באיזו קלות נופלים הניצוצות מהשריפה האמריקאית-ישראלית על פני המזרח התיכון. כל איום, כל חוסר פשר שנאמר בוושינגטון ובטהרן שורפים כעת עוד קצת את לבנון. לא סתם כוחות האו"ם בדרום המדינה מתמודדים כעת עם חשדנות גוברת בקרב המוסלמים השיעים שחיים בה. זה לא מקרי שישראל רועמת שהחיזבאללה עכשיו חזק יותר ממה שהיה לפני מלחמת יולי בשנה שעברה. אין זה מקרה שסייד חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, אומר שהכניס עוד טילים ללבנון.
מדוע, שואלים הלבנונים, ביקר נשיא סוריה בשאר אל-אסד בסוף השבוע האחרון את נשיא איראן אחמדינג'אד?
לחתום עוד יותר את יחסי "האחים" שלהם? או לתכנן מלחמה חדשה עם ישראל בלבנון?
התמונות של שיגורי הטילים החדשים של איראן במהלך שלושה ימים של תמרונים צבאיים - ככל הנראה רקטות ארוכות טווח שעלולות להיות משוגרות לעבר ספינות מלחמה אמריקאיות במפרץ - ניתזו אתמול בבוקר ברחבי עיתוני ביירות, יחד עם האיומים האחרונים של וושינגטון בהתקפות אוויריות נגד צבא איראן. . היו בטוחים שהלבנונים יהיו הראשונים לסבול.
מבחינת המערב, המשבר בלבנון – שבו חיזבאללה ובעלי בריתו עדיין דורשים את התפטרות ממשלתו של פואד סניורה – הולך ונהיה חמור משעה לשעה. עד 20,000 חיילי או"ם - כולל גדודי נאט"ו של כוחות ספרדים, צרפתים ואיטלקיים - שוכנים כעת על פני גבעות דרום לבנון, בשדה הקרב עצמו שעליו מאיימים הישראלים והחיזבאללה להילחם שוב זה בזה.
אם ישראל היא הנציגה של אמריקה (שהלבנונים לא מפקפקים בה), אז חיזבאללה הוא הנציג של איראן. ככל שארצות הברית וישראל מזהירות יותר את איראן מפני שאיפותיה הגרעיניות לכאורה, כך מגביר חיזבאללה את הלחץ על לבנון.
כבר עכשיו, יש סימנים מסוכנים למה שעשוי לבוא. כוחות ספרדים נסקלו על ידי צעירים בכפר לבנוני בשבוע שעבר. לחיילים צרפתים שהגיעו למארון אל-ראס עם שיירתם הרפואית השבועית לאזרחים לבנונים מקומיים נאמר בפירוש שהם אינם רצויים. הצרפתים עזבו מיד. האם זה היה בגלל שהנשיא ז'אק שיראק, עסוק בהנצחת חברו הלבנוני שנרצח, רפיק חרירי ביום שני, בפריז, מדבר כעת על הצבת כוחות האו"ם לא רק לאורך גבול לבנון עם ישראל אלא גם לאורך גבול המדינה עם סוריה?
מ' שיראק מזהיר כי המלחמה בקיץ שעבר בין חיזבאללה וישראל עלולה "להכניס מחדש את לבנון למשבר עמוק". אם הלבנונים לא ישיגו את עצמם, הוסיף נשיא צרפת, הם עלולים "לגלוש פעם נוספת לתוך תהום קטלנית". אלו אינן מילים שעשויות לשבח את עצמן לנשיא אסד או למספר ההפוך שלו בטהרן.
תוסיפו לכך את האמירה של תא"ל יוסי ביידץ, ראש מחלקת המחקר למודיעין צבאי בישראל - עליה מחלוקת עמיר פרץ, שר הביטחון של המדינה - כי החיזבאללה "בונה יותר כוח אש ממה שהיה לפני המלחמה... חלקם עדיין בדרך מ סוריה", ולא קשה להבין מדוע משלחת אורחת של סנאטורים איטלקים בביירות הביעה את חששותיה מפני חיילי האו"ם של ארצם בדרום לבנון.
אלוף איטלקי, קלאודיו גרציאנו, קיבל זה עתה את הפיקוד על הכוח הרב-לאומי, יוניפיל, ותואר על ידי הישראלים כמומחה ל"לוחמה בטרור" - לא בדיוק השבחים שכנראה רצה הגנרל גרציאנו מה- ישראלים כשהוא מתמודד עם הסכנות של השבועות והחודשים הקרובים. למעשה, נראה שהגנרלים זועמים בלבנון בימים אלה, והאחרון שבהם - מפקד צבא לבנון הגנרל מישל סולימן - נשא נאום בעל הגיון יוצא דופן, והאשים למעשה את הפוליטיקאים של לבנון שלא יצרו את האחדות שעלולה לפתור את בעיותיה.
בקרבות הרחוב בחודש שעבר בביירות ובערים אחרות, חייליו של הגנרל סולימן השיגו את ההישג יוצא הדופן של פירוק שוב ושוב מהומות מבלי להרוג אף אחד מאזרחים.
"לא ניתן לשלוט בלבנון על ידי הצבא שלה או באמצעות דיקטטורה", אמר. "זו מדינה שבעה מדמוקרטיה... אבל כמות כה גדולה של דמוקרטיה בלבנון עלולה להוביל לכאוס.
"חיילים הם אפילו יותר מצפוניים ממנהיגים רבים במדינה הזו".
עד 70 אחוזים מצבא לבנון - שכיום הוא מתנדב, ולא כוח מגויס - הם שיעים, וזו הסיבה שלא ניתן להשתמש בו כדי לפרק את חיזבאללה השיעי מנשקו.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו