ג'נסן
השמרנים הם בדרך כלל המגינים החריפים ביותר של הדוקטרינה של
הכוונה המקורית, הרעיון שעלינו לפעול לפי רצון האבות המייסדים
בפירוש החוקה האמריקאית.
ב
טוויסט מוזר ברעיון הזה, הרפובליקנים מזהירים אותנו שיש לחוקה
"קשר את ידיו" של הנשיא במשא ומתן סחר.
השמיים
הבעיה, כך נראה, היא שהחוקה קובעת בסעיף I, סעיף 8 כי:
"לקונגרס יהיה כוח... להסדיר את המסחר עם מדינות זרות." ה
הכוונה המקורית נראית די ברורה: הקונגרס צריך להסדיר את הבינלאומי
סַחַר.
השמיים
"הבעיה" היא שהקונגרס לפעמים נוטה יותר ללחץ ציבורי (גם
המכונה דמוקרטיה) מאשר הרשות המבצעת. כלומר, אזרחים שמתארגנים ל
לרדוף אחרי האינטרסים שלהם יש יותר סיכוי להשפיע בבית ובסנאט
ממה שהם עושים כאשר כל ההצגה נגמרת מהבית הלבן. כתוצאה,
להשתתפות הקונגרס בהסדרת המסחר עם מדינות זרות יש ב
פעמים הקשו על תאגידים לעבור את סוגי המסחר
עסקאות שעוזרות להם לרפד את כיסם על חשבון אותם אזרחים.
השמיים
פתרון לעודף מדי פעם בדמוקרטיה? עבור ממשל בוש ו
הרפובליקנים בבית הנבחרים, התשובה היא חקיקה מהירה.
ובכן,
פעם קראו לזה מסלול מהיר, עד שהספינים של בוש הבינו שה
המונח גורם לזה להישמע כאילו העשירים והחזקים מנסים לצום
אחד על אזרחי ארה"ב, שהם כמובן. אז השם שונה למושג
"הרשות לקידום סחר", והרפובליקנים בקונגרס מתכוננים
לדחוף את החקיקה לפני שהם יוצאים לחופשה באוגוסט.
סמכות מהירה הקלה על ממשל בוש הראשון לעשות זאת
לנהל משא ומתן, וממשל קלינטון יעבור, את צפון אמריקה ההרסנית
הסכם סחר חופשי. אבל סמכות המסלול המהיר פג ב-1994, והכי הרבה
הניסיון האחרון להחזיר אותו, ב-1998, הובס בבית הנבחרים ב-243-180
הַצבָּעָה. אבל עכשיו המסלול המהיר חוזר, והרפובליקנים מדברים על א
קואליציה דו-מפלגתית לדחוף את זה.
תַחַת
במסלול מהיר, חברי הקונגרס היו נוטשים את חובתם במקום לקחת
תפקידם הראוי בהסדרת המסחר הבינלאומי. החוק המוצע
מאפשר לנשיא להביא הסכמי סחר שהוא מנהל משא ומתן עליהם בפני הקונגרס
הצבעה למעלה או למטה, ללא תיקונים ועם דיון מוגבל.
In
במילים אחרות, מסלול מהיר מגביל מאוד את יכולתם של הנציגים
נבחר על ידי אזרחי ארצות הברית להשפיע על מדיניות הסחר. נָתוּן
שמדיניות הסחר הופכת חשובה, אם לא חשובה יותר, מצבאית
שריר בעיצוב העולם, מסלול מהיר הוא לא רק התקפה על הדמוקרטיה אלא
על דמוקרטיה בזירה שאנו זקוקים לה ביותר.
If
מסלול מהיר בהחלט יקל על ממשל בוש
לעבור דרך גרסה של אזור הסחר החופשי של אמריקה - חצי כדור
NAFTA - שתגביר את כוחם של תאגידים ותדחק את
אינטרסים של מארגני עבודה, פעילי זכויות אדם ושוחרי איכות הסביבה.
מ
נקודת המבט של בכירי ממשל בוש, הרפובליקנים בקונגרס
ומגנים אחרים על זכותם של תאגידים לנהל את העולם, זהו
בדיוק הסיבה HR 2149, "חוק הרשות לקידום מסחר משנת 2001"
יש צורך בהצגה של נציג פיל קריין, אר-איל. (קרא את הצעת החוק ב
http://thomas.loc.gov/cgi-bin/bdquery/z?d107:h.r.02149???
במהלך הדיון על זה, צפו לשמוע את העיוותים הרגילים מבוש.
הוא כבר אמר שהמסלול המהיר הוא הכרחי כדי שיוכל להימנע ממסחר
הסכם שיש בו "קודיצילים שמפחידים אנשים מלסחור איתנו".
שיח
יודע היטב, כמובן, ש"אנשים" לא נבהלים מהסכמים ש
להגן על זכויות העובדים, זכויות האדם והסביבה. תאגידים הם
נבהלים מהגנות כאלה, המגבילות את יכולתם לגרוף מאסיביות
מרוויחים מהכלכלות והעמים הפגיעים של העולם המתפתח.
רוברט ג'נסן הוא פרופסור בבית הספר לעיתונאות באוניברסיטת
טקסס באוסטין. ניתן להגיע אליו ב [מוגן בדוא"ל]. אַחֵר
כתבים זמינים באינטרנט ב
-