בחירתו מחדש של ברק אובמה
לאותם אמריקאים משמאל מהמרכז שבחרו להצביע בעד רוע פחות מהרוע הגדול יותר בדמותו של מיט רומני, יש מקום לחגוג. למעשה, הכל היה אפשרי; רומני יכול היה למצוא את דרכו גם לבית הלבן. המערכת הפוליטית האמריקנית פגומה עמוקה והפכה יותר עובשת ומיושנת. זה כבר לא מייצג את התקוות והשאיפות של העם האמריקאי. הבחירות לנשיאות עצמן הן תחרות שבה הכסף הגדול מדבר וכופה את החלטותיו על ההמונים. הבעיות האמיתיות העומדות בפני מעצמת העל שיש לה הגמוניה על חלק גדול מהאנושות ואזורי העולם נמחקות הצידה ותמונת הסחה מונחת בפני ציבור הבוחרים שמייצרת הרבה קול אבל לא מסמלת כלום. מופעי חגיגיים גדולים ועצרות גורמים לכל העניין להיראות פרסומת קומית וזולה. זה לא מה שהדמוקרטיה עוסקת או אי פעם אפשר להצדיק לה להסתיר את דאגותיהם של מיליוני גברים ונשים רגילים ואת הקשיים הכלכליים והחברתיים שלהם.
הנשיא אובמה בקדנציה הראשונה שלו התגלה כנציג אמיתי של המתחם הצבאי-תעשייתי האמריקאי. הוא ביצע את המקום שבו עזב בוש. הוא גם הרחיב את מלחמת התוקפנות האפגנית לתוך פקיסטן, ובאופן הפחדני ביותר ניהל את ההרג של 'מיליטנטים' פקיסטנים בפקיסטן על ידי התקפות המל"טים שלו. לתושבי פקיסטן ומקומות אחרים שהופכים לקורבנות של התנקשויות כאלה אין אמצעים לרשותם להילחם ברובוטים הטכנולוגיים המתקדמים שהורגים אותם בפקודתו.
כעת נשאלת השאלה: האם הוא ימשיך במדיניותו של הרג כאלה ויתעלם מהחוק הבינלאומי ומאמנות ז'נבה? כמו בוש וקונדי רייס, מדיניות החוץ שלו במזרח התיכון הייתה מצמרר מוחלט. האם יש לו תחושה של אחריות מוסרית כלפי העם הפלסטיני שעדיין תחת כיבוש של ישראל ומדיניותה האכזרית? ללא תמיכה צבאית וכלכלית אמריקאית, ישראל לא הייתה יכולה לבצע כיבוש או דיכוי של אוכלוסייה שבויה.
הדברים הללו אינם סוד ובוודאי שהנשיא אובמה מודע היטב לכל הדברים הללו. כעת יש לו קדנציה חדשה של ארבע שנים. האם יצליח לשנות את מהלך מדיניות החוץ שלו או שימשיך במה שעשה בארבע השנים האחרונות? רק הזמן יגיד. אבל יש לו איזושהי הזדמנות להראות כבוד לחוק הבינלאומי, לאמנות ז'נבה ולעצור הרג בלתי חוקי של אנשים במדינות זרות. הוא יכול גם לקדם את מטרת השלום במזרח התיכון, לא על ידי חזרה על המנטרה האמריקנית של 'ביטחון ישראל' אלא לעמוד על הזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים תחת הכיבוש והדיכוי הישראלי.
נשפוט את הנשיא על מעשיו, לא על דבריו. נקווה שדבריו ומעשיו יתאימו מעתה ואילך. אני מברך אותו בתקווה שאולי יהיה לו האומץ לעמוד על מה שנכון ולא על כוח צבאי.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו