אם ניסיונותיו של שר החוץ ג'ון קרי להחיות את השיחות בין ישראל לרשות הפלסטינית ייכשלו בגלל המשך בניית ההתנחלויות הבלתי חוקיות של ישראל, ממשלת ישראל צפויה לעמוד בפני חרם בינלאומי".על סטרואידים" כפי שהזהיר מר קרי באוגוסט האחרון.
בימים אלה, ישראל נראית מבועתת מה"מעריכי" צמיחת החרם, ההסרה והסנקציות בראשות הפלסטינית (או BDS) תנועה כפי שהיא על ידי כוחה העולה של איראן באזור. ביוני האחרון הכריז למעשה ראש הממשלה בנימין נתניהו על B.D.S. איום אסטרטגי. הוא כינה אותה תנועת "דה-לגיטימציה", והטיל את האחריות הכוללת למלחמה בה על משרד העניינים האסטרטגיים שלו. אבל B.D.S. אינו מהווה איום קיומי על ישראל; היא מציבה אתגר רציני למערכת הדיכוי של ישראל את העם הפלסטיני, שהיא הסיבה העיקרית לבידוד הגובר שלה ברחבי העולם.
השקפת ממשלת ישראל על B.D.S. כאיום אסטרטגי חושף את החרדה המוגברת שלו מהתפשטות התנועה לאחרונה לזרם המרכזי. זה גם משקף את הכישלון של משרד החוץ המוכשר "מותג ישראלקמפיין, שמפחית את B.D.S. לבעיה תדמיתית ומשתמשת בתרבות ככלי תעמולה, ושולחת אישים ישראלים ידועים ברחבי העולם להראות את פניה היפות יותר של ישראל.
החל בשנת 2005 על ידי הפדרציות והארגונים הגדולים של האיגודים המקצועיים בחברה הפלסטינית, B.D.S. קורא להפסיק את הכיבוש של ישראל ב-1967, "בהכרה בזכויות היסוד של אזרחי ישראל הערבים-פלסטינים לשוויון מלא", ובזכותם של פליטים פלסטינים לחזור לבתים ולאדמות מהם נעקרו ונושלו בכוח ב-1948.
מדוע ישראל, מעצמה גרעינית עם כלכלה חזקה, צריכה להרגיש כל כך פגיעה לתנועת זכויות אדם לא אלימה?
ישראל חוששת מאוד מהמספר ההולך וגדל של יהודים אמריקאים שמתנגדים בקול למדיניותה - במיוחד אלה שמצטרפים או מוביל ב.ד.ש. מסעות פרסום. היא גם תופסת כאיום עמוק את ההתנגדות הגואה בקרב דמויות יהודיות בולטות אשר לדחות הנטייה שלה לדבר בשמם, לאתגר טענתה להיות "הבית הלאומי" של כל היהודים, או להעלות את הטבוע סכסוך בין ההגדרה העצמית האתנו-דתית שלה לבין תביעתה לדמוקרטיה. מה I. F. סטון באופן נבואי כתב על ישראל עוד ב-1967, העובדה שהיא "יוצרת סוג של סכיזופרניה מוסרית ביהדות העולם" בגלל האידיאל ה"גזעני והדרתי" שלה, כבר אינה מעבר לחיוורון.
ישראל מאוימת גם מהיעילות של האסטרטגיות הלא אלימות בהן משתמש ה-B.D.S. תנועה, כולל שלה מרכיב ישראלי, ולפי ההשפעה השלילית שהייתה להם על מעמדה של ישראל בדעת הקהל העולמית. כפי שאמר מפקד צבאי ישראלי אחד בהקשר של דיכוי ההתנגדות העממית הפלסטינית לכיבוש, "אנחנו לא עושים את גנדי טוב במיוחד."
אל האני הצבעה מוחצת על ידי האגודה האמריקאית ללימודים בדצמבר כדי לאשר חרם אקדמי על ישראל, בעקבות החלטה דומה על ידי האגודה ללימודי אסיה-אמריקאים, בין היתר, וכן קולות מימוש על ידי כמה מועצות סטודנטים באוניברסיטאות, מוכיח כי B.D.S. זה כבר לא טאבו בארצות הברית.
ההשפעה הכלכלית של התנועה מתגלה גם היא. ה ההחלטה האחרונה על ידי קרן הפנסיה ההולנדית PGGM בשווי 200 מיליארד דולר, למכור את חמשת הבנקים הישראלים הגדולים בגלל מעורבותם בשטח פלסטיני כבוש, שיגרה גלי הלם בממסד הישראלי.
כדי להדגיש את הסכנה ה"קיומית" ש-B.D.S. ישראל וקבוצות השדולה שלה מרבים להפעיל את כתם האנטישמיות, למרות העמדה החד משמעית והעקבית של התנועה נגד כל צורות הגזענות, כולל אנטישמיות. טענה מופרכת זו נועדה להפחיד ולהשתיק את מי שמבקר את ישראל ולבלבל ביקורת כזו עם גזענות אנטי-יהודית.
הטענה שהחרמת ישראל היא אנטישמית במהותה אינה רק שקרית, אלא היא גם מניחה שישראל ו"היהודים" הם אותו דבר. זה אבסורד וגדול כמו הטענה שחרם על מדינה אסלאמית המוגדרת בעצמה כמו ערב הסעודית, נניח, בגלל הרקורד הנורא שלה בזכויות האדם, יהיה בהכרח איסלאמופובי.
בית העסק B.D.S. קריאתה של התנועה לשוויון מלא בחוק ובמדיניות עבור אזרחי ישראל הפלסטינים מטרידה במיוחד את ישראל מכיוון שהיא מעוררת שאלות לגבי הגדרתה העצמית כמדינה יהודית בעלת הדרה. ישראל מחשיבה כל אתגר למה שיש אפילו למשרד החוץ מבוקר כמערכת של "אפליה מוסדית, משפטית וחברתית" נגד אזרחיה הפלסטינים כ"איום קיומי", בין השאר בגלל תדמית האפרטהייד שהאתגר הזה מעורר.
למרבה הצער, בית המשפט העליון לאחרונה נדחה ניסיון של ליברלים ישראלים לרשום את הלאום או האתניות שלהם פשוט כ"ישראלי" במרשם האוכלוסין הלאומי (שיש לו קטגוריות כמו יהודי, ערבי, דרוזי וכו'). בית המשפט מצא כי פעולה זו תהווה איום חמור על זהותה המכוננת של ישראל כמדינה יהודית עבור העם היהודי.
ישראל נותרה המדינה היחידה על פני כדור הארץ שאינה מכירה בלאומיות שלה, מכיוון שבאופן תיאורטי תזכה אותה בשוויון זכויות לכל אזרחיה, ויערער את זהותה ה"אתנוקרטית". יש להבין בהקשר זה את הטענה כי B.D.S., תנועה לא אלימה המעוגנת בעקרונות אוניברסליים של זכויות אדם, שואפת "להרוס" את ישראל.
האם צדק ושוויון זכויות לכולם באמת יהרוס את ישראל? האם השוויון הרס את הדרום האמריקאי? או דרום אפריקה? אין ספק, זה הרס את הסדר הגזעי המפלה ששרר בשני המקומות, אבל זה לא הרס את העם או את המדינה.
כמו כן, רק הסדר הבלתי צודק של ישראל מאוים בחרמות, מימוש וסנקציות.
עומר ברגותי הוא פעיל זכויות אדם פלסטיני ומחבר הספר "חרם, מימוש, סנקציות: המאבק העולמי לזכויות פלסטינים".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו