מקור: Vincentemmanuele.com
2020 הייתה שנה קשה לכולם. עם זאת, בעוד שמשפחות מסוימות מתלוננות על החמצת חופשות או מסיבות משפחתיות, אחרות סבלו מהפסדים בלתי נתפסים עבור רובם. ריידן גונזלס הוא אחד מאותם אנשים.
בחודש ספטמבר, ריידן איבד את שני הוריו, אדן (33) ומריה (29), ל-COVID-19. בגיל ארבע, ריידן גר כעת עם סבתו המזדקנת. דודות ודודים מתנדבים מתי שהם יכולים.
האם אתה יכול לדמיין? בן ארבע שנים. אלוהים…
לרבים מחבריי יש צ'iילדים בטווח הגילאים הזה. אני לא יכול להבין שיש זֶה דיון עם ילד בגיל כה רך. חרא, זה מספיק קשה זֶה דיון עם מבוגרים.
אני זוכר היטב איך ניחמתי חבר טוב אחרי ששני הוריו נפטרו כשהיינו בשנות ה-20 המוקדמות לחיינו: בלבול, פגוע, לא מספיק זמן, חלל קבוע - אחד שרובנו לא נפגוש עד סוף שנות ה-40, ה-50 לחיינו, או שנות ה-60.
כמה שנים מאוחר יותר, ביקרתי שתי משפחות של נחתים ששירתתי איתם שנהרגו במלחמה. החוויות הללו היו דומות אבל הרבה יותר אינטנסיביות, כפי שאתה יכול לדמיין: בלבול חריף שזור בשאלות שאין עליהן תשובה, גאווה לאומנית לא בריאה ועצב עמוק, אפילו ב"משפחה דתית חזקה!"
חוסן, ללא עוררין, הוא תכונה שנטמעת בתוך עצם הווייתנו. בני אדם יכולים לסבול הרבה חרא. עם זאת, יחד עם זאת, אנחנו יצורים עדינים ביותר, כאלה שדורשים תקופת טיפוח ארוכה יותר (18-25 שנים) מכל יונק אחר על פני כדור הארץ ושסובלים את נטל ההתבוננות בקיומנו ובמותנו. סתירה זו צובעת ומבלבלת את החוויות, הרצונות והחלומות היומיומיים שלנו.
בני אדם, במידה מסוימת, דורשים כריות אוויר חברתיות - מנגנונים ומבנים המקלים על המטען הנפשי של החיים.
אחרי הכל, סבתו של ריידן לא יכולה לעשות את זה לבד. גם לא מאות אלפי הסבתות הפזורות ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה, שנכדיהן יגדלו ללא אחים ואחיות, אמהות ואבות, דודות ודודות - אלה שנהרגו ממלחמות, כיבושים, הפיכות, התנקשויות והרעלה כימית של ארה"ב. האם אתה יכול לדמיין לעצמך לנהל את השיחות האלה עם ילד בן ארבע?
אנשים הקימו חשבון 'GoFundMe' לכבוד ריידן. עד כה גויסו למעלה מ-200,000 דולר. אני לא רוצה לחיות במדינה שבה אנשים נאלצים לגייס כספים כדי לעזור לעמיתינו האמריקאים להתמודד עם טרגדיות. לארה"ב יש די והותר עושר ומשאבים כדי לוודא ששודדי העולם לא יחמוקו בין הסדקים.
זה תלוי בכל אחד ואחד מאיתנו להבטיח שלריידן יהיו חיים תכליתיים ובריאים. היכולת של ריידן ליצור עתיד הגון תדרוש לא רק רשת קרבה איתנה, קשרים ויחסים חברתיים הבנויים על אמון, אלא הוא יזדקק גם לשירותי בריאות, דיור, חינוך איכותי וכוכב חי.
זה גם עלינו להבטיח שלילדים ברחבי העולם שחייהם נהרסו על ידי המיליטריזם האמריקאי יהיה עתיד בטוח, עצמאי והגון.
עד כה, 330,000+ אמריקאים ו-1.41 מיליון בני אדם נוספים איבדו את חייהם בגלל הנגיף הצפוי, הניתן למניעה, המרושע והאדיש הזה. הדרך הטובה ביותר לזכור כראוי את חייהם היא לדאוג לחיים.
השנה, לפני שנתלונן יותר מדי, בואו נזכור את ריידן ואת המאבקים שהוא מתמודד איתו קדימה.
שום דבר לא יכול להכין ילד לאתגר כזה, ובכל זאת להכין אותו אנחנו חייבים. לעומת זאת, אולי הוא יכין אותנו לעתיד לא ברור - הנסיעה הפרועה והמשובשת שלפנינו - חיפוש הרצועות הקיומי שמחכה לכולנו.
וינסנט עמנואל הוא סופר, ותיק נגד המלחמה ופודקאסטר. הוא המייסד השותף של PARC | פוליטיקה אמנות שורשי תרבות מדיה ומרכז הקהילה-תרבות PARC הממוקם במישיגן סיטי, אינדיאנה. וינסנט הוא חבר ב-Veterans For Peace וב-OURMC | תושבים מאוחדים ומאורגנים של מישיגן סיטי. הוא גם חבר בקולקטיב 20. ניתן להגיע אליו בכתובת [מוגן בדוא"ל]
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו