנמת השיעור
אבל, שוב, הנקודה נשארת בעינה: האם אנחנו במושבות של פעם ששמחים על מחוות כאלה מוכנים להפנים לקח מיוזמות היסטוריות כאלה?
האם גם אנו מוכנים להתנצל בפני האינדיאנים הבהוגנים שלנו (המוגדרים בטקסטים ברהמיניים כ-Shdras ו-Untouchables ומדורגים מתחת לכמה בעלי חיים מובחרים בחשיבותם) על הזוועות שפרצו עליהם במשך אלפי שנים בלתי מתקבלות על הדעת?
אם יש לטעון שהודו המודרנית, אחרי הכל, חוקתה מחוץ לחוק את חוסר המגע, כך גם העולם המערבי ביטל בספרים את העבדות והאפליה הגזעית.
עם זאת, יש כאלה שמגיעים להתנצל, אולי בתקווה שיוזמה כזו עשויה לסייע למי שנאבק בהמשכה בפועל של אפליה גזעית במערב.
ומי אמר שאי-נגיעה הסתיימה בפועל בהודו?
תחשוב על כבוד השופט שהיה לו את כל בית המשפט "מְזוּכָּך” עם מים מהגנגס הקדוש כי קודמו היה דלית.
אם מדובר על קצין בית משפט, אנו עשויים לדמיין מה מתרחש בקרב קהילות מקומיות; ואכן, חלקים בתקשורת הלאומנית כל כך עדיין, למרבה המזל, נועזים לדווח על התרחשויות מהסוג הזה.
האם אנחנו מוכנים להתנצל בפני גדודי הנשים האלמנות שלנו על הפשע הקולקטיבי הבלתי מתקבל על הדעת של הושיבה אותן על מדורות בוערות בסמכות של ידיעה מזויפת ושובבה כדי שתביעתן לרכוש המשפחה תוכל להימחק?
האם אנו מוכנים להתנצל בפני פלח רחב מבני המיעוטים שלנו על כך שהם "בונים" אותם כל הזמן כך שהם "נבנים" כאזרחים לא אותנטיים שאינם ראויים לזכויות אזרחות מלאות ולא מפלות, ולשוויון מלא ונתפס בפני החוק?
האם אנו מוכנים להתנצל בפני מיליוני ילדינו שנותרו נידונים לעבוד במשך שעות אינסופיות בחנויות, בדאבות, בסירות ובמפעלים נטולי אוויר בשוליים צדדיים בעיר אחר עיר, אפילו כשהחוקה מוציאה מהחוק עבודה כזו, וגוזלת מהם את זכותם הבסיסית לחינוך ובריאות?
האם אנו מוכנים להתנצל בפני הרוב המכריע של אוכלוסייתנו על כך שהאשימו אותם במה שנקרא חולשותיהם הנובעת למעשה מדרך ה"פיתוח" שבחרנו ללכת בה בניגוד להוראות של סעיף 39 של החוקה שמורה שלא יהיה מונופוליזציה של עושר, אי שוויון מינימלי בהכנסות, ואשר מציינת "אנחנו העם" כבעלים האמיתיים של משאבים לאומיים?
וכן הלאה.
אדוארד סעיד וגלדסטון עשו אציליות על ידי האנשים שלהם.
יש לוקחים בהודו, כלומר בהרט?
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו