דברי העורך: ד"ר ריצ'רד דאלי הוא אנתרופולוג שפעיל בכתיבה ובפרסום. He wrote me a letter in which he raised some serious questions about my approach to Israel and Palestine. בתגובה כתבתי לו מכתב בו הסברתי את דעתי בנושא אך מבלי להיכנס לשום דיון מפורט בדעותינו השונות. בהסכמה הדדית, אני מפרסם את הבורסות שלנו באתרים שלי ובכמה אתרי אינטרנט אחרים. בכך אנו מקווים שדעותינו בהתאמה יהיו שימושיות כדי להבהיר את הנושאים לקוראים, לשחקנים פוליטיים ולפעילי שלום. כל מידע פרטי ואישי שהחלפנו נמחק.
-----------------
ריצ'רד דאלי לנאסיר חאן:
מרץ 5, 2013,
שלום,
[הטקסט נמחק.]
I are fully with you on Bradley Manning and Julian Assange, but I think you are wildly wrong on your commentary re Palestine and Israel. יותר מדי מונחה אסלאם. ההתמקדות לא יכולה להיות בדת או באלימות פיזית. מתלהם מדי ומלא שנאה. עליה להתמקד בסירובה של ישראל להפסיק את ההתרחבות ולעסוק בשלום.
אני חושב שאנחנו צריכים למשוך את העולם לאיזשהו סובלנות ושלום רציונליים באזור, ולהבות להבות של שנאה – שאין בה מחסור בה – זה לא יעיל.
אנחנו צריכים להדגיש לא את החייתיות של ישראל, כי כולנו יודעים להיות בהמות כשאנחנו נדחפים לטירוף של חוסר סובלנות, אלא להדגיש את ההפרה המתמדת של מנהיגיהם ברצון העולם לשלום באזור, את ההפרה שלהם בכל דבר. אנושיים על ידי כיבושם המזוין והרחבת האדמה הפלסטינית.
אני לא חושב שלציונים יש משהו חיובי לתרום, אבל אני לא חושב שזה הגיוני או צודק, בשלב זה של המשחק, לגרש ישראלים לים. ישראל הגיעה. אי אפשר לדחוק אותה החוצה, אבל גם לא לאפשר לה לדחוק את התושבים ארוכי הטווח על בסיס איזו אמונה של הברית הישנה בבכורה אתנית.
הם חייבים להיות מובלים על ידי דעת הקהל העולמית, או לעזוב את המדינה ולעשות את שובבותם במקום אחר, או לעבוד יחד עם פלסטינים לבניית מדינה מצליחה ושלווה, מבצע שיכול להצליח אם העולם כולו יבקור ויסייע בתהליך . מה דעתך לקרוא לפירוק מתקני גרעין ישראלים ואיראנים, ודרך אגב גם את אלו של היריות הגדולות.
כמובן שאי אפשר לעשות את זה בלי קפיטליזם מאוחר מוחלש ומוכפש. ההון המערבי במשבר אבל זו שאלה אחרת. דחיפה לשלום רציני היא דרך להחליש את ההון ואת מטרותיו עוד יותר, ולתת השפעה מסוימת על עמי העולם במקום למנהיגיהם המכונים.
הגישה שלך צווחנית ומלהיבה ועשויה יום אחד לתרום לאלימות קהילתית מסיבית במקום ללחוץ על ישראל ותומכיה לעשות ויתורים לטובתם, כמו גם במידה מסוימת של הרמוניה היא חבית האבקה שהאזור הוא. בכל האמצעים, הראה את החומות הגבוהות, את המחסומים, את חיי הפלסטינים המעורפלים, את העיירות החדשות בחוות הפלסטיניות, אבל הרבה מהתמונות שלך - מעשים אכזריים ליחידים - חורגות מעבר לכך וגובלות בספרות שנאה, מנקודת המבט שלי.
אני מצטער אבל הייתי צריך לכתוב את זה ואין לי זמן להיות בלוגר.
ריצ'רד
----------
נאסיר חאן לריצ'רד דאלי:
במרץ 10, 2013
שלום ריצ'רד,
[הטקסט נמחק.]
You have set forth some of your ideas on the Israel-Palestine issue including some critical remarks towards my approach to Israel and Palestine. למרות שיש לי כמה הסתייגויות ממה שאתה אומר, אבל בכל זאת אני מעריך לחלוטין את מחשבותיך הקודרות המראות את רצונך הטוב ואת הדאגה שלך לשלום ויישוב שלווה של הסכסוך. למעשה, אני גם רוצה את אותו הדבר ואני משתוקקת למטרות כאלה כבר כמעט חצי מאה. כשזה מגיע לניתוח הפרטים של מדיניות ישראל, שאקרא להן מדיניות ויעדים ציוניים, אז נראה שהדעות שלנו חלוקות בכמה נקודות מכיוון שהן מבוססות על החוויות, המעורבות, התפיסות וההנחות המוקדמות שלנו.
בניגוד למה שאתה מניח לגבי עמדתי, אני תומך גם בעד שלום וסובלנות באזור ולפתרון בדרכי שלום של הסכסוך. בינתיים, השקר הציוני הישן מותאם בצורה מושלמת להטעיית העולם בזמן שהם ביצעו את ההתרחבות השיטתית שלהם במשך 6 העשורים האחרונים היה לשחק את קלף הקורבן: יהודים ישראלים נמצאים בסכנה להימחק! הונאה זו הטעתה אנשים רבים בכל מקום, במיוחד אלה שאוזניהם רגילות להקשיב לדרשות המקובלות של השורשים המשותפים היודו-נוצריים של הציוויליזציה המערבית. לכן, היה מעניין לראות אותך חוזר גם על משפט הקאץ' הציוני האהוב 'להסיע ישראלים לים'!
הציונות לא הייתה ארגון דתי עם השקפה או שליחות פילנתרופית. מטרותיה היו וממשיכות להיות פוליטיות: להתרחב, לנצל ולשלוט. לא רק במזרח התיכון אלא גם הרבה מעבר. האסטרטגיה להרחיב את הכוח והשליטה הציוניים היא סיפור של הצלחה: שליטי ארצות הברית והקונגרס שלה רוקדים לצלילי האדונים הציוניים ולאחרונה הצטרפה קנדה למקהלה הפוליטית שלהם. בריטניה וצרפת היו תומכותיהן המסורתיות והן עוקבות אחר מה שתל אביב אומרת להן לעשות. מוקדם יותר, הדרך שבה הצליחו לגבור על הממשלה הבריטית כדי לקבל את הצהרת בלפור (1917) מראה את כוחם ואת שיטותיהם. במהלך המנדט הבריטי (במילים אחרות, השלטון הקולוניאלי הבריטי) על פלסטין בתקופה הבין-מלחמתית, הבריטים הקלו על משימת הציונים בתוך פלסטין.
The Jewish emigration to Palestine increased during and after the Second World War. תושבי פלסטין התעלמו בזמן שאדמתם נלקחה על ידי ארגונים יהודיים שהשתמשו במהרה בשיטות טרור כדי להשתלט על האדמה. גם השליטים הבריטים, פטרוני המטרה הציונית, לא ניצלו. עכשיו השלב הבא היה להוציא את הבריטים מהדרך לקחת פלסטין. תחת הטרור הציוני, הבריטים ברחו והותירו מאחוריהם סיפור של בגידה, אדישות והונאה.
אבל האדון הקולוניאלי הישן פתח את הדלת לציונים האירופים ליצור מדינה קולוניאלית-מתנחלית חדשה של 'ישראל'. Now was the time to get UN to declare the creation of the State of Israel in 1948 by partitioning Palestine. More than 78% of Palestine to Israel, only 22% the rest to the 'native' population of Palestine! זו הייתה החלוקה של המעצמות האימפריאליסטיות שלגביה גם השלימה ברית המועצות. לציונים היה היום שלהם. ערביי פלסטין נבגדו והושארו לטרוריסטים ציונים מאורגנים שלא בזבזו זמן כדי לגרש אוכלוסייה גדולה מאדמתם בטרור ובאלימות. הנכבה החלה ומאז היא קבעה את מהלך הטיהור האתני בפלסטין הכבושה.
ברור, אני די מודע לכך שכדי להציע תשובה מספקת לכמה מההערות הביקורתיות שלך, עלי להציג את דעתי בפירוט רב בהרבה. אבל לצערי אני לא יכול לעשות זאת בשלב זה. במקום זאת, אענה בקצרה על כמה משאלותיך הישירות.
Are my comments and outlook on Palestine and Israel 'Islam-oriented'? אני מקווה שלא, עד כמה שאני יכול לראות. בעיניי זו הייתה בעיה פוליטית שבה הציונים השתלטו על אדמת העם הפלסטיני, המוסלמים והנוצרים, וגירשו אותם מארצם. הם הפלסטינים שנדחקו מארצם, לא הישראלים 'לים'!
מאז 1967 הקולוניזציה הנוספת של הגדה המערבית ומזרח ירושלים נמשכת ללא הפוגה. העולם הסתכל ולא הצליח לעשות שום דבר כדי לעצור את ישראל. למה? הכוח הציוני בארה"ב ובשאר העולם המערבי הוא המפתח להבנת זה.
החלטות רבות של האו"ם המגנות את ההתנחלויות הישראליות בארץ הכבושה לא הביאו לתוצאה. התגובה הישראלית הייתה של התרסה מוחלטת ודחייה של החוק הבינלאומי והאמנות הבינלאומיות בכל הנוגע להתנחלויותיהם הבלתי חוקיות בשטחים הכבושים וליחסם לפלסטינים השבויים. USA, Canada, etc. support Israel in all crimes against the people of Palestine. זה עדיין ממשיך. עכשיו השאלה היא איך להגיב לכל זה?
ובכן, אנחנו יכולים לנגן מס שפתיים לבעיה ולומר שהשלום ינצח בסופו של דבר אם נגלה רק סבלנות. אני מציע שעדיף שנעצום עיניים ואוזניים כדי שלא נראה או נשמע מה קורה בפלסטין הכבושה. כך, מלאך השלום עשוי להופיע באופק ולהביע את בשורת השלום והצדק והכל יסתדר! למעשה, זו הגישה של האנשים שהם צופים ניטרליים של הטרגדיה בתוך השטחים הכבושים של פלסטין. אין משמעות לאופן שבו הפלסטינים נהרגים, מוכים ומוטרדים על ידי ישראל עבור צופים נייטרלים אצילים כל כך. קצת הופתעתי מכך שאקדמאי קורא כמוך מגיע גם עם פרוגנוזה ש'אסור להתמקד בדת ובאלימות פיזית'.
אבל זה הוגן לשאול מדוע אני תומך בפלסטינים בעוד כל כך הרבה אנשים אחרים כולל אנליסטים פוליטיים רבים, היסטוריונים ועיתונאים אינם מתרכזים במצוקה שלהם. הסיבה לכך שהתייצבתי ועדיין עושה עם המדוכאים של פלסטין אינה נובעת מהדתות שלהם, האיסלאם והנצרות, אלא בגלל המודעות שלי כהומניסטית לאסון הגדול שנפל האנשים הללו. אנו יודעים שמתנחלים יהודים ימניים שהושמו בהתנחלויות בלתי חוקיות שונות על ידי ממשלת ישראל בגדה המערבית ובמזרח ירושלים הם דתיים קיצוניים ופנאטים. הציונים הם אלה שמשתמשים בדת היהודית למען האג'נדה הפוליטית שלהם ותעמולה מטעה. זה משהו שניסיתי להבהיר. אבל מעולם לא ניסיתי לראות את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במונחים של דת, אסלאם ונצרות, מול יהדות. זו תהיה עמדה גסה מדי בשביל הומניסט כמוני לנקוט! כמו כן, מעולם לא העליתי את האסלאם כדי להגדיר ולהגן על המטרה הפלסטינית. באוריינטציות האידיאולוגיות והחברתיות-פוליטיות שלי הייתי סוציאליסט, חילוני בלתי מתפשר והומניסט. כעניין של האמונה ההומניסטית שלי, אני לא משחק עם דתות או הופך לכלי משחק של דתות או אנשים דתיים. לפיכך, לזקוף תווית דתית כלשהי לעבודה או לדעות הפוליטיות שלי עשויה לנבוע מתפיסה מוטעית כלשהי; זה די קל כי הזהות התרבותית ההודו-אסלאמית שלי נראית ברורה מאליה.
באותה מידה, חיוני להדגיש שישראל לא השתמשה באלימות פיזית ובעינויים נגד הפלסטינים בשביל הכיף, אלא ככלי לפרויקט ההתפשטות והקולוניזציה שלה. שיטות כאלה הן אכזריות, ברבריות ובלתי אנושיות, ואלה משמשות באופן שגרתי נגד בני אדם אחרים. האם להתעלם ולא לומר מה קורה בעניין הזה? להיפך, חובתי כבן אדם לחשוף אלימות כה אכזרית ובלתי אנושית כלפי העם הפלסטיני. ברור של'ידידי ישראל' יהיה יותר מכסה על מידע כזה שלא ידלוף או יוצג בתקשורת. אני לא נגד שום דת או חסידי שום דת או כל אמונה מיסטית. אבל אני לא מגן על הציונות, שכפי שציינתי קודם, היא תנועה פוליטית ולא דתית. עם זאת, גם אני לא היחיד מהסוג שחושב כך.
.
On my blogs and other alternative websites that care to side with the oppressed and victimised people, I try to highlight the human rights issues in many countries including Palestine and Israel. מכיוון שבאמצעות חשיפת האלימות והטרור של ציוני ישראל נוכל להראות לעולם מה הציונים עושים. אם לא נעשה זאת, אנו נותנים את הסכמתנו בשתיקה לזוועות מסוג זה בשתיקה ובאדישות שלנו. זה נכון יותר במקרה של אנשים בעלי מודעות פוליטית, האנשים שיודעים מה קורה אבל נשארים אדישים. In this regard, my position is unambiguous and my views are clearly goal-oriented: Israel should stop all such criminal activities against the people and the occupied land of Palestine.
ידוע מה מייצגים הציונים בישראל ומחוצה לה, איפא"ק והשדולה הישראלית באמריקה, קנדה, בריטניה, צרפת ומדינות אירופה נוספות. The US Government and the US Congress as the staunch backers of Israel and the Friends of Israel throughout the western hemisphere support the policies of Israel vis-a-vis the occupied people of Palestine. הם נותנים את מלוא גיבוים לישראל על המשך הדיכוי והקולוניזציה של שאר הגדה המערבית והסיפוח ההדרגתי של מזרח ירושלים על ידי מחיקת גוון עורה הערבי. לפיכך, עובדות חדשות על הקרקע שיצרה ישראל יכריעו את צורת הדברים הבאים. מי יכול לפקפק בכך? זוהי הערכה ריאלית של המצב שהעם הפלסטיני אינו יכול לקבל ואינו יכול לקבל. אנו שמזדהים איתם ממשיכים להביע את תמיכתנו בזכויותיהם הלאומיות והגנתם מפני כובש אכזרי. הדיכוי והאלימות הזו עדיין נמשכים ואנשים נהרגים, נכלאים, מוכים באכזריות ומשפילים.
שטחי האדמה המצומקים בגדה המערבית, שעדיין היו בבעלות הפלסטינים, השתלטו ועדיין נלקחות על ידי ישראל עבור התנחלויות יהודיות, בעוד שהחרמות והריסות הבתים הפלסטינים מתרחשות במזרח ירושלים ובמקומות נוספים. זה קורה כל הזמן, כמעט על בסיס יומי. לצופים מערביים ולתקשורת ההמונים יש השתייכות משלהם, אהדה ואדישות רבה למצוקת העם הפלסטיני. בניגוד למה שאתה אומר שהגישה שלי היא 'צורמנית ומלהיבה' שעלולה לתרום לאלימות קהילתית מסיבית, אני רואה באלימות כלפי הפלסטינים פשע נגד האנושות ופשעי מלחמה. אני מאלה שמתנגדים לאלימות ולאכזריות של המעצמה הכובשת. המשימה שלי כאן היא ליידע אחרים ולהדגיש את הנושאים כדי שישראל תשנה את מסלול ההתפשטות והטרור שלה ותפסיק להרוג ולהשמיד את הפלסטינים. כהיסטוריון, בלוגר ופעיל שלום, זה כל מה שאני יכול לעשות בסולידריות עם עם שדומה יותר לאינדיאנים האדומים של אמריקה של המאות הקודמות, שנדחקו על ידי המתיישבים האירופים מבתיהם ומאחיהם ומאז הם פעמים שהוצגו כאנשי שבט פראי חסרי תקנה, שברובם הוצאו למוות וצאצאיהם הנותרים נדחקו לכמה שמורות עקרים כדי לחיות בבידוד חברתי, חוסר אונים ועולה בארץ שהיתה בבעלותם בעבר כעם חופשי ועצמאי. מצבם של הפלסטינים אינו שונה בהרבה מזה של הדורות הישנים של האינדיאנים האדומים או האומות הראשונות של קנדה.
במילים אחרות, הגישה שלי לסכסוך אינה שונה בהרבה מזו של פעילי שלום אחרים הפועלים למען שלום וצדק. בין אנשים כאלה אציין גם את שמותיהם של כמה סופרים ופעילי שלום יהודים בולטים כמו נועם חומסקי, נעמי קליין, ריצ'רד פאלק, גלעד עצמון, מיקו פלד, אבי שליים, אילן פפה וכו'. דעותיי ועבודתי בתחום זה נמצאים ב עומדים בקנה אחד עם שומרי זכויותיהם של הפלסטינים והם נועדו לתרום לסיום הסכסוך ולשים קץ לשעבוד, דיכוי והשפלה של עם.
אני עדיין מאמין שרק פתרון מדינה דמוקרטי וחילוני אחד בפלסטין ההיסטורית הוא הפתרון הטוב ביותר לסכסוך. בשום פנים ואופן, אדם בעל ידע טוב יראה בגישה שלי כמו 'ספרות שנאה' או מעורר דלקת. כידוע, הסופרים, ההיסטוריונים ופעילי השלום היהודים שהזכרתי אינם אויבי ישראל. ואכן, הם מודעים לפגיעה שעשתה הציונות למען העם היהודי ולסכנות ארוכות הטווח שישראל יוצרת לעצמה ולשאר תושבי האזור. דעות אלו מתאימות לשים קץ לשליטה מדכאת על החיים והגורל של העם הפלסטיני. עם דעות כאלה, אני מסכים לחלוטין. אבל אם אתה או מישהו אחר גם יכנה את מה שהם כותבים, כולל המאמרים וההערות שלי, 'ספרות שנאה' ו'מתלהטת', אז זה משהו שאני מצר עליו מאוד.
בסופו של דבר, אני מודה לך על דעותיך וביקורתך הכנות. זה גם מראה את נקודת המבט שלך בקונפליקט מסובך, וזה דבר חיובי לבחינת האפשרויות מזוויות שונות. בנוסף, אני מאוד מעריך את דעותיו הכנות של חבר ומיטיבי לכת כמוך.
שלך בלבביות
נאסר
-------------
ריצ'רד דאלי לנאסיר חאן:
במרץ 10, 2013
נאסיר,
[הטקסט נמחק.]
לגבי שאלת פלסטין, אין במה שאתה כותב שום דבר שאני לא מסכים איתו. למעשה הנוכחות ההגמונית של הציונות בטורונטו מובאת לידיעתנו באופן קבוע על ידי חבר אקטיביסט שעובד עם יהודים למען צדק בפלסטין. היא עומדת לנגד עיניה בשקרים, באיומים ובערפולים של הציונות מדי יום, והיא אנטי אימפריאליסטית נחרצת אבל פוגשת כל הזמן היסטריה מהתקשורת הקנדית, המדינה וכמעט כל הארגונים היהודיים האחרים.
ההבדל היחיד שאולי יש לך ולי הוא איך למסגר את העוול העצום והדיכוי העצום כך שההגמוניה הזו תבודד יותר ויותר על ידי המוני בלוגרים ומזמינים פנים וכו'. פשוט חשיפת פשעים מבלי לנסות להשפיע על תגובה חיובית למצב, זה נראה לי - רק להצביע על המעשים המרושעים של פקידים ישראלים/ציוניים ושל חיילים ומתנחלים יש לעשות הוא דרכים לעודד התנגדות מאורגנת ולא רק שנאת בטן המבוססת על בריתות שבטיות, שיכולות להוביל לפעולות נקמה אלימות יותר (שהיא מה שהציונות צריכה כדי להצדיק את עצם קיומה הצבאי והרחבתה). הם מעוררים ואנחנו מגיבים בתגמול זועם, והמחזור נמשך, ומנהיגי העולם, בעלי המונופולים ממשיכים לנהל עסקים כרגיל.
תודה על התשובה הארוכה והרצינית. לא הרגשתי שזה טיעון שאני רוצה, בשלב זה לקחת לקהל הפייסבוק, שהוא קהל שבאופן כללי נראה לי מאוד שטחי ומאוד מניפולציות של כוחות השוק ופורום קשה לנושאים רציניים.
ריצ'רד
-----------
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו