זהו חלק 2 בסדרת היסטוריה בת 5 חלקים המתמקדת באימפריאליזם ארה"ב, גלובליזציה וכלכלה ניאו-ליברלית ברחבי העולם במהלך 40 השנים האחרונות. כל חלק אחר יפורסם בימי שלישי רצופים.
גלובליזציה[1]
גלובליזציה היא תהליך מתמשך. השימוש במונח פירושו לקחת היקף פלנטרי, לא להגביל עוד את הניתוח לרמת מדינת הלאום. זה לא אומר שמדינת הלאום מיושנת, לא רלוונטית וכו', אלא שאנחנו לא יכולים להגביל את הניתוח הפוליטי שלנו לרמת מדינת הלאום בלבד. יאן נדרווין פיטרסה מרחיב:
בקרב אנליסטים וקובעי מדיניות, בצפון ובדרום, ישנה הסכמה על מספר מאפיינים של הגלובליזציה: הגלובליזציה מתעצבת על ידי שינויים טכנולוגיים, כרוכה בקונפיגורציה מחדש של מדינות, הולכת יחד עם אזורייזציה [למשל, האיחוד האירופי, Latinamericanization-KS], והוא לא אחיד (נדרווין פיטרסה, 2015, גלובליזציה ותרבות: מזיגה עולמית, 3rd אד. לנהם, MD: רומן וליטלפילד.: 8).[Ii]
עוד הוא כותב כי בעוד שאנשים מתייחסים לעתים קרובות לדחיסת זמן-מרחב, "משמעות הדבר היא שגלובליזציה כרוכה באינטראקציה אינטנסיבית יותר על פני מרחב רחב יותר ובזמן קצר יותר מבעבר" (Nederveen Pieterse, 2015: 8).
עם זאת, ישנן סוגיות הנוגעות לגלובליזציה שבהן יש עדיין מחלוקות ניכרות. בעקבות Nederveen Pieterse, מחבר זה טוען כי בנוסף לאמור לעיל, הגלובליזציה היא רב-ממדית (כלומר, לא ניתן להגביל אותה רק להיבט אחד, כגון כלכלה, אלא כוללת דברים כמו פוליטיקה ותרבות) ויש לראותה כתופעה ארוכת טווח. שהחלה לפני אלפי שנים ב"התחלות בהגירות הראשונות של עמים וקשרי סחר למרחקים ארוכים ולאחר מכן מואצת בתנאים מסוימים (התפשטות של טכנולוגיות, דתות, אוריינות, אימפריות, קפיטליזם" (Nederveen Pieterse, 2015: 70- 71).[Iii] במילים אחרות, גלובליזציה קדומים קפיטליזם ומודרניות, כלומר הם קודמים ל"מערב". וכמובן, שזה לא התחיל בשנות ה-1970.
בעוד שהגלובליזציה היא קבוצה הרבה יותר רחבה, עמוקה וארוכה יותר של תהליכים ממה שמכירים בדרך כלל, תהליכים אלו החלו להאיץ בתחילת שנות ה-1970.
אם הגלובליזציה במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים חופפת ל"מאה האמריקנית" והתקופה 1980-2000 חופפת לדומיננטיות של הקפיטליזם האנגלו-אמריקאי וההגמוניה האמריקאית, הגלובליזציה של המאה העשרים ואחת מראה דינמיקה שונה באופן ניכר. ההגמוניה האמריקנית נחלשה, כלכלת ארה"ב תלויה ביבוא, חבות עמוקות ושקועות במשברים פיננסיים.
המגמות החדשות של הגלובליזציה של המאה העשרים ואחת הן מרכזי הכלכלה העולמית העוברים לדרום הגלובלי, למדינות המתועשות החדשות וליצואניות האנרגיה (Nederveen Pieterse, 2015: 24).[Iv]
עוד הוא מציין ששינויים אלה מתרחשים בתחומים כלכליים ופיננסיים, במוסדות בינלאומיים ובשינוי דפוסי הגירה. הוא מסכם, "ההגמוניה התרבותית הבלתי מעורערת של המערב עברה" (Nederveen Pieterse, 2015: 24-25).
בעוד מחבר זה מסכים עם החשיבה של נדרווין פיטרסה על גלובליזציה - כולל היותה רב-ממדית ושהיא קודמת למודרנה - אני רוצה להוסיף נקודה נוספת לגבי הגלובליזציה: היא רב-שכבתית (סקיפים, 2012a, "גלובליזציה מלמטה: פעילי עבודה מאתגרים את תוכנית מדיניות החוץ של AFL-CIO." סוציולוגיה ביקורתית, כרך א. 38, מס' 2: 303-323. און ליין ב https://researchgate.net/publication/254084376_Globalization__from_Below_Labor_Activists_Challenging_the_AFL-CIO_Foreign_Policy_Program; ונדנה שיווה, 2005, דמוקרטיה כדור הארץ: צדק, קיימות ושלום. בוסטון: South End Press; אמורי סטאר, 2005, המרד העולמי: מדריך לתנועות נגד גלובליזציה). זו נקודה חשובה.
עסקים וממשלות ניכסו לעצמם את המונח "גלובליזציה", והתעקשו שהוא כוח מונוליטי של "טוב" שמציפה את העולם, ועוטף את הכל בתוכו, כמו חומה של מי שיטפון שאי אפשר לעצור.
פעילים הגיבו לכך בתחילה בהתנגדות לגלובליזציה; לקיום, ספרה של אמורי סטאר משנת 2005 נקרא המרד העולמי: מדריך לתנועות נגד גלובליזציה. עם זאת, פעילים הבינו שאנחנו לא נגד גלובליזציה, אלא נגד סוג הגלובליזציה שמקודמת ומופצת (למשל, תומס ל. פרידמן, 1999, הלקסוס ועץ הזית: הבנת הגלובליזציה. ניו יורק: פיקדור).
מספר מחברים חושבים שרעיון טוב יותר הוא להכיר בכך שישנן שתי רמות של גלובליזציה - בטענה שיש "מלמעלה למטה", גלובליזציה תאגידית/מיליטריסטית ו"מלמטה למעלה", תנועה גלובלית לצדק חברתי וכלכלי - וכן ששתי הרמות הללו מבוססות על ערכים מנוגדים לחלוטין לאחר (Shiva, 2005). בכך, אני מתכוון שגלובליזציה היא לֹא מונוליט, תופעה קולקטיבית יחידה, אבל טוענים שיש לה לפחות שני רבדים, אז אנחנו יכולים להתייחס ל"גלובליזציה מלמעלה" ו"גלובליזציה מלמטה". מה זה אומר?
בהסכמה לטענתה של Nederveen Pieterse ש"גלובליזציה כרוכה באינטראקציה אינטנסיבית יותר על פני שטח רחב יותר ובזמן קצר יותר מבעבר" (Nederveen Pieterse, 2015: 8), עלינו להסתכל על ערכים של כל אחת מרמות הגלובליזציה הללו. ערכי הגלובליזציה מלמעלה למטה הם אלה המקדמים את התפשטות הניצול הכלכלי והשליטה התאגידית ברחבי העולם ללא הפרעה, ואת המיליטריזם (ומלחמות ופעולות צבאיות הקשורות לכך) הדרושות כדי להבטיח שזה אפשרי; במילים אחרות, גלובליזציה מלמעלה למטה היא המאמץ האחרון להשתלט על העולם, על כל היצורים החיים ועל הפלנטה.
ניתן לראות זאת כאשר מסתכלים על נושא התרבות בעולם. ביסודו של דבר, גלובליזציה מלמעלה למטה מקדמת תרבות "אוניברסלית" לפיה תרבותם של השחקנים הדומיננטיים מוקרנת כאילו היא, או צריכה להיות, התרבות של כל חברה אנושית; היא מתעלמת או מבקשת להשמיד את כל התרבויות המקומיות למען קבלת התרבויות הדומיננטיות שהיא מקרינה.
גלובליזציה מלמטה, לעומת זאת, משפרת חיים: היא דוחה שליטה על כל צורותיה, ומבקשת לבנות עולם חדש המבוסס על שוויון, צדק חברתי וכלכלי, וכבוד לכל היצורים החיים ולכדור הארץ (שוב, ראה שיווה, 2005). לא ניתן היה להתנגד יותר לשתי תפיסות העולם, והערכים שעליהם מבוססת כל אחת.
זה המקום שבו הקריאה שלי להוגים ברמת המאקרו לשלב איגודיות פרוגרסיבית בניתוחים שלהם הופכת חשובה עוד יותר: האיגודים הפרוגרסיביים האלה[V] הם חלק מהתנועה העולמית לצדק כלכלי וחברתי (בין אם הם מכירים בכך ובין אם לא), וכי ככל שהם יזכו לתודעה כזו, הם ימצאו דרכים לפתח סולידריות עם עובדים ואיגודים אחרים, נשים, איכרים, סטודנטים, עניים עירוניים וכו', ברחבי העולם.
לפיכך, ההבנה שיש שתי רמות שונות של גלובליזציה, ושהן מנוגדות זו לזו, פירושה שאנשים צריכים לבחור: באיזה צד אתה?
ובאופן מעשי יותר, זה אומר שהחיפוש שלנו אחר בעלי ברית ברחבי הגלובוס צריך להיות ממוקד בבניית קשרים עם אלה שמקדמים את הערכים, המטרות והארגונים של תנועת "הגלובליזציה מלמטה" כשהם מחפשים צדק כלכלי וחברתי גלובלי מ כל המקומות בעולם לכל המקומות בעולם.
סדרת היסטוריה זו מתפרסמת בשיתוף ZNetwork ו Green Sociאל מחשבה.
חלק 3 דן ב"כלכלה ניאו-ליברלית". אתה יכול קרא את כל הסדרה (כל 5 החלקים) כאן.
Kim Scipes, PhD, מדפיס לשעבר, הוא איש איגודים מקצועיים ופעיל עבודה ותיק, כיום חבר באיגוד הסופרים הלאומי 1982, AFL-CIO. הוא גם פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת Purdue Northwest בווסטוויל, אינדיאנה, ארה"ב. הוא פרסם ארבעה ספרים עד כה, ויותר מ-250 מאמרים - בכתבי עת ועיתוני עמיתים, התמחויות כלליות ופעילים ובעלונים - בארה"ב וב-11 מדינות ברחבי העולם. את עבודתו, כולל כל ספרו על מרכז העבודה של KMU בפיליפינים, ניתן לגשת בחינם בכתובת פרסומים – Purdue University Northwest (pnw.edu). הוא גם מייסד שותף של LEPAIO (פרויקט חינוך לעבודה על AFL-CIO International Operations), שאתר האינטרנט שלו נמצא בכתובת https://aflcio-int.education/.
הערות
[1] חלק זה על "גלובליזציה" לקוח מ סקיפים, 2016b, "מבוא" ל-Kim Scipes, ed. בניית סולידריות עבודה גלובלית בתקופה של גלובליזציה מואצת (שיקגו: Haymarket Books): 2-3, 16-17. מקוון בכתובת https://www.academia.edu/25374866/INTRODUCTION_to_Scipes_ed_Building_Global
_סולידריות_עבודה.
[Ii] נקודה זו לגבי חוסר אחידות חשובה מאוד. המשמעות היא שתהליכים אלו משפיעים באופן דיפרנציאלי על מדינות, והם יכולים לפגוע בזמנים שונים, בעוצמות שונות וכו'. למעשה, הם יכולים להשפיע על אזורים שונים באותה מדינה באופן דיפרנציאלי.
יש להבין זאת: הגלובליזציה אינה כוח מונוליטי אחד ששוטף את הגלובוס, ומשפיע על כל סדר חברתי, אזור, כלכלה באותו האופן בו זמנית; ההשפעה שלו לא אחידה.
[Iii] צ'ארלס טילי, 2005 ("הקדמה" אצל ג'ו בנדי וג'קי סמית', עורכים. קואליציות מעבר לגבולות: מחאה טרנס-לאומית והמסדר הניאו-ליברלי. לנהם, MD: רומן וליטלפילד.) מסכים עם ההבנה ארוכת הטווח הזו: "החל מתנועת בני האדם אל מחוץ לאפריקה לפני כחמישים אלף שנה, האנושות הפכה לגלובליזציה שוב ושוב." לאחר מכן הוא דן בשלושה גלי גלובליזציה שהתרחשו מאז 1500.
[Iv] נדרווין פיטרסה, 2008 (האם יש תקווה לדוד סם? מעבר לבועה האמריקאית. לונדון וניו יורק: זד) בוחנת את שקיעתה של ארה"ב בפירוט רב; ראה גם סקיפים, 2009 ("מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית בארצות הברית: השפעת הגלובליזציה על מדינה 'צפונית'." כתב העת ההודי לפוליטיקה ויחסים בינלאומיים, כרך א. 2, מס' 1, ינואר-יוני: 12-47. און ליין ב https://znetwork.org/znetarticle/neo-liberal-economic-policies-in-the-united-states-by-kim-scipes-1/, מקוי, 2017 (בצללים של המאה האמריקנית: עלייתה וירידתה של הכוח הגלובלי של ארה"ב. שיקגו: Haymarket Books). עושה זאת גם כן. מיותר לציין שיש עוד מספר עבודות בנושא זה.
[V] לא כל האיגודים הם פרוגרסיביים; חלקם יכולים להיות נורא ריאקציוניים.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו
2 תגובות
טרנס היקר-
תודה על התגובה ועל המילים החמות! אני חושב שתמצא את השבועיים הבאים מעניינים אפילו יותר: הם מספרים את ההשפעה של 40 שנות כלכלה ניאו-ליברלית על אנשים בארה"ב.
לא ראיתי מישהו אחר מחבר את שלושת הדברים האלה ביחד - אימפריאליזם, גלובליזציה וכלכלה ניאו-ליברלית - אבל בעיני, זה שילוב הכרחי! זה לא מספר את כל הסיפור, אבל הוא מספר הרבה יותר ממה שאתה מקבל ב-NY Times ובשאר העיתונות המרכזית!
שוב, תודה על המילים החמות שלך!
קים יקרה,
לפני זמן רב יצרתי איתך קשר כעורך עותק של מאמר כלשהו - אני לא זוכר איזה או איזה כתב עת (ככל הנראה היסטוריה דיפלומטית). אני זוכר שחשבתי בזמנו שהבחור הזה יותר מדי שמאלי (כלומר, דובר אמת). עכשיו אני רוצה להודות לך ולכבד אותך על שהמשכת את מהלך המחקר שלך למסקנותיו (מה שאמור להיות ברור אבל לא כנראה). אלוהים יברך אותך (אם להשתמש בביטוי אגנוסטי שאני נאחז בו, כלומר האיחולים הטובים ביותר).
טרנס