בעוד מסע רצח העם של ישראל נגד הפלסטינים בעזה - שהרג יותר מ-33,000 עזתים - נכנס לחודש השביעי, ניקרגואה תבעה את גרמניה בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ, או בית המשפט העולמי) על הקלה ברצח עם.
ניקרגואה טעון כי, "גרמניה סיפקה תמיכה מדינית, כספית וצבאית לישראל כשהיא מודעת לחלוטין בזמן האישור לכך שהציוד הצבאי ישמש בביצוע הפרות גדולות של החוק הבינלאומי", והוסיפה, "הציוד הצבאי שסיפקה גרמניה המאפשר לישראל לבצע מעשי רצח עם ומעשי זוועה אחרים, כולל אספקה לקו החזית ולמחסנים, והבטחות לאספקה עתידית כמו תחמושת, טכנולוגיה ורכיבים מגוונים הנחוצים לצבא הישראלי". ניקרגואה גם ציטטה את ביטול המימון של גרמניה לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר"א), אשר "מספקת תמיכה חיונית לאוכלוסייה האזרחית".
גרמניה היא ספקית הנשק השנייה בגודלה לישראל 30 אחוז מהיבוא בין 2019 ל-2023. ארצות הברית, המאפשרת הראשית של ישראל, סיפקה לה 69 אחוזים מייבוא הנשק שלה באותה תקופה.
ב-12 באוקטובר הצהיר קנצלר גרמניה, אולף שולץ,
כרגע יש רק מקום אחד לגרמניה: המקום לצד ישראל. לזה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שביטחון ישראל הוא גרמני raison d'État. ההיסטוריה שלנו, האחריות שלנו הנובעת מהשואה, הופכת לחובתנו התמידית לעמוד על קיומה וביטחונה של מדינת ישראל. אחריות זו מנחה אותנו.
בשימוע היסטורי ב-8 וב-9 באפריל, ניקרגואה הציגה את זה מקרה ל-ICJ וגרמניה הכחישו את ההאשמות. ניקרגואה ביקשה מבית המשפט העולמי להורות על חמישה צעדים זמניים "בדחיפות קיצונית" בגין "השתתפותה לכאורה של גרמניה ברצח העם הסביר המתמשך ובהפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ונורמות מחייבות אחרות של המשפט הבינלאומי הכללי המתרחשות ברצועת עזה".
דניאל מולר, עורך דין בצוות המשפטי של ניקרגואה, הזכיר לבית הדין הבינלאומי ש-10 ימים לפני כן, כאשר בית המשפט הורה אמצעים זמניים נוספים נגד ישראל במקרה של דרום אפריקה, היא כינתה את תנאי החיים בעזה "קטסטרופליים" ואת ההתפתחויות האחרונות "קשות במיוחד". בית המשפט מצא "סיכון מיידי לפגיעה בלתי הפיכה ב"זכותם של הפלסטינים בעזה להיות מוגנים מפני מעשי רצח עם".
"ניקרגואה פועלת לא רק מטעמה על בסיס הזכויות והחובות המוקנות על ידי הנורמות המחייבות שהופעלו, אלא גם בשם העם הפלסטיני שנתון לאחת הפעולות הצבאיות ההרסניות ביותר בהיסטוריה המודרנית". קרלוס חוסה ארגולו גומז, שגריר ניקרגואה בהולנד, אמר לבית המשפט.
גומז אמר כי למרות שניקרגואה לא הייתה נתונה לטיפול והרס לא אנושיים כמו שהפלסטינים סבלו במשך יותר מ-75 שנה, "היא גם הייתה נתונה להתערבות ולהתקפות צבאיות במשך רוב שנות קיומה ומרגישה אמפתיה לפלסטינים. אֲנָשִׁים."
במקרה של 1984 של פעילויות צבאיות ופנא-צבאיות בניקרגואה ונגד ניקארגואה (ניקאר נגד ארה"ב), פסק בית הדין הבינלאומי נגד התערבות ארה"ב בניקרגואה, שכללה כריית נמלים, הרס מתקני נפט והכשרה, חימוש וציוד של הקונטרה (שניסו להפיל את ממשלת ניקרגואה).
גומז הצהיר שממשלת ישראל "לא צריכה להתבלבל ולהשוות לעם היהודי", וציין כי קורבנות השואה היהודים "ירגישו הזדהות ומזדהות עם יותר מ-30,000 אזרחים, כולל 25,000 אמהות וילדים שנטבחו עד כה בפלסטין, וכן 20,000 הילדים התייתמו ושתי האמהות נהרגות כל שעה".
גרמניה הגבירה את הסיוע הצבאי לישראל וקיצצה את המימון לאונר"א עם התגלגלות רצח העם
אמנת רצח העם מטילה על צדדים שלישיים את החובה למנוע רצח עם מרגע שנודע להם שעלול להתבצע רצח עם. גומז אמר לי בית המשפט "לא יכול להיות שאלה" שגרמניה "ידעה היטב ומודעת היטב לפחות לסיכון החמור של ביצוע רצח עם, בוודאי לאחר הצו שלך מ-26 בינואר [על צעדים זמניים]".
גומז טען כי גרמניה הייתה מודעת להפרת החוק הבינלאומי של ישראל, וציטטה 32 הצהרות שנאמרו מה-9 באוקטובר 2023 עד ה-5 באפריל 2024, על ידי מאות מומחים, רשויות, ארגונים, חוקרי משפט ועוסקים מכובדים מאוד המאשימים את ישראל בהפרה או הפרה סביר של אמנת רצח עם.
"עם כל הידע הבלתי מעורער הזה על המצב", הכריז גומז, "תגובתה של גרמניה הייתה להגביר את הסיוע הצבאי שלה לישראל". הוא גם ציטט את הודעתה של גרמניה כי תתערב לטובת ישראל במקרה של דרום אפריקה נגד ישראל, אשר תלוי ועומד בביה"ד. וגם, אמר גומז, למרות קביעתו של בית הדין הבינלאומי ב-26 בינואר שישראל מבצעת באופן סביר רצח עם, "גרמניה המשיכה, ועודנה ממשיכה עד היום, לספק נשק וסיוע צבאי בכלל לישראל".
לשנת 2023 אישרה ממשלת גרמניה 326 מיליון יורו ליצוא של ציוד צבאי ונשק מלחמה לישראל, אמר עורך הדין של ניקרגואה מולר לבית המשפט. רישיונות ייצוא לנשק מלחמה בשווי 20 מיליון יורו כללו "3,000 כלי נשק נגד טנקים - שלפי יצרן אחד בגרמניה הם 'ארגז כלים שלם של נשק חי"ר משוגר בכתף' המשמש נגד טנקים, אבל גם כלי רכב, מבנים ומבנים , ואנשים - 500,000 סבבים של תחמושת מקלעים, 44 מטעני הנעה - מרכיב מרכזי בתחמושת ארטילרית - ו-239 מטעני הצתה".
מולר אמר כי כלי הנשק הללו "בנויים ומכוונים להשמדה והרג, או אם לצטט מההגדרה של גרמניה עצמה, 'חפצים [ו] חומרים. . . בעל יכולת . . . של גרימת הרס או נזק לבני אדם או לרכוש ולשמש אמצעי לשימוש בכוח בסכסוכים מזוינים בין מדינות'".
למרות החלטת מועצת הביטחון הדורשת הפסקת אש מיידית, גרמניה ממשיכה להעניק סיוע צבאי לישראל. גרמניה מקלה או משפרת את מתן הסיוע ההומניטרי בעזה. אבל, טען מולר, "זה אכן תירוץ פתטי לילדים, הנשים והגברים הפלסטינים בעזה לספק סיוע הומניטרי, כולל באמצעות טיפות אוויר, מחד, ולספק את הנשק והציוד הצבאי המשמשים להרג. ולהשמיד אותם - ולהרוג גם עובדי סיוע הומניטרי כפי שהעידה לאחרונה מתקפת הטילים נגד כלי רכב ועובדים של World Central Kitchen, מצד שני".
גומז ציין את מעורבותן של חברות גרמניות בתעשייה הצבאית אשר "מרוויחות ישירות מהמצב שכן הן ראו את מחירי המניות שלהן עולים מאז אוקטובר והן הגדילו באופן משמעותי את חוזי הפיתוח המשותפים לנשק עם עמיתיהם הישראלים".
ניקרגואה גם ציינה את השעיית המימון של גרמניה לאונר"א בעזה למחרת הצו של ה-ICJ ב-26 בינואר, "בהתבסס על דבריה הבלעדיים של ממשלת ישראל", כראיה להקלה על רצח העם של גרמניה. "אונר"א היא השותפה החשובה ביותר למתן סיוע לאנשים ברצועת עזה", הודה השר הפדרלי של גרמניה ב-7 בנובמבר 2023. השעיית המימון שללה מאונר"א מ-450 מיליון דולר.
ניקרגואה ביטלה את הטענה של גרמניה לפיה ישראל פועלת מתוך הגנה עצמית חוקית
ניקרגואה טענה שישראל מבלבלת בין הזכות להגן על תושביה לבין הזכות להגנה עצמית על פי סעיף 51 באמנת האו"ם, תוך שהיא מציינת את חוות הדעת המייעצת של ה-ICJ משנת 2004. השלכות משפטיות של בניית חומה בשטח הפלסטיני הכבוש. באותו מקרה קבע בית המשפט כי ישראל, כמעצמה כובשת, אינה יכולה לטעון להגנה עצמית בשטח שהיא כובשת. "באופן מפתיע", קבע גומז, "נראה שגרמניה לא מסוגלת להבדיל בין הגנה עצמית לרצח עם".
יתרה מכך, ניקרגואה טענה כי "לעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית" הכוללת "הזכות לנקוט נשק נגד כיבוש זרים ונגד משטרים גזעניים במימוש זכות ההגדרה העצמית שלו כפי המעוגנת באו"ם. האמנה" וההצהרה על עקרונות המשפט הבינלאומי בדבר יחסי ידידות ושיתוף פעולה בין מדינות.
גומז ציין כי אירועי ה-7 באוקטובר "לא התרחשו בחלל ריק, בדחיפות של הרגע, ללא כל פרובוקציה". הוא ציטט את מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, שאמר ב-24 באוקטובר, "חשוב להכיר גם בהתקפות של חמאס לא התרחשו בחלל ריק. העם הפלסטיני היה נתון ל-56 שנים של כיבוש חונק".
"אם פעולותיה של ישראל יימשכו ללא מעצורים כפי שהיו מאז לידתה כמדינה, והן ימשיכו לקבל את תמיכתן חסרת הבחנה של מדינות כמו גרמניה, אז דור חדש של פלסטינים יקום שוב בעתיד הקרוב", חזה גומז.
ניקרגואה מבקשת 5 אמצעים זמניים
ניקרגואה ביקשה מה-ICJ להורות לגרמניה לא להחמיר את המצב בעזה, על ידי "מתן או מתן אפשרות למתן תחמושת מלחמה ותמיכה ישירה אחרת לישראל בצומת זה ועל ידי שלילת אונר"א. . . של המימון ושל היכולת להמשיך לעבוד בהתאם למנדט שלה".
אלו הם האמצעים הזמניים שניקרגואה מבקשת:
(1) גרמניה תשהה לאלתר את עזרתה לישראל, בפרט את סיועה הצבאי לרבות ציוד צבאי, ככל שניתן להשתמש בסיוע זה בהפרה של אמנת רצח העם, המשפט ההומניטארי הבינלאומי או נורמות מחייבות אחרות של המשפט הבינלאומי הכללי. כזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולא להיות כפוף למשטר של אפרטהייד;
(2) על גרמניה לעשות כל מאמץ לאלתר להבטיח שנשק שכבר נמסר לישראל לא ישמש לביצוע רצח עם, לא יתרום למעשי רצח עם או ישמש בצורה כזו שמפרה את המשפט ההומניטארי הבינלאומי;
(3) על גרמניה לעשות מיד כל שניתן כדי לעמוד בהתחייבויותיה על פי המשפט ההומניטרי;
(4) על גרמניה לחזור בה מהחלטתה להשעות את המימון של אונר"א כחלק מעמידה בהתחייבויותיה למניעת רצח עם ומעשי רצח עם והפרת הזכויות ההומניטריות של העם הפלסטיני, הכוללת גם את החובה לעשות כל שניתן כדי להבטיח שסיוע הומניטרי יגיע לעם הפלסטיני, במיוחד בעזה;
(5) על גרמניה לשתף פעולה כדי להביא לסיומה של ההפרות החמורות של נורמות מחייבות של המשפט הבינלאומי על ידי הפסקת תמיכתה, לרבות אספקתה של ציוד צבאי לישראל שעשוי לשמש לביצוע פשעים חמורים של המשפט הבינלאומי ושהיא תמשיך בתמיכה של אונר"א שעליה מנה ארגון זה וביסס את פעילותו.
גרמניה טוענת כי לא ניתן להטיל עליה אחריות מכיוון שישראל אינה צד בתיק
הצוות המשפטי של גרמניה העלה שתי הגנות עיקריות. ראשית, ל-ICJ אין סמכות שיפוט בתיק מכיוון שהאחריות של גרמניה תלויה בממצא שישראל מבצעת רצח עם וישראל אינה צד לתיק זה. שנית, לגרמניה יש "מסגרת משפטית איתנה" להעריך על בסיס כל מקרה לגופו אם רישיונות היצוא תואמים את ההתחייבויות המקומיות והבינלאומיות שלה ורוב היצוא שלה מאז אוקטובר 2023 לא היו "נשק מלחמה".
הסוכנת טניה פון אוסלר-גליכן טענה בשם גרמניה כי להאשמותיה של ניקרגואה "אין בסיס עובדתי או חוק. הם תלויים בהערכת התנהגות של ישראל, ולא בצד להליך זה". לדבריה, התיק הובא לבית המשפט "על בסיס העדויות הקלושות ביותר".
סמואל וורדסוורת', המייצג אף הוא את גרמניה, אמר לבית הדין הבינלאומי כי אין לו סמכות לדון בתיק זה. הוא הסביר שישראל לא עמדה בפני בית המשפט וקביעות לגבי התנהלותה היו תנאי מוקדם למציאת אחריות מצד גרמניה. ב דרום אפריקה נגד ישראל, בית הדין הבינלאומי קבע שזה "סביר" שישראל מבצעת רצח עם. קביעה סופית בעניין תארך מספר שנים. לפני שיקבע אם גרמניה מפרה את התחייבויותיה הבינלאומיות, "בית המשפט חייב תחילה לקבוע שישראל ביצעה רצח עם", טען וורדסוורת'. "אחריותה של גרמניה נטענת, אך בהסתמכות מוחלטת על מעשים פסולים לכאורה של ישראל". לפיכך, הוא אמר, ישראל היא "צד שלישי הכרחי".
אבל אן פיטרס, חברה נוספת בצוות המשפטי של גרמניה, הודתה שאם בית המשפט מצא "סביר" שישראל מפרה את החוק הבינלאומי, הוא יכול לקבוע אם "עובדות סבירות" מבססות "הפרות סבירות" על ידי גרמניה.
גרמניה טוענת שרוב היצוא שלה לישראל אינו "נשק מלחמה"
פיטרס אמר כי ניקרגואה לא הציגה שום ראיה לכך ש"ציוד צבאי מגרמניה יכול היה לתרום תרומה משמעותית לרצח עם לכאורה או להפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי" לאור "תקני הרישוי המחמירים של גרמניה".
פון אוסלר-גליכן אמר לבית המשפט כי מאז ה-7 באוקטובר 2023, 98% מהרישיונות שניתנו בגרמניה לייצוא לישראל לא נועדו ל"נשק מלחמה", אלא ל"ציוד צבאי אחר". 2023% מהנפח שאושר לייצוא אושר באוקטובר XNUMX, לדבריה.
מאז אוקטובר 2023, "אנחנו לא רואים פגזי ארטילריה, שום תחמושת. כמעט כל היצוא כולל מה שמכונה 'ציוד צבאי אחר', בדרך כלל בעל אופי כפוף או הגנתי", אמרה. זה כולל בדרך כלל "ציוד הגנה מפני מפגעים כימיים, ציוד מגן כגון קסדות או לוחות הגנה לגוף, ציוד תקשורת, צבעי הסוואה ורכיבים, חלקים וציוד אחר בעל אופי כפוף".
פון אוסלר-גליכן הודה, עם זאת, שגרמניה אכן העניקה רישיון לייצוא נשק מלחמה לישראל ארבע פעמים בששת החודשים האחרונים. שני רישיונות לתחמושת "אימונים" (לא קרבית), כולל 500,000 יח', אושרו בנובמבר 1,000 יח' נוספים אושרו בתחילת 2024. רישיון שלישי אושר להטענת הנעה בקשר לפרויקט משותף של גרמני והתעשייה הישראלית אבל הם היו למטרות בדיקה. הרישיון הרביעי היה לייצוא של 3,000 כלי נשק ניידים נגד טנקים "בהקשר מיידי של מעשי הטבח של חמאס", אמרה.
בשנת 2023 ביקשה ישראל מגרמניה תחמושת טנקים, אך טרם ניתן רישיון. רישיון אחד ניתן לצוללת, אך מכיוון שמדובר ב"נשק מלחמה" הוא מצריך שני רישיונות לייצוא ולכן הוא עדיין לא אושר, אמר פון אוסלר-גליכן לבית הדין הבינלאומי. ההתייחסויות של ניקרגואה לפגזי ארטילריה ותחמושת שישמשו בעזה "פשוט לא קשורות למציאות. גרמניה דוחה אותם", הצהירה.
גומז טען בשם ניקרגואה כי "לא משנה אם פגז ארטילרי מועבר ישירות מגרמניה לטנק ישראלי שמפגיז בית חולים" או ממלא את מצבוריה של ישראל. "העובדה היא שהבטחת אספקה והחלפת נשק חיוניים למרדף של ישראל אחר התקיפות בעזה", אמר ל-ICJ, והוסיף כי גרמניה מודעת ל"סיכון החמור של ביצוע רצח עם".
תיק ה-ICJ הוא כלי דיפלומטי ומארגן
למרות שארצות הברית היא ללא ספק ספקית הנשק הגדולה ביותר לישראל, היא לא נתבעה בבית הדין הבינלאומי מכיוון שהיא לא תקבל את סמכותו של בית המשפט, אלא במקרים שבהם ממשלת ארה"ב הסכימה במפורש. גרמניה הסכימה לסמכות השיפוט המלאה של ה-ICJ ולכן היא יעד קל יותר מארה"ב לתביעה של ניקרגואה.
"ה-ICJ לא מתכוון לסיים את המלחמה בעזה, אבל הוא כלי דיפלומטי שמדיניות החוץ משתמשת בו כדי להפעיל לחץ נוסף על ישראל", בריאן פינוקאן, יועץ בכיר בקבוצת המשבר הבינלאומית. אמר לי הניו יורק טיימס. "במקרה של ניקרגואה, היא מפעילה לחץ נוסף על גרמניה".
החברה האזרחית גם הגבירה את הלחץ לחפוף לשימוע של ה-ICJ במשפט של ניקרגואה נגד גרמניה. משלחות CODEPINK התייצבו, התגייסו והעבירו עצומות לנציגויות גרמניות ברחבי ארה"ב פעולות אלו היו חלק ממסע סולידריות בינלאומי עם גרמנים פלסטינים המסכנים במכות ובמעצר כשהם מפגינים נגד שותפותה של גרמניה לרצח העם של ישראל.
בית הדין הבינלאומי יוציא פסיקה לגבי בקשתה של ניקרגואה לצעדים זמניים ב ניקרגואה נגד גרמניה בשבועות הקרובים.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו