היום, 27 במרץ 2014, פרסמה קרן המטבע הבינלאומית את קווי המתאר הרחב של התנאים וההגבלות שלה לגבי הלוואות ואמצעים אחרים לכלכלה האוקראינית. המשמעות של תנאים והגבלות אלה היא פחות הצלה של הכלכלה האוקראינית מאשר תחילתו של שפל כלכלי דמוי יוון עבור האוכלוסייה האוקראינית.
כלכלת אוקראינה נכנסה בבירור למיתון, השלישי מאז 2008, מתישהו במחצית השנייה של 2013. כמה מההערכות האחרונות לגבי התכווצות הכלכלה הצפויה בשנים 2014-15 נעו בין 5%-15% לירידה בתוצר.
הטקסט של 'הסכם הכוננות של IMF עם אוקראינה' שפורסם ב-27 במרץ, מכיר בחוסר היציבות הכלכלית החמורה הנוכחית של הכלכלה האוקראינית. עם זאת, מה שהיא לא מכירה הוא כיצד חבילת IMF תשפיע לרעה עוד יותר על הכלכלה הזו.
עסקת קרן המטבע הבינלאומית דורשת 14-18 מיליארד דולר בתמיכה פיננסית של קרן המטבע הניתנת במהלך השנתיים הקרובות, 2014-15. על פי הדיווחים, עוד 9 מיליארד דולר פוטנציאליים יגיעו ממדינות אחרות, אם כי בצורה לא מוגדרת עדיין. הבנק האירופי לשיקום ופיתוח יספק ככל הנראה 2 מיליארד דולר מתוך 9 מיליארד דולר. יש להניח שחבילת הסיוע של ארה"ב בסך 1-2 מיליארד דולר שעוברת כעת את דרכה בקונגרס האמריקאי מייצגת מרכיב נוסף של 9 מיליארד הדולר. 5 הדולרים הנותרים מתוך 9 מיליארד הדולר המימון שאינם של IMF עדיין לא מזוהים.
סך ה-27 מיליארד דולר עולה בהרבה על 15 מיליארד הדולרים שעליהם דיברו בעיתונות הציבורית בשבועות קודמים ויותר מ-20 מיליארד הדולרים שביקשה אוקראינה מ-IMF בסוף 2013 - אינדיקציה לכך שהכלכלה הידרדרה מהר יותר ממה שדווח מאז תחילת 2014.
במאמרים קודמים על המצב הכלכלי באוקראינה לפני מספר שבועות העריך סופר זה כי יידרשו לפחות 50 מיליארד דולר כדי לייצב את כלכלת אוקראינה בשנתיים הקרובות. נתון זה עשוי אף לעלות עד 2015.
הצהרת קרן המטבע מ-27 במרץ מתייחסת לנקודות החולשה הכלכליות החשובות ביותר של הכלכלה האוקראינית המחייבות תשומת לב מיידית וממוקדת. החולשות הללו כוללות את הגירעון הסחר הנוכחי של אוקראינה, יתרות המטבע הבינלאומיות היורדות במהירות, הגירעון התקציבי התקציבי שלה, והגירעון התקציבי של חברת הגז הלאומית שלה, Naftogaz, בבעלות המדינה.
קרן המטבע הבינלאומית מעריכה כי הגירעון הסחר של אוקראינה (יצוא מינוס יבוא) בסביבות 9% מהתמ"ג (17 מיליארד דולר בשנה) נובע מהיצוא המקופא של אוקראינה. מה שקרן המטבע מציעה כדי לפתור את זה הוא לאפשר למטבע של אוקראינה להמשיך "לרחף בחופשיות רבה יותר". המטבע של אוקראינה עד כה ב-2014 כבר ירד ב-26% לדולר. אז הרעיון הוא לאפשר למטבע לרדת עוד יותר. בתיאוריה, זה יהפוך את היצוא האוקראיני לתחרותי יותר ובתורו יפחית את הגירעון הסחר. הבעיה היא שזה גם יגרום לעלייה חדה בעלות היבוא ולכן לאינפלציה עבור משקי הבית באוקראינה. מדיניות קרן המטבע לקידום ירידה נוספת במטבעות, במילים אחרות, פירושה עוד יותר אינפלציה מקומית, שתשפיע בעיקר על משקי בית, ולכן פחות הוצאות של משקי בית על סחורות ושירותים אחרים.
מתן אפשרות למטבע לרדת עוד יותר מעיד על כך שמדיניות קרן המטבע הבינלאומית היא שהבנק המרכזי של אוקראינה לא יתערב באגרסיביות בחודשים הקרובים כדי לתמוך במטבע בשווקים העולמיים. זה משחרר יותר מכספי קרן המטבע הבינלאומית לשירות תשלומי חוב לבנקים מערביים עבור ההלוואות הנוכחיות והעבר. כפי שמציינת הצהרת קרן המטבע הבינלאומית, "החזרי חוב זרים גדולים צפויים ב-2014-15". סכום תשלומי החוב המגיע מוערך ב-6.2 מיליארד דולר. אז משקי בית אוקראינים ישלמו בחלקם עבור תשלומי החוב לבנקים מערביים על ידי הצורך להסתגל לאינפלציה הגבוהה יותר ולהפחית את ההוצאות האמיתיות שלהם.
בהתחשב בכך ש-6.2 מיליארד דולר מתוך החבילה הכוללת של קרן המטבע הבינלאומית בסך 27 מיליארד דולר, יועברו לשירות תשלומי החוב למערב, זה גם אומר שרק כ-21 מיליארד דולר פוטנציאליים מהחילוץ הכולל של קרן המטבע נותרו כדי להמריץ את הכלכלה האוקראינית. אבל מילת המפתח כאן היא 'פוטנציאלי', מכיוון שהרבה פחות מ-21 מיליארד הדולר ייכנסו בפועל לכלכלה - ויקוזזו בהרבה יותר 'נלקח' לפי עסקת קרן המטבע.
הזרקת 21 מיליארד דולר נטו של IMF היא אשליה כלכלית. הנה למה.
ראשית, כלכלת אוקראינה תרד כתוצאה מחבילת קרן המטבע הבינלאומית מכיוון שצעדי קרן המטבע הבינלאומית דורשים שינויים גדולים במדיניות המוניטרית והפיסקלית של אוקראינה, אשר במונחים נטו יאטו, לא יגרמו, את הכלכלה האוקראינית.
לדוגמה, הצהרת קרן המטבע הבינלאומית קוראת למדיניות מוניטרית שמטרתה "יציבות מחירים מקומית תוך שמירה על שער חליפין גמיש". המשמעות היא שהבנק המרכזי, הבנק הלאומי של אוקראינה (NBU), יידרש על ידי קרן המטבע הבינלאומית לצמצם את היצע הכסף של אוקראינה ובכך להעלות את הריבית המקומית, כחלק מ"מסגרת יעדי אינפלציה במהלך XNUMX החודשים הקרובים. לעגן היטב את ציפיות האינפלציה". בניכוי הז'רגון הכלכלי, המשמעות היא שמדיניות העלאת הריבית של NBU ו-IMF תאט את הכלכלה על מנת לקזז את הלחצים האינפלציוניים הצפויים מייבוא שיתרחשו כתוצאה מירידה נוספת במטבע. מדיניות העלאת הריבית שנועדה לקזז את אינפלציית היבוא הצפויה תאט עוד יותר את הכלכלה הריאלית. וזה מתורגם לאובדן נוסף של מקומות עבודה כאשר עסקים מצמצמים את הייצור עקב עליית עלויות הריבית.
אבל זה לא החצי. צעדי קרן המטבע לא רק יביאו לעלייה באינפלציית היבוא, אלא יביאו ללחצים אינפלציוניים גדולים עוד יותר כתוצאה מתנאים שהוכתבו על ידי קרן המטבע הקשורים לגז הטבעי של אוקראינה. ההערכות הן שמחירי הגז הטבעי יעלו ב-79% כתוצאה מהעלייה של 50% במחירי הגז שהוכתבה על ידי קרן המטבע הבינלאומית. במקביל, כאשר מחירי הדלק עולים מדרגה סובסידיות גז למשקי בית יופסקו לחלוטין במהלך השנתיים הקרובות, על פי הסכם קרן המטבע הבינלאומית.
דווח כי סובסידיות גז למשקי בית שוות ל-7.5% מהתמ"ג של אוקראינה. אז ביטול סובסידיות הגז פירושו הפחתה בצריכה של 6.5 מיליארד דולר בשנה, שכן משקי בית יצטרכו להפחית את הצריכה האחרת כדי לשלם כעת עבור העלאות מחירי הגז וההפסקה הכוללת של סובסידיות הגז.
ההפסקה של סובסידיות הגז ועלייה של 79% במחירי הגז פירושה קיצוץ של 13 מיליארד דולר בצריכה הריאלית על פני שנתיים, 2014-15. 13 מיליארד דולר אלה מפחיתים עוד יותר את 21 מיליארד הדולרים הנותרים בחבילת IMF, ומשאירים רק 8 מיליארד דולר בגירוי נטו פוטנציאלי שנותר לכלכלה הריאלית מהעסקה של IMF. עם זאת, זו עדיין לא כל התמונה של ההשפעה השלילית של עסקת קרן המטבע על הכלכלה האוקראינית.
עסקת קרן המטבע הבינלאומית קוראת גם לרפורמות של 'מדיניות פיסקלית', או מה שהיא מכנה את הצורך "להטמיע התאמה פיסקלית עמוקה יותר" ש"תקטין את הגירעון הפיסקאלי לכ-2.5% מהתמ"ג עד 2016". קיצוץ תקציבי של 2.5% מייצג עוד 4.5 מיליארד דולר בשילוב של קיצוצים שנתיים בהוצאות ממשלת אוקראינה (ו/או העלאות מס), ככל הנראה בכל אחת מהשנתיים הבאות.
הקיצוצים בהוצאות יבואו ללא ספק מהפחתת משרות ממשלתית ומקיצוצים בשכר לעובדי הממשלה הנותרים. הוא יכלול ללא ספק גם קיצוצים עמוקים במערכת הפנסיה המשפיעים על כל הגמלאים, שחלק מההערכה משמעה קיצוץ של עד 50% בפנסיה עד 2016. ייתכן שהקטנת הגירעון הממשלתי של 4.5 עד 9 מיליארד דולר במהלך ה-1 עד 2 הקרובים שנים משמעו העלאת מס מכירה למשקי בית צרכניים, שכן מסים מופחתים לעסקים, שכן הצהרת IMF מ-27 במרץ קוראת גם ל"צעדים להקלת החזרי מע"מ (מס ערך מוסף) לעסקים".
בהצהרה שלה מ-27 במרץ, קרן המטבע הבינלאומית לא פירטה את הקיצוצים הנדרשים בעבודה, בשכר ובפנסיה. ברור שהיא מחכה שממשלת הביניים האוקראינית תסב את הפצעים הכלכליים האלה לעצמה ולעם האוקראיני, שבעקבותיה הנהלת קרן המטבע והדירקטוריון יאשרו את העסקה המוצעת.
לסיכום, עסקת קרן המטבע הבינלאומית מ-27 במרץ דורשת לשלם לבנקים ולמלווים מערביים 6.5 מיליארד דולר במהלך השנתיים הקרובות בתשלומי שירות חובות. בנוסף, היא דורשת הפחתה של סובסידיות הגז למשקי בית ב-13 מיליארד דולר נוספים בתוספת ההפסקה הכוללת של סובסידיות הגז. וזה קורא בעקיפין לממשלת אוקראינה לקצץ בהוצאות לפחות ב-8 מיליארד דולר (2.5% מהתמ"ג) במהלך השנתיים הקרובות - בצורה של קיצוצים במשרות ממשלתיות, קיצוץ בשכר לעובדי ממשלה והפחתות תשלומי פנסיה בעלות סבירות גבוהה. 50% לגמלאים בכלל.
תוסיפו את כל זה, ובאופן לא מפתיע מדובר בסביבות 27 מיליארד דולר. זה 27 מיליארד דולר של הוצאות כלכליות ותמריצים שהוצאו מהכלכלה הריאלית האוקראינית לפי עסקת קרן המטבע הבינלאומית. במילים אחרות, בערך 27 מיליארד הדולר ש-IMF, כביכול, תספק לתוצר לפי ההכרזה ב-27 במרץ. מה שאומר שמשקי בית אוקראינים ישלמו עבור החבילה של 27 מיליארד דולר של קרן המטבע הבינלאומית עם מחירי גז גבוהים יותר, ביטול סובסידיות גז, קיצוץ משרות ושכר ממשלתיים והפחתות גדולות בתשלומי הפנסיה.
אבל 27 מיליארד דולר הם לא באמת 'טרייד אוף'. זה באמת גירוי שלילי נטו לאוקראינה בשל הרכב עסקת קרן המטבע הבינלאומית. זכור, ליציאת תשלומי שירות החוב של 6.2 מיליארד דולר למערב לא תהיה שום השפעה חיובית על התמ"ג של אוקראינה. אז קודם כל, זה באמת רק קרן המטבע הבינלאומית נטו של 21 מיליארד דולר "אין" לעומת ה-27 מיליארד דולר האוקראיני שהוצא "מהכלכלה" לפי דרישות קרן המטבע. אבל אפילו 21 מיליארד דולר 'נכנס' לעומת 27 מיליארד דולר 'בחוץ' אינו ההערכה האמיתית נטו.
27 מיליארד הדולרים שהוצאו משקפים 'אפקט מכפיל' של הוצאות צרכניות של משק הבית שגדול בהרבה מההזרקה המקומית של 21 מיליארד דולר נטו לאוקראינה על ידי קרן המטבע הבינלאומית. אם מניחים אפקט מכפיל שמרני של 1.5, הסכום שהוצא מהכלכלה האוקראינית הוא יותר כמו 40 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות - סכום עצום בהתחשב בכך שהתמ"ג של אוקראינה ב-2012 לא היה יותר מ-175 דולר והיה קבוע עד סטגנציה ב-2013 . כמובן, ה-'out' של 40 מיליארד דולר מותאם לפי ה-'in' של 21 מיליארד דולר והשפעת המכפיל שלו. אבל בעוד ש"החוץ" של 40 מיליארד דולר בהחלט יתרחש, אין ערובה שההזרקה המלאה של 21 מיליארד דולר "פנימה" של קרן המטבע תתרחש באמת בתורה.
חלק מאותם 21 מיליארד דולר ללא ספק יונחו בצד על ידי הבנק המרכזי של אוקראינה כדי לחדש את יתרות המט"ח שלו, היום בסביבות 10 מיליארד דולר בלבד או פחות. חלק ממנו ישמש כדי לסייע לעסקים אוקראינים לרכוש יבוא אירופאי של מוצרי ביניים, שצפוי לעלות בעלות משמעותית ככל שהמטבע של אוקראינה ממשיך לרדת. וחלק ממנו ילך להלוואות מה-NBU לעסקים אוקראינים שיאגרו את המזומנים ולא ישתמשו בהם להרחבת הייצור. כל זה אומר שכנראה לא יותר ממחצית ההזרקה הנטו של 21 מיליארד דולר של קרן המטבע הבינלאומית תשפיע בפועל על הכלכלה האוקראינית האמיתית. בהתחשב ב'דליפות' אלו, השפעות המכפיל של זריקות ה-IMF ללא ספק יתבררו כשליליות. אין זה מופרך להניח שלא יותר מ-10 מיליארד דולר נטו מתוך 21 מיליארד הדולר של קרן המטבע הבינלאומית יכנסו לכלכלה הריאלית של אוקראינה כגירוי.
זה משאיר לא יותר מגיוס נטו של 10 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות, מקוזז על ידי 'מכפיל' של 40 מיליארד דולר הפחתה בכלכלה הריאלית בשנתיים הקרובות. ירידה נטו בתוצר של אוקראינה של 30 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות, או כ-15 מיליארד דולר בשנה, מייצגת ירידה מצטברת בתוצר של 18% לפחות. וזה דיכאון דמוי יוון.
על ידי קליטת הכלכלה האוקראינית לתוך גוש האירו, האחרון למעשה לוקח תחת הכנף הכלכלית שלו עוד "יוון" ו"ספרד". וכמו במקרה של אותן כלכלות אחרונות, מי שישלמו לא יהיו הבנקאים ואנשי העסקים הרב-לאומיים, אלא העם האוקראיני. אבל זו ההיסטוריה והמורשת החיונית והחוזרת של עסקאות קרן המטבע העולמית בשלושת העשורים האחרונים.
ד"ר ג'ק רסמוס הוא מחבר הספרים של 2010 ו-2012, "מיתון אפי: הקדמה לשפל עולמי" ו"הכלכלה של אובמה: התאוששות למעטים", Pluto Presss, 2010 ו-2012. הוא מנחה את תוכנית הרדיו השבועית, 'Alternative Visions' ', ברשת הרדיו הפרוגרסיבית בארה"ב. האתר שלו הוא www.kyklosproductions.com והבלוג שלו הוא jackrasmus.com. ידית הטוויטר שלו היא @drjackrasmus.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו
1 תגובה
כפי שאוקראינה מגלה בצער רב, אין צורך בפלישה כדי לאנוס ולבזוז מדינה. האוליגרכים יכולים לעשות את זה בלי לירות ירייה - בלי לספור את הצלפים שלהם. המערב מתמקד בקרים כדי להסיח את תשומת הלב ממה שעומד לקרות לעם האוקראיני. בחצי האי קרים הפנסיות עומדות להכפיל את עצמו כמעט, ובאוקראינה הן עומדות לקצץ בחצי. הסיוע ה"מובטח" בסך 21 מיליארד דולר הולך כולו לבנקים והאוליגרכים המערביים, בעוד האוקראינים יעבדו כעובדי יום ברוסיה. רק בשנה שעברה כמעט 3 מיליון אנשים מצאו עבודה ברוסיה. בשנת 2013 הסתכמו הרווחים שלהם ברוסיה ביותר מ-20 מיליארד דולר, שהם כ-12% מהתמ"ג של אוקראינה.