בגדד – הביוב מגיע דרך מכסי הביוב, עדיין יש רק 15 שעות חשמל ביום ואנרכיה אוחזת ברחובות בגדאד, אבל אתמול שאגה 'המועצה הזמנית' העיראקית חסרת השיניים של אמריקה כמו אריה, והוציאה סדרה של הגבלות ואיומים נגד - עיתונות, כמובן.
מכוונים בעיקר לערוצי הלוויין הערביים "אל-ג'זירה" ו"ערביה", המשדרים תמיד את הקלטותיו של סדאם חוסיין, הכללים הכמעט אורווליאניים - שכל אחד מהם מתחיל במילים "אל תעשה" - אומר שחדשות העיתונות והטלוויזיה העיראקית או הזרה ניתן לסגור ארגונים אם הם "דוגלים בהחזרת מפלגת הבעת' או מוציאים הצהרות כלשהן המייצגות את הבעת' במישרין או בעקיפין (סיק)."
המועצה, שמונתה על ידי הפרוקונסול האמריקני פול ברמר, הודתה אתמול כי התייעצה עם היועצים המשפטיים של מר ברמר לפני שהוציאה את מערך ההגבלות שלה.
נאמן לתוהו ובוהו השולט בבגדד, דובר המועצה, אינטפאד קנבר - אישו של אחמד צ'לאבי - אמר בתחילה כי "אל-ג'זירה" ו"ערביה" ייסגרו בעיראק.
תוך שעתיים התברר כי שני הערוצים בשפה הערבית ייענשו על עבירותיהם לכאורה בסירובם לכל שיתוף פעולה על ידי 'המועצה הזמנית' למשך שבועיים – עונש שעיתונאים רבים כאן היו רוצים להטיל עליהם.
אבל הרשימה בכל זאת מספקת הרהור מסקרן על ה"דמוקרטיה" שמר ברמר - שהורה ליועציו המשפטיים לערוך את כללי הצנזורה בסוף האביב - מבקש להעניק לעיראקים.
חלק מההגבלות כל כך מובנות מאליהן שהן נאיביות.
"אל תסית לאלימות כלפי כל אדם או קבוצה", למשל, יכול היה להיות מעוגן בכל חוק אזרחי ולא בסט של הגבלות עיתונות.
"אל תסית לאלימות נגד הרשויות או אנשים באחריות", נכנס לאותה קטגוריה.
אבל ההתייחסויות למפלגת הבעת' נועדו בבירור למנוע מהעיראקים לשמוע את קולו של סדאם.
שתי התחנות הערביות העבירו את הקלטותיו של סדאם במלואן, כולל הכתובת המרושעת ביותר שלו עם הבעת החיבה המדאיגה שלה לתושבי בגדד - "אני מתגעגע אליכם, יקירי" - אבל הכלל מראה עד כמה הרשויות בארה"ב חוששות מהן עכשיו האוהדים של סדאם.
לאחר שסיפרו לעולם שרוב העיראקים מרוצים מ"שחרורם" ומה"דמוקרטיה" המתקרבת, השלטונות מודעים כמובן לכך שעיראקים רבים אינם חשים כך כלל.
עיתונאים ואחרים חייבים גם ליידע את הרשויות על "כל מעשי חבלה, פעילות פלילית, טרור או כל פעולה אלימה... לפני או אחרי התקיפה".
עיתונאים - אפילו לא 'אל-ג'זירה' - מקבלים אזהרה מוקדמת על מארבים, אבל הכלל למעשה מבקש מהם להפוך לעוזרים לרשויות הכיבוש.
עיראקים רבים יגידו, עם סיבה טובה, שחיילי ארה"ב החוששים שהרגו כל כך הרבה עיראקים חפים מפשע לפני, במהלך או אחרי התקפות על שיירותיהם, מסוכנים להם בדיוק כמו כוחות הגרילה שתוקפים את האמריקנים.
וברור, ניתן לפרש את ההגבלות כך שהן מחבקות כמעט כל כתב בעיראק.
משלחת המצטטת את סדאם או מתארת את פשיטות הבתים האכזריות לפעמים של האמריקאים, יכולה להיחשב כמי ש'ייצגה' את מפלגת הבעת' או שהסיתה עיראקים לאלימות.
היו מקרים בעיתונות החופשית העיראקית הפורחת החדשה - יש כיום יותר ממאה עיתונים בבגדד לבדה - של הסתה ל'ג'יהאד' נגד רשויות הכיבוש ומידע כוזב לחלוטין על התנהגותם של חיילי ארה"ב.
אבל פתיחת בית ספר לעיתונות תעשה יותר טוב מרשימת ה'אל תעשה' של אתמול.
כפי שהוא, אפילו דיווח על הרג אתמול - או הרג - ליד העיר הסונית פאלוג'ה על ידי מסוק אמריקאי שיורה טילים - עלול ליפול ל"הסתה לאלימות".
כוחות ארה"ב אומרים שהם ספגו אש מבית בעיר והרגו "אויב אחד".
אבל רופאי בית החולים מסרו את שמותיהם של שלושה גברים שנהרגו, כולם בני אותה משפחה: עלי, סעד וסאלם אל-ג'ומיאלי.
אמרו שאחד מהם הוא חקלאי תמים ששני ילדיו נפצעו כשהוא נהרג.
מאוחר יותר נראו חיילים אמריקאים מצלמים בתוך שני הבניינים שנפגעו.
בריכות דם מונחות על הרצפה.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו