קבוצה של ארגוני זכויות אדם ישראלים ופלסטיניים עתרה בשבוע שעבר לבית המשפט הגבוה לצדק בדרישה לדרוש מרשויות אכיפת החוק לתעד חקירות של אסירים ביטחוניים.
הקבוצות טוענות שהקלטות חזותיות וקוליות של חקירות ימנעו שימוש בשיטות חקירה בלתי מקובלות והודאות שווא.
נכון להיום, המשטרה נדרשת לתעד רק חקירות שאינן קשורות ביטחוניות, והשב"כ אינו חייב להקליט אף אחת מחקירותיה.
העתירה מתנגדת לתיקון החירום המתיר מקרים הקשורים ביטחונית מחוק משנת 2002 המחייב את המשטרה לתעד חקירות של פשעים חמורים (הנושאים עונשי מאסר של 10 שנים ומעלה).
אביר בייקר, מ"עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, כתב את העתירה והיא הוגשה על ידי אותו ארגון יחד עם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, רופאים לזכויות אדם ומרכז מיזן, אדם שבסיסו בעזה. קבוצת זכויות.
העתירה מציינת את מה שהיא כינתה את האבסורד של "שני חשודים בפשעים זהים שנלחמים להוכחת חפותם יקבלו שני משפטים שונים: נער שהואשם ביידוי אבנים על אוטובוס של אוהדי כדורגל שטוען שהוא חף מפשע וכי החוקרים הציגו כתב שקר. הודאה, יכול בקלות להוכיח את טענותיו ע"י הצגת תיעוד של חקירתו. לעומת זאת, נער החשוד ביידוי אבנים לעבר רכב של חיילים ונלחם להוכחת חפותו ימצא עצמו חסר כל יכולת להוכיח את טענותיו, רק בגלל שהרשות החוקרת סיווג את החשד נגדו כקשור ביטחוני".
בעתירה נכתב כי תקנת החירום פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק, ו"למעשה מדובר באפליה על רקע לאום, שכן רוב החשודים בתיקים ביטחוניים הם פלסטינים וערביי ישראל".
העתירה מציינת גם כי דו"ח משנת 2009 של ועדת האו"ם נגד טרור מצטט טענה ישראלית לפיה אחת הסיבות לכך שלא ניתן לחקור תלונות של פלסטינים על אמצעי חקירה פסולים היא בגלל הקושי בהצגת ראיות. בייקר מציע לאמץ את ההנחיות שאומצה לאחרונה על ידי ארצות הברית המחייבות תיעוד חזותי ואודיו של חקירות.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו