מקור: The Intercept
הנשיא ג'ו ביידן הממשל מתבקש להעניש את הונגריה, קולומביה, צ'ילה ומדינות אחרות על כך שביקשו להגביר את ייצור החיסונים והתרופות לטיפול ב-Covid-19 ללא אישור מפורש מחברות התרופות.
הסנקציות מופעלות על ידי תעשיית התרופות, אשר הגישה מאות עמודים של מסמכים למשרד נציג הסחר של ארה"ב המתארים את האיום לכאורה הנשקף מכל מאמץ לערער על "הגנות בסיסיות על קניין רוחני" בתגובה למגיפת הקורונה.
תעשיית התרופות מתחה ביקורת חריפה על כל ניסיון לשתף פטנטים על חיסונים או בידע הטכנולוגי הדרוש לייצורם, למרות הצורך העולמי. לפי אחת ההערכות, מדינות עשירות המייצגות רק 16% מאוכלוסיית העולם כבר עשו זאת מְאוּבטָח יותר ממחצית מכל חוזי החיסונים ל-Covid-19. ותחזיות עדכניות מראות שחלק גדול מההכנסה הבינונית והעולם המתפתח לא ישיגו חיסונים נרחבים במשך שנים. כמה התחזיות צופים כי מדינות בעלות הכנסה נמוכה כמו מאלי, דרום סודן וזימבבואה עשויות לא להגיע לרמות משמעותיות של חיסון עד תחילת 2024.
העיכוב יעלה ללא ספק חיים אינספור ויסכן מוטציות עתידיות, שעלולות להיות מסוכנות, של נגיף קוביד-19. חיסון AstraZeneca-Oxford, כך הראו בדיקות ראשוניות, הוא הרבה פחות יעיל נגד וריאנט Covid-19 שהתפשט במהירות בדרום אפריקה, למשל. מגיפה ממושכת גם תאיים להאריך ולהחריף את השפל הכלכלי העולמי.
בתגובה, ממשלות ברחבי העולם שוקלות פטור זמני מזכויות קניין רוחני מסורתיות על מנת לייצר במהירות טיפולי נגיף קורונה בעלות נמוכה, דרישה שהתנגדות חריפה של לוביסטים אמריקאים לתעשיית התרופות.
הדחיפה של ממשלות זרות לקבוע באופן חד צדדי את המחיר ואת קצב הייצור של חיסוני נגיף הקורונה, לוביסטים של תרופות עם ארגון הביוטכנולוגיה החדשנות, או BIO, טען, יעמיד "משרות אמריקאיות והעובדים המסתמכים עליהן בסיכון, ויפריע להתקדמות המדעית להגיע לחברה".
The Pharmaceutical Research and Manufacturers of America, או PhRMA, קבוצת לובי תרופות נוספת, בקשתי כי ממשל ביידן "נוקט במגוון יוזמות אכיפה" ו"משתמש בכל הכלים הזמינים ובמינוף כדי להבטיח ששותפות הסחר של אמריקה" לא משעות את זכויות הקניין הרוחני המסורתי במאבק נגד נגיף הקורונה.
BIO ו- PhRMA מייצגים את חברות התרופות הגדולות בעולם, כולל פייזר, גילעד סיינס וג'ונסון אנד ג'ונסון. שתי הקבוצות הוציאו יחד יותר מ-38 מיליון דולר בלובי לפקידים פדרליים בשנה שעברה, והחברות החברות מקיימות קשרים נרחבים עם צוותי חשיבה בולטים, מחוקקים ואנשי אקדמיה הפעילים בעיצוב תגובת המדיניות למגיפה. קבוצות אחרות במימון תעשיית התרופות, כגון לשכת המסחר של ארה"ב, ה האיגוד הארצי של היצרנים, ה הברית לאכיפת סחר, וה התאחדות בעלי הקניין הרוחני העלה דרישות דומות לממשל לנקוט צעדים נגד מדינות המאתגרות את זכויות הקניין הרוחני של תאגידים בתגובה למגיפה.
אלברט בורלה, מנכ"ל פייזר, לעג הצעות לשיתוף קניין רוחני כ"שטויות" ו"מסוכנות" בפורום תעשייתי בשנה שעברה. החיסונים מגלגלים לחברות התרופות 21 מיליארד דולר רק השנה, לפי אחד מהם לְהַעֲרִיך מאת ברנשטיין מחקר.
ההגשות האחרונות להראות את הדרישות הספציפיות של תעשיית התרופות להשפיע על מה שנקרא דוח 301 מיוחד של ממשל ביידן. מדי שנה, נציג הסחר האמריקאי מאפשר לציבור להגיב על מדינות שאינן מצליחות להגן על זכויות קניין רוחני. המדינות הנקובות בדוח השנתי המיוחד 301 ממוקדות אז על ידי ארה"ב לסכסוכים בהסדר ארגון הסחר העולמי, מה שעלול לגרום למכסי תגמול וסנקציות אחרות.
"אם אתה מסתכל על ההגשות לפארמה השנה, כעת הם מתלוננים ישירות על תגובות הקשורות לקוביד ברמת המדינה", אמר ברוק בייקר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת Northeastern ומומחה לקניין רוחני. "תגובתה של פארמה למגיפה היא: 'המערכת שלנו מושלמת. צריך לשמר ולהרחיב את כל זכויות המונופול שיש לנו, וכל מי שלא נותן לנו את מה שאנחנו רוצים צריך להוקיע על ידי ממשלת ארה"ב".
בורקו קיליץ', מנהל תוכנית הגישה לאזרח הציבור לתרופות, ציין כי הדו"ח המיוחד 301 שיקף היסטורית את סדרי העדיפויות של תעשיית התרופות, אם כי לא ברור אם צוות הסחר של ביידן יפעל לפי הדפוס שנקבע על ידי ממשלות קודמות. "רוב הזמן, הדו"ח המיוחד 301 מעתיק ומדביק את הטיעונים של [תעשיית התרופות]", אמר קיליץ'.
בשנים קודמות, דו"ח 301 המיוחד שימש את שדולת הסמים כדי להפעיל לחץ על אתגרים בינלאומיים לקניין הרוחני שלו. בשנת 2006, בעקבות החלטת תאילנד להנפיק רישיונות חובה לייצור גנרי של מגוון תרופות לטיפול בסרטן ו-HIV/איידס, פנתה תעשיית התרופות לנציג הסחר של ארה"ב, שהתמקד אז בתאילנד בדוח 2007 המיוחד שלה לשנת 301. ממשלת ארה"ב עקבה אחריה על ידי השעיית טיפול ללא מכסים במגוון יצוא תאילנדי, כולל טלוויזיות עם מסך שטוח ותכשיטי זהב.
קיליץ' ציין כי ב-2013, בעקבות החלטה של ממשלת אינדונזיה להנפיק רישיונות חובה לייצור תרופות ל-HIV והפטיטיס B, ממשל אובמה הוסיף את המדינה לדו"ח 301 המיוחד שלו, בהתאם לדרישות תעשיית התרופות. "הייתי באינדונזיה כשהדיווח יצא", אמר קיליץ'. פקידי הממשלה, היא ציינה, היו מבוהלים מהתגובה האמריקאית. "אם ארה"ב היא שוק הייצוא העיקרי שלך, אתה צריך לקחת את זה ברצינות. כך נוצרת מדיניות IP".
נציג הסחר של ארה"ב לא הגיב לשאלות לגבי תוכניותיו לדוח 301 המיוחד השנה. דובר PhRMA, בריאן ניואל, ציין בהצהרה כי "הגנות IP מאפשרות למעשה לשותפים לשתף טכנולוגיה ומידע בקלות רבה יותר כדי למצוא דרכים חדשות להילחם בנגיף ולהגדיל את ייצור החיסונים".
"ערעור עצם המדיניות שעזרה לחברות מחקר לנוע כל כך מהר נגד המגיפה לא יספק הקלה לאנשים ותשאיר את כולנו פחות מוכנים להתמודד עם איומי בריאות הציבור העתידיים", אמר ניואל. "גישה טובה יותר היא להמשיך בשיתוף הפעולה האינטנסיבי שכבר מתקיים בין חברות, ממשלות ושותפים אחרים ברחבי העולם".
BIO גם לא סיפק תגובה ל-The Intercept. טום דילנג', נשיא המדיניות הציבורית ב-BIO, אמר לי הוול סטריט ג'ורנל שקבוצתו מתנגדת להסדרי שיתוף קניין רוחני. "אי אפשר לגרום לגופים פרטיים לעסוק בשותפות אם אתה מתכוון לקחת את הקניין הרוחני שלהם ולהגביל את האופן שבו הם יכולים לתמחר ולשווק את המוצרים שלהם", אמר DiLenge.
הפער העז בהפצת חיסונים לנגיף הקורונה העולמית עוררה ויכוח אינטנסיבי סביב זכויות המונופול הבלעדיות הניתנות לבעלי פטנטים בתרופות על פי כללי ארגון הסחר העולמי. מדינות עשירות כמו קנדה, ארה"ב ויפן הבטיחו מספיק חיסונים לכל התושבים המוכנים במהלך השנה הזו ובדרך כלל תמכו במדיניות גלובלית המאפשרת לחברות תרופות לנהל משא ומתן ולקבוע מרצון את המחיר ואת רמת הייצור של חיסוני הקורונה. ארה"ב, בריטניה ושוויץ, מהדהדים את החששות של יצרניות התרופות, לפי הדיווחים התנגד למאמצים בשלב מוקדם של המגיפה לשתף קניין רוחני וטכנולוגיה עבור חיסונים וטיפולים נגד נגיף הקורונה.
במקום זאת, ארה"ב תמכה במה שנקרא COVAX Facility, א ללא תמורה, שותפות רב לאומית ציבורית-פרטית שנועדה להפיץ חיסונים למדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה באמצעות תרומות ורכישות פרטיות של חיסונים. במסגרת תוכנית COVAX, שארה"ב תומכת בכספים של 4 מיליארד דולר, חברות תרופות מפיצות ישירות או מעניקות רישיון לשותפים לייצור חיסונים בחו"ל.
מכון הסרום של הודו שיתף פעולה עם AstraZeneca לייצור יותר מ-300 מיליון מנות באמצעות COVAX עבור למעלה מ-100 מדינות בעלות הכנסה נמוכה עד יוני. אבל הסכום הזה מייצג בערך 3 אחוזים מאוכלוסיית המדינות המיועדות לקבל את החיסונים.
מאמצים להרחיב באופן קיצוני את היכולת לייצר טיפולי קורונה, בינתיים, קודמו על ידי שורה של מדינות, כולל הונגרית ומנהיגים ב אינדונזיה.
לצ'ילה, למשל, יש כללים מתקדמים המאפשרים מה שנקרא "רישיון חובה" לייבא ולייצר טיפולים רפואיים הקשורים לקורונה, לרבות חיסונים, ללא רשות מבעל הפטנט. בית הנבחרים של צ'ילה הצביע באופן גורף בשנה שעברה בתמיכה בהחלטה לאפשר לסוכנויות ציבוריות או ליצרני תרופות גנריות לייצר טיפולים רפואיים הקשורים לקורונה.
מדינות אחרות קידמו הסכמים רב-צדדיים כדי לספק גישה שיתופית להגברת הייצור העולמי של חיסונים לקורונה. באוקטובר האחרון, קואליציה בראשות דרום אפריקה והודו מתקדם הצעה לארגון הסחר העולמי להנפיק פטורים למדינות החברות מאכיפת הגנות פטנט על טיפולים הקשורים למגפה. נשיא קוסטה ריקה, קרלוס אלווארדו קסדה, קרא ל"מאגר טכנולוגי" עולמי כדי לחלוק טכנולוגיה ופטנטים לטיפול מהיר במגיפה, כולל בדיקות וחיסונים.
ההסכם של ארגון הסחר העולמי בנושא היבטי סחר של זכויות קניין רוחני, ההסכם המכסה זכויות קניין רוחני, כולל פטורים לצרכי בריאות הציבור. אולם הלובי התרופות קורא לארה"ב להוביל את הדרך בחסימת כל פטור כזה.
התאחדות בעלי הקניין הרוחני, קבוצה במימון ובהובלת פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון, הוגש מכתב לממשל מוקדם יותר השנה הקורא לארגון הסחר העולמי את יוזמת דרום אפריקה-הודו כאחת מה"הצעות המסוכנות" שהן "איכותיות לתגובה למגיפות זו ועתידיות".
PhRMA, בהגשתה, כינתה את הצעת דרום אפריקה-הודו "הסלמה משמעותית בפעילות הגלובלית נגד IP" ש"תמשיך לקטב שיחות לגיטימיות על מעורבותן של מדינות במאבק במגיפה". BIO ו-PHRMA מפרטות שתיהן כמה מדינות להכללה בדוח המיוחד 301, תוך ציטות תקנות תמחור תרופות והדחיפה לפטורים מקניין רוחני בתגובה למגיפה.
התאגיד הלוהט התנגדות לכל גמישות קניין רוחני דירגה את תומכי בריאות הציבור, שרבים מהם מציינים שחלק ניכר מטכנולוגיית החיסונים מומנה על ידי המגזר הציבורי והועברה לתחום הפרטי.
"אז שיטת הפטנטים היא שאתה מסתכן בהון פרטי, אתה יכול לקבל מונופול בתמורה כפרס על זה", אמר אחאל פרבהלה, רכז פרויקט AccessIBSA, הדוגל בגישה גלובלית לרפואה. "למעט כפי שאנו יודעים, עבור חברות תרופות, זה לא הון פרטי, זה למעשה שחקנים ציבוריים".
חיסון פייזר, ציין Prabhala, פותח בשיתוף עם החברה האירופית BioNTech, שקיבלה 445 מיליון דולר מממשלת גרמניה כדי לסייע בהאצת פיתוח וייצור חיסונים. ממשלת ארה"ב סיפקה כמיליארד דולר עבור המחקר והבדיקות של Moderna ליצירת חיסון הקורונה שלה.
ג'ונסון אנד ג'ונסון קיבלו מימון של למעלה מ-1.45 מיליארד דולר מהרשות למחקר ופיתוח מתקדם ביו-רפואי, חטיבה של משרד הבריאות ושירותי האנוש האמריקאי, עבור החיסון שאושר לאחרונה ל-Covid-19.
בעוד שהממשלה הפדרלית נטתה לצדד באינטרסים של תעשיית התרופות, יש הרבה שניתן לעשות כדי להגדיל את הקיבולת לייצור חיסונים.
חוק Bayh-Dole משנת 1980, הקובע את העברת המחקר הממומן על ידי אוניברסיטאות וממשל לגופים פרטיים, כולל הוראה על "זכויות הצעדה" המאפשרת פטנטים. משותף ברשות הרבים למטרות בריאותיות. ההוראה הזו, שיכולה לשמש כדי להעניק לממשלת ארה"ב בעלות זמנית על פטנטים על חיסון נגיף הקורונה, מעולם לא נוצלה.
ניתן להחיל את חוק הייצור הביטחוני גם כדי לכפות שיתוף פעולה בין חברות תרופות להגדלת אספקת החיסונים על ידי הרחבת תפוקת הייצור. עד כה, ביידן השתמש רק ב-DPA כדי להגדיל את הקיבולת של בקבוקונים, מזרקים וחומרים אחרים, אך לא אכף את החוק על יצרני תרופות.
וארה"ב יכולה פשוט לשנות את המסלול מבחינת הגישה שלה למשא ומתן של ארגון הסחר העולמי, להתעלם מהדרישות של תעשיית התרופות ולאמץ הצעות לחלוק פטנטים וקניין רוחני שיכולים לעזור לסיים את מגיפת הקורונה.
אבל ההזדמנות לחלוק קניין רוחני חיוני, לרבות פטנטים על חיסונים והתהליך הטכנולוגי לבניית ייצור חיסונים, אמר פרבהלה, תדרוש שינוי קיצוני בגישה שעומד בניגוד חד לאידיאולוגיה של התרופות "עסקי תחילה" השולטת בוושינגטון.
"למעשה יש יכולת רבה שניתן להפעיל מחדש כדי לייצר חיסונים נוספים, אבל כדי שזה יקרה, חייב להיות משהו מהממשלה הפדרלית שיכריח את זה לקרות", אמר פרבהלה. "אם ממשל ביידן ילך לפייזר ויגיד, 'אנחנו מאלצים אותך להרחיב את ההיצע', זה בעצם נוגד את המדיניות הרשמית של הממשל האמריקני בנושאים אלה במשך עשרות שנים."
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו