מקור: The Intercept
פייזר ועוד תאגידי תרופות גדולים דוחפים לחסום חקיקה שתקל על חושפי שחיתויות להטיל אחריות על חברות להונאת חברות.
בעיצומה של סביבה חקיקתית מסחררת, עם תשומת לב רבה ממוקדת בויכוח Build Back Better, אינטרסים תאגידיים מרכזיים, כולל פייזר, נלחמים בעדכון לחוק תביעות שווא, עידן מלחמת האזרחים חוק שמתגמל חושפי שחיתויות על הגשת תביעות נגד הונאה נגד קבלנים בשם הממשלה.
החוק חזר היסטורית 67 $ מיליארד לממשלה, כשחושפי שחיתויות מסייעים בהצלחה לחשוף עוולות של קבלנים צבאיים, בנקים וחברות תרופות.
החוק היה קוצני במיוחד עבור פייזר. ב-2009 פייזר שילמה 2.3 $ מיליארד בקנסות פליליים ואזרחיים כדי ליישב את הטענות לפיהן החברה שיווקה באופן לא חוקי כמה תרופות למטרות מחוץ לתווית, שלא אושרו במפורש על ידי מנהל המזון והתרופות. החברה הורתה לצוות השיווק שלה לפרסם את Bextra, שאושרה רק לדלקות פרקים וכאבי מחזור, לבעיות כאב חריף וניתוחי. התביעה, שהובאה במסגרת חוק תביעות שווא באמצעות פעולותיהם של שישה חושפי שחיתויות, הסתיימה באחד מהסדרי ההונאה בתחום הבריאות הגדולים בהיסטוריה.
אבל החוק מהווה היום הרבה פחות סיכון לחברות העוסקות בהתנהגות פלילית. הסיבה לכך היא שהחוק נגד הונאה נפגע קשות על ידי סדרה של החלטות בית המשפט הפדרלי שהרחיבו באופן קיצוני את היקף מה שמכונה "מהותיות". בשנת 2016 פסק בית המשפט העליון בעניין Universal Health Services v. United States ex rel. אסקובר שתביעת הונאה עלולה להידחות אם הממשלה תמשיך לשלם לקבלן.
בית המשפט נימק שאם הממשלה תמשיך לשלם לחברה למרות פעילות הונאה, הרי שההונאה אינה "מהותית" לחוזה. פסיקה זו סירסה באופן פונקציונלי את היישום של חוק תביעות שווא נגד חברות רבות שהן כה גדולות עד שהממשלה לא יכולה לנתק תשלומים בפתאומיות, במיוחד נגד אינטרסים גדולים של שירותי בריאות וקבלני ביטחון.
החלטות אחרונות של בית המשפט, לרבות תיקים הקשורים Honeywell ו הליברטון, הראה קבלנים זוכים בביטול מקרי הונאה פשוט על ידי ציטוט של "המשך תשלומים ממשלתיים". בשנה שעברה, בית משפט מחוזי פדרלי דחה תיק תביעות שווא נגד חברת ההנדסה Aecom שהוגשה על ידי מלשיין בטענה להונאת חיוב נרחבת עבור חוזה של 2 מיליארד דולר באפגניסטן. עורכי הדין של Aecom ציטטו גם את זה של הממשלה המשך תשלומים לחברה. כעת ערעור על התביעה.
יתרה מכך, הממשלה הפדרלית לקחה חלק פעיל בהרתעת מקרים. בשנת 2018, משרד המשפטים של ממשל טראמפ הוציא את "תזכיר גרנסטון", שעודד את דחייתן של תביעות נוספות ביוזמת מלשינים במסגרת חוק תביעות שווא.
באוקטובר, התובע הכללי מריק גרלנד ביטל רשמית את התזכיר "המגביל מדי", מהלך נראה באופן נרחב כפי שנועד לקדם יותר אכיפת חוק תביעות שווא.
השחיקה של החוק הפגיש דחיפה דו-מפלגתית, בראשות הסנאטור צ'אק גרסלי, אר-איווה, לעדכן את החוק כדי להעניק לחושפי שחיתויות הגנה רבה יותר מפני תגמול פוטנציאלי בתעשייה ולהקשות על חברות שהואשמו בהונאה לבטל תיקים על רקע פרוצדורלי.
מוקדם יותר השנה, כשהציג את החקיקה, עלה גראסלי לרצפת הסנאט כדי להציג תמונות של חוזי מלחמת אפגניסטן שגרוקו מיליארדי מיליארדים ודוגמאות למקרי הונאה שנמלטו מאחריות בגלל המגבלות השיפוטיות שהוטלו על חוק התביעות הכוזבות.
"הנאשמים יוצאים בשלום עם קשקשת משלמי המסים מכיוון שחלק מהפקידים הממשלתיים לא הצליחו לבצע את עבודתם", רעם הסנאטור. "בשנים ארוכות של חקירת משרד ההגנה, זה לימד אותי שלבירוקרט של הפנטגון רק לעתים נדירות יש מוטיבציה להכיר בהונאה. זה בגלל שהכסף לא יוצא להם מהכיס”.
"לבירוקרט של הפנטגון רק לעתים נדירות יש מוטיבציה להכיר בהונאה. זה בגלל שהכסף לא יוצא להם מהכיס”.
החקיקה, ה-False Claims Amendments Act משנת 2021, מתאימה את תקן המהותיות כך שיכלול מקרים שבהם הממשלה שילמה תשלומים למרות הידיעה על הונאה "אם קיימות סיבות אחרות" להמשך החוזה. הצעת החוק גם מרחיבה את הגנות החוק נגד תגמול, המכסות כיום רק עובדי חושפי שחיתויות נוכחיים של חברה. הצעת החוק מבקשת למנוע מתעשיה לרשום חושפי שחיתויות לשעבר המחפשים עבודה.
הדחיפה הזו נתקלה במכה של התנגדות תאגידית, חלקה נחשפה וחלקה סתומה מעיני הציבור. פייזר נשכר הייזן מרשל, לשעבר מנהל מדיניות של מנהיג המיעוט בסנאט, מיץ' מקונל, אר-קיי., לדלדל בנושא, יחד עם משרד עורכי דין וויליאמס אנד ג'נסן, מעצמה המעסיקה מערך של עובדי קונגרס לשעבר.
פייזר, אשר ליהקה את עצמה כגיבורה במאבק נגד קוביד-19 וא אמין אזרח תאגידי, לא הגיב לבקשת תגובה.
בהצבעת מבחן ראשונית, הצעת החוק נחסמה. באוגוסט הציע גרסלי את חוק תיקוני התביעות הכוזבות שלו כתיקון להסכם התשתית הדו-מפלגתית בסנאט. עם זאת, הצעת החוק מעולם לא הגיעה להצבעה בגלל התנגדות שהוגשה מטעם הדמוקרטים בסנאט.
באוקטובר, החקיקה שוב מצאה שימוע. סנטור טום קוטון, אר-ארק, ניסה למחוק את רוב הצעת החוק בישיבת ועדת המשפט. התיקון כותנה מוּצָע ביקש לחבוט בכל הקווים המהותיים של הצעת החוק למעט הכותרת הראשונה, שהיא פשוט תיאור החקיקה. במהלך הדיון בוועדה, טען קוטון כי בית המשפט העליון "קיבל את ההחלטה הנכונה" בתיק אסקובר ואת תקן "תשלום המשך" למהותיות. החקיקה "עלולה להגדיל את עלויות שירותי הבריאות", טען הסנאטור, מהדהד את טענות התעשייה כי התדיינות משפטית מחוק תביעות שווא תאלץ את האינטרסים של שירותי הבריאות להעלות מחירים.
איגוד בתי החולים האמריקאי לפי הדיווחים פעלה לדחיית הצבעה, אך הצעת החוק עברה בסופו של דבר ב-15-7 מתוך ועדת המשפט של הסנאט, בתמיכתם של גרסלי והספונסר הראשי שלו, הסנאטור פטריק ליהי, D-Vt.
"זהו מאמץ לובי מאוד מרוכז שבאמת הפתיע את התומכים שלנו בגבעת הקפיטול".
"זהו מאמץ לובי מאוד מרוכז שבאמת הפתיע את התומכים שלנו בגבעת הקפיטול", אמר סטיבן קון, עורך דין חושפני במשרד עורכי הדין Kohn, Kohn & Colapinto.
רבות מהחברות שעוסקות במאבק הלובי בחרו להסתיר את מאמציהן באמצעות קבוצות צד שלישי לא ידועות כמו לשכת המסחר של ארה"ב, מה שהפך את הצעת חוק גרסלי לאחד היעדים העיקריים שלה לתבוסה. הלשכה אינה חושפת את החברות בה או אילו תאגידים מכוונים את התמיכה שלה, אך דיווחים קודמים מצביעים על חברות כמו האליברטון, לוקהיד מרטין וג'יי.פי מורגן צ'ייס, בין היתר שהתמודדו עם הפרות של חוק תביעות שווא בעבר.
קבוצות סחר אחרות - כולל איגוד בתי החולים האמריקאי, מועצת המנהיגות הבריאותית, המחקר והיצרנים הפרמצבטיים של אמריקה, ואיגוד הבנקאים האמריקאי - יש שדולה נגד הצעת החוק מבלי לחשוף את החברות המכוונות את פעולותיהן.
האינטרסים הארגוניים הידועים שפועלים על הצעת החוק של גרסלי כוללים את פייזר, אמגן, אסטרה-זנקה, מרק וג'ננטק. חברות אלה פירטו את החקיקה בנושא גילויי לובינג. כל החמישה שילמו התנחלויות בת תשע ספרות על הונאת שירותי בריאות שהובאה לאור באמצעות חוק תביעות שווא.
"חברות התרופות ידועות לשמצה בכך שהן משלמות זריקות, נותנות הטבות בתמורה ליתרון תחרותי. חברות תרופות וחברות בריאות הן כ-80% מחוק התביעות הכוזבות מתאוששות מסיבה כלשהי", אמר קון.
במקרה של הסדר השיא של פייזר, האשימו חושפי שחיתויות כי החברה מקדמת את Bextra לשימושים שלא אושרו על ידי ה-FDA, מה שמציב חולים בסיכון להתקף לב ושבץ מוחי. על פי החשד, החברה שילמה לרופאים פיצויים בגין שימושים מחוץ לתווית. חוק תביעות שווא, כמו כל "qui tam” חוקים, מעניק לחושפי שחיתויות חלק מהכסף שהממשלה מחזירה מתביעות משפטיות.
"חברות התרופות ידועות לשמצה בכך שהן משלמות זריקות, נותנות הטבות בתמורה ליתרון תחרותי".
"כל התרבות של פייזר מונעת ממכירות, ואם לא מכרת סמים באופן לא חוקי, לא נתפסת כשחקן צוות", אמר ג'ון קופצ'ינסקי, אחד מחושפי השחיתויות של פייזר, בעקבות ההסדר.
יוזמת גרסלי מובלת על ידי א מערך מגוון של קבוצות כלבי שמירה על פסולת ממשלתית. משלמי המסים נגד הונאה, המרכז הלאומי לחושפי שחיתויות, הפרויקט בנושא פיקוח ממשלתי ופרויקט האחריות הממשלתית הם בין הקבוצות התומכות באופן רשמי בעדכון החוק למניעת הונאה.
אבל תומכים הביעו בלבול בנוגע למעורבותם של כמה ארגונים אחרים להגנה על משלמי המסים. אזרחים נגד פסולת ממשלתית ואמריקאים לרפורמת מס, שתי קבוצות שמרניות שאינן חושפות מידע על התורמים, הגישו מכתב למחוקקים הקוראים להם להצביע נגד צעד גרסלי.
למרות ההתמקדות הרשמית של Citizens Against Government Waste במלחמה בפסולת ממשלתית, עצם הכוונה של חוק תביעות שווא, זרוע הלובינג של הקבוצה טענה במכתב כי הצעת החוק היא לא ראוי להכללה בחבילת התשתיות מכיוון שהיא "לא קשורה לתשתית מסורתית" והצעת החוק אינה "מובנת במלואה על ידי 95 הסנאטורים שלא תמכו" בחקיקה. אמריקאים לרפורמת מס באופן דומה טען שהחקיקה לא "זכתה לדיון ראוי".
לא אזרחים נגד פסולת ממשלתית ולא אמריקאים לרפורמת מס לא הגיבו לבקשה להערה והסבירו מדוע הם לחצו באגרסיביות כל כך נגד חקיקה להגנה על משלמי המסים והאם מעורבים אינטרסים של תורמים.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו