קיום מסגרת אנליטית להבנת מערכות היחסים המרכזיות המגדירים את התנאים החברתיים והקרבות הפוליטיים העומדים בפנינו יכולה להנחות אותנו בגיבוש האסטרטגיה והטקטיקות שלנו בכל רמה - ממקומית ועד גלובלית.
כיצד נוכל לקבוע מהם הקונפליקטים המעמדיים והחברתיים העיקריים בעולם של היום? אנחנו יודעים שיש מאבקים רבים בכל מדינה ובין מדינות. אבל מהן מערכות היחסים המרכזיות שמגדירות את התנאים החברתיים והקרבות הפוליטיים העומדים בפנינו? כאן אנו זקוקים למסגרת אנליטית כדי להבין את פעולתו של הקפיטליזם, שתנחה אותנו בגיבוש האסטרטגיה והטקטיקות שלנו. סוציאליסטים רבים השתמשו במושג "סתירות". זה מציג שני כוחות מנוגדים מרכזיים כמו מעמד הפועלים והמעמד הקפיטליסטי, או רוסיה ואוקראינה; היא מאפשרת לנו לאתר ולהבין את הקונפליקטים החשובים ביותר ואת המעמדות, האומות או הקבוצות החברתיות המתמודדות.
אבל סתירות לובשות צורות שונות במדינות שונות בנסיבות שונות. ולפעמים יש סתירה עולמית ראשונית כמו מלחמת עולם. מתחת לסתירות הראשוניות או העיקריות יש אלמנטים משניים המופיעים ביחסים המורכבים בין סוגים שונים של דיכוי וניצול. במאמר הקצר הבא, ננסה לבטא את ארבע הסתירות העיקריות (או העיקריות) הקיימות במדינות ברחבי העולם, המופיעות בהקשר הלאומי שלהן, המתנגנות באופן שונה בכל מדינה.
יחד, הם עוזרים לנו להבין את הקשר ההיסטורי העומד בפנינו, ולקבוע את המשימות העיקריות לקידום המאבק לצדק ולסוציאליזם. התיאורטיקן העזב לאחרונה ויג'אי פראשד הציע את מה שהוא כינה "שמונה סתירות של הסדר האימפריאליסטי המבוסס על כללים'" (2023). פרשאד זיהה רבות מהסתירות ונקודות הבזק שעומדות בפני האנושות. למרות שאנו מסכימים עם המאמץ, למעשה הוא תיאר שמונה אתגרים עיקריים אך לא הצליח לזהות אילו סתירות באמת משרתות תפקיד כולל בעולם של היום. מכיוון שתרומתו של ויג'אי הייתה חיבור קצר, גם תשובתנו קצרה, ובתקווה הצעד הראשון בדיון הכרחי ופורה.
בהמשך אנו מבקשים לזהות ארבע סתירות גלובליות המעצבות את החיבור הפלנטרי. כל סתירה מכילה או יכולה להכיל תת-קטגוריה שכדאי לשים לב אליה, אך תת-קטגוריה זו פועלת בהקשר של הסתירה הספציפית.
- ההון הטרנס-לאומי שינה את יחסי הייצור בין העבודה להון המבוססים על צורות חדשות של ייצור ומימון גלובליים מאורגנים. לכן, הסתירה בין מעמד הפועלים למעמד הקפיטליסטי מתבטאת באמצעות ארגון הקפיטליזם העולמי. השינויים הללו הונדסו על ידי מעמד קפיטליסטי טרנס-לאומי ויושמו באמצעות מדיניות ניאו-ליברלית שכללה התקפות על האמנה החברתית והאיגודים, צנע, הפרטה, פעולות התייעלות, קיצוצים במסי חברות ומקלטי הון בים. כתוצאה מכך, גדלו העוני, חוסר הביטחון והפרקריאטיזציה, וגרמו למתיחות פוליטית חמורה. התוצאה הייתה חוסר יציבות פוליטית והצורך להחזיר לגיטימציה לשלטון קפיטליסטי. ההשפעות היו מגבירות סתירות מעמדיות עם מספר ביטויים. אסטרטגיות שונות הופיעו בין שני גושי כוח מתחרים מהמעמד השליט, האחד הוא קפיטליזם ניאו-פשיסט סמכותי, השני גוש ניאו-קיינסיאני עם אסטרטגיה כלכלית במודרניזציה ירוקה של האמצעים של ייצור. אנחנו לא מתכוונים למדינות, אלא לגושי כוח מעמדיים שליטים המחפשים הגמוניה, ובתחרות זה עם זה בתוך מדינות. גושים כאלה מתגבשים סביב אידיאולוגיה פוליטית ומודל כלכלי של צבירה. אבל אף אחד מהם לא התגבש כגוש הגמוני עולמי. לשניהם שילוב של נטיות גלובליסטיות ולאומניות, וחלקם משלבים מדיניות אוטוריטרית וקיינסיאנית. בעוד שהמורכבות של כל מדינה דורשת תשומת לב זהירה, אנו מאמינים שדפוס התפתחות גלובלי נוצר. יש רדיקליזציה גוברת בתוך מעמד הפועלים ומעמד הביניים. תגובה אחת היא לאומנות ימנית גוברת, גזענות, שנאת נשים, הטרוסקסיזם, שנאת זרים, ולעתים קיצוניות דתית ימנית קיצונית, המתבטאת בגיוס פופוליזם ריאקציוני. השני הוא תגובת רפורמה שמאלית ומתקדמת המתבטאת במיליטנציה הגוברת של תנועות חברתיות ואקטיביזם אלקטורלי. הצורך בלגיטימציה ממלכתית ומוצא למשבר יצר קונפליקטים כלכליים ופוליטיים לאומניים בין מדינות, כמו גם מתחים בין קפיטליסטים טרנס-לאומיים לאליטות מדינתיות.
- הסתירה בין קפיטליזם לטבע, המתבטאת במשברים מרובים, כולל שינויי אקלים עולמיים, כריתת יערות, הכחדת מינים, זיהום רעיל מסיבי, מיצוי ונקודות מפנה סביבתיות שמתקרבות במהירות. זה המריץ את התפתחותה של תנועה סביבתית עולמית עם בסיס גדול בקרב בני נוער ועם ילידים, כמו גם חלק מהמעמד השליט המוקדש לירוק של אמצעי הייצור באמצעות מנגנוני שוק. יש סתירות בין התנועות החברתיות לבורגנות המתחדשת, כמו גם בין אותם כוחות לפלגים קפיטליסטיים המגינים על דלק מאובנים ומתנגדים להתקדמות במדיניות ובתקנות סביבתיות.
- הסתירה בין כוחות עליונות פטריארכליים/גבריים מול תנועות נשים משחררות לבין תנועות של אנשים שאינם מתאימים למגדר, התבטאה במהפכה נגדית הן נגד חופש הנשים והן נגד הניצחונות של תנועות ה-LGBTQ+. כמה מהביטויים הריאקציוניים ביותר כוללים התקפות על זכויות רבייה בארה"ב ומדיניות דיכוי של הטליבאן וממשלת איראן. במקביל, אנו רואים את עליית ההתנגדות בתוך ארה"ב, התנועה הפמיניסטית האיראנית, התנועה המהפכנית הכורדית בסוריה, כמו גם רבות אחרות.
- הסתירה בין מעצמות אימפריאליסטיות גלובליות לבין המעמד הקפיטליסטי הטרנס-לאומי מול עמי העולם הקולוניאלי והחצי-קולוניאלי לשעבר שנדחקו לשוליים. שלב המאבק האנטי-קולוניאלי שבו נלחמה הבורגנות הלאומית הפטריוטית לשעבר להחליף את השיטה הקולוניאלית, והתחברה להמונים העממיים, חלף. הבורגנות השלטת במדינות הקולוניאליות והחצי-קולוניאליות לשעבר אינה עוד בעלת ברית אסטרטגית במאבק בקפיטליזם העולמי. במקום זאת, הבורגנים השולטים בדרום הגלובלי מתחרים ומשתפים פעולה עם הקפיטליזם הטרנס-לאומי כדי שיהיה להם נתח גדול יותר בהון ובשווקים, ומשמעות גדולה יותר במוסדות הממשל הגלובאליים הקפיטליסטיים. החזקים והעשירים ביותר הם בעצמם חלק מהמעמד הקפיטליסטי הטרנס-לאומי. הם מנצלים משאבים וכוח עבודה לאומיים לטובתם ולטובת השותפים הטרנס-לאומיים שלהם. הסתירה התחרותית שלהם מתמקדת בהשתרשות יותר בקפיטליזם העולמי. לכן, השאלה הלאומית נותרה בעינה, אך היא נבדלת מזו של העולם שלפני 1970.
מעבר ליריבויות קפיטליסטיות פנימיות, הסתירה בין קפיטליסטים גלובליים לבין מעמדות הפועלים וההמונים העממיים של הדרום הגלובלי מתבטאת באמצעות קרבות לשימור והרחבת הדמוקרטיה באמצעות התנגדות לעריצות, צנע, אי צדק סביבתי, והמאבק הפרו-אקטיבי ל כוח שלטוני בתוך המערכת הקפיטליסטית. תנועות אלו פועלות למען שינוי מבני, אך הן עדיין אינן תנועות לשינוי חברתי מלא ולכוח המדינה של מעמד הפועלים. תנועות אלו, על אף שהן מתרכזות בהמונים העממיים, יכולות לכלול את הבורגנות הקטנה, מגזרים של הבורגנות הלאומית הקטנה ואליטות מדינתיות פטריוטיות. תנועות הגאות הוורודה באמריקה הלטינית הן הדוגמה הטובה ביותר.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו