לאורך ההיסטוריה, מפלגות הציונות-דתיות השוליות זכו להצלחה מוגבלת בהשגת ניצחונות אלקטורליים מהסוג שיאפשרו להן חלק ממשי בקבלת ההחלטות הפוליטית במדינה.
17 המושבים המרשימים בה זכתה המפלגה הדתית הקיצונית בישראל, ש"ס, ב-1999 הבחירות היה רגע קו פרשת מים בתולדות המפלגות הללו, ששורשיהן האידיאולוגיים מגיעים לאברהם יצחק קוק ובנו צבי יהודה הכהן.
ההיסטוריון הישראלי אילן פפה מכונה להשפעתם האידיאולוגית של הקוקס כ"מיזוג של משיחיות דוגמטית ואלימות".
לאורך השנים נאבקו מפלגות דתיות אלו בכמה חזיתות: חוסר יכולתן לאחד את שורותיהן, כישלונן לפנות לחברה הישראלית המרכזית וחוסר יכולתן לאזן בין השיח הפוליטי המשיחי שלהן לבין סוג השפה – לאו דווקא התנהגות – ש בעלות הברית המערביות של ישראל מצפות.
אף על פי שחלק ניכר מהתמיכה הכספית והגיבוי הפוליטי של הקיצונים בישראל מקורם בארצות הברית ובמידה פחותה ממדינות אירופה אחרות, וושינגטון הייתה ברורה לגבי התפיסה הציבורית שלה לגבי הקיצוניים הדתיים בישראל.
בשנת 2004, ארצות הברית אסר מפלגת קך, שניתן לראות בה את הביטוי המודרני של הקוקס והאידיאולוגים הציונים הדתיים הראשונים של ישראל.
מייסד הקבוצה, מאיר כהנא, היה נרצח בנובמבר 1990 בזמן שהרב הקיצוני - האחראי לאלימות רבה נגד פלסטינים חפים מפשע לאורך השנים - נשא נאום שנאה נוסף במנהטן.
מותו של כהנא היה רק תחילתה של אלימות רבה שהפעילו חסידיו, ובהם רופא אמריקאי, ברוך גולדשטיין, אשר נורה ב-25 בפברואר 1994, עשרות מתפללים פלסטינים מוסלמים במסגד איברהימי בחברון. מחצלות תפילה מכוסות בדם לאחר הטבח שביצע המתנחל היהודי ברוך גולדשטיין, 25 בפברואר 1994. צילום אל-חליל
מספר הפלסטינים שנהרגו על ידי חיילים ישראלים בזמן שהפגינו על הטבח היה כמעט כמו אלה שנהרגו על ידי גולדשטיין מוקדם יותר באותו היום, ייצוג טרגי אך מושלם של מערכת היחסים בין מדינת ישראל לבין המתנחלים האלימים הפועלים כחלק ממדינה גדולה יותר. סֵדֶר הַיוֹם.
הטבח הזה היה רגע קו פרשת מים בתולדות הציונות הדתית. במקום לשמש הזדמנות לדחוק לשוליים את השפעתם הגוברת על ידי הציונים הליברליים יותר כביכול, הם צמחו בכוחם ובסופו של דבר גם בהשפעה הפוליטית בתוך מדינת ישראל.
גולדשטיין עצמו הפך לגיבור, של מי קבר, בהתנחלות הבלתי חוקית הקיצונית ביותר של ישראל בגדה המערבית, קרית ארבע, היא כיום מקדש מפורסם, מקום עלייה לרגל של אלפי ישראלים.
בולט במיוחד שהיכלו של גולדשטיין נבנה מול פארק ההנצחה של מאיר כהנא, מה שמעיד על הקשרים האידיאולוגיים הברורים בין הפרטים, הקבוצות והמממנים הללו.
אולם, בשנים האחרונות החל להשתנות התפקיד המסורתי של הציונות הדתית בישראל, מה שהוביל לבחירתו של איתמר בן-גביר לכנסת ישראל ב-2021 ובסופו של דבר לתפקידו כשר לביטחון לאומי במדינה בדצמבר 2022.
בן גביר הוא חסיד של כהנא. "נראה לי שבסופו של דבר, הרב כהנא עסק באהבה. אהבת ישראל ללא פשרות, ללא שום שיקול אחר", הוא אמר בנובמבר 2022.
אלא שבניגוד לכהנא, בן גביר לא הסתפק בתפקידם של הציונים הדתיים כמעודדים לתנועת ההתנחלויות, בפשיטות כמעט יומיומיות על אל-אקצה ומתקפות מדי פעם על פלסטינים. הוא רצה להיות במרכז הכוח הפוליטי הישראלי.
ויכוח מעניין האם בן-גביר השיג את מעמדו כתוצאה ישירה מהעבודה הבסיסית המוצלחת של הציונות הדתית או בגלל שהנסיבות הפוליטיות של ישראל עצמה השתנו לטובתו. האמת, לעומת זאת, עשויה להיות איפשהו באמצע. הכישלון ההיסטורי של ישראל של מה שנקרא השמאל הפוליטי שלה - כלומר מפלגת העבודה - הניע בשנים האחרונות תופעה לא מוכרת יחסית - המרכז הפוליטי.
בינתיים, הימין המסורתי של ישראל, מפלגת הליכוד, נחלש, בין היתר בגלל שלא הצליחה לפנות למחוז הבחירה של הציונות הדתית הצומחת והצעירה יותר וגם בגלל שורת הפילוגים שהתרחשו לאחר פירוק המפלגה של אריאל שרון והקמתה. קדימה ב-2005 – מסיבה ארוכה התפרק.
כדי לשרוד, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגדיר מחדש את מפלגתו לגרסה הקיצונית ביותר שלה בכל הזמנים, ובכך החל למשוך ציונים דתיים בתקווה להשלים את הפערים שנוצרו בגלל קרבות הפנים בתוך הליכוד.
בכך העניק נתניהו לציונות הדתית הזדמנות של פעם בחיים.
זמן קצר לאחר מבצע שיטפון אל-אקצא ב-7 באוקטובר, ובימים הראשונים של רצח העם הישראלי בעזה, השיק בן-גביר את המשמר הלאומי שלו, קבוצה שניסה, אך לא הצליח, להרכיב לפני המלחמה.
תודה לבן-גביר, ישראל, עכשיו, לפי ה מילים של מנהיג האופוזיציה יאיר, הפכה למדינה עם "מיליציה פרטית".
עד ה-19 במרץ, בן-גביר הודיע כי 100,000 אישורי נשק נמסרו לתומכיו. בתקופה זו החלה ארה"ב להטיל "סנקציות" על כמה אנשים המזוהים עם התנועה הקיצונית של המתנחלים, סטירה קלה על פרק היד בהתחשב בנזק האדיר שכבר נגרם ובאלימות האדירה שצפויה להופיע במדינה. חודשים ושנים הקרובים. עם דיוקנו של רבי מאיר כהנא ז"ל על הקיר משמאל, מתנחל יהודי הולך בתוך בניין שנלקח ממשפחה פלסטינית בחברון, 16 בנובמבר 2008. דן בלילתי | AP
בניגוד לנתניהו, החשיבה של בן-גביר אינה מוגבלת רק לרצונו להגיע לתפקיד ספציפי בתוך הממשלה. הקיצונים הדתיים בישראל מחפשים שינוי מהותי ובלתי הפיך בפוליטיקה הישראלית.
הדחיפה האחרונה לשנות את מערכת היחסים בין הרשות השיפוטית והבלעדית הייתה מכרעת לאותם קיצונים כמו לנתניהו עצמו. עם זאת, האחרון דגל ביוזמה כזו כדי להגן על עצמו מפני אחריות משפטית. לתומכי בן-גביר יש סיבה אחרת בראש: הם רוצים לשלוט בממשלה ובצבא ללא אחריות או פיקוח.
הציונים הדתיים של ישראל משחקים משחק ארוך, שאינו קשור לקואליציה מסוימת של בחירות, יחידים או ממשלתיים. הם מגדירים מחדש את המדינה, יחד עם האידיאולוגיה שלה. והם מנצחים.
בן-גביר ואיומיו להפיל את ממשלתו הקואליציונית של נתניהו היו הכוח המניע העיקרי מאחורי רצח העם בעזה.
אם מאיר כהנא היה עדיין בחיים, הוא היה מתגאה בחסידיו. האידיאולוגיה של הרב הקיצוני שהיה פעם נדחק לשוליים ותיעוב היא כיום עמוד השדרה של הפוליטיקה הישראלית.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו