לערוך
לכאורה 'פער מיומנויות' מסיר את הזרקור מי אשם במחסור עצום במקומות עבודה
לאחרונה, זרם הסיפורים הרגיל על משבר התעסוקה של אמריקה נעקר על ידי סיפור על המחסור בכישורים מכריעים בקרב חסרי העבודה.
הנרטיב החדש הזה - ניזון ממחקרים חדשים ממקורות תאגידיים כמו דלויט וטוש-עקר לכאורה מידע על מצבם של המובטלים. פתאום, סיפורים על מובטלים - למעט בוגרי מכללות חסרי עבודה שנושאים חלק מהמדינה 1 טריליון דולר בחוב סטודנטים- נעלמו כמעט מהתקשורת המרכזית.
מה קורה למספרים ההולכים וגדלים של "בני 99", אנשים שפג תוקפם של דמי האבטלה שלהם? איך משפחות וקהילות מתמודדות עם הגאות הגואה של עיקולי משכנתאות - שכפי שהזכירה לנו מישל בכמן התקווה לנשיאות הרפובליקה הדמוקרטית של כל האנשים - מאלצות בכאב משפחות מהביטחון של "הקנים" שלהן?
אל דאגה, קרס חדש לכיסוי כלכלי הגיע. מחקר גדול על הסכנות הנשקפות מ"פער הכישורים" לכלכלה שלנו מזהיר:
חברות ייצור אמריקאיות אינן יכולות למלא עד 600,000 משרות מיומנות, אפילו כשמספרי האבטלה מרחפים ברמות היסטוריות, לפי סקר שפורסם ביום שני מ-Deloitte & Touche ו-The Manufacturing Institute.
...חברות מסוימות אינן מתמודדות על פרויקטים מכיוון שחסר להן כוח אדם מיומן לבצע את העבודה, על פי ויסקונסין Manufacturers & Commerce.
זה "פרדוקס התפקידים", אמר נשיא ומנכ"ל WMC קורט באואר.
"יש לנו אבטלה גבוהה, ובכל זאת חברות לא יכולות למצוא את העזרה המיומנת להן זקוקות", אמר.
דו"ח נוסף של לשכת המסחר הלאומית של ארה"ב ו-Wisconsin Manufacturers & Commerce קיבלו משחק בולט ב מילווקי ג'ורנל סנטינל, כמו מספר סיפורים אחרונים אחרים על המחסור החזוי בעובדים מיומנים המצפה בקרוב בעתידה של ויסקונסין:
הדו"ח גם מזהיר שכוח העבודה של המדינה מזדקן, סימן מבשר רעות לשוק עבודה המתמודד עם מחסור מתמשך בעובדים מיומנים.
ניו יורק טיימס בעל הטור תומס פרידמן מצטט את מנכ"ל קטרפילר על הסכנות של חינוך לקוי במה שפרידמן שיחות "עידן הצנע":
דאג אוברהלמן, מנכ"ל קטרפילר, שבסיסה באילינוי, צוטט ב-Crain's Chicago Business ב-13 בספטמבר באומרו: "איננו יכולים למצוא אנשי ייצור לפי שעה מוסמכים, ולצורך העניין, טכנאי שירות טכניים והנדסיים רבים, ו אפילו רתכים, וזה פוגע בבסיס הייצור שלנו בארצות הברית. מערכת החינוך בארה"ב בעצם כשלה אותם, ועלינו להכשיר מחדש כל אדם שאנו שוכרים".
פאריד זכריה רב ההשפעה, בעל טור, מנחה טלוויזיה ו"שליח הגלובליזציה... טען שסחר חופשי וגלובליזציה הם הצעות מנצחות וטובות לאמריקה, טוען כעת שבעוד שהגלובליזציה הייתה טובה לחברות אמריקאיות, הדרך שבה היא פעלה לא הייתה כל כך טובה לעובדים האמריקאים וליצירת מקומות עבודה". הערות חובב הגלובליזציה לשעבר קלייד פרסטוביץ. פרסטוביץ ממשיך ומציין:
למרבה הפלא, זכריה אומר שזה בגלל שכוח העבודה האמריקאי אינו משכיל מספיק. הוא מצטט את מייסד קרן האג"ח של פימקו, ביל גרוס, שאמר כי: "כוח העבודה שלנו יקר מדי ומחונך גרוע עבור השוק של היום".
אפשר בקלות להסיק מהסיפורים האלה ומהכותרות הנלוות שחלק ניכר מבעיית האבטלה של אמריקה נגרמת על ידי כישלונות אישיים של עובדים מחוסרי עבודה לעדכן את כישוריהם.
יתר על כן, בתי הספר הציבוריים והמורים המאוגדים - מותקפים לא רק מצד רפובליקנים כמו סקוט ווקר, אלא גם שר החינוך ארן דאנקן (ראה כאן, וכאן) וראש עיריית שיקגו, רם עמנואל (ראה כאן ו כאן) - לא הצליחו לספק כישורים של המאה ה-21 לתלמידים שלהם.
אולי יותר מדי תשומת לב הוקדשה לתפקיד הממשלתי ביצירת מקומות עבודה ושימור, כאשר מנכ"לים אמריקאים צריכים לדרוש יותר מהעובדים שלהם וממערכת החינוך בארה"ב כדי לפתור את בעיית האבטלה בטווח הארוך, כך עולה מהנרטיב הזה.
אבל במציאות, כל הנרטיב הזה של "חינוך, הכשרה ומיומנויות" משמש להסיט את תשומת הלב מהמחסור האדיר בעבודות וממעשיה של Corporate America למורים "כושלים" ולעובדים כביכול חסרי השכלה. ל-Corporate America יש נכשל לייצר כמעט כל רווח נקי במשרות בארה"ב מאז 1999; התקופה הייתה העשור היחיד שבו התעסוקה בארה"ב גדלה בפחות מ-20 אחוזים.
בקיצור, ה"מסגרת" של חינוך, הכשרה ומיומנויות על הבעיות הכלכליות שלנו ממלאת כמה פונקציות שימושיות עבור המנכ"לים ושאר האחוזים העשירים ביותר. היא מסירה את אור הזרקורים מהחלטות המנכ"לים למחוק הזדמנויות עבודה עם שכר הגון. גורדון לאפר כותב ב מצעד האימון,
עובדים מעודדים לא להאשים את רווחי התאגידים, ייצוא מקומות עבודה על הסיפון או שחיקת תקני השכר - כלומר כל מה שהם יכולים להילחם בו - אלא להסתכל פנימה אל מקור המזל שלהם ואת זרעי תחייתם.
זה גם מסיח את הדעת מכמה דברים אחרים:
הבעיה היא מיקרוסקופית
עם 15 מיליון אמריקאים מובטלים באופן רשמי (המספר עולה לכ-25 מיליון כשכוללים את המובטלים המיואשים ואלה העובדים באופן חלקי באופן בלתי רצוני), המספר היחסי של משרות שלא מאוישות הוא אינסופי בהשוואה. רק 5 אחוזים מכל משרות הייצור הנוכחיות הן לא מלא עקב מחסור במועמדים מתאימים.
ניתן להעלות על הדעת, מחויבות איתנה של Corporate America והממשלה הפדרלית לשמר ולהרחיב את הבסיס התעשייתי של אמריקה, בליווי שוויון שיתוף מהרווחים האדירים בפריון המצטברים כמעט אך ורק לתאגידים, יהפכו את העבודה בייצור מיומן שוב לאטרקטיבית. אבל כפי שממחיש הכיוון של תאגידים מובילים כמו ג'נרל אלקטריק, נראה שחברות גדולות פחות מחויבות מתמיד לשמור את הייצור שלהן בארה"ב. יתרה מכך, דמויות מובילות בשתי המפלגות מתנגדות לרעיון של "מדיניות תעשייתית" לטיפוח הייצור בארה"ב, כפי שעשה הכלכלן ג'ף פו. הדגיש.
LA ערך מוגבל של הכשרה
כאשר עובדים עקורים מסיימים בהצלחה תוכניות הסבה מקצועיות, הם בדרך כלל אינם מסוגלים למצוא משרות דומות בשכר והטבות לאלו שאיבדו. "מתוך מאה עובדים מפוטרים", אומר ניו יורק טיימס סופר הכלכלה לואיס אוצ'יטל בספרו האמריקאי החד פעמי: פיטורים והשלכותיהם, "27 מרוויחים שוב את המשכורת הישנה שלהם, או יותר, ו-73 מרוויחים פחות, או לא עובדים בכלל."
חברות לא רוצות לשלם עבור בתי ספר טובים יותר
מנכ"לים כמו Oberhelmer של קטרפילר מרגישים חופשיים לדרוש מבתי הספר שלנו לייצר עובדים מאומנים היטב. עם זאת, תאגידים כמו קטרפילר ו-GE אינם מוכנים לשלם את המסים הדרושים כדי לתמוך בחינוך איכותי לכל הילדים. תאגידים אלה ואחרים נמנעו במיומנות מתשלום מסים פדרליים כלשהם בשנים מסוימות, ומתשלום מסים מינימליים בשנים אחרות.
אוברהלמר של קטרפילר השתמש בתכסיס תאגידי תכוף בתגובה להעלאות המס באילינוי. למרות עליות מסיביות ברווחים של החברה שבסיסה בפאוריה, הוא נשלח מכתב למושל אילינוי פט קווין עם איום דק להעתיק את מטה התאגיד בגלל העלאת מס של 2 אחוזים למנהלי הון.
בלי תאגידים שישלמו את חלקם ההוגן במסים, איך הם יכולים לצפות לכוח עבודה מהשורה הראשונה?
בואו נהיה ברורים: יותר השכלה, הכשרה ומיומנויות למובטלים לא יפיקו הזדמנויות עבודה כאשר Corporate America לא מוכנה להשקיע בעבודות חדשות בארה"ב, למרות הטיעונים המטעים שהציגו תאגידים ובעלי ברית כמו פרידמן וזכריה. גם החינוך הציבורי לא יוכל להשתפר עבור ילדיהם של ילדים עניים ומעמד הפועלים כאשר תאגידים כמו ג'נרל אלקטריק וקטרפילר ישתמשו באיומי סחיטה של רילוקיישן כדי להפחית את המסים שלהם.
לאפר מציעה התזה קרה של מציאות על כל מצעד החינוך, המיומנויות וההכשרה:
לא משנה מה הבעיה, נראה שהכשרת עבודה היא התשובה. הצרה היחידה היא שזה לא עובד, והממשלה יודעת את זה. . . . ואכן, בלימודי יותר מ-40 שנות מדיניות הכשרה בעבודה, לא ראיתי תוכנית אחת שבממוצע אפשרה למשתתפיה לצאת מהעוני.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו