מדוע שהרפובליקנים יסכימו להצעות של אובמה והדמוקרטים (הידוע גם בשם 'טימידקראטים') להסדיר את סוגיית תקרת החוב? כל מנהל משא ומתן ותיק יכול לראות שבסירובו להסכים לכל ההצעות של הדמוקרטים מאז האביב שעבר, הצליחו הרפובליקנים לגרום לאובמה ולדמוקרטים להציע עוד יותר בקיצוץ בהוצאות. הם גם הצליחו לגרום לדמוקרטים לבטל את כל הדרישות להעלאת מסים על עשירים ותאגידים. אז למה הם צריכים לשנות את האסטרטגיה הזו?
הנה היסטוריה קצרה של שלושת החודשים האחרונים של מצעד הפחתת הגירעון:
באביב האחרון, אובמה והדמוקרטים נכנעו לקיצוץ רטרואקטיבי בתקציב 2011. בוהנר רצה 39 מיליארד דולר והוא קיבל 38 דולר. ביוני, במשא ומתן בדלת האחורית עם סגן הנשיא ביידן, הרפובליקנים לא דרשו העלאות מס בשום חבילה. ביידן הסכים לקיצוץ של 2 טריליון דולר בהוצאות ללא העלאת מס בשלב זה. אחרי זה, אתה יכול לשכוח כל רעיון להעלאת מס. הרפובליקנים ידעו שהדמוקרטים יפילו את זה בסופו של דבר.
אובמה קפץ אז למשא ומתן ביולי, ניסה להחיות את הרעיון של הכנסות מסוימות ממסים וניסה להאריך את מגבלות הזמן מעבר לתקופת הבחירות של 2012. הוא הגדיל את הקצב, וניסה לפתות את הרפובליקנים עם קיצוצים מסיביים בהוצאות והעלאות מס סמליות בתמורה להורדת נושא קיצוץ הגירעון מהשולחן עד לאחר הבחירות. הקיצוצים של אובמה ביולי הסתכמו ב-87% בחבילה של 4 טריליון דולר עם צעדים מפוקפקים לגבי סגירת פרצות מס עבור 13% הנותרים.
אבל בוהנר עדיין סירב ויצא. אחרי הכל, טקטיקת ההסתלקות עבדה בחודש הקודם עם ביידן. זה יעבוד שוב.
בשלב זה, רק לפני מספר שבועות, קפצה 'כנופיית השישה', והציעה חבילה דומה לזו של אובמה. הנשיא אישר זאת במהירות כדרך להחיות את הצעתו המקורית. הרפובליקנים סירבו שוב. למה להם. הם כבר יצאו לעסקה דומה. ואובמה הציע יותר.
וכך הארי ריד, הדמוקרט המוביל בסנאט, הציע קיצוץ של 2.2 טריליון דולר בהוצאות - שוב ללא העלאות מס, אפילו לא סגירת פרצות הפעם. כמובן שהצעת ריד כוללת קיצוצים של טריליון דולר בהוצאות המלחמה, שההצעה האחרונה של בוהנר-תה פובליקני שללה בתוקף. בהצעתם האחרונה של 'קיצוץ, תקרה ואיזון', בוהנר והטיאפבליקנים שוללים במפורש כל קיצוץ במלחמה או בהוצאות הפנטגון מהקיצוצים בהוצאות הגירעון שלהם.
ההצעה האחרונה של בוהנר מיום שני, 26 ביולי, הסתכמה בקיצוץ בהוצאות של 850 מיליארד דולר בלבד, לפי הניתוח של משרד התקציבים של הקונגרס, בעוד שההצעה של ריד הייתה 2.2 טריליון דולר. זה סיפק את הפתח ל-Tepublicans לדרוש מבוהנר להגביר את הקיצוצים שלו. בוהנר ידרוש כעת קיצוצים נוספים בהוצאות.
הרפובליקנים ניצחו בוויכוח אם העלאות מס יהיו בחבילת הוצאות כלשהי. אובמה, ריד והדמוקרטים הסתתרו לחלוטין בנושא הזה בשלב זה. הוויכוח הוא כעת רק על כמה קיצוצים בהוצאות, האם ההגנה תיכלל או לא, וכמה יקוצצו הביטוח הלאומי, מדיקייר ומדיקייד.
אבל מה באמת רוצים הטי-פובליקנים ואובמה?
המטרה העיקרית במשא ומתן זה עבור אובמה היא כעת בבירור דרישתו כי המשא ומתן הזה יסיים קיצוץ גירעון נוסף עד לאחר הבחירות ב-2012. אובמה מוכן לקצץ בתוכניות חברתיות בסכומים אדירים כדי לזכות במה שלדעתו הוא יתרון הכרחי בתקופת קמפיין הבחירות של לא יותר דיונים או קיצוצים עד דצמבר 2012.
לעומת זאת, מה שהרפובליקנים רוצים זה 'יותר'. קיצוץ נוסף בהוצאות, עכשיו כשהם ניצחו בנושא העלאת המס. ואין הסכמה לעצור דרישות נוספות לקיצוץ בהוצאות עד לאחר הבחירות. הם רוצים לחזור לשפל ולדרוש קיצוצים נוספים בהוצאות לפני בחירות 2012 בשלוש ביסים נוספים: דרישה לקיצוץ נוסף עם סיום תקציב 2012 ב-1 באוקטובר; עוד פתיחה מחודשת לקיצוץ בפברואר, ושלישית תעשה את זה בספטמבר 2012, מכיוון שתקציב 2013 נמצא בדיון עד 1 באוקטובר 2012.
אז זה עכשיו בעיקר על תמרון שנת בחירות. כך או כך, עם זאת, המשמעות תהיה לכך השלכות הרות אסון על כלכלת ארה"ב. הוויכוחים על קיצוץ הגירעון כבר מייצרים התכווצות רצינית בהוצאות הצרכנים והעסקים. אם העסקים אוגרים 2 טריליון דולר ולא הוציאו על השקעות בארה"ב - מה שלמעשה היה המקרה בשנה האחרונה - הם יאגרו כעת אפילו יותר. זהה לסירוב הבנקים להלוות לעסקים קטנים לצורך השקעה. וזו רק ההשפעה על הכלכלה הריאלית מהוויכוחים, לא הקיצוצים בפועל בהוצאות הממשלה, שכאשר ייחקקו, יגרמו להשפעות עמוקות עוד יותר על הכלכלה.
יתר על כן, ההשפעות הכלכליות הללו מגיעות בתקופה שבה כלכלת ארה"ב ממילא הולכת לקראת צניחה כפולה בשל סיבות שאינן תלויות בדיונים לצמצום הגירעון. שוקי העבודה נכנסים לצניחה 'משולשת'. הדיור שוב יורד. הייצור התייצב. הביקוש הזר לסחורות אמריקאיות יורד במהירות, כאשר סין, הודו, אירופה מאטות או שוקעות למיתון מחודש. רשויות המדינה והרשויות המקומיות מאיצות את הקיצוץ שלהן בהוצאות ומעלות את העמלות. והצרכן האמריקאי - 70% מהכלכלה - מתמודד עם ירידה בהכנסה הריאלית כאשר מחירי הבנזין, המזון, שירותי הבריאות והחינוך ממשיכים להסלים.
וביום שישי, 29 ביולי, פורסמו נתונים על ידי ממשלת ארה"ב המראים שבמחצית הראשונה של 2011 כלכלת ארה"ב צמחה בפחות מ-1.0%! זה אומר שהכלכלה כבר שטוחה על הגב. בהתאמה למובהקות סטטיסטית, אין צמיחה כלשהי בששת החודשים האחרונים. וזה לפני ההשפעה של מסע הוויכוח על החוב של החודש האחרון והשפעת מספרי המשרות הקרובות על הצרכנים וההוצאות העסקיות בחודשים הקרובים.
כולם מתמקדים בסוגיית הדיון בגירעון כאשר מועד ברירת המחדל של 2 באוגוסט מתקרב. אבל זה התאריך הלא נכון. 2 באוגוסט לא יגרום ל'ברירת מחדל', מה שמשמעותו טכנית היא שניתנה משא ומתן מחדש על הריבית או העיקרון בהלוואה. סופר זה צופה כי ארה"ב לא תהיה ברירת מחדל טכנית. עשוי להיות עיכוב קצר בתשלומים, אך לא ברירת מחדל אמיתית, המחייבת עיבוד מחדש של תנאי ההלוואות הקודמות בין אם תשלומי קרן ו/או ריבית.
זה לא אומר, עם זאת, שוקי המניות והאג"ח לא יגיבו בצורה שלילית. הם יעשו וכבר החלו לעשות זאת. אנו עומדים לחזות בהתכווצות גדולה של שוקי המניות וירידה דומה בערך של איגרות חוב בארה"ב. שניהם יתרמו גם להאטה כלכלית ולקראת הירידה הכפולה המתהווה.
על הקוראים לצפות לא רק ב-2 באוגוסט אלא במה שיקרה ביום שישי, 6 באוגוסט, כשמספרי המשרות ליולי יצאו לאור.
כלכלת ארה"ב היא כמו לוחם אגרוף ב-8th עִגוּל. הוא הופל בשלב מוקדם של ההתמודדות (2008), נשלח שוב על ברכיו (קיץ 2010), ועכשיו הרפובליקנים של התה חילקו קרס שמאלי לגוף (כאשר אובמה וטימידקראטס הפסיקו את משמרתם) עם הוויכוחים על תקרת החוב. אבל מכת הנוקאאוט עשויה להתגלות כמצלבת הימני המתקרבת עם דוחות העבודה של אוגוסט וספטמבר. הכלכלה האמריקאית המדהימה כעת תרד שוב על ברכיה, בפעם השלישית. זה נקרא מיתון כפול.
ג'ק רסמוס הוא המחבר של Epic Recession: Prelude to Global Recession, Palgrave-Macmillan and Pluto Press, 2010; והבא, אובמה's Economy: Recovery for the Few, אותם מוציאים לאור, 2011. הבלוג שלו הוא jackrasmus.com ואתר: www.kyklosproductions.com.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו