[להלן קטע מתוך הספר החדש שלי אל תחשוב על רפובליקני - איך זכיתי בפריימריז רפובליקני בתור מתקדם שמאלני וגם אתה יכול, המספרת את הרטוריקה והאסטרטגיה של ריצת הפריימריז חסרת התקדים של המועמד הסאטירי HF Valentine ב-2022. ראה את כל הספר כאן.]
קטע מתוך נאום ולנטיין של HF שניתן ב-Tailgate Fest
אתה רוצה לדעת את הסיבה האמיתית למה אני מצליח כל כך הרבה יותר טוב בסקרים מהצפוי? כלומר, אני אשמח להאמין שזה המראה היפה שלי. אשמח להאמין שיש לי את המדיניות המושלמת לכל בוחר. אבל אני יודע שזה לא זה.
הסיבה האמיתית שאני מרוויח על הטיפשים האלה היא כי אני לא פוליטיקאי. והמתנגדים שלי הם פוליטיקאים. ואנשים שונאים פוליטיקאים. הם כן. הם שונאים אותם. הם שונאים את התספורות שלהם. הם שונאים את החליפות המשעממות שלהם. הם שונאים את העם המזויף רק מתוך החבילה של פלנל ותחפושת ג'ינס שהם לובשים כשהם מנסים להיראות כמו כל גבר או כל אישה. אתה יודע על מה אני מדבר. כשהם מסתכלים לוודא שהמצלמות עליהם לפני שהם מפשילים שרוולים. אנשים שונאים את החרא הזה.
בדיוק כמו שהם שונאים את שפת הגוף הקשוחה שלהם, ואת כל התנועות שחזרו עליהם. כמו הדבר הזה שביל קלינטון נהג לעשות עם תנועת האגרוף השבורה המוזרה ההיא, כי היועצים אמרו לו שאתה לא יכול להצביע לתוך הקהל. ואז גם אובמה והילרי התחילו לעשות את זה. אנשים שונאים את החרא הזה.
ולמה הם שונאים את זה? כי זה מזויף.
פוליטיקאים מזויפים כמו פרוות ארמדיל.
פשוט תקשיב לדרך שבה הם מדברים. זה מה שאנשים הכי שונאים. זו הסיבה שהם לא סומכים עליהם. כי הם יכולים לראות דרכם.
בכל פעם שאני שומע פוליטיקאי בטלוויזיה מתייחס ל"מה שהעם האמריקאי רוצה", אני רוצה להעלות את הפוליטיקאי הזה על מעבורת ולירות בהם לחלל. כי זה כל כך לא הגיוני. האנשים האלה לא יודעים מה העם האמריקאי רוצה, כי הם לא מכירים את העם האמריקאי. הם מנותקים לחלוטין מהחיים של האדם הממוצע באמריקה.
כשהם מדברים על "מה שהעם האמריקאי רוצה", הם בעצם רק אומרים כל מה שהיועצים שלהם אמרו להם שאתה רוצה לשמוע. או גרוע מכך, הם אומרים לך מה התורמים שלהם רוצים. כי מבחינתם זה העם האמריקאי. אלה האנשים היחידים שחשובים.
אם הם רוצים לשרת אותנו טוב יותר, הם יכולים פשוט לשאול אותנו מה אנחנו רוצים. ואז תעשה את זה. אבל הם לא. במקום זאת הם צריכים לשכנע אותנו מה אנחנו רוצים. זה על לגרום לנו לחשוב שאנחנו רוצים את מה שהם רוצים, או יותר נכון את מה שהתורמים שלהם רוצים.
מקרה לגופו. אתה יודע מה המתנגדים שלי מכנים ללא פרמיה, ללא השתתפות עצמית, ללא תשלום, ללא מקסימום מכיס, כיסוי מלא, לראות כל רופא שאתה רוצה טיפול רפואי? הם קוראים לזה רפואה סוציאלית. והם קוראים לזה ככה אז אתה תשנא את זה. אז אתה תדחה את זה. אז אתה תמשיך לשלם יותר כסף ולקבל תוצאות גרועות יותר.
אתה יודע איך קוראים לזה בכל המדינות שמשלמים פחות כסף ומשיגות תוצאות טובות יותר? הם קוראים לזה בריאות.
המתנגדים שלי, וכל מדריכי הפריצה הארגוניים שלהם, והתעשיות והמיליארדרים שהם משרתים, משקרים לך לעזאזל.
הם עושים מחקרים, סקרים וקבוצות מיקוד, והם שופכים כסף ליועצים וחושבים תודה וכלכלנים וכל פריצת יחסי ציבור שהם יכולים למצוא, הכל כדי למצוא משלוח שיגרום לדברים כמו מים צלולים להישמע אליטיסטיים או היכולת לשרוד על הפלנטה יקר מדי.
הם לא לומדים אותנו כדי שיוכלו לשרת אותנו טוב יותר. הם לומדים אותנו כדי שיוכלו לשרת אותנו טוב יותר עד לתורמים שלהם. תורמי הכסף הגדולים שלהם.
למזלי, אין לי תורמי כסף גדולים. ובטוח, לעזאזל אין לי יועצים ממסדיים שמאכילים אותי בחבורה של זבל.
בטח, אני קצת לא שגרתי. ואולי אני לא מלוטש או מתוכנן היטב או אפילו לפעמים רהוט כמו רובוטי הערפד האחרים שעוברים למנהיגות הקונגרס. אבל כשאני אומר לך משהו, זה בגלל שהקשבתי. שמעתי אותך. זה לא בגלל שהאנשים שלי עשו מחקר או קבוצת מיקוד כלשהי. זה בגלל שאני לוקח בחשבון את הקיום שלך, את החיים שאתה צריך לחיות. לא איזה תרחיש של חלום אמריקאי מהאגדות שנשמע טוב בנאום בקמפיין, אלא החיים אתה צריך לחיות. על זה אני מעצב את המדיניות שלי.
לכן אני לא מפחד שתטיל ספק במדיניות שלי. לעזאזל, אני רוצה שתשאל אותי. אני רוצה שתפקפק במדיניות שלי, כי אני לא רוצה שתלך בתא ההצבעה הזה עם ספקות.
אני מודה, כשאני מבקש את הצבעתך, אני מוכר את עצמי. אבל אני לא מוכר את הפוליסות שלי. כי אני לא צריך למכור לך את הפוליסות שלי. כי אתה לא צריך למכור למישהו את מה שהוא כבר יודע.
זו הסיבה שכשאני אומר לכם שמודל הבריאות הנוכחי שלנו הוא לא מוסרי, ויקר יותר, אני לא אומר לכם משהו שאתם עדיין לא יודעים.
כשאני אומר לבוחרים הלבנים שיש להם יותר במשותף עם אנשים עובדים שחורים וחומים מאשר לאנשים לבנים עשירים, ושאם היינו מתאחדים במספרים עם אחינו ואחיותינו השחורים והחומים, האנשים העשירים האלה כבר לא היו מנהלים את התוכנית, אני לא אומר לך משהו שאתה עדיין לא יודע.
כשאני אומר לבוחרים נוצרים שלהיות מנהלי כדור הארץ אין פירושו לייבש ולנצל את משאבי הטבע שלנו באופן שלא רק שאינו בר קיימא עבור האדמה שלנו, האוקיינוסים שלנו ומיליוני המינים שנשענים על מערכת אקולוגית מסוימת כדי לא ללכת נכחד, אבל מנוגד לכל מראית עין של ציוויליזציה אנושית, אני לא אומר לך משהו שאתה עדיין לא יודע.
כשאני אומר לך שהפרקטיקות הכלכליות הנוכחיות שלנו הגדילו את אי השוויון וימשיכו להגדיל את אי השוויון עד שלקומץ אנשים יהיה יותר כסף, ובכך יותר אמירה פוליטית, ממדינות שלמות של אנשים, ושזה לא מקובל בכל עולם תרבותי , אני לא אומר לך משהו שאתה עדיין לא יודע.
כשאני אומר לך שיש לנו את הכסף והמשאבים להיות מספר אחד בעולם בכל כך הרבה תחומים, אבל רק אם ניישם מדיניות שמגדירה את היותנו מספר אחת במונחים של צדק ורווחה לכולם, אני לא אומר לך משהו שאתה עדיין לא יודע.
כשאני אומר לך שזה לא באמת משנה איפה מישהו מהמועמדים עומד בסוגיות יסוד או מבניות אלא אם כן אנחנו יכולים להוציא כסף מפוליטיקה, אני לא אומר לך משהו שאתה עדיין לא יודע.
אני לא אומר לך משהו שאתה לא יודע כבר; אני רק מזכיר לך משהו שהם רוצים שתשכח. משהו שהם ינסו בלי הפסקה עם כל משאב שעומד לרשותם כדי להסיח את דעתך ממנו. כדי לשכנע אותך אחרת. לשכנע אותך שהעיניים שלך הן עיניים משקרות.
אני לא אומר לך משהו שאתה עדיין לא יודע. אבל אני אומר לך משהו שליריבים שלי אסור להגיד. ואתה יודע למה אסור להם להגיד את זה. ואתה יודע עד שנוכל להוציא כסף מהפוליטיקה, הם תמיד יוכלו להגיד את מה שהתורמים שלהם מאפשרים להם להגיד. וזה אומר שלעולם לא תוכל לסמוך באופן מלא אם מה שהם אומרים מועיל לך או מועיל לאותם תורמים.
מה אתה יכול האמון הוא שאני לא חייב לאף אחד. חוץ ממך. ומה שאני חייב לך זה להיות כנה ושקוף לגבי מה אני מתכנן לעשות ולמה אני מתכנן לעשות את זה.
לעזאזל, אני זה שמעודד אותך להטיל ספק במה שאני אומר. הם אלה שאומרים לך לסמוך עליהם.
אתה באמת סומך עליהם? האם אתה באמת סומך על כוונותיהם של תורמי הכסף הגדולים שלהם? האם אתה סומך על מה שאומרים לך הפוליטיקאים השוחדים האלה?
או שאתה סומך על... מה שאתה כבר יודע?
הערה של HF:
כשאתה רץ כשמאלני בפריימריז רפובליקני, אתה כבר הולך להיראות כשונה. אתה רק צריך לוודא שזה טוב שונה.
לצוות שלי ולי הייתה בדיחה שהקמפיין שלנו עורך את הניסוי של ג'ורג' קוסטנזה ועושה את ההיפך ממה שהאינסטינקט הפוליטי של האדם יכול להגיד להם לעשות.
באופן לא מפתיע, התקשורת לא הצליחה להבין למה זה עובד. נכון, זו הייתה אותה מדיה שנהגה לצחוק על שיערו של ברני סנדרס, בלי להבין שזה משהו שהמצביעים באמת מתייחסים אליו. זה גרם לברני להיראות כמו אדם נורמלי, בניגוד למראה החי, המת או הבלתי מת של מייק פנס באופן מעורפל.
אותה הנחה ממסדית של שטחיות הבוחר היא שסיפקה למועמדתי את המהלך הקוסטנזה הגדול ביותר שלה. למרות שבהחלט השתמשנו בחלקנו בסיסמאות ופעלולים, בכל הנוגע לבחירת השפה שלי התנגדתי לאינסטינקט הפוליטי לפשט. רבים אפילו מהצוות שלי, שלא לדבר על מספר חברים קרובים, דחקו בי כבר בשלב מוקדם לשטוף את זה. "אל תשתמש יותר מדי הברות; אל תשתמש ביותר מדי מילים גדולות. הנאומים לא יכולים להימשך יותר מדי". דברים כאלה.
ובכל זאת חשבתי שהם מוכרים את הבוחרים בחסר. לעזאזל, הכרתי ישר פשטנים פוליטיים שאהבו את החרא של דדווד, והבלגן הזה היה לעזאזל ליד שייקספיר. בנוסף, אם אשמע לעצותיהם, הייתי רק תורם לבעיה.
התעמולה מסתמכת על מוח עצלן ולא בריא. החברה שלנו חולה כרגע כי החוש הפוליטי שלנו כל כך חלש; המוח שלנו חלש. כך הגענו למקום הזה. בתחילת המאה ה-20, עובדים שהרוויחו כמה סנטים לשעה היו מתוחכמים מבחינה פוליטית. והם דרשו מהחברה שלהם יותר מהפירורים שראו העשירים לנכון לתת להם. כך פרחה המדינה הזו. כי העובדים היו חכמים מכדי ליפול לחבורת שטויות.
מה שהייתי צריך להמר עליו זה שלאנשים עדיין יש את אותה יכולת. גם אם הם לא היו כל כך מעודכנים. גם אם היו מפרסמים אותם.
כפי שעיניו ותשומת הלב מתקנים בהדרגה בעת המעבר מקריאת מסך לקריאה מודפסת, חשדתי שככל שהמצביעים יקשיבו לי זמן רב יותר כך הם ייצאו מזה יותר, ושטווח הקשב הפוליטי יתברר כחי וקיים. פשוט הייתי צריך לגרום להם להקשיב מספיק זמן כדי שזה יקרה.
אז ברוח השקיפות, אמרתי לבוחרים בדיוק מה אני עושה. אמרתי להם שאני לא הולך לשטות את זה כמו היריבים שלי, כמו שאר המעמד הפוליטי הממסדי. אמרתי להם שאני לא מתכוון לערוך אותם; התכוונתי לדבר אליהם כמו מבוגרים, מבוגרים אחראיים.
בוודאות, נתתי לסיסמאות לעשות את הסיכום. וחזרתי על הסיסמאות האלה שוב ושוב. אבל מאחורי הסיסמאות האלה היה מהות אמיתית. חומר שהאמנתי שהבוחרים יכולים להתמודד, בשפה שהאמנתי שמגיע להם.
אפילו נתתי להם המלצות קריאה בנושאי מדיניות שונים, למקרה שהם רוצים צלילה עמוקה יותר לתוך מה שאמרתי. האם רובם עשו את הקריאה? כנראה שלא. מה שחשוב זה שהם יכלו לראות שאני לוקח אותם ברצינות. וזה קנה לי מספיק זמן כדי לראות אם ההימור שלי ישתלם.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו