ה-24 באוגוסט מלאו שישה חודשים מאז פתחה רוסיה במלחמתה באוקראינה, עם מיליוני עקורים ועשרות אלפי אזרחים וחיילים נהרגו. באותו יום, 24 באוגוסט, מלאו מאה שנה להולדתו של ההיסטוריון המנוח הווארד צין. צין היה סופר, פרופסור ופעיל נגד המלחמה. ספרו המכונן, A People's History of the United States, חשף פרספקטיבה שונה, מתנגדת, על הקשת ההיסטורית של חצי הכדור המערבי, מהגעתו של כריסטופר קולומבוס ב-1492 ועד למה שנקרא "המלחמה בטרור". פורסם לראשונה ב-1980, תולדות העם הפך לטקסט סטנדרטי, עם למעלה מ-2 מיליון עותקים מודפסים. הווארד צין מת ב-2010, בגיל 87. דבריו, יותר מעשור לאחר מותו, עדיין ראויים לשמוע בעולם מוכה מלחמה, גזענות ואי שוויון.
"מלחמה מרעילה את כל מי שעוסק בה", אמר הווארד צין בנאום ב-2006 במדיסון, ויסקונסין. ארצות הברית ניהלה אז שתי מלחמות גדולות, בעיראק ובאפגניסטן, ותמכה בסכסוכים מתמשכים במקומות אחרים. הווארד צין המשיך, "הייתה לנו היסטוריה של מלחמה אחרי מלחמה אחרי מלחמה אחרי מלחמה. מה הם פתרו? מה הם עשו?"
הווארד צין התנדב לשרת במלחמת העולם השנייה, והפך למפציץ. הוא השתתף בהפצצת רויאן, עיירה קטנה לאורך חופי צרפת, באפריל 1945:
"זה היה כמה שבועות לפני שהמלחמה עומדת להסתיים, וכולם ידעו שהיא עומדת להיגמר", אמר צין ב-Democracy Now! שעת חדשות בשנת 2005. "היה כיס קטן של חיילים גרמנים מסתובב סביב העיירה הקטנה הזאת של רויאן על החוף האטלנטי של צרפת, וחיל האוויר החליט להפציץ אותם - 1,200 מפציצים כבדים, ואני הייתי באחד מהם, טסו מעל העיירה הקטנה הזו של רויאן והפיל את נפאלם - השימוש הראשון בנאפלם בתיאטרון האירופי. אנחנו לא יודעים כמה אנשים הרגנו, כמה אנשים נורא נשרפו כתוצאה ממה שעשינו. אבל עשיתי את זה, כמו שרוב החיילים עושים, בלי מחשבה, מכנית, במחשבה שאנחנו בצד הנכון, הם בצד הלא נכון, ולכן אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, וזה בסדר".
הווארד זין ביקר באתר הנופש הצרפתי על שפת הים ב-1966 כדי לדבר עם ניצולים. הוא כתב היסטוריה מפורטת של הפשיטה והשלכותיה. "זה היה... שיעור מפוכח גדול מאוד על מה שנקרא מלחמות טובות."
בנאומו של צין בוויסקונסין ב-2006, הוא תיאר "היחס השונה בין מקרי מוות אזרחים לצבא במלחמה... במלחמת העולם הראשונה, 10 הרוגים צבאיים על הרוג אזרחי אחד; במלחמת העולם השנייה, זה היה 50-50, חצי צבאי, חצי אזרחי; בווייטנאם זה היה 70% אזרחי ו-30% צבאי; ובמלחמות מאז, זה 80% ו-85% אזרחים".
הווארד צין לימד בספלמן, מכללה היסטורית לנשים שחורות באטלנטה, בתקופת שיא התנועה לזכויות האזרח. בין תלמידיו היו הסופרת אליס ווקר ומייסדת קרן ההגנה לילדים, מריאן רייט אדלמן. צין הסביר ב-Democracy Now!, "ב-Spelman הסתבכתי עם התלמידים שלי בפעולות שהתרחשו בדרום, במושבים, בהפגנות, בשורות כלונסאות". הסולידריות שלו גרמה לו לפיטוריו. בשנת 2005, פרופסור צין הוזמן חזרה לספלמן לשאת את נאום הפתיחה.
הווארד צין הפך למתנגד בולט של המלחמה בווייטנאם. בשנת 1968, הוא והכומר האקטיביסט האב דניאל ברייגן טסו לצפון וייטנאם, ותיאמו את השחרור הראשון של שבויי מלחמה אמריקאים שהוחזקו שם. כשהמלשיין הנודע דן אלסברג פרסם את מסמכי הפנטגון, ההיסטוריה הסודית של ממשלת ארה"ב על מעורבותה בווייטנאם, החביאו הווארד צין ואשתו המנוחה רוז עותק של המסמכים בביתם. מסירותו לשלום ולאקטיביזם נגד המלחמה נמשכה ללא הפסקה לאורך חייו.
24 באוגוסט, בנוסף ליום השנה להולדתו של צין, הוא גם היום שבו אוקראינה מציינת את עצמאותה מברית המועצות. השנה נאסרו חגיגות העצמאות ברחבי אוקראינה מחשש להתקפות רוסיות. רוסיה אכן תקפה תחנת רכבת באותו יום, בכפר צ'פליין שבמזרח אוקראינה, והרגה לפחות 25 בני אדם, כולל ילדים. באותו יום הכריז הנשיא ג'ו ביידן על סיוע צבאי נוסף של 3 מיליארד דולר לאוקראינה, מה שהביא את סך הסיוע הצבאי האמריקאי לאוקראינה מאז כניסתו של ביידן לתפקיד ל-13.5 מיליארד דולר.
הווארד צין לא כאן כדי לגנות את המלחמה הזו, או כל אחד מהאחרים שנלחמים כעת. אבל באמצעות הדוגמה שלו, האקטיביזם שלו והרלוונטיות המתמשכת של כתביו, אנחנו יכולים להתחייב, במלאת המאה להולדתו, לחזור על אחד המסרים המרכזיים שלו: מלחמה היא לא התשובה לסכסוך במאה ה-21.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו