מקור: העצמאי
מאת lev radin/Shutterstock.com
מייקל פומפאו - בוא נשתמש בשמו האמיתי - היה חושפני מאוד כאשר קרע את הקטע האחרון של החוק הבינלאומי שלא אהב דונלד טראמפ or בנימין נתניהו ב המזרח התיכון. מושבות יהודיות בגדה המערבית לא היו נגד החוק הבינלאומי. "קריאת הקמת התנחלויות אזרחיות שאינה עולה בקנה אחד עם החוק הבינלאומי לא עבדה", הוא התגאה. זה לא היה רק מופרך. זה היה שקר.
פומפאו התכוון לכך שההקפדה החיונית על החוק העולמי - לפיו, על פי אמנת ג'נבה הרביעית, מעצמות כובשות אינן יכולות לשתול את אזרחיהן על אדמות כבושות וגנובות - כבר לא התאימה לארצות הברית ול ישראל. כמובן שזה לא "עבד", כי הפלסטינים סמכו בנוקשות על החוקים שהעולם קיבל לאחר מלחמת העולם השנייה.
כיבוש הוא עניין רציני מאוד. אבל, לפי פומפאו, "לאחר לימוד כל הצדדים [sic] של הדיון המשפטי [sic], ארצות הברית הגיעה למסקנה שהקמת התנחלויות אזרחיות ישראליות בגדה המערבית אינה, כשלעצמה [sic] שוב, בלתי עקבית עם החוק הבינלאומי". לומר אחרת "לא קידם את מטרת השלום".
האם מזכירי המדינה של ארה"ב תמיד שיקרו בצורה כל כך חוצפה, כל כך מפחיד, כל כך מרושע, כל כך חסר מצפון?
האם מזכירי המדינה של ארה"ב תמיד שיקרו בצורה כל כך חוצפה, כל כך מפחיד, כל כך מרושע, כל כך חסר מצפון?
נכון, קולין פאוול אמר לשגרירויות ארה"ב שעליהן למחוק "שטחים כבושים" מאוצר המילים שלהן במזרח התיכון. מעתה, הודיע הגנרל לשעבר הפתטי הזה, הם אמורים להיקרא "טריטוריות שנויות במחלוקת". זה היה בדיה - הוא ניסה למחוק את עצם הכיבוש הצבאי הארוך ביותר בהיסטוריה המודרנית - וזה עזר לפתוח את הדלת בפני הפומפאוס והטראמפים כדי לשלול מהפלסטינים כל תקווה להגדרה עצמית, כבוד ואנושי. זכויות.
חוקים אינם נכתבים כדי לנטוש אותם על ידי אלה שמוצאים אותם לא נוחים, ועל ידי אלה שהם לא "עובדים עבורם". ולא ניתן להחיל את החוק הבינלאומי "כשלעצמו", או להפסיק להיות מיושם, על סכסוכים בינלאומיים כאשר ארה"ב או ישראל מוצאות שזה לא נוח.
אבל כך דיבר פומפאו. בדיוק כפי שטראמפ העביר את שגרירות ארה"ב לירושלים ואז הכריז שוושינגטון קיבלה את ירושלים - ובמשתמע גם את ירושלים כולה - כבירת ישראל. ריבונותה של ישראל על הגדה המערבית (או כך טען פומפאו) תוכרע מאוחר יותר. עם זאת, היו בטוחים שארה"ב תצטרף לכל סיפוח ישראלי.
הרי האם פומפאו לא הודיע לנו גם שהרחבת "התנחלויות" יהודיות תוכרע על ידי בתי המשפט בישראל? כאילו לבתי המשפט בישראל יש לגיטימציה נוספת כשהם מכריעים את גורלם של הפלסטינים, הריסת בתיהם, גניבת רכוש נוסף בגדה המערבית ומעצר אינסופי של מאות צעירים ללא משפט.
ואז הגיע תירוץ פומפאו שאפילו הבחור עם השפם שאת שמו לא אזכיר אולי היה תופס ממנו בהנאה. "האמת הקשה היא שלעולם לא יהיה פתרון שיפוטי לסכסוך, וויכוחים על מי צודק ומי טועה כעניין של החוק הבינלאומי לא יביאו שלום". כפי שאנו יודעים מההיסטוריה - למעט פומפאו וטראמפ - ההחלטה מי צודק ומי טועה היא ההחלטה רק דרך להביא שלום, לישראל בדיוק כמו העם הפלסטיני.
אבל כשאתה זורק את החוק מהחלון, אתה יוצר מדינות ללא חוק. מכאן שלא נשמעה יבבה של פומפאו כשהישראלים טענו בשבוע שעבר לניצחון תעמולה נוסף, כשהכריזו על מותו של בכיר בג'יהאד האיסלאמי בעזה, שלכאורה (האם אנחנו יודעים?) מכין התקפות רקטות על ישראל. בעיה: הבחור לא היה שם, אבל מי שפוצץ לרסיסים בבקתות הפח כללו שמונה מבני משפחת א-סווארקה, בהם חמישה ילדים בני שנתיים, שלוש ו-12. עוד 12 מבני המשפחה נפצעו.
המפוקפק והאמיץ של ישראל עצמו הארץ הכתב גדעון לוי כתב בסרקזם כי "הם, המשרתים בצבא הכי מוסרי ובשירותי המודיעין המתקדמים בעולם, לא ידעו שצריף הפח הדקיק כבר מזמן הפסיק להיות חלק מ'תשתית הג'יהאד האסלאמי', וכן ספק אם זה היה אי פעם. הם לא ידעו ולא טרחו לבדוק – אחרי הכל, מה הכי גרוע שיכול לקרות?”
הישראלים הבטיחו את החקירה הרגילה בנוגע ל"טעותם", אך רבים מהתקשורת הבינלאומית שתיעדו את ההרג המיתולוגי של מנהיג הג'יהאד האסלאמי לא מצאו מקום לתיאור המאוחר והאמתי של טבח החפים מפשע. וזה, בוודאי, בגלל שכאשר מדובר למוות של אזרחים פלסטינים, החוק הבינלאומי נשכח באותה בטחון כפי שפומפיאו דוחק בנו כעת לשכוח את החוק הבינלאומי האוסר לבנות על אדמות כבושים וגנובים.
הכשל המוסרי האות הזה, ההכחשה המכוונת והצינית הזו של החוק, התפשט כעת ברחבי אזור המזרח התיכון. ה-CIA אמר כי יורש העצר מוחמד בן סלמאן היה אחראי לפיזור של תושב ו וושינגטון פוסט בעל הטור ג'מאל חשוגי - אחרי הכל, מקורביו הם שחתכו את חשוגי - ובכל זאת פומפאו מחבק בחום את נסיך הכתר, מעודד את שנאתו לאיראן ולכל מה שקשור לשיע, ואינו מדבר יותר על העיתונאי. אתה יכול לסלוח אפילו למשטר רצחני שכולל את רוצחיו של חאשוקג'י אם תשים את החוק בצד אחד; ורצח - נראה שקשה לזכור עכשיו במזרח התיכון - אמור להיות פשע.
האם לא זו, בסופו של דבר, הסיבה שמנכ"לית מכוניות אובר, דארה כוסרושאהי, הצליחה, ב-HBO, לכנות את רצח חאשוקג'י "טעות" והשווה את המעשה הנורא הזה למוות בשוגג של אישה שנוהגת בנהיגה עצמית אוטו? "אנשים עושים טעויות", אמר - מה שבהחלט יתאים לטענתו של מוחמד בן סלמאן שהוא אחראי לרצח של חאשוקג'י כי הוא נסיך הכתר, אבל לא אחראי כי הוא אמר שהוא לא ידע על כך.
ככל הנראה לא רלוונטית לדברי מנכ"ל אובר, העובדה שסעודיה היא בעלת המניות החמישית בגודלה של אובר, ויסיר אל-רומאיאן, מושל קרן ההשקעות הציבורית של הממלכה ויו"ר ארמקו שנקרא לאחרונה, יושב במקרה במועצת המנהלים של אובר.
בסופו של יום, נזכר חוסרובשאהי שרצח הוא רצח ומנוגד לחוק, ועוד לפני ששודר הראיון הנורא שלו - החל לחבוש את הפצעים שגרם לעצמו ולזכרו של חשוגי. הרצח של חאשוקג'י, הוא הרהר כעת, היה "מעורר גינוי" ו"אין לתרץ". "אמרתי משהו ברגע", הוסיף מנכ"ל אובר, "שאני לא מאמין".
אבל לא כולם? פומפאו; הישראלים שהפציצו את משפחת א-סווארקה; הבוס של אובר. כולם שוכחים את החוק, את כוחו של החוק, את מהות החוק, כי הם יכולים לחיות בלעדיו, יכולים להתעלם ממנו, יכולים – במקרה של ממשלת ישראל – להתחמק עם גניבה או רצח, או כמו איש אובר , יכול פשוט לטעון שרצח של מישהו אחר הוא טעות.
טעות: זו המילה שבה השתמשו גם הישראלים וגם הבוס של אובר החודש. וכשפומפאו יעודד את הקולוניאלי של ישראל חופשי לכל (ללא אחריות משפטית, כלומר) התוצאה תהיה יותר ייאוש ומקרי מוות נוספים.
בסרטי הבוקרים האינסופיים שהייתי צופה בהם כילד, שריפים ירו ב"הרעים", תושבי העיר התמימים היו מוגנים בחוק ו"השלום" הוחזר למערב הפרוע. היום זה הפוך. לעת עתה, כמובן, נצטרך לשכוח את האינדיאנים שבאמת שילמו את המחיר, אלה שסירבו למסור את אדמותיהם לגברים הלבנים ונלחמו בחזרה כאשר בתיהם נגנבו.
לחיל הפרשים האמריקאי, כמו מייקל פומפאו, לא היה אכפת הרבה מהחוק כשהם עסוקים בנישול עם יליד.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו
1 תגובה
"בוז לחוק"
כמובן, הבוז הזה תמיד תפס מקום רב לאורך ההיסטוריה והמדיניות של ארה"ב.
חייתי באמריקה הלטינית כאשר GWBush הפך לנשיא בצו בית המשפט העליון ולא בבחירות דמוקרטיות יחסית. בזמנו אמרתי שארה"ב הפכה באופן סופי ל"רפובליקת בננות", מונח שאני משתמש בזה בזהירות וללא לעג כלפי אחיותיי ואחיי אמריקה הלטינית, שלעתים קרובות מסתכנים הרבה כדי לקדם דמוקרטיה וזכויות אדם.
הירידה המתמשכת של ארה"ב מאז גרמה לנזק רב הן בתוך ארה"ב והן בכל העולם.
למשפט האחרון של פיסק שבו הוא כותב על "נישול עם יליד" יש שורשים עמוקים במוצא ארה"ב ובהיסטוריה מתמשכת. איזו זלזול.