יו"ר המטות המשולבים, גנרל מרטין דמפסי, אמר למנהיגי ישראל ב-20 בינואר כי ארה"ב לא תשתתף במלחמה נגד איראן שהחלה על ידי ישראל ללא הסכמה מראש מוושינגטון, על פי דיווחים של קצינים בכירים במיקום טוב.
האזהרה של דמפסי, שנמסרה הן לראש הממשלה בנימין נתניהו והן לשר ההגנה הישראלי אהוד ברק, מייצגת את המהלך החזק ביותר עד כה של הנשיא ברק אובמה להרתיע מתקפה ישראלית ולהבטיח שארה"ב לא תיקלע לשריפה אזורית עם איראן.
אבל ממשלת ישראל עדיין מתריסה לגבי שמירה על חופש הפעולה שלה למלחמה באיראן, והיא סומכת על השפעתן של דעות ימין קיצוניות בפוליטיקה האמריקנית כדי להפעיל לחץ על אובמה ליישר קו עם מתקפה ישראלית אפשרית. במהלך מערכת הבחירות בסתיו הקרוב.
אובמה עדיין מסתייגת מלהתנתק באופן פומבי ומפורש עם ישראל בשל איום התוקפנות הצבאית שלה נגד איראן, אפילו בהיעדר ראיות איראן החליטה לבנות נשק גרעיני.
נסיעתו של דמפסי הייתה יוצאת דופן ביותר, בכך שלא הייתה מסיבת עיתונאים של היו"ר ולא כל הצהרה פומבית מצד שני הצדדים על מהות הפגישות שלו עם מנהיגים ישראלים. אפילו יותר מדהים, שום הדלפה על מה שהוא אמר לישראלים לא הופיעה בתקשורת האמריקאית או הישראלית, מה שמצביע על כך ששני הצדדים התייחסו למה שאמר דמפסי כרגיש ביותר.
מהות האזהרה של דמפסי לישראלים נודעה, עם זאת, לקציני דגל בכירים פעילים וגמלאים בעלי קשרים ל-JCS, לפי מקור צבאי שקיבל אותה מאותם קצינים.
דובר של הרמטכ"לים המשולבים, מפקד פטריק מקנאלי, לא הביע תגובה ביום רביעי כאשר שב"ס שאל אותו על ההסבר לעיל של אזהרת דמפסי לישראלים.
המסר שנשא דמפסי היה ההצהרה המפורשת הראשונה לממשלת נתניהו כי ארצות הברית לא תגן על ישראל אם תתקוף את איראן באופן חד צדדי. אבל שר ההגנה, ליאון פנטה, נתן רמז ברור בראיון ל"Face the Nation" ב-8 בינואר שממשל אובמה לא יעזור להגן על ישראל במלחמה נגד איראן שישראל יזמה.
בתשובה לשאלה כיצד תגיב ארה"ב אם ישראל תצא במתקפה חד-צדדית על איראן, הדגיש פנטה תחילה את הצורך במדיניות מתואמת כלפי איראן עם ישראל. אבל כשהמארח בוב שיפר חזר על השאלה, אמר פנטה, "אם הישראלים היו מקבלים את ההחלטה הזו, היינו צריכים להיות מוכנים להגן על כוחותינו במצב הזה. ומזה היינו מודאגים".
שר הביטחון ברק ביקש לדכא את הספקולציות בתקשורת לפני הגעתו של דמפסי כי היו"ר בא להפעיל לחץ על ישראל בשל האיום שלה לתקוף את איראן, אך לאחר מכן המשיך ומדגיש את עמדת נתניהו-ברק לפיה הם אינם יכולים לוותר על אחריותם לביטחון המדינה. ישראל "לכל אחד, כולל חברינו האמריקאים".
לא היו עדויות מאז ביקור דמפסי לשינוי כלשהו בהתעקשותה של ממשלת נתניהו לשמור על חופש הפעולה שלה לתקוף את איראן.
פגישותיו של דמפסי עם נתניהו וברק גם לא הצליחו לפתור את סוגיית התרגיל הצבאי המשותף של ארה"ב וישראל המיועד למתקפת טילים, "אתגר מחמיר 12", שתוכננה לאפריל 2012 אך נדחה בפתאומיות כמה ימים לפני ביצועו. הגעה לישראל.
יותר משבועיים לאחר פגישתו של דמפסי עם ברק, אמר דובר הפנטגון, ג'ון קירבי, ל-IPS, "כל מה שאני יכול לומר הוא שהתרגיל יתקיים מאוחר יותר השנה". זה הצביע על כך שלא חל שינוי מהותי במעמד הדיונים בין ארה"ב לישראל בסוגיה מאז הודלף דחיית התרגיל ב-15 בינואר.
הדחייה זכתה להסברים סותרים ולא משכנעים מהצד הישראלי, המצביעים על אי סדר בממשלת נתניהו לגבי אופן הטיפול בנושא.
כדי להוסיף לבלבול, הצהרות ישראליות וארה"ב הותירו לא ברור אם ההחלטה הייתה חד-צדדית או משותפת וכן את הסיבות להחלטה.
פנטה טען במסיבת עיתונאים ב-18 בינואר כי ברק עצמו ביקש ממנו לדחות את התרגיל.
כעת ברור שלשני הצדדים היה אינטרס לדחות את התרגיל וייתכן מאוד לתת לו לפוג על ידי אי קבלת החלטה לגביו.
נראה שלישראלים יש שתי סיבות מובהקות לדחות את התרגיל, המשקפות הבדלים בין האינטרסים של נתניהו ושר הביטחון שלו.
האינטרס העיקרי של נתניהו ביחס לתרגיל היה, ככל הנראה, לתת למועמד הרפובליקני תחמושת לירות לעבר אובמה במהלך מסע הסתיו, באמצעות רמז שהדחייה הוחלט בהוראת אובמה כדי להפחית את המתיחות עם איראן.
כך מרק רגב, דוברו של נתניהו, הסביר זאת כהחלטה "משותפת" עם ארה"ב, והוסיף: "המחשבה הייתה שזה לא העיתוי הנכון כעת לערוך תרגיל כזה".
לברק, לעומת זאת, הייתה דאגה אחרת לגמרי, הקשורה לנכונות של צבא ההגנה הישראלי לבצע מבצע שיכלול הן תקיפת מתקני הגרעין של איראן והן מזעור תגובת התגמול האיראנית.
מנתח מודיעין אמריקאי לשעבר שעקב מקרוב אחר הצבא הישראלי אמר לשב"ס שהוא חושד מאוד שצה"ל לחץ על ברק להתעקש שהכוח הישראלי יהיה בשיא המוכנות אם וכאשר יתבקשו לתקוף את איראן.
האנליסט, שהתעקש לאנונימיות בגלל מגעים מתמשכים שלו עם אנשי צבא ומודיעין אמריקאים, אמר שהמשבר במלחמת לבנון ב-2006 ממשיך לרדוף את החשיבה של מנהיגי צה"ל. באותה מלחמה התברר כי צה"ל לא היה מוכן לטפל בהתקפות רקטות של חיזבאללה בצורה נאותה, ויוקרתו של הצבא הישראלי ספגה מכה קשה.
ההתעקשות של ראשי צה"ל שלא ייצאו למלחמה לפני שהם מוכנים לחלוטין היא שיקול עיקרי עבור ברק, לפי האנליסט. "אתגר מחמיר '12" כרוך בהכרח בצריכה גדולה של משאבים צבאיים, הוא מציין, שתפחית את המוכנות הישראלית למלחמה בטווח הקצר.
החשש מתרגיל צבאי גדול שיפחית למעשה את המוכנות של צה"ל למלחמה נגד איראן יסביר מדוע דווח כי בכירים בצבא הישראלי טענו כי הסיבות לדחייה הן בעיקר "טכניות ולוגיסטיות".
החשש הצבאי הישראלי לגבי הוצאת משאבים מועטים על התרגיל יחול, כמובן, ללא קשר אם התרגיל תוכנן לאפריל או בסוף 2012. עובדה זו תעזור להסביר מדוע התרגיל לא נדחה מחדש, למרות הצהרות מהצד האמריקני כי זה יהיה.
לצבא האמריקני, לעומת זאת, יש סיבות משלו לחוסר התלהבות מהתרגיל. ל-IPS נודע ממקור בקיא, שהרבה לפני שממשל אובמה החל להתרחק ממדיניותה של ישראל באיראן, הביע ראש פיקוד מרכז ארה"ב ג'יימס נ. מאטיס דאגה לגבי ההשלכות של תרגיל המבוסס כל כך ברור על תרחיש הכולל תגמול איראני על תקיפה ישראלית.
גורמים אמריקאים צוטטו כחושדים כי הבקשה הישראלית לדחיית התרגיל מצביעה על כך שישראל רוצה להשאיר את האופציות שלה פתוחות לביצוע תקיפה במתקני הגרעין של איראן באביב. אבל דחיה לנפילה לא תשנה את הבעיה הזו.
מסיבה זו, אנליסט המודיעין האמריקני לשעבר אמר ל-IPS כי הוא מטיל ספק בכך ש"אתגר מחמיר 12" יתבצע אי פעם.
אבל לבית הלבן יש אינטרס פוליטי ברור להשתמש בתרגיל הצבאי כדי להוכיח שממשל אובמה הגביר את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל לרמה חסרת תקדים.
משרד ההגנה מעוניין שהתרגיל יתקיים באוקטובר, על פי הגורם הצבאי בקשר עם קציני דגל בכירים הקשורים לצ'יפים המשולבים.
* גארת' פורטר הוא היסטוריון חוקר ועיתונאי המתמחה במדיניות הביטחון הלאומי של ארה"ב. המהדורה בכריכה רכה של ספרו האחרון, "סכנות של דומיננטיות: חוסר איזון כוח והדרך למלחמה בווייטנאם", יצאה לאור ב-2006.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו