היום, 2 בפברואר 2024, פרסם משרד העבודה האמריקאי את דוח המשרות החודשי שלו לינואר. אחד משני הסקרים של המחלקה הראה 353,000 משרות שנוצרו בינואר. אבל דו"ח שני מראה ירידה בסך התעסוקה בינואר של -1,070,000 משרות במשרה מלאה וחלקית (ועוד -400,000 משרות אם אחד כולל משרות קבלנים עצמאיים לא מאוגדים. אז, כמו התנ"ך, אפשר למצוא כל מה שרוצים ב- סטטיסטיקת עבודה ממשלתית.
אז למה הפערים בין שני הסקרים בדוח המשרות החודשי?
משרות
אחת הסיבות היא שלשני הסקרים יש הבדלים גדולים במתודולוגיות שלהם (ובהנחות הבסיס).
סקר הממסד הנוכחי (שהוא לא באמת סקר), או CES, הוא אוסף של דוחות שסופקו על ידי כ-400,000 עסקים גדולים למחלקת העבודה. למרות זאת, ככל הנראה, אותם תאגידים גדולים הפחיתו את השתתפותם בדיווח. אז אולי מחציתם שולחים לממשלה את הדוחות שלהם על העסקתם, פיטורים וכו'.
הסקר השני, סקר האוכלוסין הנוכחי, או CPS, הוא סקר אמיתי שנערך על ידי מחלקת העבודה מדי חודש. זה למעשה סוקר אבל בעיקר עסקים קטנים יותר. יש לה מתודולוגיה שונה מה-CES והנחות שונות.
אם משתמשים ב-CES נראה (והממשל של ביידן טוען) "נוצרו" 3.1 מיליון משרות בכל שנת 2023. אבל סקר CPS מראה רק 820,000 (שוב, סופרים עובדים במשרה מלאה, חלקית ועובדי קבלן עצמאיים שאינם מאוגדים).
חלק מהבעיה עשוי להיות שה-CES לא סופר את יצירת משרות NET רק משרות חדשות בעוד שה-CPS בוחן את רמת התעסוקה הכוללת מתקופה (ינואר) לתקופה (ינואר). זה האחרון הגיוני יותר. האם לא רוצים לקבוע מה היה הרווח הנקי במשרות במהלך השנה? משרות נצברו מינוס מקומות עבודה שאבדו? והאם סקר הרואה את מיליוני החברות הקטנות יותר אינו מדויק יותר ממפקד אוכלוסין חלקי עם ירידה בהשתתפות של תאגידים גדולים יותר? יש שם כלכלה אמריקאית מפוצלת. עסקים גדולים עשויים להיות בסדר; אבל עסקים קטנים יותר בדרך כלל לא.
ואז יש את עניין הדיווח החודשי של שיעור האבטלה. כאן אנחנו ממשיכים לקבל שיעור אבטלה חודשי של 3.7% (בשלושת החודשים האחרונים). אבל ה-3.7% האלה הם מה שנקרא שיעור האבטלה של U-3. שיעור זה, למרבה הצער, מיועד לעובדים במשרה מלאה בלבד! כוח העבודה האזרחי בארה"ב הוא כ-167 מיליון. אולי 40-50 מיליון מכוח העבודה הכולל הזה הם עובדים במשרה חלקית, זמניים, עובדי הופעות (מזלזלת מאוד, אגב), קבלנים עצמאיים (שהם למעשה עובדים לא עסקים קטנים) וכו'.
ואם מסתכלים שוב על סקר CPS, יש נתון שנקרא שיעור האבטלה של U-6. זה עומד על 8%, לא 3.7%, בדוח המשרות של ינואר.
ה-U-3 מסיק שרק 6 מיליון עובדים מובטלים; לפי הערכות U-6 כמעט 14 מיליון מובטלים.
התקשורת המרכזית בארה"ב אוהבת לעשות הייפ ולדווח על 353,000 משרות ינואר ו-3.1 מיליון משרות 2023, ועל שיעור האבטלה של 3.7% ו-6.1 מיליון האבטלה. אתה תראה את זה מתפרסם כמעט בכל מקום. אבל במקומות אחרים באותם נתונים ממשלתיים יש 1,070,000 מינואר ו-820,000 2023 משרות ושיעור האבטלה של 8% ו-14 מיליון האבטלה.
הכל תלוי באיזו אוכלוסייה אתה מתמודד, באיזה סוג סקר אתה משתמש (או לא) ומהם ציוני ההנחות הבסיסיות (בדרך כלל לא מצוינות בדוחות) המופעלות במתודולוגיות שנבחרו.
לדוגמה, כאשר מעריכים משרות U-3, הממשלה לוקחת את הנתונים הגולמיים על משרות בדוח העסקים הגדולים החודשי (CES) ואז מוסיפה קבוצה נפרדת של נתוני משרות גולמיים ממה שהיא מחשיבה עסקים חדשים שנוצרו נטו. שני מערכי הנתונים הללו מתמזגים (עם הנחות מסוימות לגבי כמה משרות בממוצע משויכות לעסק חדש כאשר הוא נוצר). הוא משלב את שני מערכי הנתונים, מבצע מספר פעולות ומניפולציות על הנתונים הגולמיים, כולל (אך לא רק) התאמות עונתיות, ומגיע עם 353,000 המדווחים, למשל. אבל ה-353,000 האלה הם סטטיסטיקה, מניפולציה וטרנספורמציה של הנתונים הגולמיים בפועל על משרות. הסטטיסטיקה היא אומדן של הנתונים בפועל, ולא את מספר המשרות בפועל שנוצרו בינואר. אבל לגישה הזו המשלבת יצירת מקומות עבודה חדשים בהקמת עסקים עם עסקים גדולים מדי חודש המדווחים על מקומות עבודה יש כמה בעיות אמיתיות:
קודם כל, אי אפשר להעריך התפתחות עסקית חדשה נטו. למה? יש נתונים על מתי נוצר עסק חדש. היא חייבת לדווח על היווצרות למצבה המתאים. אבל עסקים מדווחים רק לעתים רחוקות על שום דבר כשהם יוצאים מהעסק. הם פשוט נעלמים. אז הממשלה מחברת מספר המבוסס על מגמות היסטוריות של מספר העסקים שנכשלים בכל חודש, מפחיתה את זה מהמספר שזה עתה התחילו, וזה סך המשרות החדשות להקמת עסקים שהיא מוסיפה לדיווחים של העסקים הגדולים למחלקת העבודה. במילים אחרות, ה'רשת' מורכבת למחצה, מספר מחובר! גרוע מכך, מספר המשרות ה"נטו" כביכול נמצא בפיגור של לפחות שישה חודשים ממספר המשרות הגולמי הנוכחי של עסקים גדולים שדווח. אז ההערכות של מקומות עבודה 'נוצרו' לפני שישה חודשים ומערבבים אותם עם מקומות עבודה נוכחיים שדווחו.
זה לא רק ערבוב של תפוחים ותפוזים אלא תפוזים ותפוחי אדמה מכיוון שהאחרון אינו באמת פרי.
שכר ומשכורות
ישנן בעיות דומות כאשר הממשלה אומרת שהשכר עלה ב-4.5% בשנה האחרונה: 4.5% זה מיועד לעובדים במשרה מלאה בלבד. יתרה מכך, הוא כולל 'שכר' (משכורות) של המקצועות בשכר גבוה, לרבות שכר מנהלים ואפילו מנכ"לים. העובדה היא שעיסוקים אלו בקצה העליון של 'מבנה השכר' מקבלים העלאות שכר גבוהות בהרבה מ-4.5%. אז הממוצע של 4.5% מוטה לקצה העליון. וזה אומר שעובדים בחציון צפויים לקבל פחות מ-4.5%. אלה מתחת לחציון אפילו נמוכים יותר, אלא אם כן הם היו בשכר מינימום וגרים באחת המדינות שהעלו את שכר המינימום לאחרונה. אם לא, וחיים בשני תריסר או משהו כזה תקועים עם שכר המינימום הפדרלי של 7.25 דולר כבר תשע שנים ומעלה, הם קיבלו העלאה של 0%.
במילים אחרות, דיווח של 4.5% הוא ממוצע וזה מעוות את המציאות.
יש גם את הבעיה של מה השכר והמשכורת האמיתיים של שכר קבלה הביתה. ה-4.5% מדווחים כמתואמים לאינפלציה. אבל מה אם ההתאמה היא, שוב, רק עבור עובדים במשרה מלאה, וזה המקרה של 4.5% המדווחים לעתים קרובות. עוד יותר חשוב, מה אם התאמת האינפלציה היא 'נמוכה'? התוצאות האחרונות של מדד המחירים לצרכן הראו אינפלציה של 4% עבור 'כל הפריטים'. זה יצביע על עלייה ממוצעת בשכר ריאלי של 0.5% בשנה שעברה. אבל האם זה היה 4%. (או ה-3.4% הנמוכים עוד יותר עבור מדד המחירים האחר, ה-PCE)? יש שורה שלמה של נושאים אחרים הקשורים להערכת חסר של האינפלציה - ובכך להערכת יתר של רווח השכר של 4.5%. זה ידרוש מאמר נפרד כדי לשקול ולהסביר באופן מלא. כדי לעשות את זה בקצרה, כותב זה מאמין שמדד המחירים לצרכן המתוקן הוא לפחות 6%, לא 4%. אם כן, תוספת השכר הריאלית של 4.5% היא למעשה ירידת שכר ריאלית של לפחות -2% בשנה שעברה.
כשמסתכלים על הצמיחה הכוללת של המשק משנה לשנה, או רבעון לרבעון, כפי שנמדדת על ידי התוצר המקומי הגולמי, התמ"ג, מתעוררות גם קבוצה שלמה של בעיות. דו"ח התמ"ג הראשוני הרשמי הראשון שפורסם לפני שבוע הראה שהתמ"ג בשנת 2023 עלה ב-2.5%.
תמ"ג לעומת GDI
מבלי להתייחס לכל הנושאים מדוע גם התמ"ג מוערך יתר על המידה אפילו ב-2.5% (מאמר אחר אולי), הנה רק אחד: התמ"ג מודד את שווי השוק הכולל של כל הסחורות והשירותים המיוצרים ונמכרים בשנה (או ברבעון) נתון. סך הייצור הזה מביא להכנסה כוללת שהופקה.
אחרי הכל, אם מוצר או שירות נמכרים (ההגדרה), אז זה מייצר הכנסה שמתחלקת בין מקורות הכנסה שונים: רווחים, שכר וכו'. ההכנסה ברוטו שנוצרת מהייצור הגולמי צריכה להיות פחות או יותר שווה ערך. אבל ההכנסה הגולמית לשנת 2023 (שנקראת הכנסה מקומית גולמית, או GDI) הייתה רק 1.5% בעוד שהתוצר המקומי הגולמי, או התמ"ג, היה 2.5%! אז לאן נעלמו 1% האחרים? או שה-GDI אינו מוערך או שה-GDP מוערך יתר על המידה, או שניהם. מה שלא יהיה, התקשורת אוהבת רק לדווח על התמ"ג, אבל נראה שמה שמגיע לכיסם של האנשים (GDI) חשוב יותר.
הסעיף הקודם הוא רק סקירה כללית של כמה מהנושאים האמיתיים מאחורי סטטיסטיקות אמריקאיות על מקומות עבודה, אבטלה, שכר או אפילו צמיחת הכלכלה בכלל, שהתקשורת ובמיוחד פוליטיקאים מתעלמים ממנה או אפילו מתעלמים ממנה. יש הרבה 'קטיף דובדבן' של הסטטיסטיקה.
אולי זו הסיבה שבחלקה התקשורת, המומחים והפוליטיקאים ממשיכים לגרד בראשם לאחרונה, ומקוננים על הסיבה שהציבור האמריקאי לא מבין ש"הכלכלה עושה טוב באמת".
אומרים לנו שהמערכת הפוליטית בארה"ב מפוצלת מאוד. אין ספק. אבל אולי המציאות הכלכלית איתה מתמודד הציבור האמריקני מדי יום שונה כל כך מהסטטיסטיקה הסלקטיבית שמדווחת על ידי התקשורת שיש גם פיצול בתפיסות של כלכלת ארה"ב בפועל?
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו