כל מה שאנחנו יכולים לעשות עכשיו זה לבקש, להתחנן, לזעוק: אל תיכנס לרפיח. פלישה ישראלית לרפיח תהיה מתקפה על מחנה העקורים הגדול בעולם. זה יגרור את הצבא הישראלי לביצוע פשעי מלחמה בחומרה שאפילו הוא עדיין לא ביצע. אי אפשר לפלוש לרפיח עכשיו בלי לבצע פשעי מלחמה. אם צבא ההגנה לישראל יפלוש לרפיח, העיר תהפוך לבית שרנל.
כ-1.4 מיליון עקורים נמצאים כעת ברפיח, ובחלק מהמקרים מסתתרים תחת שקיות ניילון שהפכו לאוהלים. הממשל האמריקאי, שומר הסף כביכול של החוק והמצפון הישראלי, יש התנה את הפלישה לרפיח על ישראלי מתכננים לפנות העיר. אין ולא יכולה להיות תוכנית כזו, גם אם ישראל תצליח להמציא משהו.
אי אפשר להעביר מיליון אנשים חסרי כל, שחלקם נעקרו כבר פעמיים או שלוש, ממקום "בטוח" אחד למשנהו, שתמיד הופכים לשדות הרג. אי אפשר להעביר מיליוני אנשים כאילו היו עגלים המיועדים למשלוח. אפילו עגלים אי אפשר להעביר באכזריות כזו.
אין גם לאן לפנות את מיליוני האנשים האלה. ברצועת עזה ההרוסה אין לאן ללכת. אם פליטי רפיח יועברו לאל-מוואסי, כפי שיציע צה"ל בתוכנית ההומניטרית שלו, אל-מוואסי יהפוך לאתר של אסון הומניטרי שכמותם לא ראינו בסטריפ.
ירדן מיכאלי ואבי שרף לדווח שכל אוכלוסיית רצועת עזה, 2.3 מיליון איש, אמורה להתפנות לשטח של 16 קמ"ר (6.2 מייל רבוע), בערך בגודל של נמל התעופה בן גוריון. כל עזה באזור שדה התעופה, רק דמיינו.
אמירה הס מחושב שאם רק מיליון איש ילכו לאל-מוואסי, צפיפות האוכלוסין שם תהיה 62,500 איש לקמ"ר. אין שום דבר באל-מוואסי: אין תשתיות, אין מים, אין חשמל, אין בתים. רק חול ועוד חול, לספיגת הדם, הביוב והמגיפות. המחשבה על כך היא לא רק מקפיאת דם, היא גם מראה את רמת הדה-הומניזציה אליה הגיעה ישראל בתכנון שלה.
דם ישפך באל-מוואסי, כפי שנשפך לאחרונה ברפיח, המקלט הלפני אחרון שמציעה ישראל. השב"כ יעלה איזה קצין מכות המזוהה עם חמאס שצריך לחסל אותו באמצעות הטלת פצצה במשקל טון אחד על מחנה האוהלים החדש. 20 עוברי אורח, רובם ילדים, ייהרגו. הכתבים הצבאיים יספרו לנו, עיניהם בורקות, על העבודה הנפלאה שעושה צה"ל בחיסול הפיקוד העליון של חמאס. ניצחון מוחלט קרוב, הישראלים ישבעו שוב.
אבל גם דרך ההאכלה בכפייה הזו, הציבור הישראלי חייב להתעורר, ואיתו ממשל ביידן. זהו מצב חירום חמור יותר מכל אחד אחר במהלך המלחמה הזו. על האמריקנים לחסום את הפלישה לרפיח במעשים, לא במילים. רק הם יכולים לעצור את ישראל.
המגזר המצפוני בציבור הישראלי מחפש כאן מקורות מידע מלבד תחנות "עוגות לחיילים" שקוראות לעצמן ערוצי חדשות. צפו בתמונות של רפיח בכל רשת זרה - אתם לא יראה כלום בישראל – ותבינו למה אי אפשר לפנות אותו. דמיינו את אל-מוואסי עם שני מיליון העקורים, ותבינו את פשעי המלחמה המשתוללים כאן.
ביום שבת נמצאה גופתו של הינד חמאדה בת השש - או רג'אב, בכמה כלי חדשות. לילדה היה התפרסם בכל העולם אחרי רגעי האימה שחוו היא ומשפחתה ב-29 בינואר מול טנק ישראלי – רגעים שתועדו בשיחת טלפון עם הסהר האדום הפלסטיני, עד שנפסקו צעקות האימה של דודתה. שבעה מבני המשפחה נהרגו; רק הינד הקטנה ניצלה, ומאז נותר גורלה בגדר תעלומה.
הינד נמצאה מתה במכונית השרופה של דודתה בתחנת דלק בחאן יונס. היא נפצעה, מכוסה בשבע הגופות של קרוביה, והיא דיממה למוות לפני שהספיקה להיחלץ מהרכב. הינד ומשפחתה הגיבו לקריאה ה"הומניטארית" של ישראל להתפנות. מי שרוצה עוד אלפי הינדים צריך לפלוש לרפיח, שאוכלוסייתה תפונה לאל-מוואסי.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו