ב-30 במאי, בית המשפט העליון של בריטניה דחה את הערעור הסופי של ג'וליאן אסאנג' נגד הסגרתו לשוודיה. בצעד חסר תקדים, בית המשפט נתן לצוות ההגנה של עורך ויקיליקס רשות 'להגיש בקשה מחדש' לבית המשפט בעוד שבועיים. ערב פסק הדין, עיתון הבוקר המוביל בשוודיה, Dagens Nyheter, המכונה DN, ראיין את העיתונאי החוקר ג'ון פילגר, שעקב מקרוב אחר תיק אסאנג'. להלן הטקסט המלא של הראיון, שרק חלק ממנו פורסם בשוודיה.
DN: ג'וליאן אסאנג' נלחם בהסגרה לשוודיה במספר בתי משפט בריטיים. למה אתה חושב שזה חשוב שהוא ינצח?
JP כי הניסיון להסגיר את אסאנג' הוא לא צודק ופוליטי. קראתי כמעט כל פיסת ראיה בתיק הזה וברור, מבחינת הצדק הטבעי, שלא בוצע פשע. המקרה לא היה מגיע עד לכאן אלמלא התערבותו של קלייס בורגסטרום, פוליטיקאי שראה הזדמנות כשהתובע בשטוקהולם זרק כמעט את כל האשמות המשטרה. בורגסטרום היה אז באמצע מערכת בחירות. כשנשאל מדוע התיק התנהל כששתי הנשים אמרו שהמין היה בהסכמה עם אסאנג', הוא ענה, "אה, אבל הן לא עורכי דין". אם בית המשפט העליון בלונדון ידחה את ערעורו של אסאנג', התקווה היחידה היא עצמאותם של בתי המשפט בשוודיה. עם זאת, כמו לונדון עצמאי גילה, שבדיה וארה"ב כבר החלו בשיחות על "כניעה זמנית" של אסאנג' לארה"ב - שם הוא עומד בפני אישומים רקחו וסיכוי לבידוד בלתי מוגבל. ובשביל מה? על אמירת אמיתות אפי. כל שוודי שאכפת לו מהצדק ומהמוניטין של החברה שלו צריך להיות אכפת לו מאוד מזה.
DN: אמרת שזכויות האדם של ג'וליאן אסאנג' הופרו. באיזו דרך?
JP אחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר - זו של חזקת החפות - הופרה שוב ושוב במקרה של אסאנג'. הורשע ללא פשע, הוא היה מושא להתנקשות אופי - בוגדנית ובלתי אנושית - והכפשה פוליטית ביותר, שהראיות שלהן רבות. זה מה שכתב עורך הדין המכובד והמנוסה ביותר בבריטניה, גארת' פירס: "בהתחשב בהיקף הדיון הציבורי, לעתים קרובות על בסיס הנחות שגויות לחלוטין... קשה מאוד לשמר עבור [אסאנג'] כל חזקת חפות כעת הוא תלוי מעליו לא אחת אלא שתי חרבות של הסגרה פוטנציאלית לשתי תחומי שיפוט שונים, בתורם בגין שני פשעים שונים לכאורה, שאף אחד מהם אינו פשעים במדינתו שלו [ו] ביטחונו האישי הפך בסכנה בנסיבות שהם טעונים מאוד פוליטית".
DN: נראה שאתה, כמו גם ג'וליאן אסאנג', לא מאמין במערכת המשפט השוודית. למה לא?
JP: קשה לסמוך על מערכת תובעים שהיא כל כך סותרת ומשתמשת באופן בוטה בתקשורת כדי להשיג את מטרותיה. בין אם בית המשפט העליון בלונדון ימצא בעד או נגד אסאנג' ובין אם לאו, העובדה שהתיק הזה הגיע לבית המשפט העליון במדינה היא בעצמה גינוי ליכולת ולמוטיבציה של אלה שכל כך להוטים לכלוא אותו, לאחר שכבר היו להם הרבה הזדמנויות כדי לחקור אותו כמו שצריך. איזה בזבוז כל זה.
DN: אם ג'וליאן אסאנג' חף מפשע, כפי שהוא אומר, לא היה עדיף אם הוא היה נוסע לשטוקהולם כדי לסדר את העניינים?
ג'יי פי אסאנג' ניסה "לסדר את הדברים", כפי שאתה מנסח זאת. כבר מההתחלה, הוא הציע שוב ושוב להיחקר - תחילה בשוודיה, אחר כך בבריטניה. הוא ביקש וקיבל אישור לעזוב את שוודיה - מה שעושה שטות בטענה שהוא נמנע מלשאול. התובעת שרדפה אחריו מאז סירבה לתת כל הסבר מדוע היא לא תשתמש בהליכים סטנדרטיים, עליהם חתמו שבדיה ובריטניה.
DN: אם בית המשפט העליון יחליט שניתן להסגיר את ז'ולאן אסאנג' לשבדיה, אילו השלכות/סיכונים אתה רואה עבורו?
JP: ראשית, הייתי מסתמך על ההתייחסות שלי לתחושת ההגינות והצדק של שוודים רגילים. למרבה הצער, מאפיל על האליטה השוודית שיצרה קשרים מרושעים ותופדים עם וושינגטון. לאנשים החזקים האלה יש את כל הסיבות לראות בג'וליאן אסאנג' איום. ראשית, המוניטין המהולל שלהם כנייטרליות נחשף שוב ושוב כמדומה בכבלים בארה"ב שהודלפו על ידי ויקיליקס. כבל אחד חשף כי "היקף שיתוף הפעולה של [הצבא והמודיעין של שבדיה] [עם נאט"ו] אינו ידוע ברבים" ואלמלא נשמר בסוד "יפתח את הממשלה לביקורת פנימית". אחר היה תחת הכותרת "ויקיליקס מכניס את הנייטרליות לפח האשפה של ההיסטוריה". האם אין לציבור השוודי זכות לדעת מה אומרים החזקים בשמם באופן פרטי?
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו