היי, מי יודע? זה יכול להיות זרם הגולף קורסת או שהכוכב שובר לנצח שיאי חום. אבל לא משנה מה הפרט, אנחנו חיים את זה עכשיו, לא במאה הבאה, בעשור הבא, או אפילו בשנה הבאה. אתה לא יכול לפספס את זה - לפחות כך אתה עשוי לחשוב - אם היית גר באזור דרום מערב לוהט; במיוחד בצלייה, שיא הפניקס עם 30 ימים רצופים של טמפרטורות מעל 110 מעלות פרנהייט; או ב יוון בוערת או מערב סין ביום שבו הטמפרטורה ירדה 126 מעלות פרנהייט או לוהטת, לוהטת אלג'יריה כשהטמפרטורה הגיעה לרמה בלתי נתפסת כמעט 135 (כן, 135!) מעלות פרנהייט; שלא לדבר על לטגן עם קנדה יותר מ -1,000 שריפות בוער כעת (נתון שעדיין נראה כי הוא עולה משבוע לשבוע) וזהו 29 מיליון דונם כבר בוער; ואל תשכח את זה של איטליה שריפות 1,400; או של פלורידה בסגנון ג'קוזי מי ים, שפגעו לאחרונה בתופעה בלתי נסבלת 101 פלוס מעלות פרנהייט. ולמרות שאני עדיין כותב את זה כשהחודש מסתיים, יולי מובטח פחות או יותר לקבוע את השיא לחודש החם בהיסטוריה. ואל תניח שגם ה"שיא" יעמוד לאורך זמן.
מי בכלל זוכר שיוני זה היה החם ביותר מאז שנשמרו רישומים או שה-6 ביולי היה זה היום הכי חם בהיסטוריה המתועדת (ו-3 עד 6 ביולי, ארבעת הימים החמים ביותר אי פעם)? ו אל תתפלא אם 2023 תגמור בסופו של דבר שיא לשנה החמה ביותר או נניח ששיא כזה יימשך זמן רב על כוכב לכת שבו שמונה השנים הקודמות היו החמות ביותר אי פעם. ואם אני כבר משעמם אותך, אז דבר אחד מובטח: אתה הולך להשתעמם מדעתך בשנים הבאות.
ועם כל מה שבוער בחלקים משמעותיים של דרום אירופה, צפון אפריקה, קנדה ומקומות אחרים, עדיין יותר פחמן דו חמצני משתחרר לאטמוספירה, מכין את הדרך לעולם לוהט באמת לבוא. רק זכור, למעשה, שעד שהיצירה הזו תתפרסם, אני ללא ספק יכול להפיק פסקה חדשה או שתיים מדהימות של זוועות מעודכנות ומחוממות יתר על המידה שתשלח לדרכך.
כן, כפי שניסח זאת לאחרונה מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, יש לשקול את עידן "ההתחממות הגלובלית", מכיוון שאנו חי עכשיו בבירור בתחילת תקופה של "רתיחה עולמית". ובזמן שאתה יושב שם ומזיע וקורא את זה, אם זה לא נראה לך קיצוני, שקל משהו אחר: חברות דלק מאובנים עדיין מביאות רווחים מדהימים (גם אם הרווחים ברבעון השני של Shell המסכנה בשנת 2023 ירדו ל-5.1 מיליארד דולר בלבד) שכן - כן! — להמשיך להתרחב פעילות הנפט והגז הטבעי שלהם ברחבי העולם. והאם אתה יכול להאשים אותם? הרי החברות שלמנהליהן יש ידוע מזמן מה המוצרים שלהם יעשו לכדור הארץ הזה ואפילו לפעמים הגיבו במימון צוותי חשיבה שקידמו הכחשת שינויי אקלים, אין להם ברירה אלא (אם תסלחו על הביטוי) לכסות את הנכסים שלהם. בינתיים, בשנה שעברה, סין, ב- בחזית גם של תנופת האנרגיה האלטרנטיבית שמתקיימת כעת שניתנו היתרים לבנות, בממוצע, שני מפעלי פחם חדשים בשבוע (בעוד לשרוף יותר פחם מאשר שאר כדור הארץ ביחד).
קיצוניות סביבתית
עכשיו, תגיד לי שאתה לא מזיע לפחות קצת ושאנחנו לא חיים על כוכב לכת יותר ויותר קיצוני. ורק כדי להוסיף הערה עליזה לזה, בדוק את טקסס הבוערת. לאל פאסו יש היה יותר מ-41 ימים ברציפות של טמפרטורות של או מעל 100 מעלות פרנהייט (רק פחות מ - כן, רון! - מיאמי ב-45 בזמן שכתבתי את זה). עם זאת, בית המחוקקים הרפובליקני בטקסס שואף כעת לכך לרסן באופן דרמטי ההתקדמות המדהימה של המדינה הזו באנרגיה סולארית ורוח, תוך העלאת עלויותיהן, אפילו שרבים מחבריה דוחפים להשקעה ציבורית בבניית תחנות גז טבעי חדשות (אשר, כמחקר שנערך לאחרונה מצביע על, יכול להתגלות כגז חממה מלוכלך כמו פחם).
רק תזכיר לי: על איזה כוכב הם חיים?
עם זאת, אם אתה באמת רוצה לראות את הקיצוניות האמריקאית מקרוב ואישי, אל תטרח אפילו לבדוק את רון דה-סנטיס, מושל פלורידה, שבאופן מקסים השיק את מסע הבחירות שלו לנשיאות כעת על ידי להישבע ה"פוליטיזציה של מזג האוויר". בנסיבות העניין, אני יודע שלא תופתעו קלות לגלות שהוא דחה בעבר את עצם הרעיון של שינויי אקלים כ"חומר שמאלני". (כמובן, אם יתברר שהשמאל הוא העתיד שלנו, אז אולי הוא יתגלה כ... אוי, אלוהים, אז סליחה, אבל באיזו מילה אחרת אני יכול להשתמש מאשר "ימין"?)
לא, דלג על רון. אחרי הכל, אם אתה לא גר במקרה בפלורידה, הוא לא יכול להיות יותר ניתן לדלג עליו. תסתכל במקום זאת על דונלד טראמפ. כן, שלנו הוגש כתב אישום רב (או בקרוב להעמיד לדין-שוב) הנשיא לשעבר ו- ("תהיה שם, יהיה פראי!”) אוטוקרטית שואפת, שמראה כל סימן להפוך שוב למועמד "הרפובליקאי" לנשיאות.
האם הוא אכן יהפוך לזה ואז - גם הכל מלבד בלתי נתפס - לנצח בבחירות 2024 ולסיים בחזרה בבית הלבן, הקיצוניות של העולם שבה נוכל למצוא את עצמנו עשויה להיות כמעט מעבר לדמיון. אנחנו מדברים על הבחור שטען שכאשר מדובר בשינויי אקלים, ההשפעה המלאה שלו יכול להיות - או - או! - ש"האוקיינוס יעלה ב-1/100 אינץ' במהלך 350 השנים הבאות." (למעשה, אם עליית הטמפרטורה העולמית תישמר ל-2 מעלות צלזיוס, פני הים ליד מאר-א-לאגו צפוי לעלות שלושה רגל עד 2150, פי 3,500 בלבד מההערכה של הנשיא לשעבר במחצית מהזמן - וזה אם אנחנו לא באמת מתגלה כעל כוכב לכת רותח אקלים.)
כמובן, אם דונלד טראמפ יזכה לא רק במועמדות הרפובליקנית אלא בבחירות 2024, המדינה הלוהטת הזו תחזיר מישהו לבית הלבן שבילה את הקריירה הפוליטית שלו בלגלוג לעצם הרעיון של התחממות כדור הארץ ותמוך עד הסוף בייצור של דלקים מאובנים. הממשל שלו התהפך, התגלגל לאחור או נמחק כמעט 100 חוקים ותקנות סביבתיות, רבים הקשורים לשינויי אקלים, כולל "הגבלות מתקופת אובמה על פליטת פחמן דו חמצני מתחממות כדור הארץ מתחנות כוח וממכוניות ומשאיות." בינתיים, הוא מינה חברי קבינט אשר נדחה בגלוי עצם הרעיון של התחממות כדור הארץ.
ודרך אגב, אם אתה רוצה למדוד את הקיצוניות המטורפת של הרפובליקנים היום, נסה להיזכר בעידן שהיה פעם כשהם ערכו לא פחות סביבתי השקפה מאשר הדמוקרטים. (קל לשכוח שזה היה הנשיא הרפובליקני המקונן אחרת ריצ'רד ניקסון שהממשל שלו נוסד הסוכנות להגנת הסביבה.) אם אתה רוצה למדוד את הקיצוניות של מה שבקושי יכול להיקרא המפלגה הרפובליקנית - בניגוד לטרומפובליקנית - מפלגת 2023, לבדוק את העמדות לגבי שינויי האקלים של רוב המועמדים האפשריים לנשיאות.
אם, למעשה, אתה רוצה לאמוד עד כמה המדינה הזו כבר הפכה לקיצונית במאה הזו, פשוט עצור ותחשוב רגע על העובדה שנכון לעכשיו, מעט אנשי מקצוע בסקרים מאמינים שבחירות 2024 של ביידן-טראמפ לא יהיו. להוכיח א כרסם ציפורניים מוחלט. זה אמור לגרום לך להזיע קצת יותר.
תהיה שם, יהיה פראי!
על הפלנטה הלוהטת הזו שלנו, דונלד טראמפ והטרומפובליקים שלו אכן צריכים להיחשב לגרסאות מקרוב ואישיות של הקיצוניות האמריקאית. כן, ב-2016, טראמפ ניצח בבחירות בכך שתפס את מצב הרוח של יותר מדי מצביעים עם הסיסמה "הפוך את אמריקה לגדולה שוב!" או MAGA! (כולל סימן קריאה). כמו שאני כתב בזמנו, "עם ה'שוב' הזה, דונלד טראמפ חצה גבול בפוליטיקה האמריקאית שעד לרגע המדרגות הנעות שלו, ייצג סוג של טאבו פסיכולוגי עבור פוליטיקאים מכל פסים, מכל צד". ועם שלו כתובת פתיחה, הוא הוסיף עוד סיסמה בלתי נשכחת: "אמריקה תחילה". ("מהרגע הזה והלאה, זה הולך להיות אמריקה תחילה," הוא התעקש.)
אבל קודם כל אמריקה? היום, אל תצחיק אותי. דונלד טראמפ, כמובן, רץ לנשיאות כמנהיג הפוטנציאלי של מפלגה שקיימת כעת כמעט בלי קשר למפלגה הרפובליקנית של העבר הלא כל כך רחוק והוא עושה זאת לא בכרטיס "אמריקה תחילה" אלא בכרטיס Me-First נגד צוות של מועמדים אחרים, שרובם או דחו על הסף או פשוט התעלמו מעצם הרעיון שיש יכול להיות משבר אקלים על כדור הארץ.
במצב כזה, טראמפ יכול להפוך למועמד הראשון בכל הזמנים, ועבורו, במיוחד במונחי אקלים, זה ללא ספק אמריקה ה-19. או שאני מתכוון למקום ה-29 או ה-129 או ה-1,029?
עכשיו, אני בקושי רוצה לטעון שהנשיא ג'ו ביידן הוא המועמד המושלם נגד אקלים סוער. ובכל זאת, תן לו קרדיט. הוא וקונגרס דמוקרטי עשו זאת להעביר את חוק הפחתת האינפלציה, שייצגה חקיקת אקלים משמעותית שבשנים הבאות תשקיע מאות מיליארדי דולרים בהפחתת השימוש בדלק מאובנים אמריקאי וכך תסייע לצמצם את פליטת גזי החממה בארה"ב בדרכים משמעותיות. בנוסף, בניגוד לטרומפובליקים, הוא לפחות נראה לדאוג על אמריקאים שחיים במצב חירום חום (אם כי הקונגרס הנוכחי יאפשר לו לעשות מעט מדי בנידון).
ובכל זאת, בהיותו הפוליטיקאי שהוא, למרות שהתחייב "לא עוד לקדוח על אדמות פדרליות, נקודה, נקודה, נקודה" במערכת הבחירות שלו ב-2020, הוא לא הצליח להביא את עצמו להגיד לא כשזה הגיע לפרויקט הערבה החדש של ConocoPhillips על אדמה פדרלית באלסקה הארקטית (כבר בין המקומות המתחממים הכי מהר על פני כדור הארץ). זה מיועד לייצר - החזק את הכובעים שלך! - כמעט 600 מיליון חביות נפט במהלך שלושת העשורים הבאים. הוא גם לא יכול היה לעשות זאת כשזה הגיע להשלמת תינוקו של הסנאטור ג'ו מנצ'ין, צינור הגז הטבעי של עמק מערב וירג'יניה. הממשל שלו (ורק לאחרונה ה בית המשפט העליון גם כן) מאושר במה שהוא מובהק יותר מדי בעולם של Me-First (או לפחות תחילה חברות לייצור דלק מאובנים) אפילו בלי דונלד טראמפ.
אבל תסמוך על דבר אחד, הדונלד עצמו כבר לא חי על הפלנטה הזו שלנו - אתה יודע, האחד איפה רק לאחרונה יותר מ 190 מיליון האמריקאים היו תחת התראות חום ו-250 מיליון עד 275 מיליון מאיתנו התמודדו עם מדדי חום של לפחות (ואכן שמים את הדגש על ה"לפחות") 90 מעלות פרנהייט. כעת הוא קיים על אחד שנבע ישירות ממה שעובר לדמיונו. תשכחו מהעמדות הקיצוניות שהוא וכל כך הרבה מחסידיו (שלא לדבר על יריביו הנשיאותיים הרפובליקנים) מחזיקים בכל דבר, החל מהפלות ומה הספרים שספריות בית ספר יכולות להכיל ועד מה שמקובל על המגדר (לא הרבה) בעולם הכל-אמריקאי הזה שלנו.
הדבר המכריע כאן הוא שבעולם Me-First זה הוא לאורך כל הדרך - אפילו אחד שיכול, בסופו של דבר, לעזוב את המדינה הזו באבק של אקלים והיסטוריה - דבר אחד מובטח: אם הוא יחזור לתוך הבית הלבן, העתיד יהיה אני-ראשון וכל הדרך אל... ובכן, או הבנק או בית החוץ. והוא והיועצים שלו לא מסתירים את העובדה הזו. הודות ל דיווח משובח מאת ג'ונתן סוואן, צ'רלי סאבאג' ומגי הברמן מה- ניו יורק טיימס, אנחנו כבר יודעים שאם הם יצליחו לחזור לבית הלבן, הם היו מתכוונים להגביר באופן מיידי את סמכויות הנשיאות שלו על ידי ריכוז "סמכות הרבה יותר גדולה בידיו", ושינוי "מאזן הכוחות על ידי הגדלת סמכותו של הנשיא על כל חלק בממשל הפדרלי שפועל כעת, על פי חוק או מסורת, עם כל מידה של עצמאות מהתערבות פוליטית של הבית הלבן". ועל כל זה, הם כבר דנים בגלוי יותר משנה לפני בחירות 2024.
במילים אחרות, דונלד טראמפ מתכוון לזכות בכוח ליצור, במקרה הטוב, גרסה הונגרית של "דמוקרטיה" כאן באמריקה, וזה, אל תטעו, יעזור להוסיף יותר משלושה מטרים של עלייה בגובה פני הים לאזור של פלורידה ליד מאר-א-לאגו. לגבי כולנו, אם אתה לוהט עכשיו, רק חכה לחזרתו של דונלד'ס Me-First World. תאמין לי, אתה עדיין לא יודע כלום כשזה מגיע לחום. תהיה שם, יהיה פראי!
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו