זאת המסיבה השבועית שלהם, לפי אסירים משוחררים. ארבעה אסירים מתו מאז החלה המלחמה ב-7 באוקטובר, כמעט בוודאות ממכות. XNUMX סוהרים שהשתתפו במסיבות חולות אלו נחקרים, החשודים בגרימת מותו של אסיר אחד.
מאות פלסטינים שנעצרו ברצועת עזה הוחזקו כבולים ומכוסי עיניים 24 שעות ביממה, והם גם הוכו באכזריות. לחלקם, אולי אפילו לרובם, אין קשר לחמאס. כמה מהם - אף אחד אפילו לא טרח לדווח כמה - מתו בשבי בבסיס שדה תימן.
כ-4,000 עובדים עזתים שנעצרו בישראל ב-7 באוקטובר למרות שלא עשו שום דבר רע. מוחזקים בתנאים לא אנושיים. לפחות שניים מהם מתו. וכבר נכתב די והותר על הפשטת העצורים ועל הצילומים המשפילים.
בתחרות הנוראה הזו על גודל הרוע, אין מנצחים, רק מפסידים. אבל אי אפשר לדבר על זה יום ולילה הזוועות של חמאס - סופרים מתחרים ביניהם מי יכול להמציא את המונחים המזלזלים ביותר עבור הארגון - תוך התעלמות מוחלטת מהרוע של ישראל.
אין גם מנצחים, רק מפסידים, בתחרות על כמה דם נשפך והדרך בה הוא נשפך. אבל אי אפשר להתעלם מכמות הדם הנוראה שנשפכה ברצועת עזה. בסוף השבוע הזה נהרגו כ-400 בני אדם תוך יומיים רובם ילדים. בשבת ראיתי את התמונות של סוף השבוע מאל-בוריג' ומנוסייראת, כולל ילדים מתים על רצפת בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח, והן מחרידות.
סירובה של ישראל להגדיל את כמות הסיוע ההומניטרי המותר לעזה, בניגוד להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, מעיד באופן דומה על מדיניות של רוע.
וכאילו כל זה לא מספיק, קולות הרשע בתוך ישראל העלו את הרף להצעות שטניות. העיתונאי צבי יחזקאלי בעד הרג 100,000 עזתים במכה ראשונה. אלוף (מיל') גיורא איילנד חשב שניה ועבר מלהציע לנו הפצת מחלות בעזה להציע להרעיב את תושביה.
אפילו הנסיך צ'ארמינג החדש של השמאל, יאיר גולן, שזוכה בימים אלה ב-12 מנדטים בסקרים מאנשים שרואים עצמם כישראלים היפים, אמר לעזתים בראיון ליומון "ידיעות אחרונות" כי "מבחינתנו, אתה יכול לגווע ברעב. זה לגיטימי לחלוטין".
אבל אחרי כל זה, אנו רואים בחמאס את המפלצת היחידה באזור, המנהיג שלו הפסיכוטי היחיד והדרך שבה הוא מחזיק את הישראלים כבני ערובה כבלתי אנושיות. אי אפשר שלא להזדעזע מהמחשבה על גורלם של בני הערובה שלנו, במיוחד החולים והקשישים שביניהם. אבל אי אפשר גם שלא להזדעזע מגורלם של הפלסטינים שאותם שמרנו כבולים ומכוסי עיניים במשך שבועות וחודשים.
לישראל אין זכות לקבוע אמות מידה לרוע כאשר ידיה מוכתמות גם ברשעות. תשכח מההרג, מהרעב ומה עקירה המונית. היחס שלנו לאסירים פלסטינים היה צריך להרגיז במיוחד את הישראלים, ולו רק בגלל הסכנה לישראלים שבידי חמאס. מה יחשוב איש חמאס שמחזיק כבן ערובה ישראלי כשישמע שחבריו מרותקים ומוכים ללא הרף?
אנו יכולים להסיק בזהירות שלפחות חלק מהישראלים המוחזקים בידי חמאס זוכים ליחס טוב יותר מהפלסטינים המוחזקים בידי ישראל. כאשר בני הערובה המשוחררים חן ואגם גולדשטיין סיפרו בליל שישי לחדשות ערוץ 12 על יחסם מצד חמאס וכיצד החוטפים שלהם הגנו עליהם בגופם במהלך תקיפות אוויריות ישראליות, הם הותקפו בקול רם ברשתות החברתיות. איך הם מעיזים להגיד את האמת?
חמאס ביצע פיגוע ברברי ב-7 באוקטובר. הוא הרג ונחטף ללא הבחנה. אין מילים לתאר את האכזריות שלה, כולל החזקת עשרות אזרחים ותיקים, אנשים חולים וילדים כבני ערובה במשך חודשים בתנאים קשים מנשוא.
אבל האם זה הופך את זה לגיטימי עבורנו לפעול באופן דומה? תשכח מהמוסר. האם האכזריות של ישראל במלחמה ובבתי הכלא שלה תעשה משהו כדי לקדם את מטרותיה? האם חמאס ישחרר את בני הערובה שלו מהר יותר אם ישראל תתעלל בפלסטינים שהיא מחזיקה כבני ערובה?
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו