מבחינה היסטורית, מלחמות מאחדות את הישראלים. לא עוד.
לא שישראלים לא מסכימים עם מלחמתו של בנימין נתניהו; הם פשוט לא מאמינים שראש הממשלה הוא האיש שיכול כביכול לזכות בזה קיומי להילחם.
אבל מלחמתו של נתניהו נותרה בלתי ניתנת לנצח רק משום שמלחמות שחרור, המתנהלות לרוב באמצעות טקטיקות של לוחמת גרילה, הן הרבה יותר מסובכות מלחימה מסורתית. כמעט חצי שנה לאחר התקיפה הישראלית בעזה, התברר כי קבוצות התנגדות פלסטיניות כן עָמִיד ומוכנים היטב לקרב הרבה יותר ארוך.
נתניהו, הנתמך על ידי שרי ימין קיצוני ושר ביטחון קשוח לא פחות, יואב גלנט, מתעקש שיותר כוח אש הוא התשובה. למרות הכמות חסרת התקדים של חומרי נפץ, מְשׁוּמָשׁ על ידי ישראל בעזה, נהרגו ופצעו למעלה מ-100,000 פלסטינים, ניצחון ישראלי, איך שהוא מוגדר, נותר חמקמק.
אז מה הישראלים רוצים, וליתר דיוק, מה בכל זאת משחק הסיום של ראש הממשלה שלהם בעזה?
סקרי דעת קהל מרכזיים מאז 7 באוקטובר נמשך להניב תוצאות דומות: הציבור הישראלי מעדיף את בני גנץ, מנהיג מפלגת האחדות הלאומית, על פני ראש הממשלה ומפלגת הליכוד שלו.
סקר שנערך לאחרונה מנוהל מאת העיתון הישראלי "מעריב" גם ציין כי אחד משותפיו הקואליציוניים הקרובים והחשובים ביותר של נתניהו, שר האוצר ומנהיג המפלגה הציונית הדתית, בצלאל סמוטריץ', כמעט ואינו רלוונטי מבחינת התמיכה הציבורית. אם היו מתקיימות היום בחירות, מפלגתו של שר הימין הקיצוני אפילו לא הייתה עוברת את רף הבחירות.
רוב הישראלים כן קוראים לבחירות חדשות השנה. אם הם יקבלו היום את רצונם, הקואליציה הפרו-נתניהוית תוכל לגייס רק 46 מנדטים, לעומת יריבותיה עם 64.
ואם ממשלת הקואליציה הישראלית - כרגע שליטה 72 מושבים מתוך 120 מושבים בכנסת - עומדים להתמוטט, השליטה הימנית על הפוליטיקה הישראלית תתנפץ, כנראה להרבה זמן.
בתרחיש זה, כל השטויות הפוליטיות של נתניהו, ששירתו אותו בעבר, יפלו מלאפשר לו לחזור לשלטון, בהתחשב בכך שהוא כבר בן 74.
בחברה מקוטבת מאוד, הישראלים למדו להאשים אדם או מפלגה פוליטית בכל צרותיהם. זו גם הסיבה שתוצאות הבחירות יכולות להיות שונות מאוד בין מחזור בחירות אחד למשנהו. בין אפריל 2019 לנובמבר 2022, ישראל נערך חמש בחירות כלליות, ועכשיו הם דורשים עוד אחת.
הבחירות בנובמבר 2022 נועדו להיות מכריעות, שכן הן סיימו שנים של אי ודאות, ו התיישבו על "הממשלה הכי ימנית בתולדות ישראל" - תיאור חוזר ונשנה של הקואליציות הממשלתיות המודרניות של ישראל.
כדי להבטיח שישראל לא תתעמק בחוסר החלטיות, ממשלת נתניהו רצתה להבטיח את הישגיה לתמיד. סמוטריץ', יחד עם השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, ביקשו לעצב חברה ישראלית חדשה שנטויה לעד למותג הציונות הדתית והאולטרה-לאומית שלהם.
נתניהו, לעומת זאת, פשוט רצה להיאחז בשלטון, בין השאר בגלל שהתרגל יותר מדי ליתרונות המשרד שלו, וגם בגלל שהוא מקווה נואשות להימנע ממאסר בגלל השחיתויות הרבות שלו. ניסויים.
כדי להשיג זאת, פעלו מפלגות הימין והימין הקיצוני במרץ לשנות את כללי המשחק, על ידי צמצום כוחה של הרשות השופטת וסיום הפיקוח על בית המשפט העליון. הם נכשלו בכמה משימות, והצליחו באחרות, כולל תיקון לחוקי היסוד במדינה כדי לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון בישראל, ובכך לבטל את מדיניות הממשלה.
למרות ישראלים מחה בהמוניהם, היה ברור שהאנרגיה הראשונית של ההפגנות הללו, החל מינואר 2023, הולכת ומתפוגגת, ושממשלה עם רוב כה ניכר - לפחות לפי אמות המידה של ישראל - לא תתרצה בקלות.
7 באוקטובר שינה את כל החישובים.
מבצע שיטפון אל-אקצא הפלסטיני נבחן לעתים קרובות במונחים של מרכיביו הצבאיים והמודיעיניים, אם לא התועלת, אך לעיתים רחוקות במונחים של תוצאותיו האסטרטגיות. היא העמידה את ישראל בדילמה היסטורית שאפילו הרוב הנוח של נתניהו בכנסת לא יוכל – וככל הנראה לא – יצליח לפתור.
מסבך את העניינים, ב-1 בינואר, בית המשפט העליון באופן רשמי בוטל החלטת הקואליציה של נתניהו להפיל את כוחה של מערכת המשפט.
הבשורה, משמעותית ככל שתהיה, האפילה על ידי משברים רבים אחרים שפקדו את המדינה, שהאשימו בעיקר את נתניהו ושותפיו לקואליציה: הכישלון הצבאי והמודיעיני שהוביל ל-7 באוקטובר, המלחמה הקשה, הכלכלה המתכווצת, הסיכון לסכסוך אזורי, הקרע בין ישראל לוושינגטון, הסנטימנט האנטי-ישראלי הגובר בעולם ועוד.
הבעיות ממשיכות להיערם, ונתניהו, הפוליטיקאי הראשי של פעם, תלוי כעת רק בחוט של המשך המלחמה כמה שיותר זמן כדי לדחות את המשברים המתגברים שלו כמה שיותר זמן.
עם זאת, מלחמה בלתי מוגבלת היא גם לא אופציה. הכלכלה הישראלית, על פי נתונים עדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה מכווץ בלמעלה מ-20 אחוזים ברבעון הרביעי של 2023. הוא צפוי להמשיך את הנפילה החופשית שלו בתקופה הקרובה.
יתרה מכך, הצבא נאבק, נלחם במלחמה בלתי ניתנת לניצחון ללא מטרות ריאליות. המקור העיקרי היחיד למגייסים חדשים יכול להיות מושג מיהודים חרדים, שנחסכו משדה הקרב כדי ללמוד בישיבות, במקום.
70 אחוז מכלל הישראלים, כולל רבים במפלגתו של נתניהו עצמו, רוצים שהחרדים יצטרפו לצבא. ב-28 במרץ, בית המשפט העליון הורה הפסקת סבסוד המדינה המוקצים לקהילות חרדיות אלו.
אם זה יקרה, המשבר יעמיק במספר חזיתות. אם החרדים יאבדו את הפריבילגיות שלהם, ממשלת נתניהו עלולה לקרוס; אם ישמרו עליהם, הממשלה השנייה, מועצת המלחמה שלאחר ה-7 באוקטובר, צפויה להתמוטט גם כן.
סיום המלחמה בעזה, גם אם נתניהו יסומן כ'ניצחון', רק יקדם את הקיטוב ויעמיק את המאבק הפוליטי הפנימי הגרוע ביותר של ישראל מאז הקמתה על חורבות פלסטין ההיסטורית. המשך המלחמה יוסיף לפילוגים, שכן היא רק תהווה תזכורת לתבוסה בלתי ניתנת לתיקון.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו