בדצמבר 2016 קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה המאשרת כי ההתנחלויות היהודיות של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים (OPT) אינן חוקיות וקוראת לישראל להפסיק את פעילות ההתנחלויות ב-OPT. החלטה 2334 אומרת שלהתנחלויות "אין תוקף משפטי", מכנה אותן "הפרה בוטה על פי החוק הבינלאומי", ודורשת מישראל "להפסיק לאלתר ולגמרי את כל פעילות ההתנחלויות".
תשעה חודשים קודם לכן, מועצת זכויות האדם של האו"ם (UNHRC), בהחלטה 31/36, הורתה למשרד הנציב העליון לזכויות האדם "לייצר מאגר מידע של כל הארגונים העסקיים" ש"באופן ישיר ועקיף, אפשר, הקל ו הרוויחו מהבנייה וצמיחת ההתנחלויות".
בסיס הנתונים היה אמור לצאת בדצמבר 2017. בינתיים, ממשלות ישראל וארה"ב ניסו למנוע מהרשימה הזו - הכוללת לפי הדיווחים לפחות 150 חברות מקומיות ובינלאומיות - להפוך לציבורית. "נעשה הכל כדי שהרשימה הזו לא תראה אור", אמר שגריר ישראל באו"ם דני דנון. סוכנות ידיעות AP. דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, הת'ר נאוארט, אמרה: "אנחנו פשוט רואים סוג זה של רשימה שחורה כבלתי מועיל".
לפי הדיווחים, ה-UNHRC דחה את פרסום הרשימה עד ל"תחילת השנה הבאה".
"גורמים רשמיים [ישראלים] אומרים שהם לוקחים ברצינות את מה שמכונה 'הרשימה השחורה', מחשש לפרסום שלה עלולות להיות השלכות הרסניות על ידי הרחקת חברות, הרתעת אחרים מלהגיע ולגרום למשקיעים לזרוק מניות של חברות ישראליות", דיווחה AP.
גורם רשמי ישראלי אמר ל"וושינגטון פוסט" כי החברות כוללות בנקים ישראלים, חברות אבטחה, סופרמרקטים, רשתות מסעדות, קווי אוטובוסים ותאגידים רב לאומיים המספקים שירותים וציוד לבנייה ולתחזוקה של ההתנחלויות.
החלטה 31/36 קראה גם למדינות לנקוט באמצעים מתאימים כדי להבטיח שעסקים השוכנים בשטחן ו/או בשטח השיפוט שלהן, לרבות אלה שבבעלותן או בשליטתן, יימנעו מביצוע או לתרום להפרות גסות של זכויות אדם של פלסטינים. ."
פרסום רשימת החברות יהפוך את UNHRC ל"מקדם ה-BDS הגדול בעולם", סבר דנון. בהצהרה אמר דנון, "מועצת זכויות האדם הפכה לשותפה של תנועת ה-BDS [חרם, פינוי וסנקציות] והתנהלותה היא אנטי-ישראלית ואנטישמית כאחד".
למעשה, תנועת ה-BDS אינה אנטי-ישראלית, שכן היא מכוונת למדיניות, לא לעם, של ישראל. ופעולות נגד מדיניות ישראל, כולל BDS, אינן שוות לאנטישמיות, כפי שאני להסביר במקום אחר.
חרם, מימוש וסנקציות (BDS)
נציגי החברה האזרחית הפלסטינית השיק את תנועת BDS בשנת 2005. הם קראו ל"ארגוני החברה האזרחית הבינלאומיים ולאנשי מצפון בכל רחבי העולם להטיל חרמות רחבות וליישם יוזמות ביטול נגד ישראל בדומה לאלו שהוחלו על דרום אפריקה בעידן האפרטהייד... [כולל] אמברגו וסנקציות נגד ישראל. ”
הקריאה ל-BDS מפורט ש"צעדי הענישה הלא-אלימים האלה" צריכים להימשך עד שישראל תעמוד במלואה בחוק הבינלאומי על ידי (1) סיום הכיבוש והקולוניזציה של כל השטחים הערביים והסרת חומת המכשול; (2) אישור זכויות האדם של אזרחי ישראל הערבים-פלסטינים לשוויון מלא; וכן (3) אישור זכויות הפליטים הפלסטינים לחזור לארצם כנדרש בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 194.
ישראל מבקשת לדכא את זהות החברות התומכות בהתנחלויות כי היא חשה בצביטה של תנועת ה-BDS. ארצות הברית סבורה שפרסום הרשימה יהיה "קונטרה פרודוקטיבי" מכיוון שהוא יתדלק את ה-BDS, ובכך ישפיע לרעה על ישראל, מדינת הלקוחות המובילה בארה"ב והמקבלת הגדולה ביותר של סיוע חוץ אמריקאי.
BDS היה גורם מרכזי מאחורי הירידה של 46 אחוז בהשקעות זרות ישירות בישראל ב-2014, לפי דו"ח של האו"ם. דו"ח של הבנק העולמי חשף כי היבוא הפלסטיני מישראל ירד ב-24 אחוזים ברבעון הראשון של 2015.
כמה משקיעים, כולל ביל גייטס, ג'ורג' סורוס, TIAA-CREF וחברת הפנסיה ההולנדית PGGM, נפטרו מחברות שעושות עסקים בהתנחלויות הבלתי חוקיות. ונצואלה וברזיל ניתקו את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל. חברות שפרשו מההתנחלויות ומהשוק הישראלי כוללים את SodaStream, הטלקום הצרפתי אורנג' והתאגיד הרב-לאומי הצרפתי Veolia. G4S - חברת האבטחה הלונדונית המסייעת במחסומים ישראלים, מעצר בלתי חוקי ועינויים של אסירים פלסטינים - מוכרת את חברת הבת הישראלית שלה עקב חוזים אבודים של מיליוני דולרים כתוצאה מקמפיין ה-BDS.
האיחוד האירופי פרסם כללים האוסרים על מימון של חברות ישראליות המבוססות בהתנחלויות ישראליות בלתי חוקיות והזהיר מפני הסיכונים בעשיית עסקים עם התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות.
ישראל שומרת על "משטר האפרטהייד"
במרץ 2017 א דו"ח הוועדה הכלכלית והחברתית של האו"ם למערב אסיה הגיע למסקנה שישראל שומרת על "משטר אפרטהייד" והמליצה לממשלות לאומיות לתמוך בפעילויות BDS כדי לערער על מערכת הדיכוי הבלתי חוקית של ישראל של הפלסטינים. הדו"ח נכתב בשיתוף ריצ'רד פאלק, מומחה למשפט בינלאומי ולשעבר דיווח מיוחד של האו"ם לזכויות אדם ב-OPT.
מנדלה מנדלה, נכדו של נלסון מנדלה, מסכים. הוא אמר במסיבת עיתונאים ב-27 בנובמבר בגדה המערבית, "הפלסטינים נתונים לצורה הגרועה ביותר של אפרטהייד". מנדלה ציין, "ההתנחלויות שראיתי כאן הזכירו לי את מה שסבלנו בדרום אפריקה כי גם היינו מוקפים בהתנחלויות רבות ולא הורשו לנו לעבור ממקום אחד לאחר בחופשיות".
"מה שחווינו בדרום אפריקה הוא חלק קטן ממה שהפלסטינים חווים", אמר מנדלה לרויאל ניוז אינגליש. "דוכאנו כדי לשרת את המיעוט הלבן. הפלסטינים מחוסלים מאדמתם ומוציאים אותם משטחיהם, וזו הפרה מוחלטת של זכויות אדם. אני חושב שזו בושה מוחלטת שהעולם מסוגל לשבת אחורה בזמן שזוועות כאלה מתבצעות על ידי ישראל האפרטהייד".
הקול היהודי לשלום וארגוני זכויות אדם אחרים קראו "להגביר את הלחץ הבסיסי על ישראל, באמצעות קמפיינים של חרם, ביטול השקעות וסנקציות, עד למימוש זכויות האדם המלאות של הפלסטינים".
נביל שעת', בכיר פלסטיני, אמר כי רשימת החברות הקרובה של UNHRC היא "צעד חשוב" במערכה נגד ההתנחלויות הבלתי חוקיות.
מרג'ורי קון היא פרופסור אמריטה בבית הספר למשפטים של תומס ג'פרסון, נשיאה לשעבר של גילדת עורכי הדין הלאומית, סגנית המזכירה הכללית של האיגוד הבינלאומי לעורכי דין דמוקרטיים וחברה ב-Jewish Voice for Peace. היא מחברת שותפה (עם קתלין גילברד) של כללי ההתנתקות: הפוליטיקה והכבוד של ההתנגדות הצבאית. המהדורה השנייה והמעודכנת של ספרה, מל"טים והרג ממוקד: סוגיות משפטיות, מוסריות וגיאופוליטיות, פורסם בנובמבר. בקרו באתר שלה: MarjorieCohn.com. Follow its בטוויטר: @מרג'ורי קון.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו