"הנפגע הראשון כאשר המלחמה מגיעה הוא האמת", אמר הסנאטור האמריקני חירם וו. ג'ונסון מקליפורניה ב-1929, תוך דיון על אשרור הסכם קלוג-בריאנד, ניסיון אצילי אך כשל בסופו של דבר לאסור מלחמה. בהתבוננות על מלחמת העולם הראשונה, שהסתיימה עשור קודם לכן, הוא המשיך, "היא מתחילה את מה שהכרנו כל כך רק לפני תקופה קצרה, אופן התעמולה הזה שבו... אנשים הופכים רעבים למלחמה בפטריוטיות שלהם ומשקרים לרצון מַאֲבָק. ראינו את זה בעבר; זה יקרה שוב בעתיד."
פעם אחר פעם, חירם ג'ונסון הוכח כצדק. הדחף של הממשלה שלנו לשלוט במידע ולתמרן את דעת הקהל כדי לתמוך במלחמה מושרש עמוק. עשרים השנים האחרונות, שנשלטות על ידי מה שנקרא מלחמה בטרור, אינן יוצאות דופן. קמפיינים מתוחכמים של יחסי ציבור, תקשורת המונים תואמת ומכונת התעמולה המקיפה של הפנטגון פועלים יחד, כפי שהגדירו זאת אינטלקטואל הציבור נועם חומסקי ופרופ' אד הרמן ז"ל בכותרת ספרם פורץ הדרך, "הסכמה לייצור", בהשאלה ביטוי מוולטר. ליפמן, שנחשב לאבי יחסי הציבור.
אחד המו"לים שקרא בעקביות תיגר על הנרטיב התומך במלחמה שנדחף על ידי ממשלת ארה"ב, תחת הנשיאים הרפובליקנים והדמוקרטיים כאחד, היה אתר האינטרנט של חושפי השחיתויות ויקיליקס. ויקיליקס זכתה לתשומת לב בינלאומית ב-2010 לאחר פרסום שלל מסמכים מסווגים שהודלפו מהצבא האמריקני. כללו דיווחים רבים על פשעי מלחמה בעיראק ובאפגניסטן, הרג אזרחים וצילומים מזעזעים של מסוק קרב בבגדד שטבח תריסר אזרחים, כולל עיתונאי רויטרס ונהגו, על הקרקע מתחת. ויקיליקס כינה את הסרטון הזה, "רצח בטחונות".
הניו יורק טיימס ועיתונים אחרים שיתפו פעולה עם ויקיליקס כדי לפרסם סיפורים המבוססים על ההדלפות. זה הביא תשומת לב מוגברת למייסד והעורך הראשי של ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג'. בדצמבר 2010, חודשיים לאחר פרסום סרטון רצח הבטחונות, הופיע סגן הנשיא דאז ג'ו ביידן ב- NBC, אמר שאסאנג' "קרוב יותר להיות טרוריסט היי-טק מאשר עיתוני הפנטגון". ביידן התכוון לפרסום המסמך המסווג מ-1971 על ידי דניאל אלסברג, שחשף שנים של שקרים של הפנטגון לגבי מעורבות ארה"ב במלחמה בווייטנאם.
עם חבר מושבעים סודי גדול בווירג'יניה, אסאנג', אז בלונדון, חשש שייעצר ויוסגר לארצות הברית. אקוודור העניקה לאסאנג' מקלט מדיני. הוא לא הצליח להגיע לאמריקה הלטינית, הוא חיפש מקלט בשגרירות אקוודור בלונדון. הוא התגורר בשגרירות הקטנה בגודל הדירה במשך כמעט שבע שנים. באפריל 2019, לאחר שנשיא אקוודור חדש ביטל את מקלטו של אסאנג', הרשויות הבריטיות עצרו אותו וכלאו אותו בכלא בלמארש הידוע לשמצה של לונדון, שנקרא לעתים קרובות "גואנטנמו של בריטניה". הוא מוחזק שם, בתנאים קשים ובמצב בריאותי לקוי, כבר כמעט ארבע שנים, כאשר ממשלת ארה"ב מבקשת את הסגרתו כדי לעמוד בפני ריגול והאשמות אחרות. אם יוסגר ויורשע בארה"ב, אסאנג' עומד בפני 175 שנות מאסר בביטחון מירבי.
בעוד שממשלת בריטניה בראשות השמרנים נראית מוכנה להסגיר את אסאנג', תנועה עולמית גדלה הדורשת את שחרורו. ה-Progressive International, קבוצת גג עולמית פרו-דמוקרטית, כינסה ארבע אסיפות מאז 2020 בשם The Belmarsh Tribunals. על שם בית הדין של ראסל-סארטר ב-1966 על מלחמת וייטנאם, שכונס על ידי הפילוסופים ברטרנד ראסל וז'אן-פול סארטה, בית הדין בלמארש כינס כמה מהפעילים, האמנים, הפוליטיקאים, המתנגדים, הפרקליטים לזכויות אדם והמלשינים הבולטים בעולם. , כולם מדברים להגנתם של ג'וליאן אסאנג' וויקייליקס.
"אנו מעידים על מעשה צדק", אמר בבית הדין ג'רמי קורבין, חבר פרלמנט בריטי ומנהיג לשעבר של מפלגת הלייבור. "לניצול לרעה של זכויות אדם, לשלילת החירות של מישהו ששם את עצמו באומץ על הקו שכולנו נדע שהחפים מפשע מתו באבו גרייב, החפים מפשע מתו באפגניסטן, החפים מפשע מתים בים התיכון, וכן חפים מפשע מתים בכל העולם, שם כוחות בלתי נצפים וחסרי דין וחשבון מחליטים שזה כדאי ונוח להרוג אנשים שמפריעים לכל תוכנית גדולה שיש להם. אנחנו אומרים לא. זו הסיבה שאנו דורשים צדק לג'וליאן אסאנג'".
לקורבין מצטרפים לקריאתו הניו יורק טיימס, הגרדיאן, לה מונד, אל פאיס ודר שפיגל - עיתונים מרכזיים שפרסמו מאמרים המבוססים על המסמכים שהודלפו. "פרסום זה לא פשע", הכריזו העיתונים.
מעולם לא הואשם בעל אתר לפי חוק הריגול האמריקאי. התביעה של אסאנג' מהווה איום מהותי על חופש הביטוי והעיתונות החופשית. הנשיא ביידן, שמעורב כעת בשערוריית מסמכים מסווגים משלו, יודע זאת, ועליו לבטל מיד את ההאשמות נגד ג'וליאן אסאנג'.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו