מקור: The Intercept
כאשר ארה"ב בהסתלקות מאפגניסטן באוגוסט, בוויתור לטליבאן, כלכלת המדינה החלה בהתכווצות חמורה - מה שה"פייננשל טיימס" מכנה "אחת מההתמוטטויות הכלכליות הגרועות בהיסטוריה". המשבר רחב הידיים הותיר כמעט 23 מיליון בני אדם ברעב קיצוני, ולפחות מיליון ילדים מתחת לגיל 1 עומדים כעת בפני איום מיידי של רעב, על פי האו"ם.
כשהמסחר נעצר, מחירי המזון והדלק זינקו, בעיקר בשל סנקציות כלכליות שהטילה ארה"ב על הטליבאן. לא פחות מ-300,000 אפגנים נמלטו לפקיסטן השכנה, ופליטים רבים נוספים עשויים לעזוב בקרוב את המדינה. יש אפילו דיווחים שחלק מהאפגנים פנו אליהם מוכרים את ילדיהם על מנת להאכיל את משפחותיהם.
ממשל ביידן מגן על הסנקציות על ידי הצבעה על שורה של פטורים שנועדו לאפשר סיוע הומניטרי. משרד האוצר ציין את תפקידו כתורם הומניטרי מוביל לתושבי אפגניסטן ואת עבודתו להבטיח שהכספים יזרמו "בערוצים לגיטימיים ושקופים" באמצעות רישיונות פטור סנקציות רשמיים.
אבל הפטורים ההומניטריים האלה, בפיקוח משרד האוצר לבקרת נכסים זרים, אינם קרובים מספיק, לפי מומחים ששוחחו עם The Intercept. רישיונות ה-OFAC, כולל רישיונות חדשים שפורסמו ב-22 בדצמבר, לא ריסנו את ההשפעה המצמררת העולמית של הסנקציות ואינם יעילים במניעת אסון ספירלה שעלול להרוג יותר אנשים אפגנים מאשר כמעט 20 שנות מלחמה וכיבוש בתמיכת ארה"ב.
עסקים ואנשים פרטיים שמפרים את הסנקציות האמריקניות על הטליבאן מסתכנים בקנסות גבוהים ועונשים פליליים. הסנקציות הרחבות שהטילה ארה"ב חסרות ספציפיות ומעלות את האפשרות שפעילות מסחרית שגרתית באפגניסטן עשויה ליפול תחת מדיניות הסנקציות.
"אף אחד מהרישיונות הללו של OFAC, אף אחד מהם, לא מתייחס לסוגיית הבנקים הבינלאומיים בהתנהלותם מול בנקים אפגניים, היסוס להתמודד עם מסים אפגנים, עסקאות בנקאיות ליבוא מסחרי", אמר שאה מהרבי, חבר במועצת הבנק המרכזי של אפגניסטן. "הסנקציות יצרו הרבה פחד במוחם של אלה שלא רוצים להמשיך ולעסוק בנטילת הסיכון המסוים הזה".
OFAC הנפיקה רישיונות לרפואה, העברות כספים, משכורות חינוך וצורות אחרות של סיוע הומניטרי. רישיונות נוספים שפורסמו בשבוע שעבר להתיר פטורים לקרנות חינוך ולהרחיב את היקף הכספים של ארה"ב לארגוני סיוע באפגניסטן. מהרבי, המלמד כלכלה במכללת מונטגומרי במרילנד, ציין כי חלק גדול מהכלכלה המקומית של אפגניסטן עומד בפני כישלון מתקרב, בעיה שלא ניתן לפתור על ידי "רק מתן אפשרות לסיוע הומניטרי לזרום".
משרד האוצר, הוסיף מהרבי, התמקד בפטורים הומניטריים חלקים ולא התייחס לסוגיה המרכזית של האופן שבו אפגניסטן יכולה לייבא ולייצא סחורות, לגבות מסים ולשלם משכורות. "אנחנו מדברים על כלכלה שתתמוטט אם משרד האוצר לא יבהיר מה ניתן לעשות לסוגיית הנזילות", אמר מהרבי.
כאשר הטליבאן השתלט על אפגניסטן באוגוסט, סנקציות אמריקאיות שהוטלו מאז 2002 ומפלילות כל צורה של תמיכה בטליבאן כקבוצת טרור גלובלית שהוגדרה במיוחד, גרמו לפתע להחיל עונשים על מנהיגי מדינה ריבונית. כאשר כוחות ארה"ב נסוגו, אמריקאי - עורכי דין מהירות התראה ברמה בינלאומית מוסדות ברחבי העולם שכל עסקה עסקית באפגניסטן עלולה להסתכן בהפרת סנקציות. כל תשלום מס שגרתי או חובה שמשלמים לפקיד אפגני עלול להתפרש כסיוע לטליבאן.
"גם אם שר האוצר לא יקבע במפורש את כל ממשלת אפגניסטן, יהיה קשה מאוד לקבלנים ולמענקים לדעת אם עסקאות סטנדרטיות עם ממשלת אפגניסטן, כגון תשלום מסים, דמי היתר, דמי שירות, יבוא חובות, או תשלומים שגרתיים אחרים יגרמו להעברת כספים לטליבאן או למנהיגיו השולטים בזרועות שונות של ממשלת אפגניסטן", ציין התראת לקוח ממשרד עורכי הדין ניקולס ליו.
קבלנים ועסקים, ציינה החברה, יכולים לצפות מהבנקים "להסיר את הסיכון מאפגניסטן", כלומר העברות כספים לאפגניסטן או ממנה "יוירטו על ידי בנקים מתווכים וייחסמו עד שהקבלן או מקבל המענק יוכלו להוכיח שההעברה הספציפית ל- השימוש בכספים באפגניסטן יעמוד בסנקציות של ארה"ב".
"תעשיית הבנקאות קוראת את [הסנקציות] כ'הממשלה כולה היא עכשיו הטליבאן'".
"תעשיית הבנקאות קוראת את [הסנקציות] כמו, 'הממשלה כולה היא עכשיו הטליבאן'", פקיד לשעבר במשרד האוצר האמריקאי. אמר לי קבוצת המשבר.
הסנקציות מרחיקות הלכת, יחד עם החלטת ממשל ביידן להקפיא כמעט 10 מיליארד דולר מהעתודות הלאומיות של הבנק המרכזי של אפגניסטן, שלחו את הכלכלה לנפילה חופשית. הופסקו התשלומים לרופאים ולמשטרה. לבתי החולים נגמרו התרופות. התושבים לא יכלו למשוך פיקדונות בנקאיים. אפילו בית דפוס בפולין התחייב להדפיס אפגנים, המטבע המקומי, לא יכול היה לספק את המשלוח שלו.
Rajeev Agarwal, מנהל הכספים הראשי של KEC International, חברה הודית שנועדה לבנות קווי תמסורת חשמליים באפגניסטן, אמר למשקיעים באוקטובר שחמשת הפרויקטים שלה במדינה הפסיקו לפתע את התשלומים באוגוסט. "ארה"ב חנקה את כל קווי המימון לאפגניסטן", דיווח אגרוואל, לפי תמליל השיחה.
"הסנקציות נועדו להיות בעל אפקט מצמרר, בכך שהסנקציות תמיד חורגות מפנים הטקסט", אמר אדם ויינשטיין, עמית מחקר במכון קווינסי למדינה אחראית. "אף בנק או עסק לא רוצים ללכת עד לקו בכל הנוגע לעמידה במדיניות הסנקציות של ארה"ב, בהתחשב בעובדה שמדובר במוסדות שונאי סיכונים".
בשבוע שעבר, 40 חברי בית הנבחרים כתבו לנשיא ג'ו ביידן ודחקו בו להקל על הסנקציות ולשחרר כספים של הבנק המרכזי באפגניסטן שבשליטת ממשלת ארה"ב. "שום גידול במזון וסיוע רפואי לא יכול לפצות על הנזק המקרו-כלכלי של עליית מחירי הסחורות הבסיסיות, קריסת בנקאות, משבר מאזן התשלומים, הקפאת משכורות של עובדי מדינה והשלכות חמורות אחרות שמתגלגלות ברחבי אפגניסטן. החברה, פוגעת בפגיעים ביותר", ציין ה מכתב, בראשות הנציגות פראמילה ג'יאפאל, D-Wash.; שרה ג'ייקובס, די-קליפורניה; ו-Jesus G. "Chuy" García, D-Ill.
המכתב קרא גם לממשל לספק בהירות למוסדות פיננסיים, כולל מה שמכונה "מכתבי נחמה" ממשרד האוצר כדי להרגיע את הבנקים שהם עשויים לעסוק במסחר ללא סיכון להפרת סנקציות.
ה-Intercept ביקש ממשרד האוצר להגיב על החששות שהעלו מכתב הקונגרס, לרבות האם הסוכנות סיפקה מכתבי נחמה כדי להרגיע את הבנקים שהם לא יפרו את הסנקציות האמריקניות בזמן שהם יאפשרו עסקאות באפגניסטן. מורגן פינקלשטיין, דובר משרד האוצר, לא הגיב ישירות לשאלה לגבי מכתבי הנחמה והצביע על קיומם של רישיונות הפטור של OFAC כדי להגיב לשאלות על חשש שהסנקציות האמריקאיות פוגעות בכלכלת אפגניסטן.
"בניגוד לתוכניות הסנקציות המנוהלות ואוכפות על ידי OFAC לגבי צפון קוריאה, קובה, איראן, סוריה ואזור קרים באוקראינה, אין סנקציות מקיפות על אפגניסטן", נכתב בשאלות נפוצות באתר האוצר ששלח פינקלשטיין. "לפיכך, אין סנקציות בניהול OFAC האוסרות על ייצוא או ייצוא חוזר של סחורות או שירותים לאפגניסטן, העברה או שליחת כסף אל תוך אפגניסטן וממנה, או פעילות באפגניסטן, ובלבד שעסקאות או פעילויות כאלה אינן כרוכות באנשים שהוטלו עליהם סנקציות, ישויות, או רכוש שיש להם אינטרס ליחידים ולישויות שהוטלו עליהם סנקציות".
קווין שומאכר, סגן מנכ"ל עמותת נשים למען נשים אפגניות, ציין כי בנקים וחברות רב לאומיות אחרות נרתעים מלשלם עמלות משפטיות גבוהות כדי לעיין במאות עמודים של הנחיות משרד האוצר עם כל לקוח רק כדי לעסוק במסחר עם אפגניסטן. הבעיה, לדבריו, היא שממשלת ארה"ב "לא ממש מבינה אחרי מי הם הולכים".
"רישיונות OFAC לעולם לא יעבדו, לעולם לא יעבדו."
"הפחד הזה מהלא נודע", אמר שומאכר, "הוא מה שמניע את משטר הסנקציות הגורף האדיר הזה שהביא לטרגדיה שאנו רואים".
"רישיונות OFAC לעולם לא יעבדו, לעולם לא יעבדו", הוסיף שומאכר. "ברגע שהבנקים רואים סנקציה כלשהי או כל סוג של הגבלה, הם פשוט מתרחקים מביצוע עסקאות כלשהן. זה מה שקורה עכשיו עם אפגניסטן. הבנקים לא מוכנים לקחת את העסק שלנו, ושום כמות של רישיונות OFAC לא תספק את הצרכים שלהם".
בעבר, תאגידים ובנקים רב לאומיים צייתו יתר על המידה לסנקציות של ארה"ב, תוך התעלמות מרשיונות OFAC. שומאכר הצביע על ההיסטוריה עם איראן: ארה"ב, תוך הטלת סנקציות מחמירות על איראן, שחררה רישיונות OFAC לאספקת תרופות ומוצרים רפואיים אחרים. אבל בנקים, מחשש להפרת הסנקציות האמריקאיות, התעלמו מרשיונות OFAC וחסמו באופן שגרתי את הסחר של תרופות ומוצרי בריאות אחרים לאיראן.
וושינגטון פוסט דיווח בשנת 2012 שלמרות רישיונות OFAC שאפשרו יצוא תרופות לאיראן, יצוא התרופות הצטמצם במהירות. "הפטור של תרופות מסנקציות הוא רק בתיאוריה", אמר אחד היבואנים האירניים לפוסט. "בנקים בינלאומיים לא מקבלים את הכסף של איראן מחשש שיעמדו בפני עונש אמריקני".
יש מעט תיאבון בקרב פוליטיקאים בוושינגטון הבירה להפוך את המסלול באופן קיצוני. ממשל ביידן, המתמודד עם דירוגי אישור ציבוריים נמוכים בעקבות היציאה מאפגניסטן ותחזית קשה לבחירות אמצע הקדנציה ב-2022, עשוי להמשיך בסנקציות מסיבות פוליטיות. ניתן לראות בשחרור הסנקציות הכרה בטאליבן כשליטיה הלגיטימיים של אפגניסטן, סמליות שעלולה לחזק עמדות שליליות לגבי הממשל ומדיניותו באפגניסטן. הרפובליקנים בסנאט, בראשות הסנאטור מיט רומני, אר-יוטה והסנאטור ג'ים ריש, אר-איידהו, שיחררו דרישות שהממשל ילך אפילו רחוק יותר בסנקציות על הטליבאן, כולל כל ממשלות זרות המספקות תמיכה לאפגניסטן.
מוקדם יותר החודש, ה-Intercept ניסה לדבר למספר סנאטורים, דמוקרטים ורפובליקנים, על הסנקציות האמריקניות שמזינות רעב נרחב באפגניסטן. רבים סירבו לדבר על הנושא.
"אני חושב שאנחנו צריכים לקבל סיוע לעם האפגני, אבל גם אני חושב שזו אחריותה של ממשלת הטליבאן לציית למה שצריך לעשות", אמרה הסנאטורית תמי דאקוורת', ד-איליאן, מבלי לפרט. הסנאטור ג'וש האולי, אר-מו, אמר שכל שאלה בנוגע לאפגניסטן צריכה להיות מוצגת לדמוקרטים ולממשל ביידן, לא לרפובליקנים.
"השלינו את עצמנו לחשוב שהסנקציות הן מדויקות. הם לא."
ה-Intercept פנה גם למשרדיהם של הסנאטור ראנד פול, אר-קיי, והסנאטור ברני סנדרס, I-Vt., שני מתנגדים קולניים להחמצת סנקציות בעבר, כדי להגיב על הסנקציות של ממשל ביידן על אפגניסטן. אף אחד לא הגיב.
סנקציות מתקיימות לעתים קרובות כאלטרנטיבה ראויה מבחינה פוליטית ומוסרית למלחמה. לא הרבה דמוקרטים רוצים לבחון מחדש את סוגיית אפגניסטן, ומעט פוליטיקאים משני צדי המעבר ימליצו על מעורבות צבאית ישירה עם הטליבאן. אבל משבר הרעב המתמשך והרס של מה שנותר מהכלכלה האפגנית עלולים לגרום למותם של מיליוני אנשים.
היחס הברור בקרב רבים בוושינגטון כלפי ההרס שגרמו הסנקציות נלכד בחילופי דברים בלתי נשכחים עם ממשל קלינטון על מדיניותו הכבדה נגד עיראק.
בשנת 1996, אושיית "60 דקות" של CBS, לסלי סטאל, שאלה את מזכירת המדינה דאז מדלן אולברייט על חצי מיליון הילדים בעיראק שמתו מתת תזונה בגלל הסנקציות האמריקניות נגד ממשלתו של סדאם חוסיין. "האם המחיר שווה את זה?" שאל סטהל. "אני חושב שזו בחירה מאוד קשה," השיב אולברייט. "אבל המחיר - אנחנו חושבים שהמחיר שווה את זה."
"השלינו את עצמנו לחשוב שהסנקציות הן מדויקות", אמר ויינשטיין ממכון קווינסי. "הם לא. הם לא נשק מדויק. הם כוח בוטה, נשק כלכלי שבעצם הורג אזרחים".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו