העולם איבד לאחרונה שני מתנגדים עקרוניים למלחמה, אך בנסיבות שונות בתכלית. יוהאן גלטונג מת ב-17 בפברואר בגיל 93. הסוציולוג הנורבגי נודע כאבי לימודי השלום והעביר את חייו בחקר סכסוכים וטיפוח דיאלוג במרדף אחר שלום.
אהרון בושנל היה רק בן 25. הוא היה חבר פעיל בחיל האוויר האמריקאי. ביום ראשון, 25 בפברואר, אהרון בושנל התחיל שידור וידאו חי כשצעד לעבר שגרירות ישראל בוושינגטון הבירה
"לא אהיה שותף יותר לרצח עם", אמר בושנל. "אני עומד לעסוק בפעולת מחאה קיצונית, אבל בהשוואה למה שאנשים חוו בו פלסטין בידי המתיישבים שלהם, זה לא קיצוני בכלל. זה מה שהמעמד השליט שלנו החליט שיהיה נורמלי".
"לא היו לו מחשבות על התאבדות. היו לו מחשבות על צדק".
כשהוא עומד בשער השגרירות, כשהסרטון עדיין פועל, הוא שטף את עצמו בנוזל והצית את עצמו. מילותיו האחרונות, שנצעקו מספר פעמים כשהלהבות כילו אותו, היו "חופשי פלסטין! שחררו את פלסטין!" כשקצין כיוון אקדח לעבר אהרון, קצין שני צעק, "אני לא צריך רובים. אני צריך מטף."
אהרון הוכרז רשמית כמת שעות לאחר מכן.
מוקדם יותר באותו יום, הוא פרסם קישור לזרם החי, עם הכיתוב, "רבים מאיתנו אוהבים לשאול את עצמנו, 'מה הייתי עושה אם הייתי חי במהלך העבדות? או ג'ים קרואו דרום? או אפרטהייד? מה הייתי עושה אם המדינה שלי הייתה מבצעת רצח עם?' התשובה היא שאתה עושה את זה. עכשיו."
לוי פיירפונט היה חבר של אהרון. הם נפגשו באימון בסיסי בבסיס חיל האוויר לקלנד בסן אנטוניו, טקסס. מדבר על דמוקרטיה עכשיו! שעת חדשות, ימים לאחר מותו של אהרון, אמר לוי שניהם הצטרפו לצבא "כדי לחקור את ארצות הברית, לחקור את העולם, לפגוש אנשים מרקע אחר". הוא המשיך, "במהלך השנים, שנינו השתנו באמונותינו בנוגע למלחמה, בעיקר בגלל מה שראינו בצבא, כי היינו חלק מזה. אני יודע שהוא ואני עודדו על ידי אנשים ביוטיוב שכתבו מאמרי וידאו על תנועות צדק חברתי בארצות הברית".
"בסופו של דבר יצאתי כסרבן מצפון", המשיך לוי. "דיברנו לאורך התהליך הזה. ובזמן שהתחלתי להתקדם עם התהליך והוא התחיל להתקרב לסיומו - יצאתי ביולי 2023 - הוא הרגיש שהוא כבר מספיק קרוב לתאריך הסיום שלו שהוא החליט לא לקחת את אותו הדבר. נָתִיב. והבנתי את זה, כי תהליך סרבנות המצפון יכול לקחת יותר משנה".
יוהאן גלטונג היה גם סרבן מצפון, כצעיר בנורבגיה. בילדותו כבשה גרמניה הנאצית את ארצו וכלאה את אביו. באחד הראיונות הוא נזכר כיצד אמו גרמה לו לקרוא בעיתון כדי ללמוד את שמות האסירים הפוליטיים שהגרמנים הוציאו להורג יום קודם לכן, כדי לראות אם אביו ביניהם, כדי לחסוך ממנה את הכאב שבקריאת הרשימה. אביו שרד, אבל המלחמה שינתה את יוהאן לנצח. הוא הקדיש את חייו לגשר על פערים ולמציאת פתרונות יצירתיים לקונפליקטים בעולם האמיתי.
"אני מצפה לארה"ב, במקום להתערב צבאית, להתחיל לפתור סכסוכים", גלטונג אמר ב דמוקרטיה עכשיו!, באפריל 2012. "יש לך כל כך הרבה אנשים מבריקים במדינה הזאת, כל כך הרבה אנשים משכילים. פתרון סכסוכים, אתה צריך לדבר עם הצד השני, או עם הצדדים האחרים. אתה צריך לשבת עם אנשי טליבאן ואל-קאעידה או אנשים קרובים לאל-קאעידה. אתה צריך לשבת עם אנשי הפנטגון, אנשי משרד החוץ. ואתה צריך לשאול אותם, 'איך נראית אפגניסטן איפה שהיית רוצה לחיות? איך נראה המזרח התיכון במקום בו היית רוצה לגור?' אתה מקבל כמות עצומה של אנשים מאוד מתחשבים שיש להם הרהורים עמוקים מאוד."
לוי פיירפונט מתאבל על אובדן חברו, ומייחל שאהרון לא נטל את חייו.
"אני לא רוצה שמישהו אחר ימות ככה. אם הוא היה שואל אותי על זה, הייתי מתחנן בפניו שלא יעשה זאת. הייתי עושה הכל כדי לעצור אותו. אבל, ברור, אנחנו לא יכולים להחזיר אותו, "אמר לוי דמוקרטיה עכשיו!. "הייתי אומר לו שזה לא הכרחי כדי להעביר את ההודעה. הייתי אומר לו שיש דרכים אחרות".
לאחר שהביע את צערו העמוק, סיכם לוי: "לא היו לו מחשבות על התאבדות. היו לו מחשבות על צדק. על זה היה מדובר. זה לא היה על חייו. זה היה על השימוש בחייו כדי לשלוח מסר".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו