ההודעה של פיל ויליטו "שתי עצומות, שתי גישות להגנה על איראן"קורא לאנשים לא לתמוך בהצהרה האחרונה של הקמפיין לשלום ודמוקרטיה (CPD), "סיים את איומי המלחמה והסנקציות נגד איראן - תמכו במאבק לדמוקרטיה בתוך איראן." כפי שמציין ווילאיטו במצוקה, הצהרת ה-CPD תמיכה רחבה נמשכת.
אם תרצה לקרוא את ההצהרה, לראות את רשימת החותמים המתהווה, או להוסיף לה את שמך, אנא פנה אל http://cpdweb.org/stmts/1015/stmt.shtml
ל-CPD יש שני הבדלים מהותיים עם פיל ווילאיטו.
ראשית, אנחנו לא מאמינים שהמשטר הנוכחי באיראן הוא כזה שהשמאל צריך להעריץ. ממשלות שמוציאות מחוץ לחוק איגודי עובדים, מדכאות מיעוטים דתיים, שוללות זכויות מנשים, מפלילות הומואים, מוציאות להורג קטינים, מצנזרות תוכניות לימודים באוניברסיטאות, רודפות עיתונאים וסטודנטים, כופה שלטון דתי, מענות והורגות אסירים ומתנכלות למשפחותיהם מתנגדות לכל מה שהשמאל צריך לעמוד עבור.
שנית, אנו דוחים את השקפתו של וילאיטו לפיה השמאל אינו רשאי "לקחת צד בעניינים פנימיים באיראן" או, ככל הנראה, בכל מדינה אחרת שארה"ב מכוונת אליה. (ברור שווילאיטו לא מתנגד לכך שהשמאל יתפוס צד בטרור החצי-צבאי בקולומביה, או היחס של ישראל לפלסטינים, או האפרטהייד הדרום אפריקאי בטענה שאלו הם או היו "עניינים פנימיים") כמובן שאנחנו לא רוצים ממשלת ארה"ב פולשת או מתערבת בטענה של ממשלה מדכאת של מדינה. וושינגטון רק מפעילה את הפשעים של אחמדינג'אד בצביעות ומנסה להשתמש בהם כדי לכסות את המטרות האימפריאליות שלה. אבל זה דבר אחר לגמרי עבור השמאל העצמאי, שנלחם נגד מדיניות הפנים והבינלאומית הריאקציונרית של ממשלתו שלו, לבקר משטרים רקובים ברחבי העולם ולדבר בעד קורבנות הרדיפה. יש להרחיב את סולידריות השמאל הבינלאומית העממית לאנשים בכל המדינות, בין אם ממשלותיהם נתמכות או מתנגדות על ידי וושינגטון.
בניסיון להכפיש את ה-CPD, ויליטו מצהיר כי הקמפיין נוצר עוד ב-1982 "במטרה לקדם תנועות אנטי-סוציאליסטיות בברית המועצות ובמזרח אירופה". אמנם התנגדנו בהחלט לדיקטטורות החד-מפלגתיות הקשות של הגוש המזרחי (שנדמה שווילאיטו חושב שהן "סוציאליסטיות"), העובדה היא שהקמפיין יצא לדרך במטרה להתנגד למלחמה הקרה ולשתי המעצמות. . במילים של הצהרת המטרה שלנו, "עסקנו בפעילי שלום מערביים בהגנה על זכויותיהם של מתנגדים דמוקרטיים בברית המועצות ובמזרח אירופה, וגייסנו פעילי זכויות אדם מהגוש המזרחי נגד מדיניות ארה"ב אנטי-דמוקרטית במדינות כמו ניקרגואה. וצ'ילה. יחד עם התנועה האירופית לפירוק נשק גרעיני, הקמפיין זכה להכרה בינלאומית בשל מנהיגותו בבניית סולידריות עממית על פני פער המלחמה הקרה, ובשל סירובו "לבחור צד" בסכסוך המזרח-מערבי. ה-CPD דחתה את העצמי- תפיסה הרסנית ש'האויב של האויב שלי חייב להיות ידידי'".
וילאיטו ממשיך ואומר כי "המסעות של CPD מכוונים למעשה כולם לערעור ממשלות המותקפות על ידי מעצמות המערב". זה שקרי בעליל, וווילאיטו חייב לדעת זאת. מבט שטחי באתר שלנו (www.cpdweb.org) מציג את פעולות ה-CPD הבאות במהלך השנתיים האחרונות, בנוסף לעבודה המתמשכת שלנו על איראן:
• הצהרתנו הקוראת להפסיק את המצור על עזה ולכל סיוע צבאי לישראל.
• הקריאה שלנו לדרבן את חברי הקונגרס להצביע נגד המימון המשלים של מלחמת אפגניסטן.
• קריאתנו לנסיגה של כל כוחות ארה"ב ונאט"ו מאפגניסטן ופקיסטן כעת.
• השתתפותנו במחאה נגד המל"טים, שנקראה על ידי סינדי שיהאן, במטה ה-CIA.
• מכתב הסולידריות שלנו למפגיני העבודה המצרים.
• עבודתנו לאסוף חתימות להצהרה המתנגדת להפעלה מחדש של הצי הרביעי של ארה"ב שנפרס בקריביים, להפיכה הצבאית בהונדורס, וכן
ההסכם בין ממשלות ארה"ב וקולומביה המעניק לארה"ב גישה לבסיסים צבאיים בקולומביה.
• התנגדותנו להצעת צ'כיה-ארה"ב. הסכמה לקבל מכ"ם צבאי ארה"ב.
• הפרסום שלנו לקבוצות שמאל בפקיסטן הקורא לביטול החוב של פקיסטן והפניה מחדש של המשאבים העצומים שהתבזבזו על מלחמות הפשע בעיראק ובאפגניסטן ופקיסטן.
• תמיכתנו בתושבי האיטי לאחר רעידת האדמה, תוך ציון כי "עלינו להצהיר בבהירות ובתקיפות כעת שאנו מתנגדים לכיבוש הצבאי האיטי של ארצות הברית".
וכן, ביקרנו את היחס של קובה למתנגדי משטר. אנו מאמינים שהזכות לחופש הביטוי ולהקמת איגודים עצמאיים, אגודות ומפלגות פוליטיות היא הכרחית ליכולתם של אנשים רגילים להגן על האינטרסים שלהם בכל המדינות. בקובה היום זה דחוף במיוחד מכיוון ש"רפורמה" הכוללת פיטורי 500,000 עובדים הוכרזה לאחרונה על ידי הממשלה, וכאשר מתקבלות החלטות קריטיות לגבי עתידה של קובה.
העובדה היא שהבעיה של וילאיטו עם CPD אינה, כפי שהוא טוען, שאנו מגנים באופן לא פרופורציונלי על זכויות דמוקרטיות במדינות המותקפות על ידי מעצמות המערב. מהפרוטוקול עולה כי מדובר באישום מופרך לחלוטין. וילאיטו ואנשים עם פרספקטיבה דומה ממרכז הפעולה הבינלאומי, ANSWER ו-Workers World פשוט חושבים שהשמאל ותנועת השלום לא צריכים להגן על זכויות דמוקרטיות במדינות אלו כלל. לדעתנו, מדובר בוויתור על בינלאומיות ועקרונות דמוקרטיים אלמנטריים.
וילאיטו מצייר תמונה מעוותת של איראן כיום. הוא מציע שממשלת אחמדינג'אד תגן על האינטרסים של "העניים ומעמד הפועלים", מבלי לציין שהיא עמדה בראש ההפרטה של חלקים גדולים בכלכלה. (ראה קווה Ehsani, Arang Keshavarzian ונורמה קלייר Moruzzi, "טהראן, יוני 2009", Middle East Report Online, 28 ביוני 2009). ווילאיטו גם מתעלם מהעובדה שממשלת איראן הודיעה לאחרונה על יישום תוכניתה ארוכת השנים להסרת סובסידיות על אנרגיה ומוצרי מזון בסיסיים. למרות הבטחת הממשלה להגן על הפגיעים ביותר מהשפעות המדיניות הזו, האיראנים העובדים והעניים מפחדים בצדק לעתידם הכלכלי. ביוון, צרפת, ספרד ובמקומות אחרים עובדים התנגדו לתוכניות הצנע של ממשלותיהם. ההתנגדות העממית האיראנית כבר החלה ועשויה להתפוצץ, אבל היא נכה בגלל חוסר החופש להתארגן, במיוחד בגלל הדיכוי של איגודים עצמאיים. (לפרטים על מאסרם של אנשי איגוד מקצועי איראני כמו מנהיג איגוד נהגי האוטובוס, מנצור אוסנלו, ראה דו"ח העבודה של איראן .) האיגודים המקצועיים העצמאיים של איראן הציעו תמיכה רחבה לתנועה הדמוקרטית האיראנית מכיוון שמאבקה פותח את האפשרות של חופש לאיגודים להגן על האינטרסים של העובדים האיראנים.
רחוק מלבקש מ"פעילים אמריקאים להכריז על תמיכתם הבלתי מותנית בכולם" המתנגדים לממשלת איראן "ללא הבדל", כפי שטוען ויליטו, CPD מתחה ביקורת על מנהיגים ירוקים כמו מיר-חוסיין מוסאווי מסיבות הרלוונטיות מאוד לעובדים איראנים. הפנינו את תשומת הלב לרציחות של אנשי שמאל שהתרחשו תחת ראש הממשלה של מוסווי, לקשריו עם המיליארדר רפסנג'אני ולתמיכתו בהפרטה. עם זאת, ציינו כי קריאתו של מוסאווי לזכויות נשים ולחופש אישי גדול יותר העניקה השראה לאנשים רבים, וכי תחושת המרמה שלהם דחפה רבים לביקורת יסודית יותר על המערכת. והבענו תקווה שהאיראנים יתרגשו להתעלות מעל הפוליטיקה של מוסאווי, בדיוק כפי שאנו מקווים שאנשים בתנועה במאבקים מתקדמים בארצנו יחרגו מהפוליטיקה השמרנית של רוב מנהיגיהם. (ראה CPD של "שאלה ותשובה על המשבר באיראן"ושל CPD"תשובה למבקרים אדוארד הרמן ודיוויד פיטרסון על איראן") יתרה מכך, הצהרת התמיכה שלנו מתייחסת בבירור לתנועה הדמוקרטית ההמונית שצמחה ברחובות בעקבות הבחירות של 2009 ומאז הודחתה למחתרת - לא ללהקות החמושות באזורים הכפריים של איראן או למלוכנים איראנים גולים שמטרתם היא הכל מלבד דמוקרטיה וצדק חברתי.
אנו בקמפיין לשלום ודמוקרטיה מאמינים שסולידריות בין פעילים ממדינות שונות במאבקם המשותף למען זכויות אדם, דמוקרטיה, הגדרה עצמית, זכויות עובדים, זכויות נשים וצדק חברתי חיונית למען השלום. אנו שמחים על התמיכה החזקה שקיבלנו בהצהרה האיראנית שלנו, המציינת את הצביעות של החששות של וושינגטון לדמוקרטיה באיראן תוך תמיכה במשטרים אוטוריטריים באכזריות כמו אלה בסעודיה ובמצרים. אנו שמחים על כך שרבים כל כך הצטרפו אלינו בהתנגדותנו הישרה לאיומים הצבאיים והכלכליים של ארה"ב נגד איראן תוך תמיכה במאבקים בתוך איראן למען חברה פתוחה. אם תרצה לקרוא את ההצהרה או להוסיף לה את שמך, אנא פנה אלhttp://cpdweb.org/stmts/1015/stmt.shtml .
מאת ג'ואן לנדי, תומס הריסון, סטיבן ר. שלום, מסע פרסום למען שלום ודמוקרטיה, 3 בנובמבר 2010 דוא"ל: [מוגן בדוא"ל]
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו