כשהיה בן שש, דין מילר כבר ידע שהוא רוצה להיות ביולוג ימי. באותה תקופה, כשגדל באוסטרליה, עולם הביולוגיה הימית נראה מרהיב ובלתי מוגבל, הוא אומר.
"רציתי לחקור את נפלאות שונית המחסום הגדולה, הקשרים המורכבים והמורכבים בין אלפי צורות החיים השונות המייצגות את המערכת האקולוגית המגוונת ביותר על פני כדור הארץ", אמר מילר לטרוטהאוט.
אבל בשנתיים האחרונות הכל השתנה אצלו.
"עכשיו אני מסתכל על השונית כעל מערכת אקולוגית שסובלת מהמעשים שלנו, ואני מרגיש אשמה מעבר לאמונה שזה קורה בחצר האחורית שלי, במשמרת הדור שלנו", הסביר. "אני כבר לא חולם על הקליידוסקופ של החיים, הצבע והתנועה שמייצגים את שוניות האלמוגים בעולם. במקום זאת, אני דואג ונלחם על קיומן בפועל של שוניות האלמוגים כפי שאנו מכירים אותן, מכיוון שהשינויים שאני רואה מתרחשים מהר מדי - הרבה יותר מהר ממה שהשונית יכולה להסתגל".
הסיבה לכך היא שבמהלך השנתיים האחרונות, שונית המחסום הגדולה, היקרה כל כך למילר ולאינספור אחרים המתענגים על היופי והמסתורין של האוקיינוסים. למות בקצב חסר תקדים בעיקר בגלל התחממות מי האוקיינוס.
הלבנת אלמוגים מתרחשת כאשר האלמוגים נלחצים על ידי מים חמים מהרגיל, מה שגורם להם לגרש אצות סימביוטיות שחיות ברקמות שלהם, מהן הם מקבלים את האנרגיה שלהם. האלמוג הופך ללבן לחלוטין כאשר הוא מלבין. אם הוא נשאר מולבן מספיק זמן, הוא מת.
מדען אחד כבר הרחיק לכת להצהיר שונית המחסום הגדולה נמצאת כעת ב"שלב סופני". רוב החוקרים את השונית מסכימים שמה שקורה הוא חסר תקדים. הסיבה לכך היא שלפחות שני שלישים מהשונית באורך 1,400 קילומטרים הלבינו בשנה שעברה, מה שהוביל למוות של 22% ממנה. כעת אירוע הלבנה נוסף הביא לכך שלפחות שני שלישים מהשונית הולבנו שוב.
הביולוג הימי דיוויד בורדיק, שחוקר את האלמוגים סביב גואם במשך יותר מעשר שנים, אמר ל-Truthout כי תדירות אירועי ההלבנה שהוא רואה "הכל חדשה עבורנו". (צילום: באדיבות דיוויד בורדיק)
"ההלבנה השנה התרחק הרבה יותר דרומה והפתיע את המדענים בחומרתה ובהיקף שלה", אמר מילר. והוא חושש שמצב השונית עלול להיות אפילו יותר גרוע ממה שמדענים מבינים, שכן רק סקרים אוויריים נערכו כדי להעריך את הנזק ואף כלי מחקר לא פעיל כרגע בשונית כדי לספק פרטים עדינים יותר.
כאשר טמפרטורות האוקיינוסים עולות על פני הגלובוס כששיבוש האקלים האנתרופוגני (ACD) ממשיך לתפוס תאוצה, שונית המחסום הגדולה, המערכת האקולוגית הגדולה ביותר של האלמוגים על פני כדור הארץ, עשויה בהחלט להיות דוגמה למה שקורה לכל האלמוגים על פני כדור הארץ.
"זה חדש לכולנו"
הביולוג הימי דיוויד בורדיק מרכז תוכנית ניטור שונית אלמוגים ארוכת טווח במימון NOAA מתוך המעבדה הימית של אוניברסיטת גואם, ועורך מחקרי שדה על שוניות האלמוגים של גואם כבר יותר מעשור.
"בשנת 2013, היה לנו אירוע הלבנה בינוני עד חמור שהגיע משום מקום ונמשך שלושה חודשים, ואיבדנו רבע מהאלמוגים שהושפעו מ-80 אחוז ממיני האלמוגים שהלבינו", אמר בורדיק לטרוטהאוט במהלך ראיון שנערך לאחרונה בגואם.
ואז, פחות משבעה חודשים לאחר מכן, מה שהוא כינה "עלייה חריגה בטמפרטורת פני הים" גרם לאירוע הלבנה מתון עד חמור נוסף. "אלמוגים שכבר נחלשו באירוע של 2013 - רבים מהם מתו", הסביר. "האירוע היה נפוץ למדי, ואלמוגים ששרדו את האירוע של 2013 לא שרדו את האירוע הזה".
חמישים אחוז מהאלמוגים שהלבינו במהלך האירוע ב-2014 מתו.
דין מילר, מדען ימי עם מורשת שונית המחסום הגדולה, ארגון סביבתי ללא מטרות רווח הפועל לקידום ניהול טוב יותר של השונית על ידי מתן גישה חופשית למדענים. (צילום: Dahr Jamail)
"ואז, בזמן שעדיין ניתחנו את כל הנתונים שלנו מאותו אירוע, היה לנו עוד אירוע הלבנה גדול ב-2016", אמר בורדיק. "אז היו לנו שלושה אירועי הלבנה גדולים, בעצם היו לנו אחד בשנה, שזה דפוס עכשיו, כנראה."
לפני האירועים האלה, הם מעולם לא ראו שום דבר בגואם שיסווג מעבר לאירוע הלבנת אלמוגים "מתון".
"זה הכל חדש עבורנו," אמר בודיק.
מילר נדהם באותה מידה ממה שהוא רואה לאורך שונית המחסום הגדולה, שדומה להחריד למה שבורדיק רואה בגואם.
"חלקים מהשונית שלא הלבינו בשנה שעברה נמצאים כעת תחת לחץ עצום, וזה שונה לחלוטין כי מדובר בהלבנה גב אל גב", הסביר מילר. "המערכת כבר הייתה לחוצה, וזה אירוע לחץ חדש. אנו רואים תמותה רבה בשוניות באזורנו... מה שלא מת בשנה שעברה גוסס השנה".
בנוסף להלבנה החדשה באירוע השנה, חלקים הדרומיים של השונית שנמצאים בדרך כלל במים קרירים יותר מלבינים כעת.
"כואב הלב לראות," הוסיף מילר. "שבעים אלף מקומות עבודה ישירים הקשורים לתיירות ותעשיית תיירות של 6 מיליארד דולר נמצאים כולם בסיכון, במיוחד נוסף על הנזק האחרון של ציקלון דבי".
לדברי דין מילר, אירוע הלבנת האלמוגים של שונית המחסום הגדולה השנה הפתיע את המדענים "בחומרתו ובהיקף" והוא מתרחש הרבה יותר דרומה מזה של השנה שעברה, שהרג 22% מהשונית. (צילום: באדיבות מרכז המצוינות של ARC ללימודי שונית האלמוגים)
A מחקר שפורסם במרץ הקרוב בכתב העת Nature גילה שההלבנה של שונית המחסום הגדולה בשנה שעברה הייתה כה חמורה עד שלא היה אנלוגי דומה באלפי השנים של ליבות האלמוגים העתיקות שבהן השתמשו מדענים כדי לחקור את האקלים בעבר.
מחקר נוסף שפורסם ב-Nature ההערכה היא שעד שנת 2050, יותר מ-98% משוניות האלמוגים העולמיות יהיו מושפעות מ"מתח תרמי ברמת הלבנה" מדי שנה.
עם זאת, הפרוגנוזה יכולה להיות אפילו גרועה יותר: ה מדענים המעורבים במחקר ממרץ זה העלו השערות שעידן הלבנת האלמוגים הבלתי נגמר אולי כבר הגיע, אם כי כמה עשורים מוקדם ממה שנחזה אפילו רק בשנה שעברה. הם הסבירו ששונית המחסום הגדולה צריכה 10 עד 15 שנים בין אירועי הלבנה כדי להתאושש במלואה, ושתקופת ההחלמה "איננה ריאלית יותר".
"אנחנו אפילו לא יודעים מה אנחנו מפסידים"
לורי ריימונדו היא אקולוגית אלמוגים במעבדה הימית של אוניברסיטת גואם שעבדה בצמוד לבורדיק במשך שנים. בדומה למילר, היא ידעה כשהייתה בת 11 שהיא רוצה ללמוד אלמוגים. כעת היא מלמדת באוניברסיטת גואם, ומתכננת קורס באקולוגיה וניהול של שוניות האלמוגים שיכלול השפעות של ACD. היא גרה בגואם מאז 2004 והיא שותפה לכותבת הסכם האקלים של פריז משנת 2016.
כמו המדענים האחרים שאיתם דיברה Truthout, ריימונדו מוטרדת מאוד ממה שהיא רואה.
אקולוגית האלמוגים לורי ריימונדו עם אוניברסיטת גואם היא מחברת שותפה של הסכם האקלים של פריז לשנת 2016. (צילום: באדיבות לורי ריימונדו)
אם נאבד שוניות אלמוגים, ריימונדו הזהיר את Truthout, "אנחנו נאבד את כל המינים הרגישים שלנו, ויהיה לנו מגוון נמוך יותר".
לא פחות מדאיגה אותה העובדה שעדיין יש כל כך הרבה שאנחנו לא יודעים על חשיבותן של שוניות האלמוגים.
"אנחנו אפילו לא יודעים מה אנחנו מפסידים, ואנחנו לא מבינים מה המשמעות המלאה של אובדן המגוון הביולוגי, עבור תרופות, מבחינה אקולוגית, ובכל כך הרבה דרכים אחרות", אמרה. "אנחנו מאבדים דברים לפני שאנחנו בכלל יודעים, במלואם, מה אנחנו מפסידים".
פונקציה חיונית אחת שאנחנו כן יודעים שאנחנו מאבדים: בעוד ששוניות האלמוגים מכסות רק 0.0025 אחוז מקרקעית האוקיינוס, לספוג כמעט שליש מהפחמן הדו חמצני שנוצר משריפת דלקים מאובנים.
A דו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מראה ששוניות אלמוגים אחראיות לייצור 17 אחוזים מכלל החלבון הנצרך בעולם, כאשר היחס הזה הוא 70 אחוזים או יותר במדינות האיים והחוף כמו אלו של מיקרונזיה.
בזמן כתיבת שורות אלה, לכדור הארץ יש איבד כמעט מחצית מהאלמוגים שלו, והתחממות האוקיינוס רק ממשיכה להאיץ.
"אנחנו מגלים ששוניות שחיות תחת מתחים אנתרופוגניים במשך שנים רבות כבר איבדו את מיני האלמוגים הרגישים יותר שלהן, ואלו שנמצאים שם עכשיו הם כבר הממזרים הקשוחים", אמר ריימונדו. "וכאשר לשוניות יש גיוון נמוך יותר, יש פחות יתירות אקולוגית; לפיכך, יש סיכוי גבוה יותר שהם יקרסו."
עתיד בלי אלמוגים?
A מחקר 2012 גילה שמחצית משונית המחסום הגדולה כבר נעלמה רק ב-27 השנים הקודמות. שנתיים לאחר מכן, מומחי שוניות האלמוגים המוסמכים ביותר בעולם השתחררו דו"ח המראה שללא התערבות דרמטית, שונית המחסום הגדולה תיעלם לחלוטין עד 2030.
יתר על כן, מחקר שפורסם ופורסם על ידי NOAA ב-2011 הזהיר כי, "אלא אם יינקטו פעולה כעת כדי לצמצם את האיומים", 90 אחוז מכל השוניות יהיו "מאוימות" עד 2030, וכל שוניות האלמוגים של כדור הארץ עלולות להיעלם לחלוטין עד 2050. המחקר, "Reefs at Risk Revisited Revisited, " ציין שיבוש אקלים שנגרם על ידי אדם, טמפרטורות מים חמות יותר, החמצת האוקיינוסים, ספנות, דיג יתר, פיתוח חופי ונגר חקלאי כגורמים התורמים.
למרות שזה אולי נשמע קיצוני, מילר אמר לטרוטהאוט שהוא חושב שהדו"ח למעשה לא הרחיק לכת.
"אני חושב שזה שמרני מדי", הסביר. "אלמוגים זקוקים לשנים רבות כדי להסתגל למימי האוקיינוס החמים יותר, ואין לנו זמן כזה יותר. ההתחממות שאנו רואים כעת מתרחשת מהר מדי מכדי לאפשר אבולוציה... אז מה שאנחנו רואים עכשיו זה מוות. זה מה זה הלבנה".
ברדיק, שתיאר את השוניות של גואם כ"הולכות ומתקשות", הסכים.
"גורמים שונים יקנו כמה אזורים זמן מה, כך שמיני אלמוגים מסוימים עשויים לצאת קצת יותר, לזמן מה", אמר. "אבל [עם] אירועי הלבנה כל חמש עד 10 שנים, לא תיתן לאלמוגים מספיק זמן לחזור למקום שבו הוא היה. הכל תלוי בקצב השינוי. וכרגע, השיעור הזה גדל, ובמהירות זו".
עוד באוסטרליה, מילר נבהל מהעובדה שממשלתו עושה מעט מאוד, אם בכלל, כדי למתן את המשבר.
Truthout שאל את מילר אילו צעדים נוקטת ממשלת אוסטרליה כדי להציל את שונית המחסום הגדולה.
"לפי מה שאני יכול לדעת, כמעט כלום," הוא ענה. "הם לא מתמקדים בזה בכלל, אלא דוחפים שמכרה הפחם עדאני יתקדם. אנחנו כאן באוסטרליה בקושי מאמינים, למען האמת. למעשה, לממשלה כמעט ולא הייתה תגובה על ההלבנה בכלל".
מכרה הפחם שאליו התייחס נראה כאילו הוא הולך להתקדם, מה שיביא, לדברי מילר, 500 ספינות נוספות הנושאות פחם על פני שונית המחסום הגדולה מדי שנה.
Truthout ראיין את עמיתו של מילר, ג'ון רומני, המנהל המנהל של Great Barrier Reef Legacy בפברואר, כאשר אירוע ההלבנה של השנה החל.
"האלמוג הזה בבעיה גדולה", אמר רומני בזמנו. כמו מילר, ברדיק וריימונדו, רומני הזהיר מפני האובדן הקיצוני של המגוון הביולוגי שמגיע עם היעלמותן של שוניות.
"כשכל האלמוג הזה הולך, כל המגוון הזה של דגים שתלוי בו הולך", רומני אמר Truthout. "כל שרשרת המזון בבעיה גדולה".
מילר הסכים ואמר, "אנו עלולים לראות את המערכת האקולוגית קורסת כפי שאנו מכירים אותה."
הצורך במחקר עצמאי על שונית המחסום הגדולה במהלך אירוע הלבנה המוני שני זה נחוץ יותר מתמיד, לדברי מילר. הארגון שלו ושל רומני שואף להוציא יותר מדענים לשונית במהירות האפשרית.
"האייקון הטבעי הגדול ביותר בעולם ומבנה החיים הגדול ביותר זקוק לעזרתנו יותר מתמיד, ואם לא נפעל כאוכלוסייה גלובלית מודאגת, דבר לא ייעשה", סיכם. "זה לא מאוחר מדי. שווה להציל את השונית - והפעולות שלנו כעת יקבעו את גורלן של שוניות האלמוגים תוך 5 עד 10 שנים בלבד. עלינו לפעול".
דאהר ג'מאיל, כתב צוות Truthout, הוא המחבר של הרצון להתנגד: חיילים המסרבים להילחם בעיראק ובאפגניסטן (Haymarket Books, 2009), ו מעבר לאזור הירוק: הודעות מעיתונאי לא משובץ בעיראק הכבושה (Haymarket Books, 2007). ג'מייל דיווחה מעיראק במשך יותר משנה, כמו גם מלבנון, סוריה, ירדן וטורקיה במהלך 10 השנים האחרונות, וזכתה בין היתר בפרס מרתה גלהורן לעיתונות חוקרת.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו