במשך קרוב לשלושה חודשים, ישראל נהנתה מעונש וירטואלי על פשעיה הנוראיים נגד העם הפלסטיני. זה השתנה ב-29 בדצמבר כאשר דרום אפריקה, מדינה חברה לאמנת רצח העם, הגיש בקשה בת 84 עמודים in בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ, או בית המשפט העולמי) בטענה שישראל מבצעת רצח עם בעזה.
הבקשה המתועדת היטב של דרום אפריקה טוענת כי "מעשים ומחדלים של ישראל... הם רצח עם באופיים, שכן הם מחויבים בכוונה הספציפית הנדרשת... להשמיד פלסטינים בעזה כחלק מהקבוצה הלאומית, הגזעית והאתנית הפלסטינית הרחבה יותר" כי "התנהלותה של ישראל - באמצעות אורגני המדינה, סוכני המדינה ואנשים וגופים אחרים הפועלים לפי הוראותיה או בהנחייתה, בשליטתה או השפעתה - ביחס לפלסטינים בעזה, מהווה הפרה של התחייבויותיה על פי אמנת רצח העם. ."
ישראל מקימה עיתונות בבית משפט מלא כדי למנוע מבית המשפט הבינלאומי כי היא מבצעת רצח עם בעזה. ב-4 בינואר, משרד החוץ הישראלי הורה לשגרירויות שלה ללחוץ על פוליטיקאים ודיפלומטים במדינות המארחות שלהם להשמיע הצהרות המתנגדות למקרה של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי.
בבקשתה ציינה דרום אפריקה שמונה האשמות התומכות בטענתה שישראל מבצעת רצח עם בעזה. הם כוללים:
(1) הרג פלסטינים בעזה, לרבות חלק גדול מהנשים והילדים (כ-70 אחוז) מתוך יותר מ-21,110 ההרוגים וחלקם נראה כאילו הוצאו להורג סופית;
(2) גרימת חבלה נפשית וגופנית חמורה לפלסטינים בעזה, לרבות מום, טראומה פסיכולוגית ויחס בלתי אנושי ומשפיל;
(3) גרימת פינוי ועקירה בכפייה של כ-85% מהפלסטינים בעזה - כולל ילדים, קשישים וחלשים, וחולים ופצועים. ישראל גם גורמת להרס מסיבי של בתים פלסטינים, כפרים, עיירות, מחנות פליטים ואזורים שלמים, מה שמונע את החזרה של חלק ניכר מהעם הפלסטיני לבתיהם;
(4) גרימת רעב, רעב והתייבשות נרחבים לפלסטינים הנצורים בעזה על ידי מניעת סיוע הומניטרי מספק, ניתוק מספיק מזון, מים, דלק וחשמל, והשמדת מאפיות, טחנות, אדמות חקלאיות ואמצעי ייצור ופרנסה אחרים;
(5) אי מתן והגבלת אספקת ביגוד, מחסה, היגיינה ותברואה נאותים לפלסטינים בעזה, לרבות 1.9 מיליון עקורים פנימיים. הדבר אילץ אותם לחיות במצבים מסוכנים של עלבון, בשילוב עם הכוונת שגרתית והרס של מקומות מחסה והרג ופציעה של אנשים המצויים במקלט, לרבות נשים, ילדים, קשישים ונכים;
(6) אי מתן או הבטחת מתן טיפול רפואי לפלסטינים בעזה, לרבות אותם צרכים רפואיים שנוצרו כתוצאה ממעשי רצח עם אחרים הגורמים לנזק גופני חמור. הדבר מתרחש על ידי התקפות ישירות על בתי חולים פלסטיניים, אמבולנסים ומתקני בריאות אחרים, הרג של רופאים, חובשים ואחיות פלסטינים (כולל החובשים המוסמכים ביותר בעזה) והרס והשבתה של המערכת הרפואית בעזה;
(7) הרס החיים הפלסטינים בעזה, על ידי הרס התשתיות שלה, בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי משפט, מבני ציבור, רישומים ציבוריים, ספריות, חנויות, כנסיות, מסגדים, כבישים, שירותים ומתקנים אחרים הדרושים לקיום חייהם של הפלסטינים כקבוצה . ישראל הורגת משפחות שלמות, מוחקת תולדות שלמות בעל פה והורגת חברים בולטים ומכובדים בחברה;
(8) הטלת אמצעים שנועדו למנוע לידות פלסטיניות בעזה, לרבות באמצעות אלימות פוריות המופעלת על נשים פלסטיניות, יילודים, תינוקות וילדים.
דרום אפריקה ציטטה אינספור הצהרות של פקידים ישראלים המהווים ראיה ישירה לכוונה לבצע רצח עם:
"עזה לא תחזור למה שהייתה קודם. נחסל הכל", אמר שר הביטחון של ישראל יואב גלנט. "אם זה לא ייקח יום אחד, זה ייקח שבוע. זה ייקח שבועות או אפילו חודשים, נגיע לכל המקומות”.
אבי דיכטר, שר החקלאות של ישראל, הכריז: "אנחנו ממש מגלגלים את הנכבה של עזה", התייחסות לטיהור האתני של הפלסטינים ב-1948 כדי ליצור את מדינת ישראל.
"עכשיו לכולנו מטרה משותפת אחת - למחוק את רצועת עזה מעל פני האדמה", הכריז נסים ותורי, סגן יו"ר הכנסת וחבר ועדת החוץ והביטחון.
האסטרטגיה של ישראל להביס את התיק של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי
ישראל והפטרון הראשי שלה, ארצות הברית, מבינים את גודל הבקשה של ה-ICJ של דרום אפריקה, והם זועמים. ישראל נוהגת לאמץ את אפה במוסדות בינלאומיים, אבל היא מתייחסת ברצינות למקרה של דרום אפריקה. בשנת 2021, כאשר בית הדין הפלילי הבינלאומי פתח בחקירה של פשעי המלחמה לכאורה של ישראל בעזה, ישראל נדחה בתוקף הלגיטימיות של הבדיקה.
"ישראל בדרך כלל לא משתתפת בהליכים כאלה", סיפר פרופ' אליאב ליבליך, מומחה למשפט בינלאומי באוניברסיטת תל אביב הארץ. "אבל זו לא ועדת חקירה של האו"ם או בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שישראל דוחה את סמכותם. זה בית הדין הבינלאומי לצדק, השואב את סמכויותיו מאמנה שהצטרפה אליה ישראל, ולכן הוא לא יכול לדחות אותה בטענה הרגילה של חוסר סמכות. זה גם גוף עם יוקרה בינלאומית".
4 בינואר כבל ממשרד החוץ הישראלי אומר כי "המטרה האסטרטגית" של ישראל היא ש-ICJ ידחה את בקשת דרום אפריקה לצו להשהיית הפעולה הצבאית של ישראל בעזה, יסרב לגלות שישראל מבצעת רצח עם בעזה ויפסוק שישראל מצייתת לחוק הבינלאומי.
"לפסיקה של בית המשפט עשויות להיות השלכות פוטנציאליות משמעותיות שאינן רק בעולם המשפט אלא בעלות השלכות דו-צדדיות, רב-צדדיות, כלכליות, ביטחוניות מעשיות", נכתב בכבל. "אנו מבקשים הצהרה פומבית מיידית וחד משמעית בנוסח הבא: להצהיר בפומבי וברור שמדינתך דוחה את ההאשמות המקוממות ביותר, האבסורדיות וחסרות הבסיס שהועלו נגד ישראל".
הכבל מורה לשגרירויות ישראל להפציר בדיפלומטים ובפוליטיקאים בדרגים הגבוהים ביותר "להכיר בפומבי שישראל פועלת [יחד עם גורמים בינלאומיים] להגברת הסיוע ההומניטרי לעזה, כמו גם למזער נזקים לאזרחים, תוך שהיא פועלת להגנה עצמית. לאחר הפיגוע הנורא ב-7 באוקטובר של ארגון טרור ג'נוסייד".
"מדינת ישראל תופיע בפני בית הדין הבינלאומי בהאג כדי להפיג את עלילת הדם האבסורדית של דרום אפריקה". כך הכריז דובר ראש הממשלה בנימין נתניהו, אילון לוי. הבקשה של דרום אפריקה היא "ללא כשרות משפטית ומהווה ניצול שפל וזלזול בבית המשפט", אמר.
ישראל מושכת את כל העצירות, כולל האשמות לא הגונות ב"עלילת דם", טרופית אנטישמית המאשימה בטעות יהודים בהקרבה פולחנית של ילדים נוצרים.
"כמה טראגי שעם הקשת שמתגאה במלחמה בגזענות תילחם פרו-בונו עבור גזענים אנטי-יהודים", הוסיף לוי באירוניה. הוא העלה את הטענה המדהימה שהמערכה הצבאית של ישראל להשמדת חמאס בעזה נועדה למנוע את רצח העם של היהודים.
כפי שאומרת הפתגם הישן, כאשר בורחים אותך מהעיר, היכנס מול הקהל והתנהג כאילו אתה מוביל את המצעד.
משטר ביידן קם כדי להגן על בת בריתו האמיצה, ישראל. דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ון קירבי תקף בקשת ה-ICJ של דרום אפריקה כ"חסר תועלת, חסר תועלת וללא כל בסיס למעשה כלשהו." קירבי טען, "ישראל לא מנסה למחוק את העם הפלסטיני מהמפה. ישראל לא מנסה למחוק את עזה מהמפה. ישראל מנסה להגן על עצמה מפני איום טרור של רצח עם", מהדהד את הקביעה המגוחכת של ישראל.
הטענה של קירבי שישראל מנסה למנוע רצח עם הוא אבסורדי במיוחד, לאור העובדה שמאז שחמאס הרג 1,200 ישראלים ב-7 באוקטובר, הרגו כוחות ישראליים לפחות 22,100 עזתים, כ-9,100 מהם ילדים. לפחות 57,000 בני אדם נפצעו ולפחות 7,000 נעדרים. מספר לא ידוע של אנשים לכודים מתחת להריסות.
צעדים זמניים נגד ישראל יכולים להיות בעלי השפעה מיידית
דרום אפריקה מבקשת מבית הדין הבינלאומי להורות על צעדים זמניים (צו ביניים) על מנת "להגן מפני פגיעה נוספת, חמורה ובלתי הפיכה בזכויות העם הפלסטיני על פי אמנת רצח העם". דרום אפריקה גם מבקשת מבית המשפט "להבטיח את עמידתה של ישראל בהתחייבויותיה על פי אמנת רצח העם לא לעסוק ברצח עם, ולמנוע ולהעניש רצח עם".
הצעדים הזמניים שדרום אפריקה מבקשת כוללים להורות לישראל "להשהות לאלתר את פעולותיה הצבאיות בעזה וכנגדה" ולהפסיק ולהימנע מהרג וגרימת חבלה גופנית או נפשית חמורה לפלסטינים, תוך מתן תנאי חיים שנועדו להרוס אותם בשלמותם. או חלקית, והטלת אמצעים למניעת לידות פלסטיניות. דרום אפריקה רוצה שה-ICJ יורה שישראל תפסיק לגרש ולעקור פלסטינים בכוח ולמנוע מהם מזון, מים, דלק ואספקה רפואית וסיוע.
הזרוע השיפוטית של האו"ם, ה-ICJ מורכבת מ-15 שופטים שנבחרו לכהונה של תשע שנים על ידי העצרת הכללית של האו"ם ומועצת הביטחון. זה לא בית דין פלילי כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי; אלא היא פותרת מחלוקות בין מדינות.
אם צד לאמנת רצח העם סבור שצד אחר לא עמד בהתחייבויותיו, הוא יכול לקחת את המדינה הזו ל-ICJ כדי לקבוע את אחריותה. זה נעשה במקרה של בוסניה נגד סרביה, שבו בית המשפט מצא כי סרביה הפרה את חובותיה למנוע ולהעניש רצח עם על פי האמנה.
החובות באמנת רצח העם הן erga omnes partes, כלומר, חובות שמדינה חייבת כלפי כל המדינות החברות לאמנה. כך מסר בית הדין הבינלאומי, "באמנה כזו אין למדינות המתקשרות אינטרסים משלהן; יש להם רק, אחד ואחד, אינטרס משותף, דהיינו, הגשמת אותן מטרות גבוהות המהוות את היסוד של האמנה".
סעיף 94 של אמנת האו"ם אומר שכל הצדדים לסכסוך חייבים לציית להחלטות ה-ICJ ואם צד לא יעשה זאת, הצד השני רשאי לפנות למועצת הביטחון של האו"ם לצורך אכיפת ההחלטה.
תיק ממוצע של ICJ מתחילתו ועד סופו יכול להימשך מספר שנים (עברו כמעט 15 שנים מהרגע שבו הגישה בוסניה לראשונה את התביעה נגד סרביה ב-1993 ועד למתן פסק הדין הסופי לגופו של עניין ב-2007). עם זאת, למקרה יכול להיות השפעה מיידית. הגשת התיק לבג"ץ מעבירה מסר חזק לישראל שהקהילה הבינלאומית לא תסבול את מעשיה ומבקשת לתת עליה דין וחשבון.
אמצעים זמניים יכולים להינתן במהירות. לדוגמה, בית הדין הבינלאומי הורה על צעדים 19 ימים לאחר פתיחת התיק בבוסניה. הצעדים הזמניים מחייבים את הצד שנגדו הם נצטווים, וניתן לפקח על עמידתם הן על ידי בית הדין הבינלאומי והן על ידי מועצת הביטחון.
פסקי דין לגופו של עניין שניתנו על ידי בית הדין האזורי במחלוקות בין צדדים מחייבים את הצדדים המעורבים. סעיף 94 של אמנת האומות המאוחדות קובע כי "כל חבר באומות המאוחדות מתחייב לציית להחלטתו של [בית המשפט] בכל מקרה שהוא צד לו". פסקי הדין של בית המשפט הם סופיים; אין ערעור.
דיונים פומביים על בקשתה של דרום אפריקה לאמצעים זמניים תתקיים ב-11 וב-12 בינואר בבית הדין הבינלאומי השוכן בארמון השלום בהאג, הולנד. הדיונים ישודרו בשידור חי בין השעות 4:00-6:00 בבוקר מזרח/1:00-3:00 בבוקר האוקיינוס השקט אתר בית המשפט ועל טלוויזיה באינטרנט של האו"ם. בית המשפט יוכל להורות על צעדים זמניים תוך שבוע לאחר הדיונים.
מדינות אחרות החברות באמנת רצח העם יכולות להצטרף לתיק של דרום אפריקה
מדינות אחרות שהן צד לאמנת רצח העם יכולות לבקש רשות להתערב בתיק שהוגש על ידי דרום אפריקה או להגיש בקשות משלהן נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי. הבקשה של דרום אפריקה מזהה כמה מדינות שהתייחסו לרצח העם של ישראל בעזה. הם כוללים את אלג'יריה, בוליביה, ברזיל, קולומביה, קובה, איראן, פלסטין, טורקיה, ונצואלה, בנגלדש, מצרים, הונדורס, עיראק, ירדן, לוב, מלזיה, נמיביה, פקיסטן וסוריה.
ב- 5 בינואר, Quds News Network צייץ, "שר החוץ של ירדן, איימן ספדי, מכריז כי ארצו תומכת בתיק רצח העם של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי. הוא הוסיף כי ממשלת ירדן עובדת על תיק משפטי למעקב אחר המקרה. טורקיה, מלזיה והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC) הודיעו שהם תומכים גם בתיק".
החדש שהוקם קואליציה בינלאומית לעצור את רצח העם בפלסטין, שאושרה על ידי יותר מ-600 קבוצות ברחבי העולם, התכנסה כדי להפציר במדינות החברות להפעיל את אמנת רצח העם.
הקואליציה טוענת, "הצהרות התערבות התומכות בהפנתה של דרום אפריקה לאמנת רצח העם נגד ישראל יגדילו את הסבירות שממצא חיובי של פשע רצח העם ייאכף על ידי האו"ם, כך שיינקטו פעולות להפסקת כל המעשים. של רצח עם ומי שאחראי למעשים יישא באחריות".
במהלך השבוע הראשון של ינואר, משלחות של "דיפלומטים מהבסיס," בראשות CODEPINK, World Beyond War ו-RootsAction, פתחו קמפיין ברחבי ארצות הברית שקרא למדינות להגיש הצהרות התערבות בתיק של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי. פעילים נסעו ל-12 ערים, וביקרו בנציגויות האו"ם, שגרירויות וקונסוליות מקולומביה, פקיסטן, בוליביה, בנגלדש, האיחוד האפריקאי, גאנה, צ'ילה, אתיופיה, טורקיה, בליז, ברזיל, דנמרק, צרפת, הונדורס, אירלנד, ספרד, יוון, מקסיקו, איטליה, האיטי, בלגיה, כווית, מלזיה וסלובקיה.
"זהו המקרה הנדיר שבו לחץ חברתי קולקטיבי הקורא לממשלות לתמוך במקרה הדרום אפריקאי יכול להוות נקודת מפנה חדה לפלסטין", אמר לאמיס דיק, עורך דין פלסטיני שבסיסו בניו יורק, שהמשרד שלו כינס את הוועדה של האסיפה הפלסטינית לשחרור בנושא פשעי מלחמה צדק, פיצויים והחזרה. "אנחנו צריכים עוד מדינות שיגישו התערבויות תומכות - ואנחנו צריכים שבית המשפט ירגיש את העין הפקוחה של ההמונים כדי לעמוד בלחץ הפוליטי הקיצוני של ארה"ב על בית המשפט".
סוזן אדלי, נשיאת גילדת עורכי הדין הלאומית, ציין, "הבידוד הגלובלי הגובר של ישראל וארה"ב ובעלות בריתם האירופיות הוא אינדיקטור לכך שזהו רגע מפתח עבור תנועות עממיות להניע את ממשלותיהן לכיוון של נקיטת צעדים אלו ולהיות בצד הנכון של ההיסטוריה". ואכן, מאז 7 באוקטובר מיליוני אנשים ברחבי העולם צעדו, הפגינו והפגינו למען שחרור הפלסטינים.
RootsAction ו-World Beyond War יצרו א תבנית שארגונים ויחידים יכולים להשתמש בהם כדי להאיץ במדינות אחרות החברות באמנת רצח העם להגיש הצהרת התערבות בתיק רצח העם של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו