עיתונאי תאגידים הם אכן 'מאסטרים של הערצה עצמית', כפי שציין נועם חומסקי. למעשה, הם חייבים להיות; או לפחות הם חייבים לְהוֹפִיעַ להיות.
קחו בחשבון את עורך BBC World Affairs, ג'ון סימפסון CBE, שותף לטווח ארוך ודוגמה נדירה לעיתונאי BBC שטרח להשיב לאתגרים שלנו, לעתים קרובות באדיבות. היו מקרים בשני העשורים האחרונים שבהם נראה היה שסימפסון באמת מבין חלק ממה שאמרנו. עם זאת, אין זה מפתיע לקרוא את המאמר האחרון של סימפסון הערה ב-X:
"הקולגות שלי ב-@itvnews, @SkyNews ו-@BBCNews קופצים דרך חישוקים כדי להיות מאוזנים וחסרי פניות, ו-@Ofcom מחזיקה אותנו בצדק ברמה הגבוהה ביותר. הפעל את @GBNews, ואתה צופה בהאשמות דעתניות ללא בושה שהועברו כעובדה. מה קורה, אופקום?' (ג'ון סימפסון, X, 25 בפברואר 2024)
העיתונאי גלן גרינוולד גם הטענה ההרואית הזו בפרספקטיבה:
"הציבור מתעב את התקשורת הארגונית. אין כמעט אף אחד שזוכה להערכה נמוכה יותר או חוסר אמון ותיעוב יותר מהעובדים הליברלים של תאגידי תקשורת גדולים. אף אחד לא רוצה לשמוע מהם, אז יהירות בקבוצה היא כל מה שנשאר להם״.
אבל התקשורת הבריטית היא הטובה בחבורה רעה, נכון? גרינוולד שוב, במדויק:
"התקשורת הגרועה ביותר בעולם הדמוקרטי היא התקשורת הבריטית, והיא אפילו לא קרובה.
"אני יודע שקשה לאנשים במדינות אחרות ששונאים את התקשורת שלהם להאמין, אבל מה שאתה שונא בתקשורת של ארצך, יש לתקשורת בבריטניה בשפע וגרוע מכך."
באופן אינדיקטיבי, בנובמבר 2002, כשבוש ובלייר ניסו להפחיד את דרכם למלחמה בעיראק, סימפסון הפיק סרט תיעודי של ה-BBC בשם: 'סדאם – אזהרה מההיסטוריה' (BBC1, 3 בנובמבר 2002). הכותרת הייתה התייחסות לא עדינה ו"דעתנית ללא בושה" לסדרה קודמת של BBC, "הנאצים - אזהרה מההיסטוריה". זו, כמובן, הייתה השוואה שהשתלבה עם הנושאים המטופשים ביותר של תעמולת מדינות ארה"ב-בריטניה.
בשנת 2013, סימפסון מסומנת:
"ארה"ב היא עדיין המעצמה הכלכלית והצבאית הגדולה בעולם, אבל נראה שהיא איבדה את תחושת השליחות המוסרית שגרמה לה להתערב בכל מקום מווייטנאם ועד עיראק...'
למרבה הצער, ארה"ב ממשיכה להיאבק כדי להחזיר לעצמה את 'תחושת השליחות המוסרית' שלה, כשהיא מספקת את הטילים, הפצצות והחסינות הדיפלומטית שמזינה את רצח העם בעזה.
רחוק מלקפוץ דרך חישוקים "כדי להיות מאוזן וללא משוא פנים", נראה שה-BBC נבוך אפילו לשייך את ישראל לפשעים שלה. BBC טיפוסי כותרת לקרוא:
"תוכנית המזון העולמית אומרת ששיירת הסיוע בצפון עזה נחסמה"
האם הייתה מפולת? האם חמאס שיחק פוליטיקה עם סיוע במזון? הכותרת הייתה צריכה לקרוא:
"ישראל חוסמת שיירת סיוע לצפון עזה"
או שקול את דבריו המרשיעים של המנהל הכללי של ארגון הבריאות העולמי (WHO), טדרוס אדהנום ג'ברייסוס, אשר דיווח החודש:
ממצאים קודרים במהלך ביקורי @WHO בבתי החולים אל-עוודה וכמאל עדוואן בצפון #עַזָהרמות חמורות של תת תזונה, ילדים שמתים מרעב, מחסור חמור בדלק, מזון וציוד רפואי, בנייני בתי חולים שנהרסו...
"המצב בבית החולים אל-עוודה מזעזע במיוחד, שכן אחד הבניינים נהרס.
בית החולים כמאל עדוואן הוא בית החולים היחיד לרפואת ילדים בצפון עזה, והוא מוצף בחולים. המחסור במזון הביא למותם של 10 ילדים״.
הכותרת של ה-BBC מדווחת על הסיפור הזה לקרוא:
"ילדים מתים ברעב בצפון עזה - ארגון הבריאות העולמי"
האם היבול נכשל? אם רוסיה הייתה גורמת לרעב של ילדים באוקראינה, אנו יכולים להיות בטוחים שהמילים 'פוטין' ו'רוסיה' היו מופיעות בראש ובמרכז בדיווחי ה-BBC.
מעל תמונה של ילד כחוש ושלד, קורבן הרעב הישראלי בעזה, פיטר אובורן עשוי נקודה קשורה:
"אם עזה הייתה אוקראינה התמונה הנוראה הזו הייתה מופיעה מחר בבוקר בכל עמוד ראשון".
מיותר לציין שזה לא היה אמור להיות.
ב-29 בפברואר, כתבת תגובה של הניו יורק טיימס שכותרתו:
"הרעב עוקב אחר ילדי עזה"
עיתונאי הגרדיאן לשעבר ג'ונתן קוק הגיב:
"ישראל בוחרת להרעיב את ילדי עזה על ידי חסימת סיוע״.
ב-5 במרץ, כותרת של רויטרס לקרוא:
"כאשר משבר הרעב בעזה מחריף, ילדים כחושים נראים בבתי חולים"
הסופר אסל ראד הגיב:
"משבר הרעב" של עזה אינו תופעה טבעית. ישראל מרעיבה בכוונה פלסטינים בעזה כנשק מלחמה, שהוא מעשה של ענישה קולקטיבית ופשע מלחמה״.
הסיוע ההומניטרי אלראשיד "טרגדיה"
מה שכונה 'תקרית הסיוע ההומניטרי של אל-ראשיד' – המתואר גם כ'טבח הקמח' מכיוון ששיירת המזון המעורבת נשאה שקי קמח – התרחש בעזה ב-29 בפברואר. לפחות 118 אזרחים פלסטינים נהרגו ולפחות 760 נפצעו לאחר שטנקים ישראלים פתחו באש על אזרחים שחיפשו מזון ממשאיות סיוע ברחוב אל-ראשיד ממערב לעיר עזה. הכותרת המיידית של ה-BBC תגובות היו מלאי מסתורין:
"מלחמת ישראל-עזה האחרונה: יותר מ-100 דווחו שנהרגו כשהקהל ממתין לסיוע לעזה"
ו:
"ביידן אומר כי מקרי מוות הקשורים לסיוע מזון בעזה מסבכים את שיחות הפסקת האש"
ארה"ב היום כותרת היה סוריאליסטי:
"112 הרוגים בקטל קו מזון בעזה: ישראל מאשימה את נהגי הסיוע הפלסטינים"
ב-1 במרץ, עמוד ראשון של גרדיאן כותרת לקרוא:
"יותר מ-100 פלסטינים מתים בכאוס סביב שיירת הסיוע לעזה"
העמדה הראשונה (כותרת משנה):
"הצבא הישראלי דוחה את הטענות שהוא ירה על קהל ומאשים ריסוק קטלני"
תארו לעצמכם את ההערה השנייה, המתוקשרת, בתגובה לטענות על זוועה רוסית באוקראינה, במיוחד אם רוסיה גרמה לאוקראינה רמות דומות של הרס כמעט מוחלט.
זה לא שהאמת לא הייתה זמינה. יום אחד לפני הופעת הכותרת של הגרדיאן, פרסם העיתון הלאומי השמאלני היחיד בבריטניה, Morning Star. זֶה כותרת מקוונת, שהופיעה במהדורה המודפסת למחרת:
"צבא ישראל יורה לתוך קהל שמחכה לאוכל, הורג 104"
השווה גם את העמדה הראשונה שלו:
"זוועה: מניין ההרוגים בעזה עולה על 30,000 לאחר שחיילים ירו באזרחים מורעבים בזמן שהם פרקו משאיות סיוע"
ב-1 במרץ, Associated Press דיווח:
ראש בית חולים בעיר עזה שטיפל בכמה מהפצועים הפלסטינים בשפיכות הדמים סביב שיירת סיוע אמר ביום שישי כי יותר מ-80% נפגעו מירי, מה שמרמז על ירי כבד מצד כוחות ישראליים.' (הדגש שלנו)
למחרת, כותרת של ה-BBC לקרוא:
"פרגל קין: טרגדיית שיירת הסיוע מראה פחד מרעב רודף את עזה"
טבח הוא קודם כל פשע, לא טרגדיה. ה-BBC המשיך לבלבל את התמונה:
לאחר האירועים ברחוב אל-ראשיד בעזה, בהם דווח על יותר מ-100 הרוגים לאחר התרוצצות בשיירת סיוע, הקהילה הבינלאומית נתונה ללחץ להתמודד עם משבר הרעב הגובר בשטח, כפי שמדווח פרגל קין מירושלים.' (הדגש שלנו)
ההתמקדות באנשים שדווחו שנהרגו ב"טרגדיה" "לאחר התרוצצות בשיירת סיוע" רמזה על מוות ברמיסה, או אולי חיילים יורים בבהלה לעבר המון משתולל. זה הוביל מהאמת שטנקי קרב ראשיים ישראלים ירו על אזרחים מורעבים במקלעים כבדים. בעוד שהמילה 'טרגדיה' הייתה בשימוש ארבע פעמים בדו"ח, המילים 'טבח', 'פשע' ו'זוועה' לא הוזכרו. אלו היו משפטי הפתיחה של קין לאחר ההקדמה שהזכירו במפורש את המוות ההמוני ברחוב אל-ראשיד:
״הם מתים בכל מיני מקומות ודרכים. שבורים מתחת להריסות בתיהם, פוצצו בחומרי נפץ, נוקבים על ידי כדורים במהירות גבוהה, נחתכו על ידי רסיסי מתכת מעופפים.
"ועכשיו - כשהמלחמה נכנסת לחודש החמישי שלה - מוות מרעב בא לרדוף את עזה.
"חיוני לדעת מתי, מה וכיצד של הטרגדיה ברחוב אל-ראשיד."
שוב, זה הסתיר את העובדה ש'עכשיו' - באירוע המדובר בפועל - מוות גם הגיע מכדורים במהירות גבוהה, לא מרעב.
ב-1 במרץ, ה-BBC Verify היוקרתי - שלכאורה הוטל עליו לנפות את האמת מהאשמות - תיאר את הטבח כ"אירוע טרגי". לא נעשה שימוש במילים 'טבח', 'זוועה' ו'פשע'. 9 בספטמבר היה גם 'אירוע טרגי', אבל לא כך הוא יתואר אי פעם. פול בראון מ-BBC Verify דיווח:
"האירוע הטרגי הוליד טענות שונות לגבי מה שקרה ומי היה אחראי לקטל".
בראון הגיב על קטעי הווידאו:
״ניתן לשמוע מטחי ירי ורואים אנשים מתרוצצים על משאיות ומתכופפים מאחורי הרכבים. ניתן לראות עיגולים אדומים בשמיים.
מחמוד עוודיה [עיתונאי במקום] אמר כי כלי הרכב הישראלים החלו לירות לעבר אנשים כשהסיוע הגיע.
"ישראלים ירו בכוונה לעבר האנשים... הם ניסו להתקרב למשאיות שהיו בהן קמח", אמר. "ירו לעברם ישירות ומנעו מאנשים להתקרב להרוגים".
בראון הוסיף:
ד"ר מוחמד סלחא, מנהל בית חולים זמני בבית החולים אל-עודה, שבו נלקחו רבים מההרוגים והפצועים, אמר ל-BBC: "בית החולים אל-עודה קיבל כ-176 פצועים... 142 מהמקרים הללו הם פציעות קליעים והשאר מהדריסה והאיברים השבורים בחלקי הגוף העליון והתחתון".'
ברור, אם כן, זה היה טבח; אז למה חוסר הבהירות? מדוע לא נעשה שימוש במילה 'טבח' כדי לתאר דוגמה בספר לימוד לטבח בדוח שאמור לאמת ולהבהיר את האמת?
כפי שאנו ציין לאחרונה, קבוצת המדיה של גלזגו נבחן ארבעה שבועות (7 באוקטובר – 4 בנובמבר, 2023) של סיקור בי-בי-סי One ביום של עזה כדי לזהות באילו מונחים השתמשו העיתונאים עצמם – כלומר לא בהצהרות ישירות או מדווחות – כדי לתאר מקרי מוות של ישראלים ופלסטינים. הם גילו ש'רצח', 'רצח', 'רצח המוני', 'רצח אכזרי' ו'רצח חסר רחמים' שימשו בסך הכל 52 פעמים על ידי עיתונאים כדי להתייחס למותם של ישראלים. לעולם לא ביחס למקרי מוות פלסטינים. הקבוצה ציינה כי:
ניתן היה לראות את אותו דפוס ביחס ל"טבח", "טבח אכזרי" ו"טבח מחריד" (35 פעמים למקרי מוות ישראלים, לא פעם אחת למקרי מוות פלסטינים); "זוועה", "זוועת זוועה" ו"זוועה מחרידה" (22 פעמים למקרי מוות ישראלים, פעם אחת למקרי מוות פלסטינים); ו"שחיטה" (חמש פעמים למקרי מוות ישראלים, לא פעם אחת למקרי מוות פלסטינים).'
המרכז לניטור מדיה של המועצה המוסלמית של בריטניה ניתח 176,627 קטעי טלוויזיה מלמעלה מ-13 גופי שידור כולל BBC, ITV, Sky וערוץ 4 מה-7 באוקטובר עד ה-7 בנובמבר 2023. לדווח מצא כי נקודות מבט ישראליות קיבלו התייחסות כמעט פי שלושה (4,311) מזו הפלסטינית (1,598).
זהו היפוך מדויק של הביצועים על מלחמת רוסיה-אוקראינה על ידי "העיתונות החופשית" כביכול עצמאית וחסרת פניות שלנו.
דיווח של BBC ב-5 במרץ אמור:
ביום חמישי האחרון נהרגו יותר מ-100 פלסטינים כשהמונים מיהרו להגיע לשיירת סיוע שהופעלה על ידי קבלנים פרטיים שליוותה כוחות ישראליים ממערב לעיר עזה.
"גורמי הבריאות הפלסטיניים אמרו כי עשרות נהרגו כאשר כוחות ישראליים פתחו באש. צבא ישראל אמר שרובם מתו כתוצאה מדריסה או דריסה על ידי משאיות הסיוע. נאמר שם שחיילים ליד שיירת הסיוע ירו לעבר אנשים שהתקרבו אליהם ושהם רואים בהם איום״.
אלו אכן שתי הגרסאות המתחרות של האירועים. האם ה-BBC לא הצליח למצוא עדויות משמעותיות ממאות עדי ראייה למה שקרה, כפי שהם מצליחים תמיד לעשות בדיווח על פשעים רוסיים לכאורה באוקראינה?
לפי איסמעיל אל-גול של אל-ג'זירה, א עֵד רְאָיָה במקום התרחש ירי ישראלי בשני צרורות: הראשון כשאנשים תפסו מזון מהשיירה, השני כשההמון חזר למשאיות:
"לאחר פתיחה באש, טנקים ישראליים התקדמו ודרסו רבים מההרוגים והפצועים", אמר.
"הדיווחים מאלפי הפלסטינים שהיו שם ברורים יותר: כוחות ישראליים ירו ללא הבחנה לתוך ההמון שהרג עשרות אנשים והוביל לדריסה שבה מתו אנשים נוספים".
חוסאם אבו שער, תושב העיר עזה בן 29, שנפצע בפיגוע, סיפר על הירי:
"'זה היה כל כך ענק שכמעט כולם נהרגו, נורו, נפצעו. הייתי בין בני המזל המעטים", אמר, ונזכר איך הרגיש את רוח הכדורים חולפת על פניו.
"נפגעתי ברגל מרסיס מפגז ארטילריה שנחת בסמוך.
"ראיתי גופות מפוזרות על פני הכביש. זה היה מחריד. התמודדנו עם מצבים דומים בעבר, כאשר טנקים ישראלים ירו לעברנו והרגו ופצעו רבים. אבל הפעם העולם שם לב, אולי בגלל שנהרגנו במצלמה".'
הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה דיווח עד ראייה אנואר חלווה:
״רצנו לעבר עזרת המזון. החיילים אז התחילו לירות לעברנו, אז השארנו את האוכל ורצנו״.
ב-5 במרץ, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם הגיב:
"מומחי האו"ם גינו את האלימות ששחררו כוחות ישראליים, שהרגו לפחות 112 בני אדם שנאספו לאסוף קמח בעזה בשבוע שעבר, כ"טבח" בתנאים של רעב בלתי נמנע והרס של מערכת ייצור המזון המקומית במובלעת הפלסטינית הנצורה.
"ישראל מרעיבה בכוונה את העם הפלסטיני בעזה מאז 8 באוקטובר. כעת היא מכוונת לאזרחים המבקשים סיוע הומניטרי ושיירות הומניטריות", אמרו מומחי האו"ם. "ישראל חייבת לסיים את מסע הרעבה ופגיעה באזרחים".
האו"ם הוסיף מהמומחים שלו:
"הם ציינו כי הטבח ב-29 בפברואר פעל לפי דפוס של התקפות ישראליות נגד אזרחים פלסטינים שביקשו סיוע, עם למעלה מ-14 תקריות מתועדות של ירי, הפגזה וקבוצות מטרה שנאספו כדי לקבל אספקה דחופה ממשאיות או טיפות אוויר בין אמצע ינואר לסוף פברואר 2024.
"ישראל גם פתחה באש על שיירות סיוע הומניטרי במספר הזדמנויות, למרות העובדה שהשיירות שיתפו את הקואורדינטות שלהן עם ישראל", אמרו המומחים.
כל זה לא עניין במיוחד את העיתונות המערבית. מדיה חשובה דיווח כי מה-29 בפברואר עד ה-3 במרץ, פוקס ניוז הקדישה רק 12 דקות של סיקור לטבח, וציין:
"באותה תקופה, פוקס ניוז שידרה רק ראיון אחד על הקטל: שיחה עם דובר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בה האשימה את חמאס באלימות צבאית ישראלית ללא ראיות".
סיכום
מאלף להשוות את ההופעה המתנצלת האחרונה הזו עם תגובות התקשורת הטבח בחולה בסוריה ב-2012, שם מילים כמו 'רצח', 'טבח' ו'זוועה' - כולם מוצמדים מיידית לכוחות הממשל הסורי - היו הנורמה. ה-BBC הזה כותרת היה סטנדרטי:
"הטבח בסוריה בחולה נידון ככל שהזעם גובר"
שימו לב לטון השונה והמחורבן של שורות הפתיחה למטה:
"מדינות המערב לוחצות לתגובה לטבח בעיירה הולה בסוריה, כאשר ארה"ב קוראת להפסיק את "השלטון ברצח" של הנשיא בשאר אל-אסד.
שר החוץ של בריטניה, וויליאם הייג, קרא לפגישת חירום של מועצת הביטחון של האו"ם השבוע.
"האו"ם אישר את מותם של לפחות 90 בני אדם בהולה, כולל 32 ילדים מתחת לגיל 10".
בחדשות ה-BBC בשעה עשר, הכתב הדיפלומטי של ה-BBC, ג'יימס רובינס טען:
"האו"ם אומר כעת שרוב הקורבנות, כולל ילדים רבים, נרצחו בתוך בתיהם על ידי המיליציות של הנשיא אסד". (רובינס, חדשות BBC בעשר, 29 במאי 2012)
ראה את 2 החלקים שלנו התראה תקשורתית, 'טבחים שחשובים', לפרטים ודיון על מגמה ארוכת טווח זו בדיווח. ראה גם שלנו ערני, 'סיפור על שני "טבחים" - ג'נין וראקאק.'
בולטת עוד יותר, כמובן, העובדה שבשנת 2011 כל כלי התקשורת המערביים הגדולים הופעלה בכבדות להפלת ממשלת קדאפי בלוב, לא על ביצוע טבח, אלא על בסיס טענות מזויפות שקדאפי היה תכנון טבח בבנגאזי.
התחלנו עם ההלל של ג'ון סימפסון ל-BBC, אז בואו נסיים עם כמה הערות מהגדולים והטובים של עיתונאות ה-BBC. הכתב הפוליטי הראשי של ה-BBC דאז, נורמן סמית', הכריז שקמרון 'חייב להרגיש מוצדק' על ידי נפילתו של קדאפי. (סמית', חדשות BBC באינטרנט, 21 באוקטובר 2011)
עם לוב בהריסות, שאל ג'ון האמפריס מבית ה-BBC בחוכמה:
"מה, מלבד סוג של זוהר מוסרי... יצא לנו מזה?" (Humphrys, BBC Radio 4, תוכנית Today, 21 באוקטובר 2011)
התשובה, כמובן, הייתה שמן.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו