בזמן שפוליטיקאים ומומחי עיתונות עסקית הכריזו על סיום משבר התעסוקה, סופר זה חזה ש"הרווחים במרץ-אפריל יקרוסו בקיץ הקרוב" (22 במאי, Truthout). התחזית הזו יוצאת לדרך עם מספרי המשרות האחרונים של יוני ממשרד העבודה האמריקאי שדווחו היום, 8 ביולי, ומציגים רק 18,000 עובדים חדשים שהתרחשו ביוני. דוח המשרות הקודם של מאי הראה 54,000 מקומות עבודה עגומים כמעט באותה מידה שנוצרו. לפיכך, 'קריסת המשרות' החזויה של סופר זה ב-22 במאי בקיץ 2011, נמצאת בדרך.
קריסת המשרות החזויה בקיץ 2011 התבססה על ניתוח שהראה שבארבע השנים האחרונות בכל רבעון אביב, אפריל-יוני, מספרי המשרות מעוותים ומנופחים כתוצאה משיטות סטטיסטיות מסוימות שננקטו על ידי הלשכה לסטטיסטיקה של משרד העבודה, אשר באופן מלאכותי להגביר את מספר המשרות ברבעון השני. הגורם לעיוות ולדחיפה המלאכותית בעבודות כרוך במה שנקרא מודל לידה-מוות של עסק חדש. טבלה 1 המעודכנת ממאי להלן מראה כיצד מספרי הרבעון השני שוב מנופחים השנה, כמו בשנים קודמות. דוחות המשרות של מאי ויוני, המראים ירידה דרמטית ביצירת מקומות עבודה, מרמזים מאוד על הישנות משרות הקרובה בקיץ וברבעון השלישי
לוח 1
רווחים/הפסדים בתעסוקה ברבעון ראשון עד שלישי 2007-2011
(באלפי משרות שנוצרו ברבעון)
הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה, מסד הנתונים של CES
שנים רבעון 1 רבעון 2 רבעון 3
(ינואר-מרץ) (אפריל-יוני) (יולי-ספטמבר)
2007 -2,310 +2,620 -643
2008 -2,033 +1,636 -1,427
2009 -4,122 +663 -1,092
2010 -1,677 +2,517 -174
2011 -2,385 +2,173 TBD
מאז 2008, הרבעון הראשון של השנה הראה אובדן משמעותי של מקומות עבודה. כל רבעון שני, או רבעון אביבי, מדווחים אז על גידול שגוי במשרות מנופחות. הדיווח המנופח הזה לא נמשך בקיץ וברבעון השלישי. במהלך חודשי הקיץ יצירת מקומות עבודה פוחתת.
המגמה ארוכת הטווח מאחורי האינפלציה השנתית של אביב-קיץ ואז ירידה במשרות היא קיפאון מתמשך במונחים של יצירת מקומות עבודה שנמשך לפחות בשלוש השנים האחרונות. עם כניסת המשק לקיץ 2011, כעת היא למעשה נכנסת ל'צלילה משולשת' בשוק העבודה — לאחר שכבר חוותה קיץ שני, או 'דאבל', בקיץ האחרון של 2010, כאשר אבדו נטו 600,000 מקומות עבודה נוספים.
הסיבה הבסיסית לשלוש שנים של קיפאון בעבודה אינה סטטיסטית. הבעיה הסטטיסטית רק מסתירה בטעות את הקיפאון בטווח הארוך בעבודה באביב, שאחר כך מופיעה שוב בקיץ.
הסיבות הבסיסיות לקיפאון המשרות של אובמה הן ההסתמכות המוחלטת של הממשל על המגזר הפרטי ליצירת מקומות עבודה וסירובו המקביל בתורו לעסוק בכל תוכנית של יצירת מקומות עבודה ממשלתית ישירה.
כפי שצוין פעמים רבות על ידי סופר זה ואחרים, העסקים הגדולים באמריקה עומדים היום על שיא של 2 טריליון דולר במזומן ומסרבים להשקיע וליצור מקומות עבודה בארה"ב. התמונה, למרבה הצער, אינה שונה בהרבה בנוגע ליצירת מקומות עבודה לעסקים קטנים, אלא מסיבות שונות.
עסקים קטנים יוצרים בדרך כלל כמחצית מהמשרות בארה"ב. אבל עסקים קטנים מסתמכים על הלוואות בנקאיות לצורך התרחבות, בעוד שעסקים גדולים מממנים השקעות מתוך הנפקת איגרות חוב קונצרניות או ממזומנים פנימיים (כלומר מטמון ה-2 טריליון דולר בהישג יד). עסקים קטנים לא עומדים על 2 טריליון דולר במזומן. למעשה, רובם נאבקו יחד עם עובדים ומשקי בית צרכנים בכלל. עסקים קטנים אינם מסוגלים להשקיע היום וליצור מקומות עבודה מכיוון שהוא תלוי בהלוואות בנקאיות מסחריות ותעשייתיות למימון השקעות ויצירת מקומות עבודה. והבעיה היא שהבנקים הגדולים מפחיתים את ההלוואות לעסקים קטנים כמעט כל חודש מאז 2009.
כפי שדווח לאחרונה בסקר של הפדרציה הלאומית של עסקים עצמאיים (NFIB), קבוצת סחר לעסקים קטנים, יותר עסקים קטנים מתכננים לצמצם את העסקתם מאשר אומרים שהם רוצים להרחיב אותם. דו"ח מאי של NFIB הראה את תוכניות הגיוס הגרועות ביותר זה שמונה חודשים, מגמת ירידה מאז השנה שעברה וכעת הפכה לשלילית - כלומר מתוכננים יותר פיטורים מאשר גיוס עובדים. סקר לעסקים קטנים נפרד ודו"ח שנערך לאחרונה על ידי US Bancorp מגלה ש-78% מהעסקים הקטנים עדיין חושבים שהכלכלה האמריקאית נמצאת במיתון ומצפים שהוא ימשיך עוד שנה.
בקיצור, גם עסקים גדולים לא משקיעים ברמות מספיקות כדי להגדיל את גיוס העובדים, וגם הבנקים לא מלווים לעסקים קטנים כדי להתרחב ולהעסיק. ואין שום אינדיקציה שאף אחד מהתנאים הללו עומד להשתנות באופן משמעותי. האלטרנטיבה היחידה היא שהממשלה תציג תוכניות ממשלתיות ישירות ליצירת מקומות עבודה.
אבל הממשלה היא אחד התחומים שבהם קיצוץ משרות היה החזק ביותר בחודשים האחרונים. כפי שמראה דוחות העבודה של יוני, בחודש שעבר מעסיקים ממשלתיים קיצו 464,000 משרות. הקיצוצים האלה הגיעו בכל רמות הממשל. מדינות קיצצו 266,000 משרות. הרשויות המקומיות קיצצו 203,000. וכל זה לפני שהקיצוץ האמיתי בתקציב יגיע בממשלות פדרליות ומדינות בסתיו הקרוב.
כמובן, בהתחשב בעיסוק המוחלט של הרפובליקנים והדמוקרטים בגירעון ובקיצוץ חובות כיום, יש מעט עדויות לעניין כלשהו בתוכניות ליצירת מקומות עבודה ישירים של הממשלה. אז תמונת המשרות תמשיך במקרה הטוב לקפוא, וסביר להניח שתגרום ליותר אבטלה משמעותית כאשר הממשלה בכל הרמות תמשיך לקצץ בהוצאות. לא מן הנמנע ש-500,000 עובדי ממשל מדינתיים-מקומיים, ואולי גם עובדי ממשל פדרליים רבים, יאבדו מקומות עבודה בשנה הקרובה 2011-12. זה עוד מיליון מובטלים נטו.
הוסיפו את העובדה הזו לאובדן ממילא של כמעט 700,000 משרות ממשלתיות בשנה האחרונה, יוני 2010 עד יוני 2011. ולעובדה הקשורה לכך שהמגזר הפרטי הצליח ליצור רק 1,171,000 מקומות עבודה חלשים בלבד - שיעור של בסביבות 95,000 משרות בחודש שזה בערך 50,000 פחות מהנדרש לקליטת מצטרפים חדשים למעגל העבודה.
דיוני הגירעון-חוב המעסיקים כעת לחלוטין את שתי המפלגות בוושינגטון לא רק אומר שלא יהיה תמריץ חדש. המשמעות היא שאפילו הגירוי הבלתי מספיק וחסר ההרכבה והיעדר ממוקד של 2009-11 יתהפך. אנחנו נכנסים לעידן של 'גירוי שלילי'.
עסקת קיצוץ הגירעון של אובמה-רפובליקאי שמתבצעת כעת תזעזע אנשים כאשר יראו את הממדים האמיתיים שלה. על כל דולר מס שיגויס יהיו קיצוצים בהוצאות של 3 דולר, בעיקר מכוונות לביטוח לאומי, רפואי, מדיקייד וסיוע ממשלתי לחינוך. נראה, על פי כמה דיווחים בעיתונות העסקית, כי סגן הנשיא ביידן והרפובליקנים כבר הסכימו על גודל הקיצוץ בהוצאות. מה שעומד על הפרק הוא רק כמה (מעט?) ייסגרו פרצות מס כדי לגייס הכנסות.
אבל זה אותו משחק מעטפת ישן של 'פירצת שיעור מס-מס' שנמשך מאז שנות ה-1980. כמה פרצות ייסגרו, ויגדילו מעט הכנסות, אבל ברגע שהעשן יתפוגג על העסקה התקציבית, קוד המס יתוקן ושיעור מס החברות העליון יופחת מהשיעור העליון הנוכחי של 35% ל-20%, צופה הכותב הזה. כך שדולר דולר בהכנסות ממסים יגוייס ו-2 דולר בהכנסות יוחזרו ל-Corporate America. משחק המעטפת הפוליטי הזה במהלך 30 השנים האחרונות הביא להפחתה בנתח מס החברות מסך ההכנסות הפדרליות מכ-20% לממוצע היום של 10% או פחות.
בינתיים, ההפחתה הגדולה עוד יותר במשרות הממשלתיות שעומדות להתרחש, יתלוו, כך מתחיל להופיע, גם לצמצום ביצירת מקומות עבודה במגזר הפרטי. ההוצאה הצרכנית בארה"ב על ידי משקי הבית בהכנסה של '90% התחתון' בארה"ב בבירור האטה. הסחר העולמי ובכך היצוא של ארה"ב מתחילים להתאזן כאשר סין, ברזיל וכלכלות 'שוק מתעורר' אחרות שהיו המקור המניע של הסחר, ולפיכך היצוא של ארה"ב, נקטו כולן בפעולות להאטה דרמטית של הכלכלות שלהן לפחות במחצית. יפן, אוסטרליה וחלק ניכר מהאיחוד האירופי כבר נמצאות במיתון או בדרך למיתון. כל ההתפתחויות הללו יגרמו להאטה בייצור בארה"ב ויצירת מקומות עבודה במגזר זה. בקיצור, אין 'אור בקצה מנהרת הצמיחה הכלכלית' לצמיחה כלכלית מחודשת או ליצירת מקומות עבודה משמעותיים מהמגזר הפרטי בארה"ב וזה מגיע בזמן שהמגזר הציבורי מאיץ את יציאתו מהמשק עקב לעיסוקו הקוצרצר והמוטעה בצמצום הגירעון.
ג'ק רסמוס הוא המחבר של 'מיתון אפי: הקדמה לשפל עולמי', Pluto Press ו-Palgrave-Macmillan, 2010; ו'הכלכלה של אובמה: התאוששות למעטים' הקרובה, אותם מוציאים לאור. הבלוג שלו הוא jackrasmus.com ואתר: www.kyklosproductions.com.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו