עם העלייה בחשיפה הציבורית של חמושים מהימין הקיצוני בארה"ב בעקבות האירועים בשרלוטסוויל, חלק גדול מהציבור מתאמץ להבין בדיוק מהי התנועה הזו ואילו כוחות מניעים אותה. כאשר רוב הציבור דן באסטרטגיות כיצד להילחם בצורה הטובה ביותר בקיצוניות הימנית, הצורך בפתרונות בונים גדול מאי פעם.
בראש ובראשונה, חשוב לציין שהתמיכה הציבורית בקיצוני הימין הקיצוני היא זעירה. הרוב המכריע של האמריקאים דוחים את האלימות והשנאה של התנועה הזו. לפי א סקר מאריסט מקיץ 2017, רק 4 אחוז מהאמריקאים אמרו שהם תומכים ב"תנועת עליונות לבנה" או "לאומיות לבנה". באופן דומה, רק 6 אחוזים אימצו את המונח "אלט-ימין". ובכל זאת, קיים חשש לגיטימי שהתמיכה בקנאות הימנית עלולה לגדול בעתיד אם לא תיגמל.
לאומנים לבנים מייצגים חלק אחד מבסיס התמיכה של טראמפ, אם כי החלק הרדיקלי ביותר. תומכי טראמפ היו בסבירות גבוהה פי שניים מתומכי טראמפ לאמץ "עליונות לבנה" ו"לאומיות לבנה" כשנשאלו בסקר מאריסט, אם כי רק 5 ו-6 אחוזים מתומכי טראמפ תמכו באידיאולוגיות אלו, בעוד שרק 9 אחוז תמכו ה"אלט-ימין". למרות ש סקרים אחרונים להראות שרוב תומכי טראמפ מאמצים דעות גזעניות ושנאת זרים, והרוב המכריע חולקים עניין קטן במאבק בגזענות חברתית, סקסיזם או אי-שוויון, רובם אינם מקוטבים עד כדי כך שהם תומכים בגלוי במחאה ובאלימות של לאומניות לבנים. 2016 מיליון מבוגרים אמריקאים הצביעו לטראמפ ב-25 - כ-4% מהציבור הבוגר. לשם השוואה, הלאומיות והעליונות הלבנה נתמכות רק על ידי XNUMX% מהאמריקאים. אמנם יש חפיפה משמעותית בין התמיכה בעליונות הלבנה לטראמפ, אך שתי התופעות הללו אינן מילים נרדפות.
הכרה בהבדלים בין לאומנים לבנים מ"אלט-ימין" לתומכי טראמפ נחוצה כדי להבין מה מזין את הימין הקיצוני. זה הגזמה לטעון שמצביעי טראמפ תמכו במועמד שהיה גזעני, סקסיסטי ושנאת זרים בגלל החרדה הכלכלית שלהם. קודם מחקר מראה כי מצביעי טראמפ בדרך כלל לא היו במצוקה כלכלית; אם כבר, הם היו אמידים יותר מהאמריקאי הממוצע, ופחות סביר שיגיעו מקבוצות סוציו-אקונומיות מוחלשות. רוב זה של טראמפ בסיס תמיכה הוא מבוסס בפלח השמרני והרפובליקני בעל הזכויות ההיסטוריות של אמריקה. למידע נוסף על הנתונים המתעדים מגמות אלו, עיין במחקרים הבאים כאן, כאן, כאן, ו כאן.
לאומנים ובעלי עליונות לבנים משקפים את הבסיס הדמוגרפי של המפלגה הרפובליקנית במובנים מסוימים. כמו רפובליקנים אחרים, הם כאלה יותר סביר להיות גבר, שמרני ולהזדהות עם נציג מסיבת התה הימני בקונגרס. אבל בניגוד לרוב חברי הימין הרפובליקאי התומך בטראמפ, הם אינם בעלי זכויות יתר כלכלית. כמו האחרון סקר מאריסט ממצא, אמריקאים שהזדהו עם ה"אלט-ימין", "הלאומנים הלבנים" ו"העליונות הלבנה" היו בעלי סיכוי גבוה פי שלושה להרוויח מתחת להכנסה הלאומית החציונית של משק בית של פחות מ-50,000 דולר בשנה מאשר להרוויח מעל ההכנסה החציונית.
גזע כשלעצמו אינו מאפיין מגדיר משמעותי עבור תומכי הימין הלאומני/העליון הלבן. אמריקאים לבנים כן לא יותר סביר מאשר אמריקאים שחורים והיספנים לתמוך בימין הקיצוני, והרוב המכריע של הלבנים אינם בעלי עליונות לבנים מהזן "אלט-ימין". במקום זאת, ה אינטראקציה נראה כי בין גזע לחוסר השכלה תפקיד מכריע בהקצנה של כמה אמריקאים לטובת הימין הקיצוני. כאשר לאמריקאים לבנים חסרות הזדמנויות חינוכיות בסיסיות ואין להם גישה למידע הדרוש כדי להילחם בטענות פשטניות ושגויות בדבר עליונות לבנים על אנשים צבעוניים, סביר יותר שהם יגלשו למלכודת של אימוץ קנאות גזע ושנאה.
למרות מאמצים קודמים כדי לקשר את הימין הקיצוני עם אמריקאים צעירים ומאוכזבים, העדויות לקשר זה מוגבלות. בעוד שהדמוגרפיה של הגילאים 18-29 צפויה פי שניים לתמוך בתווית "alt-right" בהשוואה לכל קבוצות הגיל האחרות, קבוצה זו היא לא יותר סביר מאשר קבוצות גיל אחרות לומר שהם תומכים ב"עליונות לבנה" או "לאומיות לבנה". יתר על כן, צעירים אמריקאים נוטים יותר להזדהות בתור עזבו בפוליטיקה שלהם מאשר צודק.
זו תהיה גם טעות לייחס תמיכה לימין הקיצוני רק לחוסר ביטחון כלכלי.
הרבה עדויות אחרונות מצביע על כך שחוסר ביטחון כלכלי קשור לתמיכה מוגברת בגישות פוליטיות וכלכליות של השמאל הפרוגרסיבי, ותמיכה בתנועות חברתיות פרוגרסיביות המייצגות את המוחלשים כמו Black Lives Matter, Occupy Wall Street ותנועת המאבק למען שכר מחיה של 15$. במקום זאת, נראה שמדובר בהתכנסות של גורמים הפועלים יחד כדי לדחוף כמה אמריקאים לימין הקיצוני, כולל משיכה לתוכן מדיה אלטרנטיבי חד צדדי שמאמץ את הרטוריקה של השנאה. נקודה זו מאומתת ב-a מחקר אקדמי אחרון לגלות כי אלו המאמצים את התווית "alt-right" נוטים יותר להביע חוסר אמון בתקשורת ההמונים, ולהסתמך על אמצעי תקשורת חלופיים למידע שלהם.
לא צריך להיות הפתעה שהסתמכות על תוכן מדיה חד-צדדי מניעה את הקיטוב החברתי. קודם מחקר מגלה שצריכה של תקשורת ימנית קיצונית קשורה לפיתוח עמדות ימניות. לחשיפה סלקטיבית למידע עלולה להיות השפעות מזיקות, שכן אלה הבוחרים ב"תאי הד" ימניים מקוונים נוטים יותר למנוע מעצמם גישה לנקודות מבט המאתגרות את השקפותיהם.
הנתונים לעיל מצביעים על כך שהלאומיות הלבנה מהימין הקיצוני נוצרה ממפגש של גורמים רבים. גורמים אלה כוללים גזע, מעמד, השכלה וצריכת מדיה. במילים אחרות, לבנים בעלי השכלה נמוכה שסבלו תחת הכלכלה הניאו-ליברלית המודרנית, ואשר בניכורם נמשכים למידע מקוון קונספירטיבי, הם מגייסים ראשיים לתנועת העליונות הלבנה. ציטוט החרדה הכלכלית האמיתית מאוד של חברי ה"אלט-רייט" לא נועד להגן על שנאתם או מעשיהם, אלא להדגיש בדיוק היכן הבעיה הזו מקורה.
הממצאים לעיל הם בעלי ערך כי הם מספקים לנו לא רק הבנה טובה יותר של מאיפה מגיעה הלאומיות הלבנה מהימין הקיצוני, אלא הם גם אומרים לנו כיצד להילחם בה. המאבק בשנאה מתחיל בהתחייבות מחודשת של מוסדות החינוך למאבק באמונות ריאקציוניות וגזעניות. למען ההגינות, רוב המחנכים כבר מחויבים להילחם בדעות קדומות וגזעיות ושנאה. אבל עם המתקפה השמרנית על מוסדות החינוך הציבוריים, זה נעשה קשה יותר להבטיח חינוך איכותי לחלק גדול מהציבור. בעיה זו הופכת בולטת יותר בקהילות עניות יותר, כפריות ולבנות, שבהן אינדיבידואלים רבים חשופים מעט לגיוון גזעי או אתני, ושבהן נמצאים לעתים קרובות מוסדות חינוך. חוסר מימון חמור.
אמצעי נוסף להילחם בעליית ה"אלט-ימין" הוא באמצעות צמצום אי השוויון הכלכלי. אם הייאוש הכלכלי מלבה את הרדיקליזם הימני, המאמצים להילחם בעוני יכולים לסייע בהסרת הייאוש הכלכלי שעומד בבסיס עליית הקנאות והשנאה. אבל אי השוויון הולך וגדל בארה"ב במשך עשרות שנים, והוא נמצא כעת רמות שיא. ללא מחויבות ממשלתית רצינית לתוכניות המחלקות מחדש משאבים מעשיר לעניים, לא סביר שנראה ירידה באי-שוויון. טוב יעשו פעילים פרוגרסיביים אם יתארגנו וללחוץ על הממשלה ליישם תוכניות כאלה. אלה כוללים: שכר מחיה לכל האמריקנים, הגנות חקיקתיות חדשות המאפשרות לעובדים להתאגד ולהתמקח קולקטיבי על שכר טוב יותר, הכנסת שירותי בריאות אוניברסליים כדי להקל על העלויות הגוברת של הטיפול בארה"ב, עלייה במימון הפדרלי עבור k-12 חינוך (במיוחד בקהילות עניות יותר), והכנסת תוכנית שכר לימוד חינם בקולג', יחד עם סליחה המונית של הלוואות סטודנטים למיליוני אמריקאים עם חובות רבים.
ניתן לעשות מאבק בשנאה, ויש לתעדף. בתקופה שבה הנשיא מגן על רבים מבעלי העליונות הלבנים של שרלוטסוויל והנאצים כ"אנשים מאוד משובחים", הסיכון לא יכול להיות ברור יותר בהדגמת הצורך לדחוק לשוליים את קנאות הימין. אבל לא נתחיל להחזיר את בעיית העליונות הלבנה עד שנזהה את הסיבות לשנאה הזו. דובר רבות על מאבק פעיל במפגינים מהימין הקיצוני ברחובות באמצעות שיטות אלימות ולא אלימות. אבל יידרש הרבה יותר מקרבות רחוב כדי לטפל בבעיה ההולכת וגוברת של הפשיזם האמריקאי. יידרש מאמץ מאורגן ומרוכז מצד המוני האמריקאים כדי ללחוץ על הממשלה להפוך את המגמות הכלכליות שמזינות את עלייתה של הזכות הריאקציונרית לבולטות לאומית. וזה ידרוש סדר עדיפויות מחדש של החינוך, שהיה חסר מאוד בעידן המודרני.
אנתוני דימאג'יו הוא עוזר פרופסור לפוליטיקה אמריקאית באוניברסיטת ליהי. ההוראה והמחקר שלו מתמקדים בפוליטיקה האמריקאית, בתנועות חברתיות ובתקשורת. הוא מחברם של שישה ספרים, כולל "מכירת מלחמה, מכירת תקווה" (SUNY Press, 2015) ו"The Politics of Persuasion" (SUNY Press, 2017).
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו